הרשות הארצית למדידה והערכה ( ראמ"ה) בראשות פרופסור מיכל בלר פיתחה מודל חדש להערכת מורים הפועלים במסגרת "אופק חדש". המודל משתף שלושה גורמים בפעולת ההערכה: מנהלי בתי הספר, הערכה עצמית של המורים באמצעות פורטפוליו שיוגש להערכה חיצונית וכן הערכה של גורם חיצוני. הציון שיתקבל מכל גורמי ההערכה ישמש לקבלת מועמדים לקביעות וכן למעבר לקידום בסולם החדש של "אופק חדש" . בדברי ההסבר למודל החדש מדגישה פרופסור בלר כי מדובר בפעולה מורכבת וקשה במיוחד, משום שאין מדדים מובהקים לביצוע פעולת הערכה. בלר טוענת שאין לקבל את המדד של רמת ההשכלה של המורים להערכת תפקודם, היות שהמחקר "לא מצביע על קשר חזק בין מדדי השכלה פורמליים לבין ביצועי תלמידים". פרופסור מיכל בלר גם שוללת את השימוש בהישגי התלמידים להערכת המורים, שכן מדד זה אינו מאפשר להבחין בין תשומות הקשורות למורה ומשתנים אחרים.

כיצד המורים למתמטיקה לומדים מתוך באינטראקציות עם עמיתיהם ומהאינטראקציות הללו? מאמר זה בוחן שני מבנים הקשורים זה בזה, המציבים את המורים למתמטיקה ללמוד לגבי הוראה כאשר הם יוצרים שיח ועובדים יחד. מבני שיח אלה, שהמחברת מכנה אותם , מצבי חזרה והתבוננות של הוראה (Teaching Replays) וחזרות על מצבי ההוראה (Teaching Rehearsals), ממקדים את המורים בייחודיות של הכיתה, כאשר הם מצוותים יחד תוך השתתפות בראייה מחדש (Goffman, 1981), של תהליכי ההוראה בכיתה. השיח השיתופי והמפגשים לניתוח מצבי ההוראה מסייעים להם לפתח ידע פעיל ומעודכן עבור ההוראה, ידע שנוצר משילוב עקרונות כלליים אך ממוקם בפרקטיקה של הוראה בכיתה. חזרות וניתוח חוזר של מצבי הוראה בכיתה הם משאב חשוב עבור הלמידה השיתופית הזו משום שהם יוצרים תובנה רגשית וקוגניטיבית בדיון ( Ilana Seidel Horn).

סקירת ביקורת בבלוג של ד"ר אריה קיזל אודות ספרה החדש של ד"ר מירה קרניאלי, סקרנות וחקרנות: אבני היסוד בהתעצמות המורה. הספר החשוב מבקש להחריג את תפקידו של המורה/מחנך מהוראת המקצוע בגבולות הכיתה אל עבר רוחב יריעה שהוא שלם ומלא יותר. קרניאלי עצמה כותבת כי "הצורך להטיל ספק, לשאול שאלות, ללמוד, לחשוף, לגלות, במקום לתת מיד תשובות שלעיתים אינן מוסמכות דיין, יסייע בחיזוק אישיותו של המורה כאדם אכפתי, רגיש וקשוב, המכיר במגבלות הידע שלו ומתוך כך מוכן ללמוד כדי להגיע למיצוי של הידע". ספרה של קרניאלי שיצא בהוצאת רמות-אוניברסיטת תל אביב מבקש להתמודד עם אחת השאלות המרכזיות של ההוראה: מה הם אותם רכיבים שיהפכו את המורה מעוד מורה, למורה משמעותי?

המאמר עוסק בתהליך הפיתוח ובדרכי ההפעלה של שיטה לזיהוי ולבחינה של התפתחויות בחשיבה מקצועית במהלך שיח בעיות. השיטה פותחה במחקרים שבחנו התפתחות חשיבה ורפלקציה במהלך אינטראקציה מקוונת בפורומים, ממוחשבים הממוקדת מקצועיות בין מורות מתחילות , בסדנאות התמחות ( סטאז' ). בכל הפורומים נקטו המנחות מדיניות של מינימום התערבות. בהשוואת קטעי ההשתתפות של המתמחות בפורום זוהתה אצל כמה מהן במהלך השיח יכולת להבחין בממדים רבים יותר של הבעיות שהועלו, באפשרויות מגוונות לפתרונן ובמסקנות המופקות מניתוחן. ממצאים אלו הושוו עם תיאוריות על התפתחות חשיבה מקצועית, התפתחות חשיבה בהוראה, התפתחות תוצרי חשיבה ולמידה ועוד. בדיאלוג בין הממצאים האמפיריים לתיאוריות פותחה השיטה לבחינת איכויות החשיבה המקצועית. ( צביה לוטן , שרה שמעוני) .

הדגם שמציגים הכותבים להתפתחות מקצועית משלב מרכיבים מכמה מקורות: דגמים קיימים המבוססים על העברה של טכניקות הוראה או על אימון התפתחותי רפלקטיבי, וניתוח הספרות העוסקת בשיפור בית-ספרי. הדגם שונה מדגמים קיימים בכך שהוא עושה שימוש בשילוב של שינוי מתוכנן מראש והכנסת שינויים לנוכח צרכים או מאפיינים הקשריים של בתי הספר והמורים. תהליך דומה של החלטות המונעות ע"י ממצאים העולים בתהליך תואר גם במחקרים אחרים ((Houtveen & Grift, 2007b. הדגם אינו קשור להוראה של תחום דעת מסוים אך באופן מעשי חשוב להשתמש בו להתפתחות מקצועית מתקדמת בהוראת המקצועות ולא להתמקד רק בגישות גנריות להוראה ( Kuijpers, J.M., Houtveen, A.A.M., & Wubbels, Th).

המודל התיאורטי המוצע במאמר זה מציג תפיסות קוגניטיביות וכישורים שהשילוב ביניהם עשוי להוביל לניהול מוסרי של כיתות לימוד, תוך התייחסות למורכבות המאפיינות אותם. במודל המוצע נטען כי ניהול מוסרי ואפקטיבי של כיתות מחייב תפיסה פרואקטיבית, תפיסה מערכתית-אקולוגית, תפיסה ניהולית מנהיגותית, תכנון סוציו-חברתי לצד כישורים של ניהול עצמי וקשרים בין-אישיים טובים עם התלמידים, ההורים ואנשי צוות. המאמר כולל הגדרה של ניהול מוסרי של כיתה, של כל אחד מהתפיסות והכישורים התורמים לגיבושו והשלכות של המודל המוצע על הכשרה , ייעוץ והדרכה של מורים וגננות ( קלודי טל) .

המחבר הוא מחנך, החולק עם הקוראים שבע אסטרטגיות, שאותן למד במהלך שנותיו כמחנך. הוא מתאר שבע אסטרטגיות שמטרתן להניע את התלמידים ללמוד ולעורר אותם להשתתף בשיעורים בכיתה. Tarte Justin הוא מורה , מחנך ומומחה ללמידה בבתי ספר במדינת מיזורי בארה"ב , הבלוג שלו נחשב כמקור השראה למורים ולמחנכים ברחבי ארה"ב . (Justin Tarte, 2010).