מחקר זה התמקד בהתפתחות המקצועית של מורים למחוננים הצועדים את צעדיהם הראשונים בחמישה מרכזי הכשרה בישראל. מטרתו לרכוש הבנה עמוקה יותר של תהליך ההתפתחות המקצועית וההתנסויות של המשתתפים, בהתייחס למטרות המוצהרות של התכנית ולסטנדרטים לחינוך מחוננים בארה"ב. סטנדרטים אלו היוו בסיס תיאורטי למחקר זה. נמצא כי בתפיסת המורים את הסיטואציה של למידה-הוראה במסגרת מחוננים הושפעה מהשתייכותם לקבוצה, כמו כן נמצאה השפעה של אוריינטציה תרבותית על בתפיסתם את התכונות הרצויות של המורה. מורי יום העשרה, ויותר מכך אלה מן הקהילה הערבית, נמצאו שונים באופן מובהק ממורי ההכשרה והמורים הרגילים בתפיסתם את שני האספקטים. מורי יום העשרה מן הקהילה הערבית נמצאו קולקטיביסטים במידה הרבה ביותר. כמו כן נמצא מתאם בין רמת הקולקטיביזם והערכת תכונותיו הפדגוגיות של המורה, וככל שרמת הקולקטיביזם עלתה כך פחתה הערכת תכונותיו הקוגניטיביות ( חנה וידרגור) .

ליקטנו כמה מקורות מידע באינטרנט על מאפיינים של המורה הטוב כהוקרה למורים אשר ב5 באוקטובר 2010 חב להם העולם תודה והערכה על התמודדותם. בין הסקירות ניתן למצוא את ההיבטים הבאים: הקושי בבחינת איכות מורים ( פרופסור David C. Berliner), הויכוח על דמות המורה הטוב נמשך בארה"ב, מ"דמות המורה העתידי" לדפוסים פרופסיונאליים של אנשי חינוך עתידיים … ( פרופסור רוני אבירם) , סקרנות וחקרנות: אבני היסוד בהתעצמות המורה / מירה קרניאלי, המורה להיסטוריה מתיכון עירוני א' שפתח לפני יעקב שבתאי את שערי התופת של דנטה, מקום המנהיגות בתפיסת תלמידים את המורה הטוב, מהוראת מסירה להוראת בנייה, מדוע המורים בפינלנד טובים יותר?, תפקיד המורה בסביבה של פדגוגיה חדשה ( פרופסור חנן יניב) .

בימים אלו הועלתה לאינטרנט הגרסה הניסיונית של שלובים, רשת חברתית לאנשי חינוך. שלובים, הרשת החברתית של מופ"ת, נועדה להיות מסגרת ומקום מפגש לשיתוף בין העוסקים בחינוך – מורים, מרצים, מדריכים פדגוגיים, חוקרים ועוד. היא שמה לה למטרה להתמודד באופן יעיל עם צרכים של שיתוף ידע באופן תדיר, בנייה יעילה של ידע שיתופי, התפתחות מקצועית ושיתוף רגשי ותמיכה רגשית בין העוסקים בחינוך. כוונת שלובים היא, בין השאר, להוות מסגרת להתמקצעות והתעדכנות של העוסקים בהוראה ובהכשרת מורים. בכוונת שלובים להיות כלי להעצמה אישית של מורים בבתי הספר ומכשירי מורים. מבחינה מידענית וטכנולוגית הייחודיות של רשת שלובים היא הפלטפורמה הטכנולוגית המתקדמת שלה הבנויה על מערכת ELGG שפותחה בבריטניה בקוד פתוח כאשר המישק הידידותי בעברית גויר לעברית ע"י סוזאן צעירי. ניתן בקלות להעלות משאבי מידע , לפתוח בלוג, לפתוח קבוצת התמחות, ליצור קישורים שיתופיים , לדווח על אירועים ולתעד פריטי מידע שיתופיים עפ"י רשימת קטגוריות.

הגב' נסרין זערור מלמדת את מקצוע מוט"ב בבית-ספר תיכון בדרך מאתגרת ומעוררת עניין . היא חושפת את התלמידים לנושאים מעניינים וחשובים לדוגמה, הקרינה, מחלת הסרטן, האנרגיה, הסביבה ועוד בתחילת כל שיעור היא מקשרת את הנושא לאירוע אקטואלי וכך נוצרת אווירה של עניין. בנוסף היא מנסה לגוון את דרכי ההוראה. דוגמא נוספת לדרכי הוראה היא הלמידה סביב המשחק הלימודי. בשנה האחרונה פיתחו התלמידים משחקים לימודים מאוד מעניינים ועניינו את כל התלמידים האחרים. מה שהעלה בקרבם את הדימוי העצמי שלהם. מאמר וראיון עם המורה נסרין זערור מתוך כתב העת מוט"ב כעת, גיליון מס' 6, תש"ע, 2010.

ההתפתחות המקצועית במדינות ה- OECD נתפשת בהיבט של הקשר לשינויים מתמידים בסביבות החינוך ובמערכות הלמידה וההכשרה. מדובר באוכלוסיית לומדים יותר הטרוגנית, בפילוסופיות הוראה המדגישות למידה עצמית ובתחומי אחריות גדלים והולכים של מורים יחד עם התחזקות האוטונומיה של בתי-הספר. דו"ח זה מבוסס על נתוני ה- TALIS ומנתח התפתחות מקצועית של מורים, נושא החוזר ועולה רבות בדיווחים ובסקרים בשנים האחרונות . ככל שמורים נוקטים יותר בגישות קונסטרוקטיביסטיות בהוראה כך הם משתתפים יותר בפעילויות התפתחות מקצועית מגוונות ומשתפים פעולה בפעילויות בתוך בית הספר ( Scheerens, J).

במקביל לרצון לשפר את הישגי התלמידים ולהדגיש את ערכי הלאומיות היהודית-ישראלית, מתרחשת בימים אלה במשרד החינוך תחילתה של רפורמה חינוכית שקטה ועמוקה, רפורמה אשר תשנה את פני החינוך בארץ. כן, כן, ימות המשיח נחתו עלינו לטובה עם השנה החדשה. במסגרת מדיניות "אופק חדש" קיימת התחייבות לבצע הערכת מורים על-ידי מנהלי בתי הספר. הרשות הארצית למדידה ולהערכה (ראמ"ה) יחד עם המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית אבני ראשה פיתחו כלי להערכת מורים. אחרי הפיילוט וההרצה הראשונית של הכלי הוא יוצא לדרך באמצעות השתלמויות מנהלים.

בבתי הספר מקדשים את התחרות, את ההישגים המדידים ואת הלימוד הפורמאלי לתכלית מעשית. אך התלמידים זקוקים למורים שאינם מסתפקים בכך, אלא מחפשים דרך קבע אחר משמעות .במחקר בשם "על מה משפיע המורה המשפיע?" שהנחה פרופסור ישעיהו תדמור (חינוך כחוויה קיומית, 2007) נבדקה השאלה כיצד תופסים אנשים את "המורה המשפיע" שהיה להם בתקופת לימודם בבית הספר. עולה מן המחקר כי כוחו של "המורה המשפיע", או כוחה של "המורה המשפיעה", כפי שנצרב בזיכרון של התלמידים לשעבר, לא התבטא דווקא בבקיאותו או בבקיאותה של המורה בידע או בדרך הוראת הידע, גם לא בממדים מקובלים אחרים בהגדרת תפקיד המורה. מתגלה בבירור, ש"המורה המשפיע" ו"המורה המשפיעה" הם מי שנגעו בנשמותיהם של התלמידים, מי שעצבו את זהותם, מי שהמגע החינוכי אתם היווה חוויה לתלמידיהם.

מסמך הנחייה של משרד החינוך מחודש אוגוסט 2010 לגבי מטרות ודרכי הוראה הנדרשים ע"י המורים כיום בכיתה מבחינת הבניית הידע ומבחינת פיתוח החשיבה. על מנת לחזק את יכולת ההשוואה של תלמידים ואת היכולת שלהם להעביר תבניות חשיבה המאוזכרות במסמך זה לתכנים אחרים, על המורה להיות ער לתכנים מתאימים נוספים (חלקם מחיי היומיום וחלקם מתחומי תוכן נוספים), בהם יוכל לחזור ולתרגל עם התלמידים את יכולת ההשוואה שרכשו. דיון מטה-קוגניטיבי שיעסוק בעקרונות ההשוואה ובהיבטים הכלליים שלה יסייע אף ליכולת ההעברה. במסמך מובאות דוגמאות שונות.

במהלך שני הדורות האחרונים פיתחו המורים לסוציולוגיה עשרות דרכים להוראת נושאי הלימוד ומאות רבות של מערכי שיעורים ופעילויות למידה הוראה. אחד מן היסודות המגבירים את העניין בלמידה הוא הגיוון. הרשימה שהכין ניסן נוה אמנם מיועדת למורים המלמדים סוציולוגיה בבתי ספר תיכוניים , אך היא רשימה יעילה לכלל המורים המלמדים במערכת החינוך ויכולה גם להציע רעיונות לפרחי הוראה במוסדות להכשרת מורים. ראוי לבחון את התאמתה של דרך ההוראה לנושא הלימוד, לשלב בלמידה ולמאפיינים של אוכלוסיית הלומדים וכן להפעיל מעת לעת עיקרון של ש"ש (שובר שגרה!). הרשימה פורסמה בבלוג של ניסן נווה.

אתר שפ"י תיעד את עקרונות ההשתלמות "המעבר מהוראה להנחיה ביישום תוכנית כישורי חיים". הנחת היסוד של ההשתלמות הייתה כי תפקיד היועצים לסייע למחנכים ליצור דיאלוג קבוצתי מצמיח. יצירת דיאלוג כיתתי מסוג זה מחייב את המורה להשתמש בכלי הנחיה המקדמים הקשבה, ערבות הדדית קבוצתית, והעצמת הפרטים השייכים לקבוצה. כלים אלה שונים בחלקם מכלי ההוראה המקובלים והידועים למורים. מטרת מסמך זה לאגם את הידע, התובנות, התרגילים והסדנאות אשר ייושמו ופותחו ביומיים אלה. חומרים אלה יכולים לשמש כלי עבודה למדריכים, מורים וליועצים בבואם לעבוד על נושא ההנחיה. כל הכתוב במסמך זה מתבסס על תיעוד העבודה שנעשתה בקבוצות השונות. כל הכתוב במסמכי ההשתלמות מתבסס על תיעוד העבודה שנעשתה בקבוצות השונות.

ד"ר חנה קורלנד ממכללת אורנים בדקה כיצד תופסים מנהלי בתי ספר יסודיים את הערכת המורים. המחקר החלוצי בדק 12 מורים מאזורי הצפון , והעלה שמצד אחד המנהלים רואים בהערכת עבודתם של המורים כלי חשוב התורם להתפתחות המקצועית של המורים, לאיכות ההוראה ולהישגי התלמידים, אך מצד אחר ההערכה שמנהלים רבים נותנים היא חד-כיוונית ולא מקצועית. המחקר מראה שאת עיקר העדויות על ביצועי המורים אוספים המנהלים עצמם, והם "מרבים להשתמש בהערכה סמויה מניפולטיבית, אינטואיטיבית ומזדמנת וממעטים להשתמש בתהליכי הערכה שיתופיים , עקביים ושיטתיים , הכוללים כלים ותבחינים מובנים , תקפים ומהימנים". ד"ר קורלנד קובעת כי מניתוח פעולות ההערכה שעליהן דיווחו המנהלים עולה "מנהיגות שהיא ברובה בירוקרטית, היררכית ומשתמשת רבות בהערכה כאמצעי לשליטה". החוקרת ממליצה על מעורבות ושיתוף של המורים בתהליך הערכתם. המלצה זו באה לידי ביטוי במודל ההערכה שפיתחה ראמ"ה עבור "אופק חדש".