מאמר זה בוחן את שיקולי הדעת של מורים טירונים בניתוח אירוע שהתרחש במהלך עבודתם בהוראה. המאמר מציג מחד את הפוטנציאל הטמון בשימוש בחקר אירוע כאמצעי לטיפוח שיקולי הדעת של המורים בהתמודדות עם דילמות בהוראה, ומאידך הוא מצביע על קשיים שעולים מניתוח שיקולי הדעת של המורים (פנסו צופיה, שהם עדנה, שילוח נעמי).

מרכזי מורים הם המסגרת אשר אמורה לתת מענה להתפתחותם המקצועית של המורים ולקידומם, תוך ראיית צורכי מערכת החינוך באזור. המחקר נערך בשני שלבים: בשלב הראשון, בהתבסס על בהתבסס על ספרות מקצועית ועל סקרנו את הספרות המקצועית וערכנועל ראיונות עומק מובנים פתוחים למחצה זוהו ארבע אשכולות של ערכים המבטאים את ההתפתחות המקצועית של המורים והם: התפתחות אקדמית, התפתחות דידקטית, התפתחות אישית והתפתחות חברתית. בשלב השני הועברו שאלונים הכוללים שאלות פתוחות ושאלות סגורות, במטרה לבדוק את חווית התפתחותם המקצועית של המורים בכל אחד מממדים אלו. במחקר נטלו חלק 125 מורים בפועל, שלמדו במרכז מורים במכללה אקדמית בשנה"ל תשנ"ט-תש"ס, סה"כ 50 גננות ומורים לגיל הרך, 50 מורים מנחי מחשב ו- 25 מורי מדע, טכנולוגיה ומתמטיקה. (עפרה ניר-גל, אורית אבידב, עמוס פליישמן)

מטרת המחקר לזהות את המודל המנטלי של מורות על האופן שבו תלמידים לומדים בכיתה. המודל הוסק מדבריהן של מורות על הוראתן. למחקר שלוש השלכות בתחום ההתפתחות המקצועית של המורים. ההשלכה הראשונה היא בתחום הכשרת מורים. המודל המנטלי שזיהינו במחקר שלנו יכול לשמש כפריסמה למורי מורים כאשר הם מנתחים ודנים בשיעוריהם של פרחי הוראה ומורים. המודל יאפשר למורי המורים לנתח ולדון בהוראת המורה בתוך מערכת קונספטואלית שלא פותחה לפני מחקר זה. ההשלכה השנייה היא בתחום הרפלקציה של מורים. התיאור של המודל המנטלי על-פעולה יוכל להנחות את החשיבה של המורים על הוראתם ולשמש כלי לרפלקציה. ההשלכה השלישית היא בתחום הרפורמה בחינוך. כדי שמורים יהיו מודעים למודלים המנטליים שלהם, יש לכתוב תוכנית שתתאים למורי מורים בעבודתם. תוכנית זו תוכל להתבסס על המודל המנטלי שזיהינו במחקר זה. אם מורים יהיו מודעים למודלים המנטליים שלהם, יתכן שהם יהיו פתוחים להפנים וליישם גישות נוספות בהוראה (ג'ודי שטיינר)

מאמר זה מציג אינטגרציה של ארבעה מחקרים שנעשו על-ידי חוקרים שונים בשיטות מחקר שונות, במוסדות שונים, ועל אוכלוסיות שונות של מורים. מחקרים אלה הגיעו למסקנות דומות לגבי ממדי על, לגבי טכניקות ואסטרטגיות של הוראה יעילה באוניברסיטה, וגם לגבי המאפיינים של מורים מצטיינים. סיכום המאמר מציג רשימת ממדים ואסטרטגיות של הוראה יעילה ושל אופן השימוש בהם על-ידי מורים מצטיינים. (נירה חטיבה)

המטרות המרכזיות של המחקר היו לבדוק ידע מתמטי תכני של פרחי הוראה ושל מורים הן לגבי ביצוע הליכים (ידע "מה") והן לגבי היכולת להסבירם (ידע "מדוע"). מטרה נוספת הייתה לבדוק עד כמה מורים מכירים תפיסות אופייניות של תלמידים (ידע "מה"), מקורות אפשריים לתפיסות אלה (ידע "מדוע"), ואם הם משתמשים בידע שלהם לגבי תפיסות תלמידים בתכנון ההוראה. התמקדתי בנושא הספציפי של מספרים רציונליים אי שליליים התופס מקום רחב בהוראת המתמטיקה בבית ספר יסודי. בניתוח הידע השתמשתי במסגרת תאורטית שפותחה על ידי פישביין (Fischbein, 1993), לפיה לכל פעילות מתמטית שלושה היבטים מרכזיים: ההיבט האלגוריתמי, ההיבט הפורמלי וההיבט האינטואיטיבי (רונית קליין).

מורים עושים רבות לשיפור ההוראה שלהם: משתתפים בהשתלמויות מקצועיות, מקבלים רעיונות, מתייעצים עם מפקחים, מנהלים ועמיתים, מקשיבים לתלמידיהם, מתלבטים בשלבי התכנון ביחס לתכנים חדשים ולדרכי הוראה נוספות המתאימות ללומדים ועוד כהנה וכהנה. מאמר זה עוסק במהלך אחד מני רבים לשיפור ההוראה – העלאת ה"אני מאמין" המקצועי למודעות. המאמר יבהיר את המושג "אני מאמין" מקצועי ומשמעותו בהוראה, יעסוק בגורמים המקשים על מימושו ויציע דרכים להעלותו למודעות, וכל זאת כדי לגשר בינו לבין הגורמים המקשים על מימושו ולבדיקתו מול גורמים אלו. (לאה שובל, נעה נאבל)

מטרת המחקר: לבדוק את השפעת החלוקה על פי דובר יליד על תפיסות פדגוגיות של מורים לאנגלית כשפה זרה בישראל.ממצאי המחקר מראים שאין לסווג מורים על פי משתנה בודד, ותומכים במודלים תלוי-הקשר להוראת שפות. בנוסף מציעים ממצאי המחקר מבנה יישומי למושג דובר השפות היליד בתחום הוראת השפות. כמו כן מצביעים ממצאי המחקר על הטרוגניות בקרב שתי קבוצות המורים, ובכך מרחיבים את הדיון בסוגיית הדובר היליד בהוראת שפות לתת-קבוצות בתוך אוכלוסיית המורים הדוברים ילידים ושאינם דוברים ילידים. (עפרה ענבר)