-
תקציר
-
תקציר
בשונה ממחקרים המצדדים בתוכניות התערבות חודשיות או ארוכות טווח למניעת אלימות בית ספרית, ממצאי מחקר זה גורסים כי התערבות זריזה ואינטנסיבית בת חמישה ימים הינה יעילה עבור תלמידים צעירים. בנוסף, להימצאותו של המורה בקרבת מקום יש השפעה מכרעת על מניעת אלימות, בעיקר מילולית. שכן, המורה נתפס כדמות אחראית, מנהיגותית וסמכותית אשר משרה ביטחון, תורם לאווירה הלימודית ומסוגל, במקרה הצורך, לתווך לתלמידים מידע מורכב וליישב סכסוכים בצורה נבונה ורגועה.
-
תקציר
בעתות חרום, בתי הספר עוברים ללמידה מרחוק והתלמידים נאלצים לבהות שעות במסכים, להימנע מהגעה לבית הספר ולוותר על מפגשים חברתיים. אלו הם, למעשה, זמנים בהם מחנכים ומורים צריכים להסתמך על למידה חברתית-רגשית ביתר-שאת. שכן, השבועות הממושכים בבתים עלולים לייצר פחדים, חרדות או טראומות ארוכות-טווח בקרב התלמידים. אבל, לעיתים קרובות, המורים נדרשים ליישם פרקטיקות חדשניות של למידה חברתית-רגשית מבלי הכשרה פדגוגית או תמיכה שוטפת והולמת בזמן אמת.
-
תקציר
הספר מקרב ומרחיק מבקש להציע פרשנות רדיקלית-אקזיסטנציאלית לדמותו של "המחנך המשמעותי" ולטיבו של "המצב האנושי" השורה בין מורים לתלמידים בבית הספר הציבורי. לפי פרשנות קיומית זו, ביסודה של ההתקשרות הפדגוגית המשמעותית עומדת מחויבותו של המחנך להתפתחות אנושיותו של החניך, המומשגת במונחי מתח עקרוני ובלתי פתיר המתקיים בעצם הווייתו של האדם.
-
סיכום
מטרת המחקר: חקר תפיסות של מתכשרים להוראה ושל ספרנים מתכשרים ביחס לשימוש בספרים שיש בהם נושאים מעוררי מחלוקת ע"י תלמידים מגיל הגן עד כיתה ו'. כיצד מתכשרים להוראה חושבים על מה שתלמידים צריכים לקרוא? מי מחליט מה על ילדים לקרוא? ובמיוחד, כיצד מתקבלות החלטות על ספרות במחלוקת ומה משתמע מכך לגבי הזכות של תלמידים לקרוא?
-
תקציר
במסגרות בית-ספריות עכשוויות, מנהיגים המבקשים לתמוך בהתפתחות מקצועית ניצבים בפני אתגרים רבים. אתגרים אלה דורשים מחנכים המסוגלים ליטול על עצמם למידה מקצועית שהיא מתמשכת ומסתגלת לשינוי. כמונח, התפתחות מקצועית מתמשכת מבטאת צורות שונות רבות של התפתחות מקצועית הן פנים אל פנים הן בהקשרים מקוונים. אולם, בעוד שמנהיגים בית-ספריים מבקשים לסייע בקידום התפתחות מקצועית מתמשכת אפקטיבית, זיהוי המודל הטוב ביותר של התפתחות מקצועית מתמשכת עבור כל אחת מהקהילות הבית-ספריות מהווה עדיין אתגר. מחקר משולב זה מבקש להבין את הגורמים ההקשריים המשפיעים על האופן שבו מנהיגים בית-ספריים מסייעים בקידום התפתחות מקצועית מתמשכת בקהילותיהם (Stevenson, Michael; Hedberg, John G.; O’Sullivan, Kerry-Ann; Howe, Cathie, 2016).
-
מאמר מלא
אזהרה: הדברים המובאים להלן הם בחזקת מניפסט. אף על פי שהדברים מבוססים על מספר מאמרים שפרסמתי, אין מדובר בפרסום אקדמי, אלא בהבעת עמדה אישית, שמטרתה לעורר דיון ביקורתי בנושא. בשורות הבאות אגן על הטענה שהמורה-המחנך, מעצם טיבו, אינו אמור להיות מנהיג, ושכל ניסיון להפוך את המורה למנהיג חוטא לתפקידו ועלול להסתיים במפח נפש (שלמה בק).
-
לינק
ספר זה דן בשאלת הסמכות החינוכית בבית הספר על רקע מעמדה המתערער בישראל ובכלל העולם המערבי. הספר מאיר ומבהיר את מושג הסמכות החינוכית מזוויות ראייה מגוונות, ומראה שלא ניתן לקיים את הפעילות הבית-ספרית ללא סמכות חינוכית. הוא מצביע על הפיחות ועל המשבר שחלו בסמכות זו בתקופתנו ועל הגורמים האחראים לכך, ומבקש לתלות את שורשי המשבר העכשווי בסמכות החינוכית בהלכי הרוח המצויים בליבת תפיסת העולם הפוסט-מודרניסטית ובאידאולוגיות הכלליות והחינוכיות הנגזרות ממנה, ומשפיעים על המציאות הפוסט-מודרנית. בחלקו האחרון של הספר מוצגת ביקורת על גישות שונות העוסקות בניסיונות שיקום הסמכות החינוכית, והוא מסתיים בפרישת מצע תאורטי לבנייה מחודשת של מושג הסמכות החינוכית בתנאי המצב הפוסט-מודרני (ערן גוסקוב).
-
סיכום
בעת האחרונה אנו חווים שינויים רבים בעולם החינוך. אלה כוללים, למשל התמודדות עם בעיות אנושיות רחבות היקף כמו התחממות גלובלית ועוני, מיומנויות של פתרון בעיות ושיתוף פעולה, תקשורת דיגיטלית ועוד. בתוך כך, נושאים רבים שבתכנית הלימודים, שלא ברורה תרומתם למציאות העכשווית, מופיעים עדיין בספרי הלימוד ובבחינות. מכאן, עולה השאלה איזה למידה באמת משמעותית ללומדים של היום? (David N. Perkins).
-
סיכום
-
סיכום
-
לינק
מחקר זה השתמש במסגרת יצירת הערך של אטיין ונגר (Etienne Wenger), בברלי טריינר (Beverly Trayner) ומארטן דה לאט (Maarten de Laat) כדי להבין בצורה טובה יותר את המעגלים של יצירת הערך בקהילות המקוונות. הממצאים מאירים את האופן שבו חברים בעלי פרספקטיבות שונות ורמות שונות של מומחיות בונים במשותף צורות חדשות של הבנה ומשמעות בדרכים שהן בעלות ערך באופן אינדיבידואלי ובאופן קולקטיבי, ואת האופן שבו הם מיישמים ידע זה לפרקטיקה המקצועית שלהם (Booth, Sharon E.; Kellogg, Shaun B., 2015).
-
סיכום
המגוון העצום של מקורות וערוצי מידע פותח בפני הילדים מרחבים חדשים להתפתחות אישית וחברתית, אך הוא גם יוצר בלבול רב, התפזרות, קשיים בהתמקדות ובריכוז, בעיות קשב והסתגלות וטשטוש גבולות וערכים. כיום יותר מבעבר, תפקיד המורה-מחנך מורכב יותר וברור פחות: שינוי סביבת החיים של הילדים מחייב אותו, כמבוגר משמעותי עבורם, ללכת בדרך שתעצים אותו ואת התלמידים ותגשים את תפקידו כמחנך משמעותי, המעצב ומשפיע על דור ההמשך. כיצד עושים זאת? ד"ר גילה כהן זלכה, מרצה וראש מגמה באוניברסיטת בר אילן ובמכללה האקדמית אחוה, חוקרת התנהגות ילדים במדיה לגווניה, ובמסגרת זו היא בחנה את הכלים המאפשרים השגת יעדים אלה בעבודתה עם "ילדי המסכים" (רווית שרף).
-
סיכום
-
לינק
אחת לכמה זמן שב ומתלהט הדיון הציבורי בדבר מקומה הראוי של הפוליטיקה במערכת החינוך: האם, ובאילו גבולות, מותר למורים לבטא את עמדותיהם האישיות בענייני חברה ומדינה? האם נכון לעקר את תכניות הלימוד מתכנים ביקורתיים? עד כמה ערים אנו לרבדים של אינדוקטרינציה המסתתרים בין שורותיהם של ספרי הלימוד התמימים לכאורה? לעומת המבקשים לשמר את בית הספר כשדה ניטרלי ו"נקי" מפוליטיקה. יש הטוענים כי שיח פוליטי פתוח בין מורים לתלמידיהם חיוני לטיפוח חשיבה עצמאית, אמיצה וביקורתית של אזרחים דמוקרטים המגלים עניין מתמיד במציאות שסביבם ומאמינים בכוחם להשפיע עליה (ניר מיכאלי).
-
תקציר
אתיקה היא הליבה הבסיסית של הוראה, למידה ומנהיגות חינוכית דמוקרטיות. זה הכרחי שהפיתוח של תובנה מוסרית והגיבוש של עמדה מוסרית יהפכו לאלמנטים בסיסיים הן של הכשרת המורים ההתחלתית והן של ההשכרה המתמשכת. המחנכים חייבים להיות מומחים בטיפוח תרבויות מוסריות בתוך בתי הספר והמחוזות. עליהם לדעת כיצד לטפח באופן יעיל את היכולת המוסרית הקולקטיבית של כל אלה שאותם הם נקראים לשרת(Smith, Deirdre, 2014).
-
לינק
ג'ורג' קורוס (George Couros) מציין בבלוג שלו כי הוא מוטרד כאשר הוא רואה פוסטים או סרטוני וידאו המדברים על כך שמורים רבים כל כך אינם מוכנים לעשות משהו טוב יותר עבור תלמידיהם. ישנם כל כך הרבה אספקטים של חינוך החשובים להתפתחות תלמידינו, ומורים מלהטטים עם כל כך הרבה דברים שעליהם לבצע, כאשר לרבים מהדברים הללו אין קשר רב להוראה בכיתה, אלא הם משימות אדמיניסטרטיביות. במקום לתהות "מדוע אנשים אינם נעים מהר יותר?", עלינו לקחת צעד אחורה ולהיפטר מכמה הנחות שאנשים מניחים אודות מחנכים.
-
תקציר
חקר מקרה זה בחן את ההתנסויות של מחנכים בקורס מקוון כדי להבין טוב יותר כיצד תכנון הקורס וההעברה הפדגוגית שלו יכולים לתמוך בלמידה של הסטודנט.הממצאים מדגישים שיטות ספציפיות של הוראה שיכולות לתרום לשימושים של המחנכים בכלי Web 2.0 בקורסים מקוונים, תוך הדגמה כיצד ניתן להשתמש במודל החניכות הקוגניטיבית כדי לתרום לפיתוח של קורס מקוון (Boling, Erica C.; Holan, Erica; Horbatt, Brent; Hough, Mary; Jean-Louis, Jennifer; Khurana, Chesta; Krinsky, Hindi; Spiezio, Christina, 2014).
-
לינק
טכנולוגיה היא חלק מכריע ממה שקורה בכיתה, ותמיד כשיוצאת חומרה או תוכנה חדשה, מחנכים חושבים, "כיצד נוכל להשתמש בזה בכיתה?". למרות שצריכות להיות לנו דרכים ואפשרויות שונות כדי להגיע לכל התלמידים, לעיתים קרובות מדי אנו מתחילים לחשוב על ה"חומר" במקום על מה שהתלמידים שלנו צריכים. כדי ללמוד להיות "ממוקדים בתלמיד", על השאלות שלנו להיות ממוקדות לעיתים קרובות בהתנסות של התלמיד בכיתה (George Couros).
-
תקציר
לפעמים התפאורה מתמוטטת, כותב אלבר קאמי, ואנו מוצאים עצמנו בעשייה מכנית, ללא אוריינטציה ערכית ורעיונית – מתנסים בחרדת האבסורד. בעקבותיה, על פי רוב, יגיעו יקיצה ותובנה בדמותה של תביעה למשמעות, פשר וכיוון. מאמר זה מבקש להתמודד עם חרדת האבסורד כפי שמתנסים בה מורים ומחנכים אידאליסטים, בבקשם את ההגיונות המנחים והמצדיקים של מלאכת חוקם בחינוך ובהוראה (נמרוד אלוני).
- 1
- 2