הרצאתה של ד"ר הלנה קימרון התמקדה במאפייני קהילת למידה מקצועית בית -ספרית (בתי –ספר יסודיים) המסייעים לביצוע הל"ל איכותית בכיתה ובאלה הבולמים אותה. במהלכה הומחש הדמיון בדפוסי הל"ל בין הלמידה ברמת הארגון לבין הלמידה ברמת הכיתה ביחס לממדים שונים, כגון : היררכיה ; דיפרנציאליות) התאמה לצרכים ); אוריינטציה ללמידה ולחקירה; אחריות לשיפור; שיתופיות ופומביות; תחושת מסוגלות ועוד בנוסף, הודגם, מתוך חקר מקרה, כיצד קהילת למידה מקצועית בית -ספרית, המתפקדת ברמת איכות גבוהה, תורמת לקידום איכות ההל"ל בכיתה והוצע הסבר תאורטי ליחסי הגומלין בין שתי מערכות אלה. המחקר נערך במסגרת לימודים לתואר שלישי באוניברסיטת תל –אביב ( הלנה קימרון) .

מרבית המורים החדשים בתיכון גבעת גונן בירושלים לא נקלטים בבית הספר באופן עצמאי, אלא מגיעים אליו כחלק מהתוכנית "חלוץ חינוכי" – שבה שותפים המכון לחינוך דמוקרטי במכללת סמינר הקיבוצים, משרד החינוך ומינהל החינוך בעיר (מנח"י). התוכנית, המאתרת ומכשירה אנשי חינוך איכותיים לעבודה בבתי ספר במטרה להפוך אותם לכעין עתודה ניהולית, מספקת ליווי צמוד למורים חדשים המתחילים ללמד בבתי ספר. בתיכון הירושלמי פועלת התוכנית כבר ארבע שנים, כאשר השנה מלמדים במוסד שמונה מורים המשתתפים בתוכנית. כולם כאחד מדברים על הכוח של הקבוצה כגורם תמיכה ראשון במעלה, שסייע לקליטתם החלקה בבית הספר ( תמירה גלילי) .

קהילות מקוונות אינן דבר חדש באינטרנט והן התפתחו הלכה למעשה עוד בתקופת הפורמים המתוקשבים לפני כ12-14 שנים , אך התובנות המחקריות על שימוש מועיל בקהילות מקוונות התפתחו כידע רב-תחומי רק בשנים האחרונות . ספר חדש זה שיצא לאור בהוצאת mitpress מנסה להציע כמה תובנות מבוססות מחקר לגבי יצירת קהילה מקוונת פעילה, טיפוחה, ארגונה ועידוד יצירת הידע של חברי הקהילה המקוונת . הספר כולל גם דוגמאות מרחבי העולם ( Robert E. Kraut , Paul Resnick ) .

מהפיכת התקשוב החינוכי בשנים האחרונות הגיעה, אמנם לבתי ספר רבים בחו"ל ובארץ , אך מתברר כי יש רק איים-של הצלחה בבתי ספר. הצלחות מקומיות אלו הם פועל יוצא של מורים ומחנכים המגלים תושיה ויוזמה ומנסים ליישם מיזמים מעניינים בכיתות הלימוד . אין ספק כי מדובר כאן במורים יזמים מצטיינים אף שמבחינת הקריטריונים הרשמיים של הפיקוח המחוזי אינם נתפסים עדיין ככאלו . יש גם מקרים שקבוצת מורים פורצת דרך ויוצרת קהילה מקצועית או קהילת מעשה בחינוך שפועלת בסביבה מתוקשבת או ברשתות חברתיות מתוקשבות . פריצת הדרך היא של המורים עצמם ולא של הנהלות בתי הספר ( עמי סלנט) .

למידה מקצועית המבוססת על קהילות מעשה ( communities of practice) אינה דבר חדש , אך אחד מגדולי המומחים בעולם ללמידה ארגונית וניהול ידע שיתופי Harold Jarche מקנדה כתב לאחרונה כי חשיבותם של קהילות מעשה בכלל וקהילות מעשה בחינוך הולכת ונעשית ומשמעותית כיום יותר , בימים שבהם העולם נעשה מורכב יותר ומקושר יותר באמצעות רשתות חברתיות. בעיות מורכבות דורש יישום של ידע מפורש והדרך הכי יעילה לכך הוא רב-שיח בין חברי קהילות מומחים . מבחינה זו , הניסיון מלמד , כי קהילות מעשה הצליחו ליצור אינטגרציה טובה יותר של למידה מקצועית. המאפיין העיקרי של קהילות מעשה היא העובדה שהן לא נוצרו ע"י החלטה היררכית או יוזמה של ההנהלה אלא מתוך התארגנות של חברי הקבוצה ומתוך רצונם העצמי להצטרף לקבוצה/לקהילה ( Harold Jarche ).

קהילת חשיבה היא תפיסה חינוכית כוללת, שפותחה במכון ברנקו וייס ומיושמת בבית הספר ברנקו וייס בית שמש. ההוראה והלמידה בקהילת חשיבה מבוססת על שלושה שלבים: שאלה פורייה, מחקר וביצוע מסכם. הפדגוגיה של קהילת חשיבה משלבת כמה גישות ללמידה איכותית: פדגוגיה של שאי לה, למידת חקר, חינוך להבנה, למידה פרטנית ושיתופית, הוראה דיאלוגית, הוראת עמיתים, משוב מחולל למידה ומורה מנחה-מומחה. הוראה-למידה בקהילות חשיבה מביאה, בהכרח, גם לשינוי בעבודת המורים ובמעמדם. העבודה בקהילות חשיבה מביאה לנוכחות רבה יותר של המורה בכיתה.

טענת הכותבים היא שתהליך הבנייה-בשיתוף ((co-constructing של זהות הוא נושא מחקרי המאפשר טווח רחב של תובנות חדשות בדבר נתיבי התפתחות הזהות: האפשרות שמורים יבנו זהות מקצועית המנוגדת לערכיהם האישיים או המקצועיים, או – זהות "אותנטית" יותר שהיא זהות הנוגדת שיח פרפורמטיבי המאמר נסמך על מגוון של זוויות ראיה עיוניות בנושא של בניית זהות מקצועית של מורים חדשים. הוא מתמקד במיוחד בהשפעה של התרבות הפרפורמטיבית של ניהול וויסות עבודת המורה שפשתה במערכות חינוך לאומיות רבות. בעוד שתפקידי האינטראקציות עם עמיתים מקצועיים והנהלות בבית הספר הפרפורמטיבי נחקרו רבות, תשומת לב מועטה יותר הוקדשה לתהליך של בניית זהות תוך כדי קיום אינטראקציות בין מורים חדשים לבין תלמידיהם. בעוד שבתי ספר מנהלים את עבודת המורים על פי התרבות הבית ספרית, הרי שההוראות וההנחיות הפרפורמטיביות החיצוניות הם המניע הפוליטי המשמעותי ביותר המשפיע על בניית זהות המורה. ( Wilkins, C ).

קהיליות למידה מקצועיות מתקיימות מכמה סיבות. הסיבה המרכזית המתוארת במאמר זה הייתה לסייע לבתי ספר ליישם קוריקולום חדש במערכת החינוך כתהליך של הכנסת שינוי. השלב החשוב היה שלב ההסתעפות שבו חברי הקהילייה חשו חופש ללכת לכיוון שקהיליות בתי הספר שלהם רצו ללכת בו. משמעות החופש היתה שהם חשו מוכנים לנוע בדרכים עצמאיות יותר, לפנות לסגל שלהם ולתמוך בו ולא לפעול במסגרת הקהילייה בלבד, כדי להכניס את השינוי המצופה ( Edwards, F ).

התפתחות מקצועית בקהיליות מורים עשויה להיות עשירה ויעילה כשהיא מכבדת את המומחיות של חבריה. אין הכוונה לבטל את תפקיד בעלי הסמכות והוותיקים. אולם, עידון חוכמת המעשה של המשתתפים ומציאת דרכים לקדם תובנות יכולות להוות משאבי למידה חשובים. הדגם השיתופי המוצע יכול להוות אמצעי למורים לשוחח על מה ש"מצליח" בעבודתם ובתהליך זה להיות מעורבים בדיון רפלקטיבי עם עמיתים על גישותיהם. זהו דגם העומד בניגוד לדגמי ההתפתחות המקצועית השכיחים של הצגת/העברת/מסירת מידע ע"י מומחים למשתתפים. עם זאת, כאמור, התפתחות מקצועית יעילה אינה חילופי רעיונות מקרית ע"י מורים. היא דורשת תשומת לב למאפיינים רבים שהוצגו במפורט במאמר זה ( Stanley, A.M) .

ככל שקהיליות למידה הפכו לנורמה שבתי ספר שואפים ליישם, נדרש ידע רב יותר על תהליך זה. המחקר מדווח על ממצאים שנאספו בראיונות חצי מובנים לקבוצת מיקוד של מורי תיכון לאחר שנת עבודה בהתפתחות מקצועית. הלמידה עסקה בבניית קהיליית למידה בדגש על עבודה קולבורטיבית בתפישתה הרחבה, במטרה להפוך את תרבות המבוגרים בבית הספר לתרבות של קהיליית למידה מקצועית( PLC) ולברר את ההשתמעויות להיבט המנהיגותי בתהליך. המחקר בדק את העמדות, המחשבות והרגשות של המורים בשלב זה ( Nehring, J. & Fitzsimons, G.).