האתר הבית-ספרי כסביבה להוראה –למידה, קטלוג שיטתי של פעילויות מתוקשבות בבתי הספר של מחוז המרכז, קטלוג תבניתי של אתרי אינטרנט השייכים לבתי ספר המציגים תהליכי הוראה – למידה שפותחו על ידי צוותי המורים. הפעילויות המקוטלגות מציגות מגוון ערוצים: פעילויות לימודיות ביחידות נושא שונות, פעילות מוזיאלית, סיורים וירטואליים, למידה מקוונת, תחרויות מקוונות, בניית מאגרי מידע, חקרשת, עצמי למידה ולמידה שיתופית. האתר המעניין והמדגים פותח כתערוכה וירטואלית ביוזמת אתי סמואל, המפקחת ליישומי מחשב במחוז המרכז.

עורכי המחקר, אשר נערך באוניברסיטה הפתוחה בישראל, ביקשו לבדוק את ההשפעה של גודל הקבוצה בלמידה מרחוק על דפוסי האינטראקציה במערכת קבוצות דיון נלוות לקורסים מתוקשבים (הכוונה היא בעיקר לקבוצות דיון אשר ההשתתפות בהן היא בלתי מחייבת). לא נמצא קשר לגודל הקבוצה, כלומר, הגידול במספר הסטודנטים בפורום המתוקשב אינו מתבטא בהכרח בגידול במספר ההודעות פֶר משתתף. (Avner Caspi, Paul Gorsky, Eran Chajut )

לפי גישתו של פרופסור גבי סלומון קבוצת דיון מתוקשבת ללא גישה פדגוגית כלשהי אינה תורמת ללמידה ואינה יעילה. תמיכה לכך נמצאה במחקר שנערך ע"י הכותבת בהנחיית ד"ר קרמרסקי ברכה, מאוניברסיטת בר אילן. נמצא כי האפקט החזק ביותר התקבל אצל תלמידים שנחשפו לשיטה המשלבת למידה בפורום בגישה מטה קוגניטיבית. תלמידים אלו גילו יכולת אוריינות מתמטית במיומנויות פתרון בעיות ופיתחו תקשורת מתמטית גבוהים יותר מתלמידים שלא נחשפו לגישה זו בפורום. מטרת הגישה המטה קוגניטיבית היא בהגברת המודעות בתהליך הלמידה. מודעות הלומד הכוללת הערכת יכולותיו ומגבלותיו של פותר הבעיה, מודעות לגבי התוכן, השפה והמבנה ומודעות לגבי תהליכים קוגניטיביים שהפותר נוקט במהלך הפיתרון. הגישה המטה קוגניטיבית מכוונת את הלומד בעזרת שאלות מטה קוגניטיביות לא רק לביצוע (מה אני עושה) אלא גם להבנת התהליך (איך? מדוע?). שאלות אלו (שאלות הבנה, אסטרטגיה, הקשר ורפלקציה) מעלות את רמת המודעות של הלומד על תהליך למידתו, קשייו, משפרות את הבנתו, מפתחות לומד עצמאי המפקח של תהליך למידתו וכל אלו בשל תיעוד תהליך הלמידה (נאוה מזרחי)

המחקר ביקש לבחון מהי השפעת ההתנסות בלמידה בסביבת אינטרנט, על היכולת לעבוד בצוות, לעומת השפעת ההתנסות בלמידה בסביבת פנים-אל-פנים על יכולת זו, אצל לומדים בחינוך הגבוה. במחקר השתתפו 607 סטודנטים משתי אוניברסיטאות בארץ, מתחומי הבריאות, החינוך, הניהול והמידע. תוצאות הניתוח הסטטיסטי מצביעות על שיפור מובהק בעמדות כלפי עבודת צוות בקרב הנבדקים שלמדו בסביבת אינטרנט. כמו כן, נמצא קשר חיובי בין ניסיון קודם בעבודת צוות באינטרנט ובין השיפור בעמדות כלפי עבודת צוות. מתוצאות הניתוח האיכותני ניתן ללמוד על יישום רב יותר של כישורי עבודת צוות בסביבת אינטרנט לעומת יישומם בסביבת פנים אל פנים. (זיוה לוי)

ג'יי הורוויץ כותב בבלוג המעניין שלו כותב על מאמר של גראניי קונול, מרצה באוניברסיטה הפתוחה של אנגליה, שהתפרסם לאחרונה בגליון יולי 2008 של Ariadne, כתב עת אינטרנטי בריטי. קונול מבקשת לבחון לא רק כיצד כלי Web 2.0 מסייעים ללמידה, אלא כיצד אלה מתנגשים עם גישות חינוכיות מקובלות. ג'יי הורוויץ כותב לסיכום "כי מה שחשוב במאמר הוא הנכונות להודות בסתירות, להכיר בכך שהשילוב של כלי Web 2.0 בחינוך איננו בהכרח מהלך שיתרחש באופן חלק. אם הסתירות שעליהן מצביעה קונול אכן סתירות אמיתיות (ואני משוכנע שאכן כך המצב) אז מהלך של שילוב הכלים האלה עשוי לחייב שינוי משמעותי בדרכי ההוראה של בתי הספר, ואפילו לזעזע את מערכת החינוך כפי שאנחנו מכירים אותה היום עד היסוד."

זו הייתה שאלה של זמן עד שמערכות החינוך היישוביות בישראל יתחילו לעשות שימוש בכלים פתוחים מתוקשבים כגון מודול לניהול התקשוב החינוכי . אחרי העיר חיפה החלה פעילות אינטגרטיבית גם בעיר פתח תקווה ליצירת קהילה חינוכית מתוקשבת אשר נדבכי המערכת שלה מבוססים על פלטפורמת מודול. לזכותם של אנשי המפתח בפרויקט יש לציין כי הם מנסים ברצינות לצקת תוכן , כלים ומשמעות של הפעלות חינוכיות לקהילה המתוקשבת ההולכת ומוקמת . המערכת אינטגרטיבית שקשורה לפסג"ה בפ"ת , היא מערכת מתוקשבת פתוחה וגמישה לניהול למידה המאגדת רכיבי הוראה שונים: כלים לבניית מערכי שיעור ותכנים פדגוגיים, קבוצות דיון, דואר אלקטרוני, בחינות ובדיקתם, מטלות, משימות וקליטת התשובות, מערכת ניהול ציונים ודוחות פעילות, צ'אט, שאלונים, סקרים, ויקי – כתיבה משותפת, בלוג – כתיבה עצמאית, קובצי מולטימדיה מכל הסוגים, ניהול מסמכים, מעקב נוכחות, תאום מפגשים, חלוקת משימות ועוד.המטרה של מערכות אלו היא להקל על יוצרי התכנים ועל המורים בבניית שיעורים מקוונים בסביבה ידידותית שאינה דורשות ידע ברזיו של עולם המחשוב.

אם עד היום הדגש בלמידה מתוקשבת באוניברסיטאות ובמכללות בעולם היה על כלים מתוקשבים ופלטפורמות ממוחשבת , הרי לאחרונה מתחילים להתפתח גישות הנותנות עדיפות גבוהה יותר לפיתוח מודלים פדגוגיים ללמידה מתוקשבת ופחות לפלטפורמות הממוחשבות. אחת הגישות הפדגוגיות האלו היא גישה הנקראת Mode Neutral שעיקרה אינטגרציה גמישה בין למידה פנים אל-פנים , למידה מקוונת ולמידה מבוזרת . ללומדים ניתן תמהיל גמיש יותר בין ערוצי למידה שונים , אך ללא ויתור על התנסות פעילה שלהם. הבסיס הרעיוני של תפיסת Mode Neutral הוא למידה קונסטרוקטיבסטית מתוקשבת של אחריות גדלה של הלומדים , אך בניגוד ללמידה המקוונת הקיימת כיום החלק של הנחיית המרצים או המדריכים מקבל משנה תוקף מבחינת הגדרת הדרישות, המחויבות והתמיכה בלומד. הבסיס הרעיוני להנחיה מתוקשבת פעילה מצד המרצים/מורים הוא התפיסה של גילי סולמון (Salmon's 5 Stage Model , 2000 ). המאמר מציג הערכה מחקרית ראשונית של שיטת Mode Neutral שנוסתה בכמה אוניברסיטאות באנגליה (Brian Smith, Peter Reed, Chris Jones ).

ד"ר רפי דודזון. "אסטרטגיות ליצירת סביבה מעודדת למידה שיתופית מקוונת", הרצאה מלווה מצגת בכנס השנתי הראשון של מיט"ל: תקשוב בהוראה אקדמית 12.2.2002, הטכניון, חיפה. אסטרטגיות ללמידה שיתופית באינטרנט באמצעות פורומים, יצירת מצבורי ידע שיתופיים, סביבות למידה אינטראקטיביות תומכות שיתופיות.

במסגרת פרויקט חקר הרשת השנתי נדרשו תלמידים הלומדים כימיה להפיק פרויקט חקר רשת בתחום המדע. התלמידים נדרשו לאתר נושא מוגדר כלשהו הקשור לאנרגיה גרעינית שעליו ניתן למצוא תכנים טובים ומעניינים באינטרנט. התלמידים עבדו על יצירת חקר הרשת במעבדת המחשבים של ביה"ס עם הנחייה ראשונית של המורה ובהמשך באופן יותר עצמאי. היתרונות של התהליך: התלמידים הפיקו תועלת רבה מתהליך יצירת ה- Webquest, הם למדו באופן יישומי ומדעי עקרונות של תכנון, יסודות של מידענות ומיומנויות של הפקה בכלל והפקה גראפית בפרט. מבחינת התלמידים הייתה כאן התמודדות אינטלקטואלית עם נושאים בינתחומיים ועם תחומי ידע חדשניים, התמודדות אשר יצרה מוטיבציה רבה אצלם. הם למדו לעבוד בצוות בהיערכות של למידת עמיתים, הם למדו כיצד להשתמש בכלים טכנולוגים מתקדמים לגרפיקה ולבניית אתרים וגם השכילו להבין כיצד מתכננים ומבצעים פרויקט מורכב (Peterson, C.L. & Koeck, D)

במחקר הנדון זוהו מאפיינים מרכזיים בתפקיד המורה בלמידה מרחוק, זאת מנקודת ראות של צרכי הסטודנטים הלומדים בקורס וירטואלי ומציפיותיהם. ממכלול נתוני המחקר נראה, שכדי לקיים הוראה-למידה יעילה בסביבה הוירטואלית, חייבים להתחשב בצרכים הלימודיים השונים של הסטודנטים הלומדים מרחוק ובכללם: צרכים חברתיים; צרכים אישיים-ריגושיים; צרכים משימתיים; וכמובן גם צרכים הנובעים ממידת השליטה של הסטודנט באמצעים ובכלים טכנולוגיים ללמידה מרחוק.

המאמר המעניין דן בסוגיית המרתו של המורה למורה עדכני ברוח הקדמה הטכנולוגית ובהשלכות הדמוגרפיות על המרה זו. המאמר מתאר 3 טיפוסי מורים : מורה שאינו מקוון , מורה מקוון 1.0 ומורה מקוון 2.0 – זאת במקביל ל-3 דורות מורים: דור הבייבי-בום , דור ה-X , ודור IY , עם הפילוג המספרי שלהם באוכלוסיית המורים הישראלית . לצד זה מתואר הצורך הדחוף בשינוי משמעותי במערכת החינוך בכל הקשור בשיטות ההוראה ההולמות את העדן הפוסט-מודרני ויישומן האפשרי באמצעות טכנולוגיה עדכנית עם כלי הדור השני של האינטרנט. המחברים של המאמר הנוכחי מציעים לבנות מערך ציפיות דיפרנציאלי מהמורים בהתאם לדורותיהם , ובהתאמה לכך להוביל/להטמיע מערך הכשרה דיפרנציאלי , תוך התמקדות בראשי חץ, ובקהל יעד ממגזרי ציבור המורים המאופיינים ומסומנים במאמר הנוכחי ( רותם, אברום , עידית אבני ) .

מתודולוגיה לניתוח רפלקסיות של סטודנטים בקורסים מתוקשבים שפותחה ע"י המחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון בנגב . הרציונל: בטכנולוגיות המידע החדשות נדרש הלומד להפעיל כישורים מטהקוגניטיביים הכוללים: יכולת של פיקוח עצמי על בחירותיו, התקדמותו וניווטיו במרחבים הוירטואליים. תלמידים מפעילים אסטרטגיות שונות בו זמנית: בוחרים מבין תפריטים שונים ובין קישורים שונים ברשת, מעריכים את התקדמותם, תוך כדי מתן משוב עצמי לביצוע. הכוונה היא לסיטואציות של חיפושי מידע, תישאול, ארגון מידע, למידה מרחוק, תקשורת בין יחידים ובין קבוצות, ועוד. המתדולוגיה והמחקר המתוארים נשענים על הכלי לניתוח רפלקסיות (MCSR) שפותח במסגרת מחקר קודם עבור תלמידים שעסקו בלמידה באמצעות מאגרי מידע ממוחשבים. הכלי עבר אדפטציה ללמידה בסביבת האינטרנט, במסגרת של מחקר פעולה (ריקי רימור , אלי קוזמינסקי)