ספרות ילדים
מיון:
נמצאו 23 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    ד"ר רותם שפירא, מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט ואוניברסיטת תל אביב משוחחת עם ד"ר ברק בר-זוהר, ממרכז הידע האקדמי במכון מופ"ת ופודקאסט תו חינוך, על קריאת ספרים בגיל הרך. בשיחה מעמיקה וקולחת מספרת ד"ר שפירא על החשיבות של הקראת ספרים לילדים, על מנגנוני התיווך ההורי, על האתגר הטמון בהקראת ספרים בגני הילדים, על תפקידם המסורתי של אבות בהקראת ספרים ועוד. ריאיון זה פונה לקהל-יעד נרחב של סייעות, גננות, מורות, מפקחות, אימהות, אבות, סופרי ילדים, מאיירים, אנשי חינוך וחוקרי חינוך בגיל הרך.

  • תקציר

    חברות במועדון מקוון של קריאת ספרים במהלך חופשת הקיץ מאפשרת לתלמידים לקרוא, להתעמק ולדון בטקסטים ספרותיים – בזמן הנוח להם. ג'ניפר סמית', מורה בחטיבת ביניים שמפעילה מועדון קריאה מקוון לתלמידי כיתות ז' ו-ח', חולקת את שיקוליה, רעיונותיה והמלצותיה על בסיס ראיונות ותצפיות שקיימה עם משתתפי התוכנית.

  • תקציר

    המאמר בוחן את האופנים בהם ילדי גן בדרום קוריאה חווים ולומדים סיפורי אגדות קלאסיים. לאורך חמישה חודשים, נבחנה תגובת הילדים ל-16 סיפורים ונמצא כי הז'אנר הספרותי הסב לילדים הנאה, סייע לפתח יכולת לשונית ופתיחות אמפטית, שימש כבסיס למשחקי תפקידים, עודד חשיבה ביקורתית וחידד את יכולתם לזהות דעות קדומות וסטריאוטיפים.

  • לינק

    הספר "מחאי, מחאי כפיים" – פואטיקה ואידיאולוגיה בשירת הילדים העברית בתקופת הישוב 1948-1939, בוחן כיצד נרתמה שירת הילדים, שפורסמה בעיתוני הילדים בעשור שלפני הקמת המדינה, לעיצוב ולחיזוק זהותם הלאומית של הילדים, במגמה להכשירם ולפתח את מחויבותם להמשך המפעל הציוני. כיצד כתבו על המולדת לילידי הארץ משוררים שלא נולדו בה? כיצד שוררו לילדים על גבורה והקרבה עד מוות? כיצד התייחסו בשירים לעם שישב פה קודם? כיצד השתמשו הכותבים בתכונתה הפיגורטיבית של השירה כדי להוסיף משמעות גם למבוגרים, לעתים שונה מזו שיועדה לילדים? והאם השפיעו השירים על עיצוב תודעתם של הקוראים הצעירים, של הדור אשר הקים את המדינה? (נעמי בן-גור).

  • לינק

    המאמר דן באופן שבו מחנכים יכולים לרתום את כוחה של הטכנולוגיה כדי לערב את התלמידים שלהם באירועים ובפרקטיקות אוריינות אותנטיים המיועדים לקדם ידע, מיומנויות ונטיות הדרושים לתלמידים כדי לפתח אוריינות גלובלית במאה ה-21. יוזמות ופרויקטים המיועדים ליצירת אוריינות גלובלית מתוארים בתחומים כגון חיבור קהילות של קוראים ושל כותבים; יצירת הבנה תרבותית באמצעות ספרות ופולקלור; יצירת תקשורת על פני זמן ומרחב; ושיתוף פעולה עם שותפים ללמידה על פני הגלובוס (Dwyer, Bernadette, 2016).

  • תקציר

    ספרו החדש של אלן הסה (Alan J. Hesse), מעביר את תאוריית הברירה הטבעית והאבולוציה בצורה מהנה, קלה להבנה ובפורמט קומי לכל הגילאים. הספר מציע לקוראים הצצה למסעו של דרווין אל איי הגלאפגוס, תוך עמידה על תיאור המאפיינים ההכרחיים של מסע זה. לקראת סוף הספר ולאחר תיאור מפת המסע, נדונים עקרונות הברירה הטבעית, באמצעות דוגמאות הלקוחות מסיפור המסע. נאמן לפורמט ספרי הקומיקס, הספר מציע גרפיקה הומוריסטית ודיאלוגים לצד העובדות המדעיות (Alexandra D. Owens).

  • תקציר

    מאמר זה מתאר שתי התנסויות חדשניות עם טכנולוגיית מידע ותקשורת (ICT) בהכשרת מורים באמצעים של פיתוח שני בלוגים אודות ספרות ילדים ובוגרים צעירים. המחקר של שתי הפעילויות מראה את השימושיות של הבלוגים בהשכלה הגבוהה ואת תרומתם להכשרה הלשונית והספרותית של המורים לעתיד (Neira-Pineiro, Maria del Rosario, 2015).

  • תקציר

    מאמר זה משתף מודל של תכנית לימודים חודשית שיכול לסייע למורים ולמשפחות לגשר על הפער בין הבית לבין בית הספר באמצעות שימוש בספרות ובתגובה שהתעוררה מהתרבויות שבכיתה. שילוב של טקסטים נענים מבחינה תרבותית ושל כתבי עת הנענים למשפחה בכיתה ובבית יכולים לסייע לילדים, למשפחותיהם, ולעמיתים לערוך קישורים ביקורתיים לספרות כמו גם להבין שונות (diversity) כמשאב יצרני. הממצאים הראו שהתגובות של המשפחות הובילו להשקפות מורחבות לגבי המבנים והתרבויות של המשפחה וסיפקו מרחב לשיחות ביקורתיות סביב הטקסטים בבית ובבית הספר (Schrodt, Katie; Fain, Jeanne Gilliam ; Hasty, Michelle, 2015).

  • לינק

    בספר מאויר זה מסופרים אירועי השואה בהאנשה מפיו של סוס עץ אשר ניתן כמתנה לילדה ברוניה ביום הולדתה החמישי – וכמוה – שרד את תלאות השואה ועלה עמה לארץ ישראל. זהו סיפור של שואה לצד תקומה והוא מזמן דיאלוג מותאם לילדים סביב ערכים הומניים ואוניברסאליים. "חיבוק של אהבה" נכתב על-ידי הפסיכולוגית ד"ר מצליח-ליברמן והינו כלי פדגוגי בלבוש של סיפור לילדים, מיועד לגיל 5-8 ומתחשב בהתפתחות הרגשית והקוגניטיבית של הילד הצעיר (גילה מצליח-ליברמן).

  • מאמר מלא

    בצוות המרצות לספרות ילדים במכללה שלנו מעורר המשפט "קראתי פעם ספר" חיוך עצוב. מקורו בקורס מבוא לספרות ילדים שבו ביקשה המרצה מהסטודנטיות לעשות סבב היכרות ולהציג את עצמן לצד ספר ילדים שהן אוהבות. סטודנטית אחת — והיא אינה יוצאת דופן — הציגה את עצמה ואמרה: "קראתי פעם ספר, אבל אני לא זוכרת איזה". "קראתי פעם ספר", אנחנו חוזרות על המשפט וצוחקות, צוחקות וכואבות. המשפט הזה מנקז אל תוכו את התסכול שלנו מהסטודנטיות במכללה…אבל השנה החשיבה שלי על "קראתי פעם ספר" נסדקה (נעמי דה־מלאך).

  • מאמר מלא

    ד"ר תמר ורטה־זהבי מפרסמת ספרי ילדים (עשרה עד כה) ונפגשת עם ילדים (6,000 בשנה) כדי לחנך אותם להומניזם. "ילדים צעירים", היא אומרת, "חווים את שנאת האחר כמשהו רע. גיליתי שילדים לא רוצים לשנוא ולא רוצים לפחד, זה מקלקל להם את איכות החיים" (יעל דקל).

  • מאמר מלא

    פרופ' דר חוקרת את ספרות הילדים בישראל כבר שנים רבות. רשימותיה במוסף הספרים של "הארץ" הן הבסיס לספר המרתק הזה, שכתוב בלשון בהירה ונקייה ומרבה לצטט שורות מדויקות ויפות. דר קוראת מחדש ב"ויהי ערב" וב"שמוליק קיפוד" וביצירותיהן של מרים רות, לאה גולדברג ובעצם כל הקלאסיקנים המוכרים והאהובים. כשתחזרו לקרוא בהם אחרי קריאת הספר הזה, מובטחת לכם חווית קריאה חדשה (גלית לוי).

  • תקציר

    המחקר המתואר במאמר זה נועד לבחון את סדר העדיפויות של אימהות ערביות בבחירת ספריםלילדיהן, וכן אם משתני רקע אישי ומקצועי משפיעים על הבחירה. זהו מחקר חלוץ באוכלוסייה הערביתבישראל, והוא נערך בשיטת המחקר הכמותי (אחמד עאזם, ישראלה וייס).

  • לינק

    אחד מאירועי השיא של התכנית המחוזית לעידוד קריאה במחוז תל אביב הוא היום המקוון לספרות ילדים.יום זה נערך על-ידי מרכז ההדרכה לתקשוב, תל אביב בהובלתה של יעל ירון גרשוביץ ובשיתוף עם אודיה מל, המדריכה המחוזית לאוריינות וספריות בבתי הספר היסודיים.מטרת היום להפגיש, באופן וירטואלי, בין סופרים ויוצרים מתחום ספרות הילדים והנוער ובין תלמידי בתי הספר היסודיים ברחבי המחוז.יום זה הפך למסורת רבת שנים ונערך מדי שנה עם יוצרים שונים ובמתכונת ההולמת גם את ההתפתחויות הטכנולוגית המאפשרות שיח בזמן אמת עם היוצרים באמצעות שידור וידאו חי.

  • סיכום

    המאמר דן בתפקיד של ספרות הילדים בהוראת הקריאה בחינוך היסודי בארה"ב. הנושאים שנידונו כוללים קריאה בקול שנעשית על ידי המורים כדרך להוביל דיון, הדרכים שבהן ספרות הילדים יכולה לסייע לפתח סקרנות ודמיון אצל התלמידים, והדרכים שבהן ספרות הילדים יכולה לסייע לתלמידים להתחיל לכתוב (Serafini, Frank; Moses, Lindsey, 2014).

  • תקציר

    קיים טווח רחב באיכויות חינוכיות ובאיכות הכוללת של אפליקציות של ספרים אינטראקטיביים עבור מחשבי טאבלט. בעוד שחלק מהספרים האלקטרוניים מייצגים ספרות ילדים איכותית המוצגת בפורמט שממקסם את המזמינות של הטכנולוגיה, ספרים אחרים דומים יותר לסרטים מצוירים. מאמר זה מספק קווי הנחיה לצורך הערכת הפוטנציאל החינוכי של ספרים אלקטרוניים, ומעלה הצעות ספציפיות לגבי מקורות העוסקים באופן שבו ניתן למצוא אפליקציות באיכות גבוהה עבור קוראים מתחילים (Zipke, Marcy, 2014).

  • לינק

    מצאנו לנכון להמליץ על כתב העת המקוון "הפנקס" לספרות ותרבות ילדים ,אשר גם שומר על איכות וגם מאפשר הפצה דיגיטלית באינטרנט. הנה קטע מתוך רציונל כתב העת המקוון החדש. "כתב-העת המקוון "הפנקס", מבקש לענות על שני צרכים חשובים בתחום התרבות לילדים בארץ: ראשית, להעניק במה לדיון מעמיק ואיכותי בספרות, שירה, איור, קולנוע, תיאטרון ועוד אמנויות שונות לילדים. שנית, לעורר את השיח בתרבות לילדים על-ידי יצירת מרחב ציבורי הנגיש לכל המתעניינים. "תרבות לילדים היא בעלת ספקטרום נרחב, אך העיסוק בה נותר לרוב באספקטים החינוכיים והטיפוליים. אנו מאמינים כי שיח מקורי בספרות ותרבות לילדים, המציג שלל התייחסויות וסגנונות, הוא בעל ערך אמנותי, כמו גם מחקרי". "הפנקס" מופיע דווקא בפורמט אינטרנטי על-מנת לאפשר לכל שוחרי התרבות לילדים לקחת חלק פעיל הן על ידי שליחת תגובות ויצירת דיון והן על ידי שליחת טקסטים ביקורתיים ויצירות מקוריות בתחום הספרות, השירה והאיור לילדים."

  • לינק

    מטרת המחקר האיכותי הנוכחי היא לבדוק את הלימתה של מערכת ההיפרטקסט לספרים אלקטרוניים של ספרות יפה בעברית לילדים. המחקר מציג את התנסותם של ילדים בקריאת שלושה פרקים במחשב מתוך ספר בתחום הספרות היפה. שאלת המחקר הייתה האם הילדים יגלו עניין בקריאת טקסט ספרותי אלקטרוני מבוסס היפרטקסט במבנה רשתי ו/או היררכי. המחקר עולה גילוי עניין מובהק של היפרטקסט. כל הילדים במחקר העדיפו ספר אלקטרוני עם קישורים על פני ספר אלקטרוני ליניארי (דהרי הרשקוביץ תרשיש ) .

  • לינק

    המחקר עוסק במקומם של הספר, הספרייה והקריאה בגן הילדים. בין היתר בדק המחקר מה הן עמדות הגננות כלפי ספרות הילדים, מה חשיבות הספרייה בגן, מה מקומו של הספר בעולמו של הילד, באיזו מידה מוצגת ספרות הילדים בגן כיצירותיהם של סופרים ייחודיים, מה הרפרטואר הספרותי וכיצד הוא מתווך. המחקר שילב גישות כמותיות ואיכותיות. אוכלוסיית המחקר כללה 54 סטודנטיות להוראה בגיל הרך ו-52 גננות מאמנות. כלי המחקר היו : שאלונים לסטודנטית ולמאמנת, שפותחו במיוחד למחקר זה ( אלקד-להמן אילנה).

  • סיכום

    מטרת המאמר להדגים כיצד ניתן להיעזר בסיפורים בפיתוח תוכניות התערבות ובמחקר בתחום החינוך לשלום. המחברת מציגה שתי תוכניות: הראשונה עוסקת בספרותרפיה כאמצעי לשינוי עמדות וחיזוק הנכונות לקשר חברתי בין ילדים יהודים לילדים ערבים, והשניה עוסקת בבחינת תהליכי שינוי והתפתחות של זהות אצל צעירים באמצעות תגובות לדילמות. המשותף לשני הפרויקטים הוא השימוש בסיפורים ככלי עזר בחינוך לשלום, והם מצביעים על יכולתם של הסיפורים לעורר רגשות ומחשבות בנושאים קונפליקטואליים, ולהביא לשינוי בתפיסת ה"אחר". (טלי ליטבק הירש)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין