-
תקציר
מחקר זה קישר 47 מתכשרים להוראה מהונג קונג ו-35 מתכשרים מקנדה לפרויקט של תרבות השתתפותית חדשה במסגרת תיאורטית של אוריינות מדיה חדשה. מאמר זה מדווח על הנתונים האיכותניים יחד עם התיאורים הכמותיים של האינטראקטיביות החברתית של המשתתפים בקהילות המעשה חוצות הגבולות. מעבר לאילוצים של הפורום המקוון הנבחר, הממצאים מעידים כי מעורבות המשתתפים בתרבות ההשתתפותית החדשה תרמה לבניית הידע והמודעות שלהם לצורך רתימת השתתפות מקוונת, טכנולוגיות מדיה חדשה ומגוון תרבותי/לשוני בחינוך (Zhang, Zheng; Li, Jia; Liu, Feifei; Miao, Zhuang, 2016).
-
לינק
מחקר זה השתמש במסגרת יצירת הערך של אטיין ונגר (Etienne Wenger), בברלי טריינר (Beverly Trayner) ומארטן דה לאט (Maarten de Laat) כדי להבין בצורה טובה יותר את המעגלים של יצירת הערך בקהילות המקוונות. הממצאים מאירים את האופן שבו חברים בעלי פרספקטיבות שונות ורמות שונות של מומחיות בונים במשותף צורות חדשות של הבנה ומשמעות בדרכים שהן בעלות ערך באופן אינדיבידואלי ובאופן קולקטיבי, ואת האופן שבו הם מיישמים ידע זה לפרקטיקה המקצועית שלהם (Booth, Sharon E.; Kellogg, Shaun B., 2015).
-
תקציר
כאשר בתי ספר עירוניים נמצאים תחת לחץ לשפר את הביצועים האקדמיים של תלמידיהם, אין זה רגיל למצוא אפשרויות למידה לא אקדמיות המשובצות במהלך יום הלימודים. באמצעות דוגמא של בית ספר יסודי אחד המוכן לקבוע זמן עבור המורים והתלמידים כדי שיתרגלו יוגה ביחד, המחקר מצא כי למידה בעלת ערך מתרחשת במהלך תרגול יוגה וממשיכה גם אל תוך הפעילות האקדמית בכיתה (Finnan, Christine , 2015).
-
לינק
במפגש שנערך בקיץ האחרון בבית הספר השבח מופת בתל אביב, הציגו מורי ההומניסטיקה המלמדים בשכבת ט' את תוצרי הפרויקטים השונים שאותם פיתחו במהלך שנת הלימודים. צפינו בתוצרים בספרות, אזרחות, גיאוגרפיה ותנך. בכל אחד ממקצועות אלה, בנו צוותים של מורים יחידות לימוד מבוססת פרויקט (PBL- Project Base Learning) שבו הפרויקט מגדיר את התוצר הסופי שאליו מכוונת הלמידה. התוצר הסופי הוא מניע הלמידה וזה נעשה על ידי העלאת שאלה מניעה הקשורה לעולמו הפנימי של התלמיד ורלוונטית לעולמו העכשווי" (רויטל נאמן יהל).
-
תקציר
-
לינק
החלק הראשון של הסקירה מתמקד במתודולוגיות של ניהול ידע בחינוך ובשינוי ארגוני לטובת הפיכה לארגון לומד, שהיכולת לשקף ידע ותובנות רק מעצים ומשביח את הסיכוי להצלחה עתידית. החלק השני סוקר כלים להפצה ושיתוף ידע של מורים, מפורטלים ארגוניים המציגים לצרכנים תמונה שלמה יותר של מידע ומהווים תפיסה שיטתית של סינון, זיקוק והאחדה של מקורות המידע, דרך שימוש בויקיפדיה ורשתות חברתיות אחרות ככלי פורמלי של למידה וקיום של פורומים מקצועיים המהווים סביבה אידיאלית לטיפוח דו שיח בין מורים, מנהלי בתי ספר, מפקחים ופקידי המשרד ( יעל שרצר) .
-
לינק
מאמר זה, המכוון על ידי קהילת מעשה לשיתוף ידע כהתפתחות מקצועית, חולק ארבעה חקר מקרים שמציגים את המידה שבה ניתן למפות את הלמידה בתכנית להכשרת מורים לחינוך גופני. למעשה, קהילת מעשה לשיתוף ידע נתמכת במהלך הזמן, מערבת מטרות משותפות של החברים בה, מערבת שיח תכוף, פעיל וחברתי ומאופיינת על ידי בעיות שנפתרות על ידי חברי הקהילה (MacPhail, Ann, Patton, Kevin, Parker, Melissa and Tannehill, Deborah, 2014).
-
לינק
מחקר זה בא לסגור את הפער על ידי חקירת השאלה: " האם מסגרת ה- CoI היא מודל אפקטיבי לשיפור תחושת הקהילה בכיתה מקוונת P-12? מרכז הלימודים מרחוק בויקטוריה (The Distance Education Centre, Victoria (DECV) נבחר למשימה זאת. ממצאי המחקר מוכיחים כי יש יתרון בשימוש במסלול תבנית ה- CoI כמודל לתכנון ושילוח חומרי הוראה ( Jackson, Luke C. Jackson, Alun C. Chambers, Dianne ).
-
לינק
המורה לאנגלית לארי פרלאזו, המלמד בבית ספר תיכון בארה"ב , בקליפורניה (Sacramento, CA.) מדווח בבלוג שלו על היערכות חדשנית בבית הספר שלו לקראת הפעלת קהילות למידה מתוקשבות עם מספר מצומצם של לומדים (Small Learning Communitie) . ההיערכות היא חלק מתכנית כוללת של ביה"ס לחזק ולהטמיע את הלמידה הרגשית-חברתית של התלמידים בביה"ס התיכון . המורים בביה"ס הם שותפים מלאים ופעילים למהלך זה שיפעל במקביל לכיתות הלימוד הסטנדרטיות ויאפשר תמיכה רגשית וגיבוש של התלמידים בקהילות מתוקשבות לומדות (Larry Ferlazzo).
-
סיכום
תפקיד ההערכה הוא לחשוף את הבנות התלמידים באמצעות מטלות מסוג זה, לפרשן, לאבחן נקודות תורפה ולספק מידע (משוב) שיסייע להם לקדם את הבנותיהם במהלך הלמידה, ובה בעת יאפשר למורה לנווט את ההוראה בהתאם. דפוס זה של מרכיבי ההל"ה מכונה הל"ה חלופית (שם), והוא מתאים להשגת יעדי החינוך בעידן הידע, שכן הוא תורם לפיתוח כישורים שבוגר מערכת החינוך, ובכלל זה בוגר מסגרת הכשרה להוראה, יידרש להם על מנת להתמודד לאורך חייו עם ידע מקצועי המתחדש בקצב הולך וגובר. הערכה לשם למידה (הל"ל) היא גישת הערכה איכותנית, שמטרתה לעצב את הלמידה במהלכה ואת ההוראה ולפיכך יש המכנים אותה 'הערכה מעצבת' (Wiliam, 2011); היא מתבצעת כהערכה מתמשכת המשולבת בתהליך ההוראה-למידה. הל"ל מבוססת על תפיסת התהליך החינוכי כדיאלוג תלוי הקשר חברתי-תרבותי; היא מתכתבת עם תפיסות למידה כהבניה שיתופית של ידע וערה לזיקות ההדדיות בין הבניית הידע השיתופי לבין הבניית הידע האישי באופן ששני סוגי ידע אלה מפרים זה את זה ברציפות (מנוחה בירנבוים).
-
סיכום
הלמידה צריכה להיות פעילה ורפלקטיבית, ועל ההערכה להיות משולבת בהוראה, כך שקודם כול היא תסייע למורה וללומד לקדם את הלמידה. הערכה כזו שונה מזו המסכמת את הלמידה (הערכה של הלמידה – הש"ל), והיא מכונה הערכה לשם למידה (הל"ל). בתהליך הל"ל מיטבי נדרשים המורים עצמם להיות רפלקטיביים, שכן עליהם לאבחן, לתאר ולפרש את האופן שבו תלמידיהם לומדים ומבצעים את משימותיהם הלימודיות, להסיק מסקנות לגבי הפער בין הרצוי למצוי, לשקף לתלמידים את תהליך הלמידה שלהם ולמצוא אתם אמצעים, כלים ודרכים להקטנת הפער . שאחד מתפקידיו של מוסד להכשרת מורים הוא לאפשר לפרחי ההוראה ללמוד ולהתנסות בקהילת לומדים המתפתחים מקצועית תוך כדי חקירה עצמית של הוראתם, שהיא תוצאה של השילוב בין התאוריה לבין השדה. מחקרים אלה מראים כי התנסות בדרך זו הובילה פרחי הוראה לשפר הוראתם ואת תהליכי ההערכה שהם מפעילים במהלכה ( רובנה רוסנסקי, נריה שחור) .
-
לינק
אחת הדרכים האפשריות להכשרת פרחי הוראה ולטיפוח הכישורים והמיומנויות לתרבות של חקירה מתמדת והערכה היא פיתוח קהילות למידה מקצועיות (קל"מ) של מורי מורים. קהילת למידה מקצועית מוגדרת כקבוצה של אנשים, הממוקדת בלמידה של תהליכי למידה-הוראה ובתוצאותיהם כתהליך שינוי שתפני. היא מאופיינת בכך שהעשייה והלמידה משולבות זו בזו. כאשר יש זיקה הדדית בין תהליך הלמידה בכיתה לבין תהליך הלמידה של המורים, משתפרים ההוראה וההישגים הלימודיים ( חנה קורלנד, רינת שחף-ברזילי).
-
לינק
-
לינק
יותר ויותר מורים בעולם עוברים בשנה האחרונה לשימוש בקהילות המתוקשבות של רשת גוגל פלוס. הסיבה העיקרית לשימוש במנגנון הקהילות (communities) של גוגל פלוס הוא קלות השימוש בהן כמרחבי הוראה ולמידה נפרדים שאינם חשופים לכיווני תנועה ולזרימת המידע שמצויים בפייסבוק. המורים מחפשים מרחבי למידה והוראה, קהילות מתוקשבות ויעילות אשר בהם התלמידים מנותקים מחבריהם בפייסבוק.
-
לינק
-
לינק
החוקרים מתארים את השימוש בקהילות וירטואליות של למידה מקצועיות שבהן שתי קבוצות של מורים נפגשות מדי יום במשך שנת לימודים אחת כדי לנתח באופן שיתופי הוכחה שנאספה כחלק מתכניות החקירה שלהם. בסיוע של מנחה, קבוצות אלה פיתחו קשר הדומה לפגישה פנים אל פנים של קבוצות אחרות כחלק מתכנית דומה של התפתחות מקצועית (McConnell, Tom J.; Parker, Joyce M.; Eberhardt, Jan; Koehler, Matthew J.; Lundeberg, Mary A., 2013 ).
-
סיכום
מורה אחד בחטיבת ביניים אחת באום אל־פחם החליט ללמד אחרת. המנהל נתן גיבוי, והכיתה התחילה לשאול שאלות רגישות . בשיעורי דת בכיתה ז' בחטיבת הביניים "אלגזאלי" באום אל־פחם התלמידים שואלים את השאלות הרגישות ביותר על היחסים בין האסלאם לחיים המודרניים, בוחנים אפשרויות שונות ומתפלספים. לא בטוח שאבו חאמד מוחמד בן מוחמד אלגזאלי עצמו (1058–1111), מחשובי התאולוגים הערביים ומי שהתנגד לפילוסופיה (ספרו נקרא "מפלת הפילוסופים") ותמך בנבואה, היה מרוצה מ"קהילת החשיבה" שקמה בבית הספר הנקרא על שמו ( איתי גודר) .
-
לינק
הרשת החברתית חינוכית הגדולה ביותר שמעולם לא שמעתם עליה – TES (מקור השם הוא משם העיתון הוותיק – Times Educational Supplement). בשש שנות פעילות הרשת, היא אספה קרוב ל-2.5 מיליון מורים ברחבי העולם, ונהנית מרווחיות גבוהה. המורים משתמשים ברשת החברתית כדי לחלוק תכנוני שיעורים, ליצור קשר עם מורים אחרים ולמצוא עבודה. בשבוע ממוצע, משתמשי TES מורידים 3.5 מיליון מסמכים. "מדובר ב-8 מסמכים בשנייה".
-
לינק
הקשר בין התפתחות מקצועית של מורים וקהילות מקוונות הוכח כבר בכמה וכמה מחקרים . קהילות מעשה בחינוך הפעלות באינטרנט הם מקור לא אכזב להעצמה מקצועית בקרב קבוצות המורים . יש בישראל כמה קבוצות פעילות כאלו הפועלות כבר כמה שנים באינטרנט ( מעל 5000 חברים פעילים) ויש גם קהילה מקצועית פעילה של מורים באנגליה המאורגנת באתר הנקרא Pedagoo.org. עפ"י דיווח בעיתון גארדיין הבריטי , הקהילה המקוונת הזו הוקמה ע"י קבוצת מורים והיא מאפשרת חילופי ידע ואינטראקציות בין מורים המלמדים באנגליה . קהילה מקוונת שומרת על התנופה שלה בזכות חברים פעילים בקהילה או בפורום הלוקחים ביוזמתם אחריות לעדכונים ולהפצת מידע ודואגים כי הקהילה לא תדעך ( Fearghal Kelly ) .
-
לינק
בהרצאה בכינוס, שנערך במכון מופ"ת, הוצגה ע"י פרופסור מנוחה בירנבוים שיטת ההערכה המכונה הל"ל , שנועדה לקדם את הלמידה במהלכה (בשונה מהערכה המתקיימת בסיום הלמידה, שנועדה בעיקר למתן ציונים). פרופסור מנוחה בירנבוים התייחסה בהרצאתה לעקרונות המפתח של הל"ל ולמהלכי הפעלתה (מעגל הל"ל) הן כהערכה מתוכננת מראש והן כהערכה במהלך שיח כיתה. כמו כן, הייתה התייחסות לבעייתיות ביישום הרווח של הל"ל ורפלקציה לגבי המהלך החיוני לשם יישום מוצלח של הל"ל (מנוחה בירנבוים) .
קהילת מעשה בחינוך
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין