בית הספר הניסויי מבואות הנגב הוא אחד מבתי הספר החדשניים ביותר בישראל הן מבחינה דרכי ההוראה והן מבחינה היישום החדשני של פדגוגיה דיגיטלית בבית הספר . התכנית לחדשנות חינוכית של ביה"ס מבואות הנגב מופעלת ברציפות כבר משנת 2007 ויוצרת אינטראקציה רבה בין מורים ולומדים וכמובן מגבירה באופן משמעותי את המוטיבציה של התלמידים בביה"ס. ביסוד התוכנית עומדים שלושה מרכיבים שמשלימים זה את זה: פדגוגיה מתקדמת, חינוך סביבתי כולל, וטכנולגיה דיגיטאלית. במסמך המצורף כאן ניתן לראות את דרכי ההוראה של המורים בסביבה מתוקשבת , דרכים בהם המורים בביה"ס מבואות הנגב מעודדים למידת עמיתים.

הסקירה מרכזת את מיטב מקורות המידע שנכתבו לגבי גוגל דוקס בחינוך בשנת 2011 , כולל חומר הדרכה חדש. גוגל דוקס הוא למעשה מערכת אופיס (מסמכים, מצגות, גיליונות אלקטרונים וכולי) שיושבת על הרשת, והיא מאפשרת עבודה באופן פרטי ו/או באופן ציבורי על ידי אופציית שיתוף. העבודה פשוטה מאוד ודומה לעבודה בוורד. כאשר הקובץ נכתב במשותף ניתן לעקוב אחר התרומה של כל משתתף במהלך התהוות הקובץ. ניתן ליצור קישור מהמוודל אל קובץ הדוקס.אפשרויות לעבודה: מסמכים הנכתבים במשותף בקבוצות עם מרצה, עבודה משותפת על קבצים, מאגר קבצים היושב על "ענן" שניתן לגשת אליו מכל מחשב מקוון ועוד. הסקירה מרכזת את מיטב מקורות המידע שנכתבו לגבי גוגל דוקס בחינוך .

מכשירים ניידים וביניהם סמרטפונים, הולכים ונכנסים לשימוש בעולם האקדמי ובעולם החינוך ולדעת ד"ר אינה בלאו ילכו ויתפסו בהדרגה את מקומם של המחשבים הנייחים והניידים כשביחס הפוך, התפיסה הפדגוגית מכוונת ללמידה שיתופית מקוונות. על רקע זה , אלה פלג, מדריכת תקשוב ורכזת אשכול במשרד החינוך, תוהה לאור נסיוניה בהטמעת התקשוב בחדרי מורים, האם השטח מוכן וערוך לכך? האם תכנית התקשוב הלאומית מותאמת לרמת הצוותים בשטח? האם זו גזירה שציבור המורים יעמוד בה? ( אלה פלג) .

קיימת הנחה מוקדמת בקרב אנשי התקשוב החינוכי כי השיקולים הפדגוגיים קודמים תמיד לשיקולים הטכנולוגיים בהפעלת תלמידים בסביבות למידה מתוקשבות , אך מחבר המאמר סבור כי לא בכל מצבי ההוראה הנחה מוקדמת זו נכונה. לטכנולוגיות התקשוב יש לעתים מאפיינים דינאמיים ( כגון כיתה וירטואלית או פורומים מתוקשבים ) המקדימים את החשיבה הפדגוגית ויש לקחת זאת בחשבון במהלך תכנון ההוראה. לכן , מציע מחבר המאמר כי מורה מתוקשב צריך לדעת להתייחס לדינאמיקה של טכנולוגיות המידע גם ללא קשר ישיר לשיקולים.

סביבת למידה מתוקשבת מותאמת אישית היא גישה פדגוגית מבטיחה עבור שילוב של למידה פורמלית ולבלתי פורמלית תוך שימוש במדיה חברתית ותמיכה בלמידה עצמית מכוונת של התלמיד בהקשרים של השכלה גבוהה.

פרוייקט הורייזן ("אופק") ממפה בכל שנה את הטכנולוגיות החדישות ביותר לתחום ההוראה, למידה וניהול ידע בהשכלה הגבוהה החל משנת 2002. הפרויקט הוא פרי עבודה משותפת של ארגון NMC – New Media Consortium , קהילה בינלאומית של מומחים וחוקרים בתחום טכנולוגיות למידה, וארגון- Eli Educause Learning Initiative, שמטרתו לקדם את ההשכלה הגבוהה ע"י שימוש מושכל בטכנולוגיות ידע.. דו"ח 2012 יפורסם פורמאלית בפברואר, אך תקציר הדו"ח כבר מפורסם והוא מרתק. ד"ר גילה לוי עצמון סיכמה בבלוג המרתק שלה תקציר בעברית של דו"ח הורייזן משנת 2012 ( גילה לוי עצמון).

המחבר מתייחס בבלוג שלו למאמר שסוקר את הנושא ונכתב על ידי מרסלה בולמאסטר-דיי (Marcella Bullmaster-Day), מנהלת שותפה (Associate Director) ב- Lander Center for Educational Research שב- Touro College ויועצת לחברת קפלן (Kaplan). הלמידה המקוונת ו/או הלמידה המבוזרת היא יעילה כאשר: 1.היא אישית וניתן להתאימה כך שתענה על צורכי הלמידה האינדיבידואליים. 2. תומכת ברמות גבוהות של מעורבות קוגניטיבית כמתן מענה ליעדי הלמידה. 3. מאזנת את ההדרכה שניתנת על ידי המחשב או על ידי המורה עם שליטה מצד הלומד ( Tom Vander Ark).

גרסה 2.2 ששוחררה כאמור לפני כשבועיים מביאה עמה תיקוני באגים שונים שנמצאו ב-Moodle 2 וכן מספר שיפורים ושינויים; המשמעותי ביניהם הוא בשיפור יכולת השקלול במערכת הציונים שמאפשר כעת מתן ציון על פי קריטריונים להערכה. שיפור זה מיושם כיום רק על רכיבי המטלות השונות ובעתיד צפויים עידכוני גרסה שיתמכו באפשרות הנ"ל גם עבור שאר רכיבי הפעילויות השונות .

עורכי המחקר מצאו שאינטראקציה בין הלומדים קושרה באופן משמעותי אך שלילי לשיעור המסיימים את הקורס. אינטראקציה בין המרצה לסטודנט ומספר הנרשמים לקורס מקוון לא נמצאו כקשורים באופן משמעותי לסיום הקורס. וכן, לא נמצא קשר משמעותי בין כמות ההשתתפות של המרצים לבין שיעור המסיימים את הקורס. מחברי המחקר טוענים לסיכום כי גופי הסמכה מתעקשים ש"אינטראקציות בין המשתתפים מגדירות איכות, ולמידה פאסיבית אינה הסגנון המועדף בהשכלה הגבוהה וקהילות למידה מספקות לסטודנטים הזדמנויות ללמוד זה מזה (2003)". אבל המציאות והמחקרים אינם תומכים בהכרח בהנחת יסוד זו ( MICHAEL HORN).

מחקר זה בדק האם יש קשר בין תחושת הקהילה של הסטודנטים, הלמידה הקוגניטיבית הנתפסת, ושביעות הרצון מהקורס של למידה מקוונת. בנוסף, נחקר הקשר בין משתנים אלה לבין המסוגלות העצמית של הסטודנטים בשימוש באינטרנט לבין ציוני בחינת הגמר. המשתתפים היו 88 סטודנטים שנרשמו לקורס אנגלית כשפה זרה לבית הספר היסודי בתכנית ללמידה מרחוק במוסד להשכלה גבוהה בטורקיה. תוצאות המחקר מציעות שתחושת הקהילה ושביעות הרצון מהקורס מקושרות היטב זו לזו. יתר על כן, שביעות הרצון של הסטודנטים מהקורס מקושרת מאוד ללמידה הקוגניטיבית הנתפסת שלהם. הלמידה הקוגניטיבית הנתפסת של הסטודנטים נצפתה כבעלת קשר חזק מאוד עם האינטראקציה בין הלומד לתוכן , בעוד שהאינטראקציה בין לומד ללומד הייתה ברמה בינונית והאינטראקציה בין הלומד למנחה הייתה חלשה.

המאמר מדווח על חקר מקרה של פיתוח הוראה של הרצאה בהשכלה הגבוהה על ידי קישור סימולטני בין הוראה פנים אל פנים לבין תוכנה חברתית לשיתוף ההערות שהסטודנטים רשמו במהלך ההרצאה. המחקר נערך בקרב 12 סטודנטים באוניברסיטה, שהשתתפו בקורס לקראת הוראה וחינוך לגן הילדים (pre-primary education). הנתונים נאספו באמצעות (1) הרשימות המשותפות שנכתבו על ידי הסטודנטים במהלך ההרצאה;ו-(2) החוויות של הסטודנטים ביצירת ההערות והשיתוף בהן ( Valtonen, T.; Havu-Nuutinen, S.; Dillon, P.; Vesisenaho, M ).

המורה והמחנכת סמדר סגליס כותבת בבלוג שלה על היתרונות והחסרונות של הפעלת יום מקוון בבתי ספר תיכוניים כשגרה קבועה ומחייבת . כותבת סמדר סגליס: "בארץ ימי הלימוד המקוונים הם עדיין בגדר המלצה, לעומת זאת, ישנן מדינות בארה"ב כמו: פלורידה, איידהו, טנסי ומישיגן שחוקקו חוק המחייב כל תלמיד תיכון ללמוד לפחות קורס מקוון אחד במהלך שנות לימודיו, ללא זה לא יוכל לקבל תעודה המעידה על סיום לימודיו בתיכון." היא מונה את היתרונות והחסרונות של יום לימודים שכזה ( סמדר סגליס).

ג'יי הורוויץ מדווח בבלוג שלו על כתבה בעיתון במדינת מיין בארה"ב לגבי תכנית שילוב המחשבים הניידים שם . הכתבה היא סקירה יחסית ארוכה על תכנית למחשב נייד לכל תלמיד במדינה שהשנה מלאו לה עשר שנים. השנה, בעלות של $11 מיליון למשלם המיסים של המדינה, כל תלמיד במיין בכיתות ז' ו-ח', וכל מורה של הכיתות ז' עד י"ב, צויי במחשב נייד. בנוסף, באמצעות פרויקט "צדדי", כ-60% מכל תלמידי התיכון של המדינה קיבלו מחשבים ניידים. סיכום הביניים מצביע על הצלחה לא קטנה. ג'יי הורוויץ מציין כי "בכתבה הזאת אנחנו פוגשים מערכת חינוכית שכנראה מצליחה לאפשר לתלמידיה, וגם למוריה, להתנסות, וגם לטעות. הדוגמאות להצלחת הפרויקט שבכתבה אינם בהכרח מלהיבים. אבל הנכונות להתנסות ולפלס דרך שבאה לביטוי בכתבה יוצרת את התחושה שמדינת מיין בדרך הנכונה".