המאמר מתמקד בטיפוח השיח האורייני במהלך משחקי "כאילו" בגן. המאמר מראה כי משחקים שנערכו בעקבות שמיעת סיפורים טיפחו את אוצר המילים , שימוש במשלב לשוני גבוה, התייחסות לטקסט כתוב כאל סמכות, ושיפרו את היכולת של הילדים להתחשב בצורכי הנמען בטקסטים הדבורים שהפיקו , ובכלל זה שמירת המבנה והרצף של הסיפור. מאמר זה מבוסס על תהליך חינוכי מחקרי המתרחש מזה ארבע שנים במסלול לגיל הרך במכללת קיי בבאר-שבע (אסתר ורדי-ראט, תמר אילון, הדסה אילנברג, זהבה כהן ותרצה לוין ) .

ילדים בסביבות גילאי ארבע יכולים להיות מוכנים הרבה יותר טוב לבית הספר על ידי שימוש ב"משחק פורמאלי" שילמד אותם כיצד לזכור, איך לשים לב לדברים ואיך לחשוב נכון, כך על פי מחקר שפורסם היום. מחקר אמריקאי קובע כי התפתחות תוכנית הלימודים בגני הילדים כהכנה לבית הספר יכולה לגרום לצמצום הפער בין ילדים המגיעים מאזורים עניים לבין ילדים המגיעים מאזורים עשירים, ובה בעת לעזור בצמצום ההיעדרויות מבתי ספר וההרחקות. התוכנית החדשה נוסתה לראשונה על ידי פרופ' אדלה דיאמונד, מאוניברסיטת בריטיש קולומביה. מסקנות הניסוי הוכיחו כי יישום התוכנית תהיה זולה ואפקטיבית.

למשחק בגיל הרך חשיבות רבה ותרומה משמעותית להתפתחות תקינה לא זאת בלבד שהוא הכרחי אלא שלא ניתן לדלג עליו כי הוא הדרך האפקטיבית ביותר וכמעט היחידה ללמידה משמעותית. ובהזדמנות זו ניתן להזכיר שהאחריות ללמד ילד אינה רק של המבוגרים אלא של הילד עצמו. לילדים יכולות למידה גבוהות וכל שצריך לעשות הוא לאפשר להם משחק חופשי תוך הענקה של תחושת ביטחון שהם מסוגלים לשחק וללמוד לבדם עם עצמם. המשחק בפינות הגן תורם כאמור להתפתחותו הקוגניטיבית, חברתית, רגשית וגופנית של הילד (אסתר קבלסון)

ניסיון מעניין ומבורך להקמת מרכז משאבי למידה לגננות במסגרת פעילות של קהילה לומדת במרכז פסג"ה פ"ת בהנחיית אילנה ברקוביץ. כגננות העובדות שנים רבות במערכת החינוך הרגישו קבוצת גננות צורך לרענן להן ולעמיתיהן משאב חשוב ושמו: המשחק. אסור לשכוח שמשחק הוא לא רק מול מכשיר אינטראקטיבי. הילד זקוק לצורך התפתחותו להנעת גופו, למגעים החברתיים, לסיפוקים (לא תמיד מידיים). מאגר משחקים זה מיועד לגננות חדשות וותיקות העוסקות עם גילאי 3-6 המגלות בכל פעם מחדש כי ילדים לומדים בהנאה רבה כשהם משחקים. צוות הפסג"ה בפ"ת סייע להעלאת החומרים לאינטרנט .

המחקר המוצג מבוסס על תהליך חינוכי מחקרי המתרחש למעלה משנתיים במסלול לגיל הרך במכללת קיי. מטרת המחקר לתאר ולאפיין שיח הילדים במהלך "משחק כאילו" לאחר שהוקרא להם סיפור, ולבדוק את הזיקה בין מאפיינים אלו להתפתחות כישורים אורייניים. מאפייני השיח העולים מהמחקר יכולים לעודד את אנשי החינוך בגיל הרך להתוות תכנית חינוכית שתטפח אוריינות אצל הילדים באמצעות "משחק כאילו" בעקבות סיפור. ניתן לומר כי גישה זו, המקרבת את הילד לספר בדרך בלתי שגרתית, נותנת לו מקום והרשאה להשתמש בדמיון שלו ובאמצעותו לפתח את התחום האורייני (אסתר ורדי –ראט, חוה תובל' תמר אילון, זהבה כהן, תרצה לוין והדסה אילנברג.)

על המרחב הפיזי להפוך למרחב למידה יעיל שיקדם את הילדים ויאפשר להם מגוון התנסויות אשר יסייעו להתפתחותו של הילד בהיבט הפיזי, הרגשי, החברתי והקוגניטיבי. התנועה והמשחק תורמים להתפתחותו ולפיתוח הדימוי העצמי והביטחון העצמי של הילד, משפרים את רמת שליטתו בגופו ואת האיכות התנועתית שלו. (אפי הרנוי)

בתקופה בה מדברים יותר מדי על גן-הילדים כמכין לבית-הספר ופחות מדי על מהותה של ההוויה הגנית, יותר מדי על הוראה/למידה פורמאלית-מובנית ופחות מדי על הוראה/למידה בלתי פורמאלית וספונטאנית, יותר מדי על הוראה/למידה הממוקדת באוריינות וטיפוח מוכנות לקריאה וכתיבה ופחות מדי על טיפוח המשחק והיצירה – סבורה ד"ר חוה תובל שיש מקום לחזור ולהצביע על הקשר שבין למידה בלתי פורמאלית המתרחשת בסביבת משחק ויצירה לטיפוח ניצני אוריינות כבסיס לרכישת השפה הכתובה. היא מוכיחה במאמר זה שאין צורך לבחור בין השניים, אלא לשלב ביניהם בצורה פורייה ומבטיחה.