חברת גוגל השיקה את Google Teacher Academy, תכנית פיילוט שבסופה מורה יכול להיות "Google Certified Teacher". הכוונה לחשוף את המורים המשתתפים בתכנית לטכנולוגיות חדשניות ולשירותים שגוגל מציעה. ההשתתפות בתכנית היא ללא תשלום ונערכת במשרדי חברת גוגל במשך יום שלם. במקביל הושק Google for Educators. אתר המרכז עבור המורים צרור כלים שחברת גוגל מציע באופן חופשי באינטרנט ויכולים לסייע ולעזור למחנכים בעבודתם השוטפת. לכל כלי צורף דף הסבר ייחודי לאנשי החינוך שיש בו הפניות נוספות והדרכה הרלבנטית להם.

בראיון עמו טוען פרופ' גבי סלומון כי חוקרים רבים ברחבי העולם, מגיעים למסקנה כי אין קשר בין השקעה בטכנולוגיה לבין עלייה בהישגים הלימודיים. סלומון מצטט מספר מחקרים מאירופה, אמריקה ומזרח אסיה ומאמין כי מערכות חינוך ברחבי העולם, כולל זו הישראלית, כשלו לחלוטין בהבנת האפשרויות שבחינוך בעזרת מחשבים. לטענתו, ללא שינוי קיצוני בדרכי ההוראה, ההשקעה במחשבים לא תישא פרי, גם אם יכפילו את התקציב בתחום. המחשב והאינטרנט, לטענתו, הם כלים שמיועדים לעריכת מחקר, לא לשינון חומר.

על אף חילוקי הדעות עם מורים ומחנכים לגבי ערכו של פרויקט המחשבים הניידים בחטיבות הביניים החליט מושל מדינת מיין בארה"ב להמשיך בהתקשרות עם חברת אפל לעוד 4 שנים. במסגרת הפרויקט יצוידו עוד 32 אלף תלמידי בתי הספר במדינת מיין בארה"ב במחשבים ניידים ולצדם עוד 4000 מורים שיצוידו במחשבים ניידים משלהם. נמצא כי תלמידים שהשתמשו במחשבים הניידים היו מעורבים יותר בלמידה שיתופית ולמידה מבוססת פרויקטים. הם הוכיחו יותר כישורי חשיבה ביקורתית ויכולת כתיבה משופרת. נמצאו ממצאים המצביעים חד-משמעית על מוטיבציה גבוהה יותר של תלמידים בחטיבות הביניים אשר צוידו במחשבים ניידים בכיתות (עמי סלנט)

הדיווחים האחרונים המגיעים מארה"ב, קנדה ואירופה מלמדים על אכזבה רבה מאפשרויות היישום של עצמי למידה בחינוך. הכותבים, אנשי חינוך חדשניים בתחומי התקשוב החינוכי וגם בתעשייה, מעידים כי הרעיון של עצמי למידה הניתנים לשימוש חוזר במערכת החינוך הוא כשלעצמו הגיוני ביסודו, אך באופן מעשי קשה מאד ליישמו בשטח. הבעיה העקרונית היא שעצמי למידה לא ניתנים להפרדה מההקשר התוכני שלהם. כל עוד יש משמעות רבה לתכנים במהלך הלמידה, קשה באופן מעשי להפריד את עצמי התוכנה או התבניות מהתוכן החינוכי הקונקרטי (Professor Daniel Lemire)

מאגר מידע ייחודי ומעולה על התפתחויות בתחומי התקשוב החינוכי במדינות העולם. סקירות מעמיקות המתארות את מצב היישום של מחשבים בחינוך ותקשוב חינוכי במדינות שונות בעולם. מדובר במאגר חקר מקרים ההולך ונבנה כל הזמן. כרגע קיימות במאגר סקירות מעמיקות על מצב יישום התקשוב החינוכי במדינות הבאות: ברזיל, קנדה, סין, איטליה, קנייה, דרום קוריאה וארה"ב. במקביל הזמינו עורכי המאגר סקירות נוספות על המדינות הבאות: טייוואן, מקסיקו, ניו-זילנד והודו. הסקירות עתירות בנתונים סטטיסטיים והן כוללות תמונות ותיאור מצב גם ברמת המחוז החינוכי וביה"ס (Michael Orey , Tel Amiel, Jo McClendon)

תיעוד מצולם של כיתה א' בקנדה בה המורה הטמיעה את השימוש בטכנולוגיות ויקי. הכיתה מחוברת לאינטרנט והתלמידים קשורים באינטרנט לכיתה א' עמיתה בניו-זילנד. הילדים מוסיפים תמונות לבלוג הכיתתי ותורמים טקסטים משלהם. הכתיבה השיתופית בבלוגים מסקרנת את התלמידים, מגבירה את המוטיבציה שלהם ללמידה, ולדעת ההורים, גם מקדמת מאד את מיומנויות הכתיבה שלהם באנגלית. ההורים מספרים בכתבת הוידיאו כי הם נכנסים באמצע זמן העבודה לבלוג של הילד כדי לקרוא דברים שכתב, ובצורה כזו הם שותפים לתהליך ההתקדמות והחינוך של הילד.

סקירת מקורות מידע נבחרים על יישומי ספרי לימוד ממוחשבים בחינוך בעולם. הסקר מציג מבחר מקורות מידע בנושאים הבאים: מרכזי מידע על ספרים ממוחשבים בחינוך, ספרים ממוחשבים ותלמידי החינוך המיוחד – היבטים פדגוגיים ותכנוניים, סוגיות פדגוגיות של שימוש בספרים ממוחשבים – ספרים מומלצים, ניסוי חינוכי שנערך בביה"ס יסודי בשיקאגו להכנסת ספרים ממוחשבים, הפורום הבינלאומי לספרים אלקטרוניים, סקרים ומחקרים על הפונקציונאליות והתכונות הרצויות של ספרים ממוחשבים, רשימת מו"לים לספרים ממוחשבים בעולם ועוד.

ביבליוגרפיה מקיפה ומומלצת בנושא מגדר וטכנולוגיה בחינוך. הרשימה מורכבת מכמעט 700 פריטים שונים (ספרים ומאמרים), וכוללת מלבד מידע ביבליוגרפי מלא, מילות מפתח והערות. את הרשימה ערכה Jo Sanders, מומחית לשיווין מגדר (Gender Equity), לצורך סקירה ספרותית שערכה בנושא: Gender and Technology: A Research Review והיא עדכנית לשנת 2005.

ראיון מעניין עם Clark Aldrich, אחד מבכירי המומחים בארה"ב כיום בארה"ב ללמידה מתוקשבת ועתידן מבריק העובד בתחום חקר מערכות החינוך המתוקשבות בחברת גרטנר. אלדריץ טוען כי סימולציות מחשב ימלאו תפקיד מרכזי יותר בסביבות למידה ממוחשבות העתידיות. כדי שהסימולציות יהיו בעלי ערך חינוכי עליהן להיות מדויקות ולאפשר התנסויות שאינן בהכרח קלות ואינן מבדרות. יש בהן יסודות של משחק מחשבים, אך הן לא נועדו בהכרח לשעשע. בסביבה של סימולציה יהיה תפקיד חשוב למורים, הם ינחו את התלמידים ויעשו את החיבורים המתאימים וההשלכות לחיים האמיתיים. המורים גם יפעילו סימולציות מתקנות או משפרות באותם תחומי למידה שבהם תלמידים יתקשו לעתים. הקשר בין עולם העבודה ובית הספר ילך ויתחזק.

ממצאי מחקר השוואתי בארה"ב מלמדים כי סטודנטים להוראה הנחשפים באופן שיטתי ליישומי מחשב בהוראה מגלים יעילות רבה בהוראה בבתי הספר בהשוואה לסטודנטים שאינם עוברים הדרכה שיטתית ביישומי מחשב. במסגרת המחקר שנערך באוניברסיטה אמריקאית גדולה נערכה ההשוואה בין שתי קבוצות של סטודנטים להוראה: סטודנטים שלמדו במסגרת הסדירה של הכשרת מורים והוכשרו בצורה שיטתית ליישומי מחשב בהוראה וסטודנטים להוראה שלמדו במסלול הכשרה גמיש ללא הדרכה פדגוגית לתחומי יישומי המחשב בחינוך. ממצאי המחקר מוכיחים כי פרחי ההוראה שנחשפו להדרכה שיטתית מקדמים באופן משמעותי את יישומי המחשב תוך כדי ההוראה בבית הספר לעומת פרחי ההוראה בוגרי המסלול הגמיש שאינם נעזרים כמעט ביישומי מחשב להשבחת ההוראה שלהם ( Nolie Brown Mayo, Lawrence T Kajs, Jesus Tanguma).

מאמר המציע שורה של מחקרי שימושיות (usability testing) במטרה לשפר את חוויית הלמידה מרחוק ובכך לצמצם את נשירת הלומדים ולאפשר למפתחים לבנות מערך של עקרונות ושיטות בדוקות לבניית קורסים אטרקטיביים לקהל היעד שלהם. מחקרי שימושיות הבודקים את ממשקי הלמידה המתוקשבת יש בהם כדי : לאפשר שימוש הולם ואופטימאלי של משובים להגברת המוטיבציה של הלומד , לאפשר שילוב של מטלות מאתגרות יותר ללומדים , ולשפר את עקרונות התכנון הדידקטי של יעדי ההוראה ( Shailesh Shilwant & Amy Haggarty ).

מטרת המחקר הייתה לחשוף את עמדות בני הנוער כלפי הספר והמחשב, שני כלי תרבות מרכזיים בחיים העכשוויים. בני הנוער של ראשית המילניום השלישי הם הדור הראשון שגדל לתוך סביבה שבה נוכחות סימולטנית מסיבית הן של ספרים והן של מחשבים. המחקר הנוכחי הוא העבודה הראשונה בתחום חקר העמדות כלפי מחשבים או כלפי ספרים שבחנה גם עמדות סמויות. התוצאה המרכזית של המחקר הראתה דמיון עצום בין העמדות כלפי הספר לבין העמדות כלפי המחשב. הדמיון הרב הופיע בכל כלי המחקר, הן במדידות הגלויות והן בסמויות. תוצאה זו הייתה מפתיעה, משום שמן הספרות הקיימת מצטיירת תמונה של חילופי משמרות בין הספר והמחשב (אסיה שרון)

מחקרים שבחנו את השפעת השימוש במחשבים ניידים על תהליכי הלמידה מצאו שיפור אצל הסטודנטים ביכולת פתרון תרגילים, במוטיבציה ללמידה ובשיתוף הפעולה ביניהם לעומת זאת, מחקרים אחרים הראו כי השימוש במחשבים ניידים אלחוטיים יכול להגביל ואף להקטין הישגים לימודיים. המחקר הנוכחי נערך ב – MIT, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ומטרתו הייתה לבחון גישת הוראה חדשה: 'הוראה מבוססת-סטודיו' (Studio-based Instruction), המשלבת הרצאות, תרגולים ומעבדות באולם הרצאות גדול, תוך שימוש במחשבים הניידים. המחקר בחן את מאפייני השימוש במחשבים ניידים אלחוטיים והשפעתם על הישגי הסטודנטים ועמדותיהם כלפי למידה פעילה. (ברק, מירי)