כותבת המאמר טוענת שכאשר עיצוב למידה אינו נעשה על פי עקרונות מסוימים, הדבר עלול להוביל לתוצר הפוגע באיכות הלמידה. לדעתה, כדי לפתח תוצרים אמינים ויעילים ללמידה מקוונת יש להקפיד על שלושת העקרונות הבאים: סמיכות: יש להציג את המלל בסמיכות או בתוך התמונות שאליהן הוא מתייחס. כפל ייצוג: מלל המוצג יחד עם תמונות הנו יעיל יותר ממלל בלבד. הכותבת מציגה דוגמה לשקף ומראה כיצד הוספה של תמונה ותרשים עשויים לשפר את הבנת הטקסט. קשב מפוצל: אין להציג במצגת טקסט וקריינות של הטקסט. לדעת כותבת המאמר האזנה וקריאה נעשות במהירויות שונות ולכן נגרם פיצול קשב הפוגע ביכולת הלמידה. היא מציעה פתרונות אחדים לכך ( Jane Bozarth ).

שימוש נוסף של טכנולוגית אוגמנטד ריאליטי בכותלי בית ספר, הפעם באנגליה. כפי שמסופר בכתבה שבאתר computerActive , נכתבה תוכנה שמאפשרת למורה להכין בקלות תכנים תלת מימדיים בעלי משמעות, כמו למשל אברהם לינקולן בנאום היסטורי. התוכנה נוסתה בכ20 בתי ספר ברחבי אנגליה והתלמידים נענים לה בהרבה הנאה. הנגישות הגבוהה של הדור הצעיר לטכנולוגיה חדשה יוצרת אצלם סקרנות רבה במקום פחד. אוגמנטד ריאליטי, זה השילוב בין מציאות וירטואלית למציאות "אמיתית" . הכוונה היא שבזמן אמת אנו יכולים לראות במרחב ,מעבר לעצמים ושאר האינפורמציה הטבעית, תוספות של אינפורמציה כמו טקסט,גרפיקה וידאו ועוד.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק אילו ייצוגי מולטימדיה הם האפקטיביים ביותר בלמידה מתוקשבת ( קורסים מתוקשבים באוניברסיטה ). נבדקו ייצוגי מולטימדיה הבאים: תמונות סטטיות , אנימציות ממוחשבות ואנימציות עם קריינות מלווה . ממצאי המחקר מצאו שלומדים בסביבת למידה מתוקשבת עם חומרי למידה סטטיים ברמת מולטימדיה השקיעו פחות זמן בלמידה בהשוואה לאלו שנחשפו לאנימציות. נמצאו הבדלים מובהקים בין קבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת מבחינת הבנת הידע שצברו. הלומדים בקורסים המתוקשבים באוניברסיטה שנחשפו לחומרי למידה משולבים גרפיקה סטטית גילו יכולות קוגניטיביות נמוכות יותר בהשוואה ללומדים שנחשפו לחומרי למידה עם אנימציות. לא נמצאו הבדלים מובהקים ברמת הבנת הידע בין הקבוצות שנחשפו לאנימציות מלוות קריינות לבין אנימציות מלוות טקסים מקוונים. (מחקרים אחרים מצאו כי לא בכל תחומי הדעת יש לייצוגי המולטימדיה השפעה כה מובהקת על ההבנה . בתחומי הרפואה והמדעים/הנדסה יש לייצוגי המולטימדיה השפעה גבוהה למדי אך בתחומי מדעי החברה והרוח ( כולל חינוך ) ההשפעה של ייצוגי המולטימדיה על ההבנה אינה מובהקת. ).

סוזן צעירי מייסדת רשת אדיורשת ורכזת מחשבים בביה"ס פתחה דיון מעניין על הלוח הממוחשב החכם בכיתה . "ללוח החכם יש כמה יתרונות על פני הלוח הרגיל , מוסיף עניין, מאפשר הצגה ואינטראקציה עם נושאי לימוד בצורה אחרת: מולטימדיה, שמירת תוכן הלוח לשימוש אחר כך, הכנת תוכן לפני השיעור, אפשרות אינטראקציה ועבודה מול הלוח בצורה אחרת בעזרת הידיים או "pointer", מקלדת ועכבר במקום טוש. אבל בכל זאת לרוב הלמידה עדיין פרונטאלית יש הגבלה בכמה תלמידים יכולים לעבוד עם הלוח בו זמנית. גם נאמר כי בגלל העלות הגבוהה של לוח כזה, המורים מרגישים "חובה" להשתמש בו, גם כאשר לא תמיד השימוש מוצדק."

משרד החינוך והטלוויזיה החינוכית הקימו מאגר מידע אינטרנטי בשם ’מידע מדיה’. המאגר ישמש ככלי עזר לימודי להעשרת תהליכי ההוראה והלמידה, ויוטמעו בו תוכניות טלוויזיה, לרבות תוכניות שהפיקה החינוכית, סרטים, דפי הנחיה למורים, דפי הפעלה לתלמידים, תוכניות לימודים, עבודות נבחרות של תלמידים וכו’. קהל היעד העתיד להשתמש במאגר מורכב מהסגל הפדגוגי של משרד החינוך, לרבות מפקחים, רכזים, מדריכים, מורים ותלמידים.

ליפינקוט (Lippincott) מתארת במצגת את דור הסטודנטים המרושתים, אותם היא מכנה Net Gen Students, אך לעתים גם בשמות "Digital Natives" "DotNets" ועוד… מדובר בדור שנולד בין 1982-1991 והוא גדל עם מחשב בבית או בבית הספר. דור זה גם מפתח יחסי למידה אחרים: חברתיים ולא רק אקדמאיים, וירטואליים ולא רק פיסיים. יש להכשיר את התלמידים להיות יצרני מידע; לספק מרחבי למידה חדשים; ללמוד דרכי מתן שירות ולסייע לתלמידים בטרנספורמציה משימוש בטכנולוגיות לצרכי פנאי לשימוש אקדמאי בהן.

שני סקרים פותחו כדי למדוד ולהשוות את התפיסה של סטודנטים הלומדים באוניברסיטה גדולה בארה"ב לגבי הישגי הלמידה, שיטות ההוראה של המנחים, והשימוש בטכנולוגיה ללמידה בכיתה.187 סטודנטים נרשמו לקבוצה שלמדה את הקורס בכיתת המולטימדיה. ו–110 סטודנטים למדו את הקורס בכיתה רגילה. תוצאות הסקר הראו כי לא נמצאו הבדלים מובהקים בתפיסות של הסטודנטים שלמדו בכיתה רגילה לבין הסטודנטים שלמדו בכיתת המולטימדיה לגבי הישגי הלמידה ולגבי השימוש בטכנולוגיה בכיתה (Deng, Heping; Zhang, Shouhong , 2007)