-
סיכום
הכותבת בוחנת את הקשרים הדיאלקטיים בין אנושיות, גזע, צבע, אתניות וחינוך, את הדרך שבה הם מומשגים בקבוצות שונות וכיצד יש לתפוס אותן ולשלבן בהוראה ובלמידה. היא טוענת בעד הכנסת שינוי להוראה והפיכתה או ביסוסה כהוראה נענית-תרבותית (cultural-responsive teaching), שהיא דרך ההוראה נכונה לקידום ההישגים של תלמידים בני אוכלוסיות הנתפשות כנחשלות תוך מתן כבוד למורשתם התרבותית. במאמר זה הכותבת פורשת את תפישותיה, אמונותיה ופרסומיה בנושא (Geneva Gay).
-
סיכום
בשנת תשס"ג הוחלט במשרד החינוך לאגם את כל המשאבים המיועדים להשתלמויות ולהקים את מרכזי פסג"ה (פיתוח סגלי הוראה), שהם מרכזים אזוריים לתכלול (אינטגרציה) ולהפעלה של מערך התכניות לפיתוח מקצועי באזורם (חוזר מנכ"ל, 2003). כיום פועלים ברחבי הארץ 56 מרכזי פסג"ה, הכפופים למדיניות משרד החינוך והאחראים להטמעה וליישום של תהליכי הפיתוח המקצועי במחוזות משרד החינוך. כמו כן, כחלק ממדיניות המינהל להכשרה ופיתוח מקצועי לעובדי הוראה ניתן מקום מרכזי למכללות האקדמיות לחינוך ולבתי הספר לחינוך באוניברסיטאות להיות גופים מפעילים של תכניות ייחודיות לפיתוח מקצועי לעובדי הוראה ( אורית אבידב-אונגר, מוטי רוזנר, אילנה רוזנברג).
-
לינק
-
לינק
מאמר זה מציג לקחים שהופקו לגבי התפתחות מקצועית מוצלחת עבור קידום של שילוב טכנולוגיה בשמונה בתי ספר מצטיינים.באמצעות חקירה איכותנית של המטרות של המורים ומנהלי בתי הספר לגבי שיפור מעורבות התלמידים וההישגים שלהם, מתוארות ההזדמנויות הפורמליות, הבלתי פורמליות והאינדיבידואליות מבתי הספר הללו (Schrum, Lynne; Levin, Barbara B., 2013).
-
סיכום
זהו מחקר תלת –שנתי סיבתי-משווה (causal-comparative). הממצאים הכמותיים בו הצביעו על שיעורי צמיחה גבוהים בהישגים בקריאה. הנתונים האיכותיים הראו שהמורים תפסו את קהילייה הלמידה המקצועית כמשפיעה על דרכי ההוראה שלהם ועל הישגי התלמידים. המושג או הרעיון של "קהיליות למידה מקצועיות" צמח מעולם העסקים. ביישומו כאסטרטגיה לפיתוח מקצועי הוא יכול להוביל לשיפורים בתחומי הלמידה במהלך עבודה שיש בה שיתוף מקצועי וקבלת החלטות משותפת המבוססת על נתונים. מציאת המשוואה הנכונה לשיפור כל ארגון הוא מטלה קשה. עם זאת, תוצאות מחקר זה תומכות בכך שעבודה בקהיליות למידה היא חלק חשוב במשוואה ( Williams, D ).
-
לינק
ההרצאה של ד"ר רינת שחף-ברזילי התמקדה בשיח פדגוגי בבית ספר המתפקד ברמה גבוהה בממדים של קהילת למידה מקצועית בית-ספרית . תוארו בה יחסי הגומלין בין היבטים ארגוניים ותרבותיים של קהילת למידה זו) מנגנונים של פומביות הפרקטיקה, דיונים סדירים, חקירה/הערכה של הפרקטיקה הבית- ספרית) ; היבטים תרבותיים של אחריות משותפת ללמידת תלמידים וללמידת מורים, מיקוד בלמידת תלמידים ותפיסות קונסטרוקטיביסטיות של מורים את ההוראה, הלמידה והערכה (הל"ה) לבין ממדי הערכת השיח : איכות רשת הידע השיתופי שנבנה במהלכו (התוצר), תהליך הבניית הידע השיתופי ודפוס התרומה של המשתתפים לדיון. איכות השיח נבחנה מנקודות מבט מתודולוגיות מגוונות: ניתוח תוכן, ניתוח שיח מוסדי ומודל מעגלי חקירה ) מעגלי הל"ל) (רינת שחף-ברזילי) .
-
לינק
ארתור לוין, לשעבר נשיא המכללה למורים באוניברסיטת קולומביה ויו"ר התוכנית לניהול בחינוך באוניברסיטת הרווארד, הגיע לישראל בחודש שעבר ( דצמבר 2012 ) לרגל כנס החינוך הבינלאומי של מכללת לוינסקי לחינוך. כיום הוא נשיא אחת הקרנות הגדולות לחינוך בארה"ב – קרן וודרו ווילסון, המנהלת סכומי עתק למען עתיד החינוך. הוא מודאג ממצב החינוך בארה"ב ובישראל, במיוחד ביחס לזירה העולמית. ארתור לוין, מנהל קרן שמסייעת למורים חדשים, טוען כי יש לו פתרון: גיוס אקדמאים ומדענים להוראה, הכנה טובה יותר של מורים להוראה באזורים חלשים ותמריצים רבים למי שעושה זאת ( רונית דומקה ) .
-
לינק
-
תקציר
חוקרים קוראים למאמצים מחודשים כדי לבחון גם איזה ידע יש ללמד בתכניות להכשרת מורים ביחס לטכנולוגיה, וגם כיצד להכין מורים בצורה הטובה ביותר לשימוש יעיל של ידע זה כדי לתמוך בהוראה ולמידה. מחקר זה משווה את החשיבות של נושאים טכנולוגיים מנקודות המבט של מורי מורים ומורים. מהלך מחקר דו-שלבי בשיטות מעורבות עושה שימוש בסקרים ובמחקרי מקרים מרובים (ראיונות, מסמכים) כדי לאסוף נתונים גם ממורי מורים וגם ממורים בפועל ( Ottenbreit-Leftwich, A. T., Brush, T. A., Strycker, J., Groneth, S., Roman, T., Abaci, S., vanLeusen, P., Shin, S., Easterling, W., & Plucker, J ) .
-
לינק
בכנס שערכה מכללת לוינסקי לחינוך, לרגל מאה שנות קיומה, הציגה ד"ר עטרה איזקסון, מאוניברסיטת בר אילן, את ממצאי מחקרה לגבי מאפייני המורה המיטיב . המחקר התבסס על שיטות מחקר איכותניות, ובעיקר על תצפיות וראיונות עם מאה תלמידים ופרחי הוראה. לדברי איזקסון, גם אם מקיימים רק חלק מהדיברות הללו, נסלל ערוץ חשוב לתקשורת, שיביא גם לקיום הדיברות האחרות, ולשיפור בתפקודי המורים והתלמידים כאחד.
-
לינק
-
סיכום
הנחיית מורים לפיתוח יחידות לימוד מתוקשבות היא אחת הפעולות החשובות להקניית יכולות הבניית מידע ומידענות למורים בבתי הספר. פעילותו של המרכז האקדמי באור יהודה בכיוון זה היא פעילות מבורכת התורמת לסביבות הלמידה המגוונת של בתי הספר בארץ. כך לדוגמא, מדווחת המורה והסטודנטית דורית שאול הלומדת במרכז האקדמי באור יהודה על עבודת הצוות שלה לפיתוח יחידת הוראה מתוקשבת בנושא מנהיגות .
-
תקציר
המיזם "מורים מארחים מורים" של תומר ברץ זכה במקום השלישי בקטגוריית המיזמים החדשים בתחרות הראשונה בישראל ליזמות בחינוך, שהסתיימה בחג החנוכה. ברץ, 30, מחנך ומורה לאזרחות, ערבית ועוד כמה מקצועות בתיכון "קריית חיים" בחיפה, יזם מערכת אינטרנטית שמאפשרת למורים לארח באמצעות טכנולוגיה של שיחות ועידה בווידאו, סקייפ למשל, מורים אחרים שמשהו בסיפור החיים שלהן או בתחומי העיסוק שלהם יכול לתרום לתלמידים בשיעור ( אמתי מור ).
-
לינק
הערכת מורים Advancement TAP – The System for Teacher and Student – שיטות של הערכת מורים צריכות להיות מקושרות להתפתחות מקצועית כדי שתתנה משוב לצורך של המורה לנתח את עבודתו ולקבל תמיכה ממוקדת. המאמר מציג פרויקט שהחל ב-1999 במטרה למשוך, להניע ולשמר כשרון בהוראה. כל אחד ממרכיבי הפרויקט – קידום, התפתחות מקצועית, הערכה וגמולים – אמור לחזק את האחרים כדי שייווצרו תמיכה משולבת במורי ושיפו הלמידה והישגי התלמידים. הפרויקט גם מטפח מנהיגות מורים בכל בית ספר מקרב המורים החזקים והחונכים. יחד עם מנהל בית הספר הצוות מניעה הוראה בבית הספר ע"י ניתוח של נתוני תלמידים, יצירת תוכניות הישגים, הובלת התפתחות מקצועית והערכה ותמיכה במורים אחרים. התוכנית מיושמת בכ-380 בתי ספר בארה"ב ( Cullbertson, J) .
-
סיכום
המורים בחינוך המיוחד זקוקים ליחס שונה ולתמיכה רצופה מטעם בית הספר שבו הם מועסקים. הם עובדים עם אוכלוסיית תלמידים קשה, שיש לה יכולות קוגניטיביות נמוכות, ובעיות התנהגותיות, רגשיות או נפשיות. המורים בחינוך המיוחד נתקלים מדי יום בעיות לא-שגרתיות, בעיות אלו עלולות לשבש את תכנית יום הלימודים של המורה וליצור חוסר יכולת להתקדם בתכניותיו. נוסף לכך, אי-יכולת לקדם בצורה הולמת את התלמידים בתחומים שנקבעו, גורם למורים תסכול ולפעמים גם תחושה של ייאוש ונטייה לנטישה. במחקר זה נבדק הקשר בין תרבות ארגונית לבין רמת שביעות הרצון בקרב מורים בחינוך המיוחד. הבנת קשר זה מסייעת להתמודד עם מגוון תופעות המתקשרות לתחום הפדגוגי כגון צמצום תופעות הנשירה הן בקרב המורים והן בקרב התלמידים, טיפוח המוטיבציה לעבודה, ושיפור רמת הישגי התלמידים ( בשארה, ס' ) .
-
לינק
סיכום מועיל וממצה שכתבה שיר (בוים) שוורץ במהלך השתתפותה בכנס מו"ח בחנוכה 2012 . השם שניתן לכנס הוא: "מדברים מהשטח", והוא מרמז על מטרתו העיקרית של הכנס- להציג דוגמאות של חינוך במאה ה-21 המתרחשות במספר מוקדים במערכת החינוך. טובה שמר פרי, שפתחה את הכנס, תיארה את אותם איי החדשנות המדוברים דווקא כדיפוזיה של איים ההולכים ומתמזגים לכדי שטח משמעותי (שיר (בוים) שוורץ ).
-
לינק
סקר אשר נערך מטעם מחלקת החינוך של פלורידה ניסה להעריך את האפקטיביות של מורים בוגרי המסלולים האלטרנטיביים בבתי הספר שם. נבדקו נתונים של 6500 מורים בוגרי התכנית האלטרנטיבית להכשרה בהוראה הנקראת Troops to Teachers ( תכנית המאגדת כמה וכמה מסלולים אלטרנטיביים בכמה אוניברסיטאות ומכללות ). ממצאי הסקר מצאו כי התלמידים שלמדו אצל המורים בוגרי המסלולים האלטרנטיביים הצליחו בבחינות של כישורי קריאה באותה מידה כמו התלמידים של המורים בוגרי המסלולים הרגילים בהכשרת מורים. עם זאת , בתחומי המתמטיקה , היו ההישגים של תלמידים מהכיתות של מורים בוגרי תכניות אלטרנטיביות מעט יותר גבוהות . כלומר , בתחומי הוראת המתמטיקה יש לתכניות ההכשרה האלטרנטיביות יותר אפקטיביות אם כי לא באופן מובהק ( Nunnery J, Kaplan L, Owings W, Pribesh S).
-
לינק
בשנת תשע"ב פעלו במכללת אורנים שבע תכניות שונות לתואר השני (שש תכניות M.Ed. וכן תכנית M.Teach. – מוסמך בהוראה). בכל שש התוכניות ל-M.Ed. קיים לפחות מחזור אחד של מוסמכים ו/או מסיימי חובות שמיעה (שטרם הגישו את עבודת הגמר היישומית). מטרת-העל של כל אחת מתוכניות ה-M.Ed. היא לתת מענה אקדמי ומקצועי לסוגיות חינוכיות וחברתיות המעסיקות את מערכת החינוך. מטרת המחקר הייתה לבחון ולהעריך את תרומת הלימודים במסגרת תכניות ה-M.Ed. להתפתחותם המקצועית של המוסמכים/מסיימי החובות ( שריקי, ע' , תותרי מ' ) .
-
לינק
אחת השאלות החשובות שמורים שואלים עצמם בשלבי התמודדות שלהם עם שילוב תקשוב בכיתה היא : "האם אני מיישם את התקשוב החינוכי בדרך הנכונה". על מנת לסייע לאותם מורים התאימה אוניברסיטת צפון אריזונה בארה"ב מדד טבלאי משולב להערכת השילוב של היישום המתוקשב בהוראה ובלמידה. הטבלה להערכת היישום המתוקשב בהוראה נקראת (Technology Integration Matrix (TIM) והיא יכולה לסייע למורים להעריך בעצמם האם שילוב יישומי התקשוב בהוראה ובלמידה נעשה בדרך משמעותית ומועילה. הטבלה מבחינה בין מדדים של למידה יחידנית , למידה שיתופית ואותנטיות בתהליך ההטמעה המתוקשבת ( Eric Patnoudes) .
-
לינק
הוראה ולמידה ברשת חברתית מזמנת פן חדש להתנהלות החינוכית המוכרת. בפן זה מודגש הטבע החברתי של האדם, המעצב כמעט כל היבט בחיינו, ומהווה אמצעי להעמקת תהליכי הוראה ולמידה וטיפוח כישורי הפרט בהתבסס על היבטים חברתיים. מוצע בזאת מודל ליישום הוראה למידה ברשת חברתית חינוכית, תוך התייחסות למאפיינים מרכזיים שמזמנים את ניצול הערך המוסף של הרשת ללמידה ומונעים "ביות" תהליכי הוראה-למידה מסורתיים. המודל מלווה במדריך למורה וכולל טופס תכנון פעילות חינוכית ברשת חברתית מאל"ף והלאה ( אברום רותם ועידית אבני) .
מורים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין