לעתים קרובות נעשה שימוש לא מספק במחקרי הערכה של תכניות חינוכיות. המאמר הנוכחי מציג את תכנית רג"ב לסטודנטים מצטיינים להוראה כדוגמא לתכנית אשר רואה במחקר חלק בלתי נפרד מהתפתחותה. התכנית נעזרת בממצאי המחקר כדי לעצב וליישם שינויי מדיניות. במאמר יוצגו שתי דוגמאות לשינויי מדיניות שנערכו בעקבות ממצאים של שמונה מחקרים. בנוסף, מוצג במאמר מודל תיאורטי המנסח חמישה גורמים המעודדים יצירה ושמירה על יחסים פוריים בין שדה המחקר לבין ניסוח מדיניות. לפי מודל זה, המדיניות יוזמת מחקר, אשר מניב ממצאים ומסקנות, אשר בתורם מניעים לשינויי מדיניות ולמחקר נוסף, המוביל, בחזרה, לפיתוח ולשיפור התכנית.

מורים ממלאים תפקיד מכריע בסיוע לפרטים בהשגת יכולת מתאימה לשימוש באינטרנט, דבר הדורש מהמורים עצמם להיות בעלי אוריינות אינטרנט. המטרה של מחקר זה היא לבחון את השימוש באינטרנט בלמידה מרחוק ובקמפוס של סטודנטים להוראת שפה ושל דיסציפלינות אחרות על פי פרמטרים מרובים. סך הכול השתתפו בסקר זה 789 סטודנטים להוראה (Firat, Mehmet; Serpil, Harun, 2017).

מחקר זה מזהה את טבען של המטרות (purposes) בהוראה בקרב 372 סטודנטים להוראה פיניים מתחומי דעת שונים וכיצד תפיסות אלה יכולות לתרום להכשרת מורים. מחקרים מוקדמים יותר הראו שגם סטודנטים אמריקניים וגם פיניים מצאו את תפקיד מוריהם כחשוב מאוד למטרה בהוראה ובלמידה. נמצא גם שהסטודנטים להוראה הפיניים היו מכוּוני מטרה (purposeful) בהוראה שלהם. הנתונים עבור מחקר זה נאספו בשנת 2013 בעזרת שאלונים כמותיים המודדים אלמנטים שונים של מטרה, כגון זיהוי מטרה, מכוונות ליעד, אוריינטציה של מֵעֵבֶר לעצמי ומטרה של יכולת ללמד (Tirri, Kirsi; Kuusisto, Elina 2016).

מרבית מורי המורים העובדים במוסדות של השכלה מקצועית גבוהה ניצבים בפני תפקיד חדש מאז שהקהילה האירופאית כיוונה לשיפור האיכות הכללית של החינוך. למוסדות שנהגו להתמקד בעיקר בחינוך נוספו מטלות מחקר כעניין מרכזי חדש וחשוב. על מורי המורים, עקב כך, לרכוש ידע ומיומנויות מחקריים, וכן מיומנויות להנחיית סטודנטים להוראה בכתיבת עבודות מחקר. על מנת להכין אותם לכך, תוכננו פעילויות של פיתוח מקצועי. במחקר גישוש זה, המחברים חקרו את המידה שבה ארבע פעילויות שונות של פיתוח מקצועי בשלושה מוסדות הולנדיים להכשרת מורים תרמו לידע ולמיומנויות הנדרשים עבור מטלות חדשות אלה (Geerdink, Gerda; Boei, Fer; Willemse, Martijn; Kools, Quinta; Van Vlokhoven, Haske, 2016).

מחקר זה קישר 47 מתכשרים להוראה מהונג קונג ו-35 מתכשרים מקנדה לפרויקט של תרבות השתתפותית חדשה במסגרת תיאורטית של אוריינות מדיה חדשה. מאמר זה מדווח על הנתונים האיכותניים יחד עם התיאורים הכמותיים של האינטראקטיביות החברתית של המשתתפים בקהילות המעשה חוצות הגבולות. מעבר לאילוצים של הפורום המקוון הנבחר, הממצאים מעידים כי מעורבות המשתתפים בתרבות ההשתתפותית החדשה תרמה לבניית הידע והמודעות שלהם לצורך רתימת השתתפות מקוונת, טכנולוגיות מדיה חדשה ומגוון תרבותי/לשוני בחינוך (Zhang, Zheng; Li, Jia; Liu, Feifei; Miao, Zhuang, 2016).

מחקר זה קבע את השימושיות של יצירת קומיקס דיגיטלית בקרב 77 סטודנטים לתואר שני בקורס טכנולוגיה בהוראה. הסטודנטים השלימו משימת קריאה ויצרו קומיקס דיגיטלי שהתייחס לענייני שילוב טכנולוגיה בבתי הספר ובחברה. יצירות הקומיקס שנוצרו בידי 77 הסטודנטים נותחו תוך שימוש במחקר פעולה מעשי. הממצאים הציעו שליצירת קומיקס דיגיטלית מאפיינים ייחודיים עבור רפלקציה ביקורתית של טקסט, מאחר וז'אנרים של קומיקס מעודדים משמעויות מרובות, הצבת רעיונות זה לצד זה, הומור ושורות מחץ המנוגדות לאינטואיציה (Sockman, Beth; Sutton, Rhonda; Herrmann, Michele, 2016).

מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון באילו סוגי קשיים נתקלים סטודנטים להוראה, אשר נרשמו לתואר ראשון בתכנית להכשרת מורים לאנגלית המוצעת בפורמט משולב, והמורים המאמנים (cooperating teachers) שלהם במהלך ההתנסות המעשית של הסטודנטים להוראה. על פי הממצאים, הבעיות שעמדו בפני הסטודנטים להוראה קובצו לארבעה תחומים: מערכות הערכה, תקשורת נתמכת מחשב, אתגרים עם המורים החונכים ונושאים פסיכולוגיים. הבעיות של המורים המאמנים סווגו כבעיות הקשורות לתוכנית וכבעיות הקשורות לסטודנטים להוראה (Koc, Ebru Melek, 2016)

המחקרים הרבים שבחנו את שיטות המיון הקיימות מוליכים למסקנה הפסימית, שמקצוע ההוראה כה מורכב, שהמחקר הקיים והשימוש בידע "מדעי" תורמים מעט לאיתור תכונות שמנבאות מי יהיו המורים הטובים. עם זאת, חיוני שהמכללות להוראה בשיתוף משרד החינוך ימשיכו לחפש אחר שיטות מיון ודרכי הכשרה שיצמצמו ככל האפשר את כניסתם של מורים לא מתאימים. זאת משום שלאחר השתלבותם במערכת החינוך קשה בהרבה לשפר את תפקודם או לפטר אותם (אליעזר יריב).

המאמר חוקר רפלקציות הקשורות להתנסות המעשית (פרקטיקום) של סטודנטים להוראה בבית הספר היסודי. הנתונים כוללים את כתבי התלקיטים של 13 סטודנטים. נעשה שימוש בגישת הניתוח התמטי כדי לחקור את תוכן ורמת הרפלקציה של הסטודנטים, והאופן שבו היא תרמה לתיאוריה הפרקטית ולפיתוח המקצועי שלהם (Korkko, Minna; Kyro-Ammala, Outi; Turunen, Tuija, 2016).

כדי לקדם באופן יעיל את התנועה הממוקדת בתלמיד, חשוב להבין את דאגותיהם של סטודנטים להוראה לגבי הוראה בכיתות הפוכות משולבות טכנולוגיה. מחקר זה סקר את הדאגות לגבי הוראה בכיתה הפוכה של יותר מ-470 סטודנטים להוראה. כדי להבין את תפקידם של הבדלים אינדיבידואליים, נחקרו מאפיינים אישיים כגון מסוגלות עצמית להוראה, ידע המורה, ומאפיינים דמוגרפיים אחרים. התוצאות מראות שלסטודנטים להוראה היו לרוב דאגות עצמיות. מסוגלות עצמית וידע לא-טכנולוגי של המורה קושרו לרוב שלבי הדאגה (Hao, Yungwei; Lee, Kathryn S., 2016).