מחקר זה בוחן את תהליך התמודדותם של סטודנטים להוראת מתמטיקה עם בעיות מתמטיות פתוחות. שאלות המחקר: כיצד רפלקציה משפיעה על אסטרטגיות חשיבה? האם תיאור תהליך החשיבה משפיע (וכיצד?) על התהליך עצמו. מהו, לדעת המשתתפים תפקיד השיח הרפלקטיבי, שהם השתתפו בו אודות הכשרתם להוראה? (איליה סיניצקי)

בתוכנית הניסויית במכללת סמינר הקיבוצים, בה מוכשרים הסטודנטים להורות את מקצועות ההיסטוריה והספרות בבית הספר העל –יסודי על פי עקרונות החינוך הדמוקרטי, נבנתה תוכנית אטרקטיבית ביותר הן מבחינת התכנים והן מבחינת היקף הלימודים שהיא מציעה. שאלות המחקר: באיזו מידה הקורסים הניתנים בתחומי ההתמחות והחינוך בתוכנית הניסויית מציבים בפני הסטודנטים דרישות אקדמיות גבוהות יותר ותובעים עומס קוגניטיבי רב יותר מאשר בקורסים בתוכניות רגילות במכללה, ובאיזה מידה עומדים הסטודנטים בדרישות אלו? באיזו מידה מקדמים הקורסים למידה עצמאית יותר מאשר בקורסים רגילים ובאיזו מידה הפכו הסטודנטים ללומדים עצמאיים? האם נתפסים הקורסים בתחום ההתמחות והחינוך כהולמים את עקרונות החינוך הדמוקרטי או כזרים להם? (סמדר דוניצה-שמידט, גילה זליקוביץ)

תכנית לימודים למקצוע החדש – "מדע וטכנולוגיה" בחטיבת הביניים – נתפרסמה על ידי משרד החינוך ב-1996, ובמרכזה הנחיה להוראה לפי גישות בינתחומיות שתשקף את הקשרים ואת ההשפעות ההדדיות בין המדע לטכנולוגיה. המטרה הכללית של המחקר הייתה ללמוד על מאפייני השילוב בין הדיסציפלינות, ועל מידת האיזון ביניהן אצל פרחי ההוראה, ומכאן להשליך על מתכונת הכשרתם. שבעים ואחד סטודנטים, שלמדו בארבעה מחזורים במחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון , היוו את אוכלוסיית המחקר ( ד"ר שלום עזריאל ) .

המחקר, שענייניו היבטים מסוימים ברלוונטיות של הכשרת מורים, התרכז בתחומים ההומאניים. שאלות הציר שלו נסבו סביב היחס בין מעורבותו הרגשית של המורה ובין סיגול טכניקות ואלטרנטיבות בהוראה. הנתונים מלמדים חד-משמעית על קשר הדוק בין תכניה של "ההשכלה המעשירה" בתחומים ההומאניים-החברתיים ובין תחושת הרלוונטיות של הכשרת המורים בקרב מורים בוגרי מכללה להכשרת מורים . נמצאה עדיפות בולטת של ההקניה הישירה של "ההשכלה המעשירה", היינו, זו המוקנית על ידי מורים שתחומי ההשכלה המעשירה היא מתחום התמחותם המקצועית, על פני השכלה מעשירה הנעשית אגב הוראה בתחומים אחרים (כגון מורי מדעים המשתמשים בדוגמאות, במבעים ובמטפוריקה להמחשת רעיונותיהם, וכן שההעשרה העיקרית, הן מצד מורי המכללה והן מצד בוגריה, נעזרת בתחומי הספרות, המקרא, הלשון – יותר מאשר בתקשורת על ממדיה: הטלוויזיה, העיתונות והתקשורת הבין-אישית. (שמאי גלנדר)

החיפוש אחר דרכים להעשרת ההוראה הוביל אותנו אחורה בהיסטוריה האנושית אל תופעה ההולכת ונעלמת מנוף ההכשרה המקצועית: השולייאות (Apprenticeship), בה אדם צעיר מתקשר עם אוּמן-מומחה במקצוע כלשהו ולומד ממנו את סודות המקצוע, תוך כדי התנסות מעשית ביצירה, בה מתפקד אדם זה כשוליית המומחה. למפגש השולייאי הישיר בין השניים נודעת חשיבות גדולה במיוחד בתקופתנו, המאופיינת בהתכנסות לתוך העצמי, בה יותר ויותר מן ההתחברות עם האחרים מתבצעת באמצעות תקשורת מרחוק: דרך מחשב, לווין או טלפון, ופחות בקשר אנושי ישיר ובלתי אמצעי. באופן דומה, זמינותם של אמצעים טכנולוגיים מתקדמים משפיעה על סגנונות ההכשרה המקצועית, ההופכים מרוחקים, בלתי אישיים, ולעיתים רבות לא-רלוונטיים, בגלל הנטייה לגישות הכשרה אקדמיות-עיוניות מדי, המבקשות להחליף את ה"למידה מתוך עשייה" המאפיינת את השולייאות, בלמידה עיונית גרידא. לפי תפישת השולייאות שאנו מבקשים להציג כאן, גם מעשה ההוראה הוא סוג של אוּמנוּת, אשר השולייאות מהווה מרכיב חשוב ברכישת מיומנויות שליטה בה. מטרת מאמר זה היא להציג את תפיסת העולם העומדת בבסיס גישת השולייאות, ולבחון היבטים שונים שלה בהכשרת מורים. (יורם עשת, זאב דגני)

המחקר על ההתנסות המעשית של סטודנטים להוראה בבית הספר מעלה, בין היתר, שאלות בדבר הארכת משך השהות במסגרת זו. זאת לאור ההנחה שההתנסות מספקת הזדמנות טובה להכיר את עבודת המורה. מטרת המחקר המוצג במאמר לברר אם מורים מאמנים שעברו הכשרה לתפקידם זה מלאו אותו טוב יותר מעמיתיהם שלא עברו הכשרה כזאת. אל המאמנים מתייחסים במחקר כ- mentors ואל העמיתים כ-associate teachers. לצורך הבדיקה פותחו אמצעי מדידה להבחנה בין פעילויות של הכשרת מורים (education) ובין פעילויות של אימון מורים (training). ההבחנה נבדקה בשלושה משתנים: א.הגדרת תפקיד; ב.קידום חשיבה רפלקטיבית על ההוראה; ג.יצירת קישורים בין התיאוריה לבין המעשה. נמצא כי המורים המאמנים תפשו את תפקידם במונחים של הכרת מורים ואילו המורים-העמיתים – במונחים של אימון מורים. המאמר דן בהשתמעויות להכשרה. (Timperley, H., et al)