בספר שמעורר עניין, הערכה רבה וסערה בארה"ב טוען Kelly Gallagher כי בתי הספר האמריקאיים בעצמם תורמים באופן פעיל ( מבלי להיות מודעים לכך) לירידה ונסיגה של התלמידים בקריאת ספרים. הכנסת סטנדרטים מחייבים לבקרת הקריאה ומדידת יכולות הקריאה במבחנים רק גורמת לתלמידים להירתע מקריאת ספרים מעמיקה להנאתם . הדגש שניתן לקריאת טקסטים עיוניים פוגע בחדוות הקריאה של התלמידים בבתי הספר. מבלי להיות מודעים לכך, בתי ספר עצמם, ולא בהכרח ההורים, תורמים ליצירת חיץ בין התלמידים ובין עולם הספרים היצירתי. מחבר הספר, מציע שורה של הצעות לבתי הספר כיצד לשנות גישה וליצוא אקלים בית ספרי המטפח את אהבת הקריאה של התלמידים. מחבר הספר הוא אחד המומחים המובילים בארה"ב בתחומי הקריאה , אוריינות אקדמית וכתיבה יצירתית

הצעה של ציונה, סטודנטית להוראה , לגבי שילוב כתיבת בלוג בנושא קריאה וספרות. התכנית המוצעת על ידה מעודדת קריאה, ומתן ביטויי לתלמידים בנושאים שקראו. קווי המיתאר של התוכנית נועדו לעודד קריאה, ומתן ביטויי לתלמידים בנושאים שקראו. התוכנית המוצעת נועדה לעודד ביקורתיות, יצירתיות, הבעה עצמית והרחבת אופקים בנושא ספרות והכרת סופרים שונים. התלמידים יקבלו תרגילים שעליהם להתייחס אליהם בכתיבת בלוג אישי, וכן יגיבו ויקבלו תגובות מחבריהם. במסגרת ההתנסות המוצעת כל תלמיד יבחר ספר שמעניין אותו ויקרא אותו. תלמיד יוכל לקרוא מספר ספרים, עד שיבחר ספר כלבבו. יחקור התלמיד על מחבר הספר, ויכתוב עליו בבלוג בכתיבה יתאר התלמיד מיהו המחבר? האם הוא ישראלי או סופר מחו"ל? מה הרקע שלו, ומהם ספריו השונים, ועוד… בהמשך מוצע כי התלמיד יתבקש לתאר סיטואציה מהספר, שבה הוא מציע המשך שונה ממה שכתב הסופר. התלמיד יהיה הסופר, שיכתוב בבלוג שלו קטע מקורי בעצמו. למאמרון המלא של ציונה …

הבנת הנקרא הוא אחד הכישורים החשובים ביותר שילדים צריכים לרכוש בשנות בית הספר. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון את הקשר בין מידת הקריאה של ספרים, מחד גיסא, וקריאת עיתוני נוער וזמן התכתבות בצ'ט, מאידך גיסא לבין רכישת ידע לשוני (מורפולוגי ותחבירי) והבנת הנקרא בקרב ילדים דוברי עברית. נמצא, שככל שהילד קורא יותר ספרים הוא בעל ידע לשוני טוב יותר ומבין טוב יותר את הנקרא. עוד נמצא, שמבחן סטנוביץ תורם תרומה ייחודית מעבר לגיל להסבר השונות בין הקוראים בהבנת טקסטים ובידע לשוני, כלומר, קשר בין מידת הקריאה לבין הבנת הנקרא וידע לשוני. ואולם מצאנו גם מתאם שלילי בין קריאת עיתוני נוער להבנת טקסטים, וכן בין התכתבות בצ'ט לרמת הידע הלשוני ( דפנה קפלן ודורית רביד) .

המאמר מתאר ניסוי מתוקשב לעידוד קריאה שנערך בארה"ב בקרב תלמידי כיתות ה' . הלמידה של התלמידים סביב הטקסטים התבססה על מערכת של קהילות מתוקשבות/פורומים ממוחשבים אשר באמצעותם הם העירו והגיבו לטקסטים שנדרשו לקרוא. השילוב של סביבה מתוקשבת לתגובות התלמידים עור אצלם עניין רב יותר בטקסטים אשר הם נדרשו לקרוא. הערות התלמידים בפורמים המתוקשבים סביב הקריאה היו קוגניטיביות, פרשנויות וגם מעצבות. הפעילות המתוקשבת המשותפת של למידת עמיתים סביב קריאת טקסטים שינתה את מערכת היחסים בין תלמידים ומורים בסביבה האוריינית ויצרה סביבה מעודדת לתלמידים הנוטלים חלק בתהליך הקריאה המתוקשב (Larson, Lotta C ) .

שורה ארוכה של מחקרים מאששת את המתאם שבין כמות הקריאה העצמאית של תלמידים בזמנם החופשי לבין ההישגים שלהם בלימודים. להרגלי קריאה טובים תפקיד משמעותי בצמצום הפער בהישגים בין תלמידים מרמות חברתיות-כלכליות שונות! חובת בית-הספר היא לנסות לגרום לכמה שיותר ילדים להקדיש כמה שיותר זמן לקריאה מחוץ לכותלי בית-הספר. קראשן מוכיח כי בתי-ספר עשויים לתרום תרומה מכריעה להישגי התלמידים, אם אך יקדישו לכך את הזמן הנחוץ ואת המשאבים הנחוצים ויפעלו בדרך נכונה. הממצא העיקרי של קראשן , אם-כן, שהקדשת זמן בבית-הספר לקריאה חופשית של תלמידים יעילה לפחות כמו דרכי הוראה מקובלות יותר בחינוך הלשוני, ולעתים אף יעילה יותר, במיוחד כאשר מדובר בתכניות ארוכות טווח ( מרים פוזנר ) .

יורם אורעד כתב מאמרון מעניין באדיורשת על ההווה והעתיד של הספר האלקטרוני . לדעתו, השילוב של בשלות האוכלוסיה לקרוא ספר דיגיטאלי מן המסך של מכשיר קריאה אלקטרוני נייד (או קורא אלקטרוני נייד) והידידותיות והפשטות של טכנולוגיית הקורא הדיגיטאלי מביא כיום למספר גדול יותר ויותר של אנשים המוכנים להשתמש בו. על פי הכתבה , אותה הוא מזכיר , אנו עדים לתופעה של יותר ויותר הוצאות ספרים המוציאות, בצד ספרי הדפוס הרגילים, גם מהדורה אלקטרונית של אותם ספרים, המתאימה לשימוש בקוראים אלקטרוניים.

מחקר חדש שנערך בארה"ב ע"י National Endowment for the Arts מצא כי בעיית הבנת הנקרא אצל צעירים בארה"ב הופכת להיות בעיה קרדינאלית בתחומי החינוך וההתפתחות התרבותית שם. פחות ופחות צעירים אמריקאים קוראים ספרים והדבר ניכר ביכולות הבנת הטקסטים שלהם. אם בבתי ספר יסודיים המצב מעט השתפר הרי בחטיבות ביניים ובבתי ספר תיכוניים המצב רק הולך ומחמיר. המחקר מצא עוד כי תלמידים וצעירים הקוראים בספרות יפה כל יום מצליחים לשפר משמעותית את יכולות האוריינות שלהם והבנת הטקסט. המסקנה של עורכי המחקר כי תרבות האינטרנט הדיגיטאלית היא היא שגרמה לירידה באורחות קריאת הספרים אצל צעירים בארה"ב.

בסקירה מקיפה זו ריכזנו שורה של המלצות על מאגרי מידע ממוחשבים ואתרי אינטרנט היכולים לסייע למורים להפעיל תלמידים בחוויות קריאה ולהעשיר את עולמם של הילדים עם גירוי ראשוני של האינטרנט. המידע באסופה זה מבוסס על המלצות הפיקוח במשרד החינוך, מורי מורים, מורים בבתי ספר, מורים בפורומים מקוונים וספרניות בבתי הספר. כמו כן, אספנו כמה וכמה הפעלות ודפי עבודה לתלמידים הנחשפים למאגרי המידע הממוחשבים ברשימה. תודתנו למורים, חברי פורום המורים לחינוך יסודי על ההמלצות ועל הפעילויות (צוות פורטל מס"ע)

ספרו החדש של פרופסור Stephen Krashen על תובנות מחקריות מחקר הקריאה זוכה לעניין רב באירופה ובארה"ב. ממצאי המחקרים שמביא פרופסור Stephen Krashen מלמדים כי רק לקריאה מרצון של ילדים יש ערך חינוכי וקוגניטיבי. סוג הקריאה הנקראת Free voluntary reading היא הרבה יותר אפקטיבית לילדי ביה"ס היסודי מקריאה כפויה הניתנת על ידי מורים. קריאה מסוג FVR נמצאה כמפתחת יותר את אוצר המילים של הילד, יכולת ההבנה שלו וגם את יכולות ההבעה בכתיבה. עידוד קריאה מסוג FVR פירושה שהתלמיד אינו צריך להגיש דו"ח קריאה בסיום הספר ואינו חייב לענות על שאלות המורה בכיתה. Krashen סוקר בספרו מחקרים שנערכו על משמעות הקריאה החופשית ואווירת הקריאה בביה"ס שאינה קשורה למטלות השוטפות. קריאה מסוג FVR מאפשרת לילדים בבתי ספר יסודיים במדינת מינוסטה שם נערך הניסוי חופש בחירה של ספרים. התלמידים אינם מחוייבים לספר ספציפי, אלא יכולים לבחור כמה חלופות עפ"י רצונם. הממצאים במחקר ישימים לילדים רגילים בגילאי ביה"ס היסודי ובמיוחד לליקוי למידה.

תכנית ההתערבות הנחקרת מפתחת סכמות-שיח סיפוריות כבר מיום הלימודים הראשון: הילדים קוראים לבד מדי יום ביומו, מאזינים מדי יום ביומו, קוראים במקהלה מדי יום ביומו, משוחחים על הסיפורים מדי יום ביומו, קירות הכיתה מעוטרים ונראים כספר פתוח, הספרייה עשירה ומדרבנת לפעילויות –קריאה. כל אלה דואגים להעשיר מהותית את סכמות-השיח הסיפוריות. במחקר זה ביקשה המחברת לבדוק: האם חשיפה זו לסיפור וספר מביאה תלמידים להנאת הקריאה, לקריאה מרובה ולזכירה טובה יותר של סיפורים שנקראו – ביחס לילדים האחרים? המחקר נועד לבדוק, אם תכנית התערבות מובנית, שיטתית, מסודרת, מעמיקה ומקיפה – תחולל שינוי אצל ילדי כיתות מקדמות, שבאו ממיצב אורייני חברתי נמוך ולא נחשפו להון אורייני, הטמון בסיפור ובספר (אסתר טוב-לי)

דו"ח מחקר שיטתי הבוחן את חשיבות חשיפת ילדים בחינוך קדם יסודי לספרים. המחקר שנערך בארה"ב, מתייחס למימדים הבאים: גורם הזמן בחשיפת התלמידים לספרים, גורמי איכות בחשיפה, שילוב קריאת ספרים בתוכניות לימודים של קדם יסודי, חשיבות הקשר בין בית וביה"ס לעידוד קריאת הספרים. חשיבותו של המחקר בייצוג מאוזן ומעמיק של הממדים השונים המשפיעים על טיפוח גישה אוריינית בחינוך הקדם היסודי ובחטיבה הצעירה (David K. Dickinson, Allyssa McCabe, Louisa Anastasopoulos)