אתיקה היא הליבה הבסיסית של הוראה, למידה ומנהיגות חינוכית דמוקרטיות. זה הכרחי שהפיתוח של תובנה מוסרית והגיבוש של עמדה מוסרית יהפכו לאלמנטים בסיסיים הן של הכשרת המורים ההתחלתית והן של ההשכרה המתמשכת. המחנכים חייבים להיות מומחים בטיפוח תרבויות מוסריות בתוך בתי הספר והמחוזות. עליהם לדעת כיצד לטפח באופן יעיל את היכולת המוסרית הקולקטיבית של כל אלה שאותם הם נקראים לשרת(Smith, Deirdre, 2014).

טכנולוגיה היא חלק מכריע ממה שקורה בכיתה, ותמיד כשיוצאת חומרה או תוכנה חדשה, מחנכים חושבים, "כיצד נוכל להשתמש בזה בכיתה?". למרות שצריכות להיות לנו דרכים ואפשרויות שונות כדי להגיע לכל התלמידים, לעיתים קרובות מדי אנו מתחילים לחשוב על ה"חומר" במקום על מה שהתלמידים שלנו צריכים. כדי ללמוד להיות "ממוקדים בתלמיד", על השאלות שלנו להיות ממוקדות לעיתים קרובות בהתנסות של התלמיד בכיתה (George Couros).

כמה תובנות בעקבות צפייה חוזרת בסרט התיעודי "המורה אירנה": סרט דוקומנטרי על מורה היכולה לשמש מודל לחיקוי , על מלאכת ההוראה המורכבת והמפרכת , על הילדים, הסביבה, ההורים. סרט שיכול לשמש כחומר הדרכה לפרחי הוראה וסטודנטים להוראה במכללות להכשרת מורים . המורה אירנה מלמדת בביה"ס גונן בשכונת הקטמונים בירושלים. הורים הטרודים בבעיות פרנסה ויש להם מספר ילדים לא מצליחים לעודד ילד לשבת וללמוד ברצינות. מדוע המורה אירנה מעוררת השראה ? היכולת להציב גבולות, לייצר מסגרת והרגלי למידה ובו בזמן להעניק כל כך הרבה הכלה ואהבה. היא הקפידה לתת כבוד ואהבה לתלמידיה ודרשה לנהוג כמוה, לדרוש מהם כבוד ואהבה. לסיכום , חינוך זה קודם כל הצבת גבולות ואירנה מציבה גבולות ועושה זאת בתבונה רבה ואהבה גדולה ומשיגה תוצאות מדהימות בילדים שאף אחד לא משקיע בהם

המאמר מתאר ניסוי חינוכי שנערך בארה"ב לשילוב צוותי מחנכות בגיל הרך בצוותי מחקר לחקר הנחייה בכמה אוניברסיטאות אמריקאיות. במסגרת הניסוי החינוכי שנערך ביוזמת האוניברסיטאות שולבו 7 מחנכות של הגיל הרך בצוות חקר משולב של ליווי מחנכי הגיל הרך מתחילים, בצוות היו שותפים גם 2 מורי מורים והתהליך כלל מפגשים תקופתיים ולמידה עצמית במשך שנתיים. המחקר המלווה של התהליך מצביע על כך כי תהליך שילובם של מחנכות הגיל הרך בצוותי מחקר אקדמאיים תורם רבות לזהות המקצועית ולהתפתחותם המקצועית. המעורבות של מחנכות הגיל הרך בתהליך חקר יזום מרחיב את בסיס הידע של המחנכות לגיל הרך ומעמיק את יכולות החקר והרפלקציה הפדגוגיים שלהם בתפקיד בהמשך.החוקרים ממליצים ליצור במכללות ובאוניברסיטאות תרבות ארגונית המאפשרת גם למחנכות הגיל הרך להשתלב בצוותי חקר משולבים ( John W. Nimmo, Soyeon Park ).

במאמר זה מוצג חקר מקרה של קבוצת מחנכי כיתות אשר עבדו בתיכון במרכז הארץ. המחקר התמקד בשתי שאלות. ראשית, כיצד המחנכים ממשיגים את זהותם המקצועית כמחנכים. שנית, כיצד המחנכים ממשיגים, מתארים ומפרשים את התפתחותם המקצועית כמחנכי כיתות על פני טווח החיים המקצועיים המלא שלהם. כתחום חקירה בלתי מספק בקורפוס המחקר הישראלי, ממצאי מחקר זה מאירים היבטים חשובים בחייהם המקצועיים של מחנכי הכיתות ומצביעים על השלכות מעשיות לגבי מסגרות להכשרה ולפיתוח תוך-תפקידי של מחנכי כיתות. כמו כן, תרומתו של מחקר זה הינו בתחום המתודולוגי, בתוקף תרומתו לכל מחקר בחינוך המתמקד בסוגיית ההתפתחות המקצועית (ורדה צימרמן)