הרוב המכריע מתוך 1,430 תכניות חינוך המכשירות את מורי הגן-י"ב של האומה הן בינוניות, על פי דירוג הנערך לראשונה אי פעם ואשר מיד עורר סערה. הדירוג אשר פורסם ביום שלישי על ידי המועצה הלאומית לאיכות המורים (National Council on Teacher Quality) הינו חלק מפרויקט בן 5 מיליון דולר הממומן על ידי קרנות אמריקאיות גדולות. מזכירי חינוך ב-21 מדינות אימצו את הדוח, אולם מספר אוניברסיטאות ומומחי חינוך הסתערו במהירות על הדוח בטוענם כי אינו שלם ולא מדויק ( Lyndsey Layton).

מחקר זה ניסה לזהות את היבטי הלמידה של סימולציות מבוססות צוות באמצעות ניתוח של אירועים אתיים שנחוו על ידי 50 מתמחי הוראה. מודל של ארבעה ממדים הופיע: ללמוד לקבל החלטות בסביבה "תומכת-סולחת"; ללמוד לפתח סטנדרטים של דאגה; ללמוד לצמצם התנהגות לא נאותה; וללמוד לפתח גישה אינטגרטיבית. מרבית הסימולציות היו שונות מהאירועים המקוריים. הסיבה לאי-ההתאמות הללו עשויה להיות נעוצה בעובדה שקבלת ההחלטות של המתמחים תלויה במידה רבה בהקשר ובאנשים המעורבים. הממצאים מראים שעל תכניות הכשרת מורים לשלב סימולציות מבוססות צוות כחלק אינטגרלי בתכנית הלימודים שלהם ( .Shapira-Lishchinsky, O).

במחקר המוצג במאמר זה נעשה שימוש בגישה שיתופית בתכנון המטלות ובמשוב הביקורתי של עמיתים, שכן פעילויות מבוססות– תכנון הנעשות בדרך כלל בקבוצות נמצאו כבעלות יתרון ללמידה כיצד להשתמש בטכנולוגיה ביעילות במגוון תחומי תוכן (Kali & Ronen-Fuhrnmann, 2011). במחקר השתתפו שתי קבוצות סטודנטים(27 ו-93)משתתפים) שלמדו תחומי תוכן שונים שקבלו מטלות שונות במסגרת תוכנית המקדמת רפלקציה ביקורתית בהקשר של שילוב טכנולוגיה בהוראה וככלי טכנולוגי להתכשרות להוראה ולמשוב עמיתים (EVA). משמעות ההצלחה בשילוב השימוש בטכנולוגיה בתהליך ההוראה והלמידה בקורס ההכשרה הנחקר הייתה שיעילות התהליך הודגמה בחיוב בפני המתכשרים, והם התנסו בכלים ואסטרטגיות הפדגוגיות הרלוונטיות ( Anderson, K., Kennedy-Clark, S., & Galstaun, V ) .

מחקר זה בוחן את ההשפעה של גישת הוראה דיפרנציאלית ללימוד סטודנטים בשנה שניה הלומדים קורס לתואר ראשון, במסגרת תכנית הלימודים במוסד להשכלת מבוגרים. פרחי הוראה הם במגוון רחב של תחומי עניין, התנסויות, נסיבות אישיות, והעדפות לימוד. 434 סטודנטים משני קמפוסים לחינוך, השתתפו בקורס שנמשך סמסטר. מחצית הסטודנטים התנסו בתכנית לימודים דיפרנציאלית בעוד שהיתר נחשפו לגישת הוראה כלל כיתתית ( Joseph, S., Thomas, M., Simonette, G., & Ramsook ) .

במאמר זה מתוארת הערכה של קורס נבחר, במסגרת תכנית להכשרת מורים, שתוכנן במיוחד לסטודנטים לתואר ראשון שטרם התנסו בהוראה ובשילוב טכנולוגיות וזה הדבר הייחודי שבו, לעומת קורסים אחרים בנושא המיועדים לתלמידי תואר מוסמך, שהם בעלי רקע קודם בנושא. קורס זה אמור להכין ולהכשיר את הסטודנטים האלה כמורים בעתיד, לעזור להם לעשות שימושים יעילים ויצירתיים בטכנולוגיות למסגרות הוראה שונות. בקורס זה, מושם הדגש על למידה איך ללמוד עם ועל טכנולוגיה בהקשר עם השינויים התמידיים המתרחשים בטכנולוגיות חינוכיות. באופן כללי ניתן לומר שמחברי המאמר הדגישו ותארו שלוש מטרות מפתח של הוראת מורים צעירים למזג טכנולוגיות באופן מושכל בעולם האמיתי של הכיתה. ראשית, הקורס מדגיש למידה לגילוי וללמד באופן אקטיבי להיות מעורב בלמידה על ידי תכנון הפעילויות שמשלבות טכנולוגיות . מעורבות פרחי ההוראה החדשים שטרם החלו להורות , בפעילויות מתוכננות, בהם הם משתמשים בכלים טכניים לתכנון פעולות מלאכותיות, כגון, שיעורי וידאו קצרים או פורטפוליו מקוון, תוך כדי התחשבות בלמידה יותר רחבה ומופשטת בעזרת הפעילויות הזמינות ( Chris Shaltry, Danah Henriksen, Min Lun Wu and W. Patrick Dickson ) .

מאמר זה ידון בממצאים ממחקר פיילוט של פרויקט הוראה, שתוכנן כדי לחקור את הדרכים שבהן פרחי ההוראה מבינים ומנמקים את המתחים האתיים שעלו במהלך ההתנסות המקצועית האחרונה שלהם (Chapman, Amy; Forster, Daniella; and Buchanan, Rachel, 2013).

מאמר זה בוחן את הפערים בין פרחי הוראה למורים מאמנים (מורה אחראי מטעם בית הספר) לגבי ההתנסות המקצועית בבתי הספר. המאמר משרטט חקירה נרטיבית לגבי קשר החונכות בהכשרת מורים (Patrick R., 2013) .

המאמר מביא מחקר שנעשה באירלנד ויש בו ניתוח של זהויות – מורה מקצועיות נשאפות של מתכשרים להוראה. המושג "אני/עצמי" ( self) ) הוא מושג מרכזי שראוי להתייחס אליו בבחינת זהויות, שכן מתכשרים להוראה זקוקים לחקר עצמם כדי לפתח תחושה של זהות ((Sachs, 2005 וכדי להבין שזהות מתפתחת ומתעצבת במשך החיים. מתכשרים מגיעים להוראה עם ערכים שונים ועם מטען של תיאוריות אינטואיטיביות/חובבניות ביחס למורים, להוראה וללמידה. הם גם מביאים להכשרה דימוי של עצמם כמורים על בסיס ההיסטוריה האישית של כל אחד ואחד. כל אלה עומדים לבחינה ולחשיבה מחודשת במהלך ההכשרה ( Furlong, C ) .

מאמר זה בא למלא את החלל הקיים בספרות ומדווח על מחקר חדשני שבו היו שותפים, צוות אקדמי, המלמד בקורס מקוון מלא באוניברסיטה באוסטרליה. 27 מורי מורים מילאו שאלון הכולל 34 שאלות פתוחות וסגורות. בהתייחס למוכנות ולהכנות לקורס המקוון, רוב המורים דיווחו על חוסר בטחון והתאמה למיומנויות טכנולוגיות ופדגוגיות, במידה זו או אחרת, הנדרשות להוראת קורס מקוון. משתתפי המחקר קידמו בברכה כל עזרה אישית ואפילו מזערית, שנראה שעזרה להפחית חלק מהפחדים שלהם מהוראה מקוונת (JILLIAN J. DOWNING and JANET E. DYMENT).

במכללת קיי נבנתה תכנית ייחודית המכוונת להכשיר מורים מצוינים (תכנית רג"ב – ראש גדול בהוראה). מושם בה דגש בטיפוח הרכיבים שעשויים להיות מנוף לתפקוד הסטודנטים המצוינים כמורים מנהיגים ומובילים. תכנית רג"ב מזמנת שילוב של למידה עיונית-תאורטית ומעשית, ומתבצעים בה תהליכים של הבניית ידע ורפלקציה של הסטודנט כלפי עצמו וכלפי האחר. במהלך התכנית משתתפים הסטודנטים בסדנאות, בסיורים, בהרצאות ובמפגשים עם בוגרי התכנית. במסגרת סדנאות ההעשרה מודגשות גישות חדשניות בחינוך וחשיפה לדרכי למידה-הוראה מגוונות. אחד ממאפייני התכנית הוא הניסיון להעצים את הסטודנטים ולטפח אצלם שאיפה למצוינות עבורם וכמודל שהם יאמצו כמורים עבור תלמידיהם. מאפיין נוסף בתכנית הוא שיתוף מלא של הסטודנטים בהווית הלימודים: בהחלטות, באחריות ובתוצאות ( ורד יפלח-וישקרמן) .

מאמר זה מציג דוגמה אחת של חדשנות בתוך ארגון אקדמי גדול – המקרה של תכנית המצוינות במכללה ( מכללת לוינסקי) באמצעות הצגת דוגמה זו בכוונת מחברת המאמר, ד"ר ליאת אייל : (א) להראות שתבונה קולקטיבית בארגון חינוכי היא מנגנון אפשרי ובעל היתכנות; (ב) להציע מודל תחילי ליישום תבונה קולקטיבית בארגונים חינוכיים. מודל שאינו קיצוני או אנכרוניסטי ושעשוי להתקבל בקלות יחסית. ההקשר הכללי הוא ארגון אקדמי, מכללה להכשרת מורים במרכז הארץ. מכללה שבה לתכנית המצוינים יש מרחב המאפשר חופש פעולה בין רבע לשליש מתכנית הלימודים של הסטודנטים ( ליאת אייל).

הווידיאו משמש מזה שנים רבות כלי בידי מורי ומורי מורים בהוראה ובלמידה. הוא משמר פעילות כיתה כך שניתן לפתוח בה באיטיות ובעיון ולבחון את ההתנהגויות ההוראה של המורים והלמידה של התלמידים. ביקורת מגוונת ומושכלת עשויה לתרום לשיפור ההוראה, במיוחד כשמשולב בה שימוש במשוב המבוסס על שימוש בווידיאו . המאמר מתואר קורס שבו נעשתה פעילות משולבת שכללה שלושה סוגים: דיונים במליאת הכיתה, תצפית וביקורת עמיתים בשיעורים וייעוץ של מנחה על בסיס צפייה בשיעורים שהוקלטו בווידיאו. ( Hamkins, D.J ) .

הפרק מעניק לקוראים מבט על הרציונל, היישום, וההערכה של למידה שיתופית בתכנית הכשרת מורים מקוונת, ומציג את התנאים לעיצוב יעיל של למידה שיתופית עבור מתכשרים להוראה (pre-service teachers) ומורים במהלך הקריירה (in-service teachers). ניתנות דוגמאות משני מחקרים אמפיריים המראות כיצד סביבת הלמידה השיתופית ממנפת הוראה קונסטרוקטיבית של מורים, משוב שוטף, והערכה כדי להכין מורים להוראה בסביבות עשירות מבחינה טכנולוגית ( Rosen, Y., & Rimor, R ) .

נייר עמדה מעניין של מורי מורים באוניברסיטה אוסטרלית הידועה (Edith Cowan University ) בזכות תכניות הכשרת המורים האיכותיות שלה. נייר העמדה קורא לטפח את היסוד של הטלת ספק וביקורתיות אצל פרחי ההוראה בכל שלבי ההכשרה להוראה . המחברים מציגים את חשיבות הטלת הספק כחלק מהתהליך חינוכי ערכי ולכן יש גם להטמיע בתוכניות הכשרת המורים גישות פדגוגיות שיטפחו אצל פרחי ההוראה חשיבה ביקורתית . לטיפוח החשיבה הביקורתית יש חשיבות כחלק מהתהליך ההכשרה שלהם ויותר מכל לקראת של מורים בבתי הספר שהם בעלי חשיבה אינטלקטואלית ופתיחות ( Buchanan, John , Schuck, Sandra ) .

התוכנית הנחקרת – תוכנית הכשרה חמש-שנתית שכללה התנסות מעשית בשני בתי-ספר מאמנים, חטיבה ותיכון. בכל בית ספר מאמן מונה מורה-מתאם שהשתתף בביצוע התוכנית. הסטודנטים היו אחראים לכל ההוראה בתחומי ההתמחות שלהם לכל אורך הסמסטר. הם עבדו בזוגות, תכננו ולימדו בעבודה שיתופית. אחת לשבוע התקיים יום למידה במוסד ההכשרה, שהתמקד בקשר בין תיאוריה למעשה. הלימודים כללו סמינרים בנושאים מרכזים שונים(למשל, תיאוריות מוטיבציה ויצירת מוטיבציה בכיתה, תיאוריה ומעשה בהקשר של מדידה והערכה בכיתה וכדו'). כל סמינר חולק לשלושה: 1)מדעי החינוך, 2) דידקטיקות מקצועיות ו-3) ניתוח התנסויות הוראה שתועדו במהלך ההתנסות ( Waege, K., & Haugalokken).