המאמר סוקר את ההתפתחות המהירה של קורסים מקוונים פתוחים מסוג רב-שותפים (MOOC) במהלך שנת 2012 תוך התייחסות לחלקם של השחקנים העיקריים כגון Coursera, edX . הסקירה מציינת את הייחודיות של תפיסת הקורסים המקוונים המשולבים בקונקטיביזם (מבית מדרשם של Siemens and Downes) לעומת הקורסים המקוונים הפתוחים הרגילים מסוג MOCC. השחקן המרכזי בארה"ב של פיתוח פלטפורומותMOOC הוא מיזם מוביל בשם Coursera המשקיע סכומי עתק בפיתוח הפלטפורמות והקורסים המקוונים .

בכיתה פוסט-תעשייתית מאפייני תהליך הלמידה הם : לימוד הנושא, גלישה ברשת, חיפוש מידע, ניתוח, ושמירת התוכן וזה מוביל אותנו לאוצרות דיגיטלית. ממצאים ראשונים במחקר של פרופסור איליה לוין ורבקה גדות באוניברסיטת תל אביב מצביעים על כך שתרומת הסוציאליזציה על איכות האוצרות הדיגיטלית גבוהה מאשר תרומת הגיוון במקורות המידע. נמצא מתאם גבוה בין רמה גבוהה של פעילות אישית של סטודנטים לתהליך (PIO) – כלומר: רמת התרומה של אישיותם האוצרות הדיגיטלית – לבין רמה גבוהה של שיתוף חברתי ( רבקה גדות ואיליה לוין) .

למרות הנוכחות הגוברת של הפייסבוק בחייהם של תלמידי מכללות, מעט מחקרים בחנו את הפוטנציאל של כלי התקשורת מבוססי האינטרנט החדשניים הללו לצורך משיכת סטודנטים לדיונים אקדמיים. מחקר זה עשה שימוש במערך "לפני-אחרי" (pre-test, post-test design) בשני קורסים ברמת מבוא באוניברסיטה ציבורית גדולה בארה"ב לצורך השוואת תפיסותיהם של סטודנטים (n = 107), נטיותיהם, ותפיסת הלמידה שלהם הקשורות לשני כלי דיון מקוונים שונים: קבוצת הפורום של הפייסבוק וכלי מקוון בחסות האוניברסיטה ( מחבר: Nicole E. Hurt, Greg Moss, Christen L. Bradley, Lincoln R. Larson, Matthew D. Lovelace, Luanna B. Prevost, Nancy ) .

מה עושים עם מבול הטכנולוגיות והיישומים הניתח עלינו ללא הרף? איך נדע איזה יישום טכנולוגי מתאים לאיזה צורך פדגוגי? איך נטמיע את הטכנולוגיה בהוראה? מה עובד ומה לא? למה דווקא יישום זה ולא אחר? בספר "מתקוונים ללמידה: ארגז כלים למורה המקוון" (המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, 2012), שכתבתי עם דוד חן, אנחנו מציעים למורה ארגז כלים מקוון ובו מגוון יישומים טכנולוגיים, כולל הדרכה צעד אחר צעד לשילוב כל אמצעי בתהליך ההוראה. הכלים המפורטים ב"ארגז הכלים" שבספר נועדו לסייע למורים ולתלמידים בלמידה פעילה וביצירת ידע חדש – הן אישית והן קבוצתית, הן בבית הספר והן מחוצה לו ( גילה קורץ ) .

המילה האחרונה בתחומי המחשת תכנים דגיטאליים בהוראה והלמידה הוא יישום בשם Learnist . מדובר על יישום המציג תכנים ואינטראקציה הקשורה אליהם בצורת לוח הודעות או לוח תכנים. הליווח של התכנים מאד ברור וניתן ליצור בצורה נאה קוביות תוכן ברורות בלוח התכנים . מדובר על יישום חדש יחסית ליצירת אוצרות דיגיטאלית ומשאבי למידה בחינוך . המאמר מסביר כיצד להשתמש ביישום Learnist בהוראה והלמידה בכיתה או בקורס.

בפרויקט הגמר שלו יצר יהודה לוי מערכת למידה ממוחשבת המיועדת לסביבת טאבלטים וסמארטפונים. הפרויקט מנסה לרתום את הטכנולוגיה ליצירת חווית למידה מקיפה הכוללת בתוכה את ניהול הלמידה, הבקרה ופיתוח אחריות אישית של התלמיד ללמידה. מבחינה פדגוגית הפרויקט מרכז שלושה שדות תוכן: הבנת תהליכי למידה, פיתוח ואפיון ממשק, והבנה מעמיקה של שימוש בטכנולוגיה ככלי חינוכי ועיצובי. התוצאה היא כלי למידה אינטראקטיבי שמנגיש, מזמן ומאפשר למשתמשים ליצור, לעבד ולשתף חומר לימודי ממאגרי המידע המומלצים על ידי מערכת החינוך וממאגרי מידע שיתופיים ברשת.

ראשיתו של המחקר בקורס "טכנולוגיה כסוכנת שינוי בבית הספר" במסגרת -התמחות תקשוב ולמידה בלימודי תואר שני במרכז ללימודים אקדמיים . הקורס יישם מודל פדגוגי המאופיין במידה גדולה של פתיחות וגמישות, במטרה לטפח אצל הסטודנטים את הכישורים להתנהלות יעילה בסביבת חינוך מתוקשבת, מורכבת ודינמית. ההתנסות נעשתה במסגרת תיאורטית של הפדגוגיה "ארגון עצמי", המאפשרת באופן ספונטני התהוות סדר חדש, מתוך מה שנראה על פניו כמצב כאוטי .העקרונות המנחים בגישת ה"הארגון העצמי" הם פתיחות מערכתית ושינוי מקומו ההיררכי של המרצה , במטרה לאפשר אוטונומיה בהתפתחותם המקצועית של הסטודנטים וכפועל יוצא מכך יישומם של רעיונות פדגוגיים מהותיים –וחדשניים בתחום החינוך (שרה שדה).

במאמר מוצגים שלושה דגמים: "מרוץ שליחים" , "הכה את המומחה", ו"איגום משאבים", אשר פותחו לצורך הטמעת תהליכי תיקשוב במסגרת הנחיית מורי מורים ליישום במפגשים מקוונים במגוון השתלמויות במרכז הפסגה האזורי בנתניה. בעזרת הדגמים האלה, המתארים באופן מילולי וחזותי את האינטראקציה הנרקמת בין חברי הקבוצה, ניתן ליצור משימה מתוקשבת שתצריך שיתוף פעולה בין המשתתפים בשלבים השונים של תהליך הלמידה: תיכנון, תוצר והערכה ( רונית קב) .

רותי סלומון מתארת תהליך תקשוב שיתופי בביה"ס המבוסס על שימוש מושכל ביישום של ענן קבצים בשם dropbox , המורים התקינו את התוכנה, ובנוסף (ואולי זה היה הדבר החשוב ביותר) מונתה מורה עם ידע טכני רחב להוביל את מהלך הטמעה, והיא אכן עשתה זאת ביד רמה (כפי שנראה בהמשך). כאמור, המורה שמונתה כמובילת המהלך ישבה עם כל המורים ובנתה ארכיטקטורת שיתוף בית ספרי: הארכיטקטורה עובדת בערך כך:לכל שכבת מחנכים תיקיה שיתופית שבו הם מנהלים את תוכניות העבודה, המיפויים הכיתתיים, תכנונים וכו,כנ"ל גם לכל צוותי התוכן, תיקייה שיתופית לצורך עבודה משותפת. במקביל, שותפים לכל התיקיות הללו המדריכה הפדגוגית של ביה"ס וכן המנהלת.

אבן היסוד של Moodle נשען על תיאוריית הקונסטרוקטיביזם-חברתית, והמוטו שמלווה את הפיתוח הינו "אנו לומדים מתוך עשייה"; לכתוב בפורום, להוסיף מונחים במילוני מונחים, לצרף ידיעות בבלוג, לשתף פעולה בויקי, כלומר תפיסת העולם מאחורי הפיתוח של Moodle הינו שלמידה מתרחשת מתוך עשייה חברתית. ראוי לציין שעקרונות אלה מלווים את הפיתוח של כלי ה-Moodle עצמו . המערכת אכן מאפשרת יצירה והתנסות בתהליכי למידה יוצאי דופן. יצירה של פעילויות המטפחות למידת עמיתים, תקשורת ושיתוף ( רותי סלומון) .

החשיבות של שילוב משחקי מחשב בתהליכי למידה הודגשה בשנתיים האחרונות ע"י מומחים לתהליכי למידה ותקשוב בחינוך , אך עד כה לא היה מענה מערכתי לצורך זה . מול מבול ההכרזות על חשיבות הנושא לא נעשה עד כה צעד משמעותי במערכות החינוך בעולם . המהלך האחרון של הקרן הפילנטרופית הגדולה בעולם , קרן Bill & Melinda Gates Foundation יש בו אולי כדי לקדם את קידום שילוב משחקי המחשב בתהליכי למידה בבתי ספר בארה"ב . ביל גייטס , מייסד הקרן הודיע על השקעה של 20 מיליון דולר לטובת פיתוח פלטפורמות מתוקשבות למורים שיאפשרו שילוב משחקי וידאו בלמידה.

במאמר מעניין, בהיר ותמציתי בשם Tech for teaching: five trends changing higher education שפורסם בשבוע שעבר, כותבת פרופסור גילי סלמון (Gilly Salmon) על חמש מגמות שמשנות את החינוך הגבוה. כדי שדברים אלה יתקיימו עלינו לעבור כמה משוכות. אחת מהן היא הנכונות הנפשית של המרצים במוסדות להשכלה גבוהה להשתמש בצורה מסיבית וכחלק מחיי היום יום האקדמיים שלהם, בכלים מתוקשבים בכלל ובמדיה חברתית בפרט.

המאמר מתמקד בקורס אקדמי אשר התנהל באתר רשת חברתית והיווה בסיס לחקר מקרה. בעיקר נבחנים בו הידע המקצועי שהתפתח באתר הרשת החברתית ודפוסי הלמידה של הסטודנטים-מורים אשר התגבשו בסביבה החדשה. הסטודנטים באתר עברו מתחושת חובה לפעולה מתוך מוטיבציה פנימית ויזמו קידום של תכנים מקצועיים- אישיים במהלך האינטראקציה שלהם על הקהילה. הרשת החברתית אפשרה להם להיות לומדים אוטונומיים המשמיעים את קולם, כמו גם מתכנני לימודים. הודות לכך נבנה ידע על אודות דרכי למידה והוראה בסביבה זו, כוחם של החצנת ידע ושיקופו ברשת חברתית ולמידה שיתופית המסייעת להעצמת כל אחד מהלומדים. נמצאו שלושה פרופילים של דפוסי למידה שהתעצבו בקורס המקוון: למידה כשדה ניסויים לבדיקת סוגיות מקצועיות רלוונטיות, למידה שמטרתה לקדם את הקבוצה כקהילה מקצועית ולמידה אשר נועדה להגביר את המודעות לנושאים מגוונים ולחשיבות האינטראקציה עם חברים ( צביה לוטן) .

סטיבן דאוונס , מגדולי מומחי התקשוב בקנדה ובארה"ב מסביר , בסרט וידאו קצר מחודש יולי 2012 , את העקרונות המנחים של סביבת למידה מתואמת אישית (PLE ) מול סביבה למידה מתוקשבת מסוג LMS . בסביבת למידה מתואמת אישית (PLE ( , המידע עם כל הנגזרות שלו שייך ללומד ולא למערכת המתוקשבת. הלומד עובר לפי בחירתו למערכות למידה אחרות עם בסיס המידע שלו ללא תלות במערכת ארגונית או מערכתLMS כזו או אחרת. במערכת PLE הלומד יכול להתחבר להיכן שיחפוץ ולכל סביבה מתוקשבת ללא אילוצי הפלטפורמה המתוקשבת הספציפית או הארגונית.

מנוע החיפוש גוגל מציע כלים בעלי פוטנציאל משמעותי מאד ללמידה ולהוראה. גילה קורץ, נדב בדריאן ונעמי פורת הקימו אתר בשם ללמד עם גוגל, העונה לצורך להנחות אנשי חינוך לגווניהם בשימוש בשילוב כלי גוגל בלמידה והוראה ואף מציגים דוגמאות לשילוב חינוכי של כלי גוגל. באתר מוצגים תיאורים קצרים של אתרי גוגל רבים ובהם גוגל סייטס, יומן גוגל, גוגל סקולר, בלוגר, יוטיוב ועוד. מוצגות הנחיות פשוטות, קצרות וידידותיות לשימוש באתרים אלה לצורכי חינוך. מופיעים גם סרטונים קצרים המסבירים על שימוש באתרי גוגל שונים.