הלמידה מרחוק דורשת אקטיביות וכישורי ניהול עצמי רבים יותר מצד התלמיד, בהשוואה ללימודים בחדר הכיתה. תלמידים שעדיין לא התנסו בלמידה מרחוק עלולים להתקשות בכך במיוחד, ועל אנשי החינוך לסייע להם. על מנת לעשות זאת, מומלץ לנקוט ארבע פעולות:

המגזין "Marker Week" ריאיין אנשי חינוך ובהם שרת חינוך לשעבר, ראש ות"ת לשעבר, יזמת בתחום החינוך ופרופסורים לחינוך ולכלכלה וניסה לברר מה הדברים שיש לעשות בהקשר של משבר הקורונה, ובעיקר בתחום הלימוד המקוון.

מסמך שפרסם מרכז המידע והמחקר של הכנסת מציג את אחת הבעיות הקשות ביותר בחינוך מקוון בימי הקורונה: אי שוויון, והיעדרם של מחשבים או של גישה לאינטרנט בקרב משפחות רבות, בעיקר במגזרים הערבי והחרדי. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ברבע ממשקי הבית בישראל אין אינטרנט ובשישית ממשקי הבית אין מחשב ביתי; כחמישית ממשקי הבית היהודיים אינם מנויים על אינטרנט לעומת כמחצית ממשקי הבית הערבים. בתנאים כאלה, רבים מאוד אינם משיגים גישה לחינוך מקוון, וערך השוויון בחינוך אינו מוגשם.

המאמר מתמקד בקורס פרטי מקוון ממועט משתתפים (Small Private Online Course – SPOC), צורה של קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים (Massive Open Online Course – MOOC). הנושאים שנזכרים במאמר כוללים את חשיבותו של קורס המוּק ללמידה שיתופית, החשיבות של ניהול למידה וניהול הכיתה ההפוכה (flipped classroom). נזכרים גם חשיבותם של חידושים טכנולוגיים בפיתוח חינוכי וניהולם של קורסים מקוונים פתוחים (SAUNDERSON, ROY, 2016).

רותי סלומון מפרסמת סקירה מעניינת העוסקת בפלטפורמות המוּדֶל (Moodle) וה-אֶדֶקְס (EdX): "שתיהן מערכות LMS: מערכות לניהול תהליכי למידה מקוונים. מערכת לניהול למידה מאפשרת רישום של לומדים, מעקב אחר קורסים ומעקב אחר תוצאות למידה של לומדים. שתיהן מבוססות קוד פתוח: המושג קוד פתוח משמש בעולם התוכנה לציון תוכנה שקוד המקור שלה פתוח ונגיש לכל מי שחפץ בו והוא חופשי לשימוש, לצפייה, לעריכת שינויים ולהפצה מחודשת לכל אחד ואחת" (רותי סלומון).

TED.Ed – פלטפורמה המאפשרת למשתמשים לקחת סרטוני וידאו של TED או YouTube וליצור בקלות שיעור מותאם אישית סביבו – שאלות, תכנים להעמקה, קבוצות דיון ועוד. את השיעור תוכלו להפיץ באופן פומבי או פרטי, ולעקוב אחר השימוש שנעשה בו. כל משתמש יכול להנות גם מספריית תכנים שהועלו על ידי צוות האתר או משתמשים אחרים ( אפרת מעטוף) .

המאמר בוחן את השימוש בקורסים מקוונים פתוחים והמוניים (MOOCs) בהתפתחות מקצועית של מורים ממערכת הגן ועד כיתה י"ב (Lokey-Vega, Anissa, 2014).

התכנית של חברת גוגל להיכנס לתחומי ניהול הלמידה המתוקשבת ( LMS ) אינה מעידה בהכרח על חדשנות פדגוגית אלא על אסטרטגיה ותיקה של גוגל לקרב את המורים בבתי הספר לכלים וליישומים של גוגל. המערכת החדשה (עדיין בפיתוח) של גוגל תאפשר למורים לנהל את מטלות הלמידה באמצעות מערכת מקוונת ידידותית באינטרנט , לנהל מסמכים רלבנטיים ללמידה ולהוראה באמצעות גוגל דרייב ולעקוב אחר ביצוע המשימות של התלמידים .

ג'יי הורוויץ הפנה את תשומת לבנו להתפתחות מועילה בתחומי התקשוב החינוכי והיא כניסת יישומים של WordPress לתחום הלמידה המקוונת . ג'יי הורוויץ מתייחס ל"תוסף שהופך אתר WordPress ל-LMS שבאמצעותו אפשר ללמד ולנהל קורסים מקוונים," בהחלט מרשים (אם כי, כמובן, ג'יי הורוויץ בדעה שהדגש על "ניהול" קורסים במקום על העצמת הלמידה העצמית הוא טעות")

מיזם מתוקשב חדש ופתוח בישראל לפיתוח קורסים מקוונים . עמית מירז, פיתח הפלטפורמה המתוקשבת החדשה באינטרנט , העוסק גם בהוראת היסטוריה ( בשיטות הוראה מתוקשבות) וגם ביזמות טכנולוגית מתקדמת הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית ותואר שני במינהל עסקים (New York Polytechnic) התמחות מסחר אלקטרוני. עמית הוא מומחה במערכות קוד פתוח ופועל על מנת לקדמם בישראל. המערכת המתוקשבת החדשנית שהקים עמית מירז במערכת קוד פתוח מאפשרת לכל אדם שמעוניין לחלוק את הידע שלו בכל תחום שהוא עם אנשים נוספים, לפתוח קורס מקוון וללמד תחומי דעת שונים.

המטרה של מחקר זה היא לדווח על התוצאות ממחקר השוואתי שנערך בשנים 2008-2009 לגבי השימושיות של שתי פלטפורמות מתוקשבות ללמידה מקוונת וקורסים מקוונים, פלטפורמת ה Moodle לעומת פלטפורמת BlackBoard. בתחילת כל סמסטר, המשתתפים חולקו באופן רנדומלי לשתי קבוצות כדי להתנסות בזמנים שונים בפלטפורמות המתוקשבות השונות ללמידה מקוונת וקורסים מקוונים. התוצאות הראו שפלטפורמת ה-Moodle הייתה מועדפת בכל היחידות שבהן השתמשו במהלך הקורסים (Zafer Unal; Aslihan Unal, 2014).

סיקור יעיל ומועיל של רותי סלומון בבלוג שלה אודות Moodle כפלטפורמה לליווי השתלמות. בסקירה מציגה רותי סלומון בצורה בהירה את רכיבי Moodle השונים שבעזרתם היא מנהלת את ההשתלמות שלה ביעילות וגם (וזה בעצם העיקר) מנסה לעודד שיתוף ואינטראקציה בין המורים ( רותי סלומון ) .

ג'יי הורוויץ הפנה את תשומת לבנו לגבי המחלוקת העקרונית הנמשכת בין מערכות LMS ללמידה מקוונת ובין מערכות פתוחות ( ללא רכיבי ניהול) ללמידה מקוונת . כותב ג'יי במאמרון שלו : " מערכות ה-LMS, כולל ה-Moodle, הגיעו לשלב שבו הן ממשיכות להוסיף רכיבים, אבל אלה אינם נחוצים ללמידה, הרי המערכות האלו הן, בהגדרתן, לשם "ניהול הלמידה", וגם אם הלב נמצא עם הפתיחות ועם יצירת אפשרויות של גילוי או של למידה תוך כדי שיתוף, "ניהול" מתמקד במעקב, באיסוף נתונים, במתן ציון. כל אלה בוודאי שייכים למערכות חינוך, אבל לא בהכרח ללמידה. וכאשר בשוק התחרות על הלקוחות ערה, יש נטייה להמשיך להוסיף רכיבים שהופכים כלי "פשוט" לכלי עשיר בתכונות חדשות ונוצצות. אבל גם אם הוא איננו נוצץ כמו מערכות עמוסות ברכיבים חדשים, כלי קטן וצנוע יכול להיות הכלי הפתוח, והלימודי" ( ג'יי הורוויץ).

מטרת מחקר זה היא לזהות את הנסיון של מרצים וסטודנטים המשתמשים בתוכנת Elluminate Live (תכנון, מתודולוגיה, גישה), עם למידה מקוונת בחינוך הגבוה. מאמר זה מציג גישה איכותית, המתמקדת ברפלקציות של המשתתפים, מרצים וסטודנטים, שנאספו בתקופה של 12 חודשים של כיתות פיילוט בלמידה מקוונת בתוכנה הנ"ל ( Michael, Kathy ) .

מחקר שהוצג בכנס צ'ייס האחרון (2012 ) באוניברסיטה הפתוחה הציג ניסוי חדשני ומעניין שבמהלכו כיתת הלימוד הועתקה ממרכז הלימוד, או מאתר הקורס, למקום המשמש היום כסביבה הטבעית של הסטודנטים, שם הם מבלים מרצונם לא מעט שעות. שלוש השותפות למחקר — ד"ר מישר טל, ד"ר פיטרסה וד"ר גילה קורץ — נענו ולאתגר ופתחו במקומות השונים שבהם הן מלמדות קבוצות לימוד בפייסבוק במטרה לבדוק אם קבוצת לימוד בפייסבוק יכולה לשמש תחליף למערכת ניהול למידה.בכנס צ'ייס הוצגו ממצאי הפיילוט הראשוני, שנערך במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה. שיחה עם ד"ר חגית מישר טל וד"ר אפרת פיטרסה מהאו"פ על מסקנות הניסוי

אחד הויכוחים המעניינים כיום בתחום התקשוב באוסטרליה ובארה"ב נוגע לגבי עתידם של מערכות ניהול הלמידה המתוקשבות הידועות כLMS. בויכוח על דמות מערכת הלמידה המתוקשבת העתידית והרצויה ניצבים אנשי התקשוב בכלל והתקשוב החינוכי בפרט משני צידי המתרס . מצד אחד אלו הטוענים כי מערכות הlms ימשיכו להתקיים ומצד שני אלו הטוענים נחרצות כי אין עתיד למערכות ניהול הלמידה המתוקשבות. הטוענים נגד הLMS שואבים את השראתם מתפיסתו של פרופסור Chris Dede. הוא טוען כי סביבות הlms משבשות את סביבות הלמידה הטבעיות בלמידה המתוקשבות. מה שקרה הוא שהכלים המתוקשבים Web 2.0 התפתחו והתבגרו והם נותנים מענה ליצירת מרחב למידה מתוקשב טבעי.

השימוש הגובר ברשת החברתית של פייסבוק על ידי מרצים ואנשי חינוך ברחבי העולם הביא גם להתעניינות רבה וסקרנות לגבי אפשרויות הניצול של פייסבוק כמעטפת לתקשוב חינוכי . במחקר הנוכחי שנערך במכון להכשרת מורים בסינגפור נבדקה האפשרות של שימוש בפייסבוק כמערכת לניהול קורס מתוקשב בגישה של ניהול קורס מקוון בגישת LMS לניהול קורסים מתוקשבים. ממצאי המחקר התייחסו לשני קורסים מתוקשבים בהם למדו הסטודנטים באמצעות הפייסבוק עם המאפיינים העיקריים בקורסים מתוקשבים. ממצאי המחקר מלמדים כי הסטודנטים היו מרוצים מהליכי הלמידה המקוונת באמצעות הפייסבוק וכי ניתן בהחלט ליישם מאפיינים של LMS בלמידה כזו ( Wang, Qiyun; Woo, Huay Lit).

המומחים ללמידה מתוקשבת בעולם מתחבטים לגבי עתיד מערכות ניהול הלמידה המתוקשבות , הידועות בשם LMS ( הכוונה למערכות כגון highlearn או blackboard וגם המערכת בקוד הפתוח , MOODLE היא עדיין בהגדרה LMS ) האם יש להם עתיד בהתפתחות התקשוב החינוכי והלמידה מרחוק או שיגיע דור חדש של כלים לניהול למידה מתוקשבת שיהיו יותר גמישים ויתנו ביטוי גם ליכולות היצירה והבנייה של הלומדים (web 2.0 tools). במאמרון מתודולוגי מנסה ד"ר דיוויד ג'ונס, מרצה לחינוך מתוקשב באוניברסיטה אוסטרלית להתמודד עם סוגיית עתיד מערכות הLMS בלמידה מתוקשבת ולמידה מרחוק ( David Jones ) .