רוב התאוריות רואות במוטיבציה תופעה אחידה הנעה על פני סולם שבקצה אחד שלו מוטיבציה מועטה ובקצה אחר מוטיבציה רבה. אולם אפילו בחינה שטחית מראה שמוטיבציה אינה תופעה אחידה. לבני אדם שונים יש לא רק כמויות שונות של מוטיבציה, אלא גם סוגים שונים של מוטיבציה. תאוריית ההכוונה העצמית (Deci & Ryan, 1985) מבחינה בין סוגים של מוטיבציה לפי הסיבות או המטרות שגורמות לפעולה. ההבחנה הבסיסית ביותר היא בין מוטיבציה פנימית, הנוגעת לעשיית דבר משום שהוא מעניין או מהנה, לבין מוטיבציה חיצונית, הנוגעת לעשיית דבר משום שהוא מוליד לתוצאה מובחנת מסוימת. אחת ממטרות הסקירה הנוכחית היא לעיין מחדש בהבחנה הקלאסית בין מוטיבציה פנימית ובין מוטיבציה חיצונית ולסכם את ההבדלים הפונקציונאליים בין שני סוגי המוטיבציה הכלליים האלה ( ראיין, ריצ'ארד ואדוארד דסי ).

ממוצע הציונים בלימודי תואר ראשון של סטודנטים עם ליקויי למידה גבוה מממוצע הציונים של סטודנטים שאינם לקויי למידה. כך עולה ממחקר ישראלי שהוצג באחרונה בכנס בינלאומי ללקויות למידה בטקסס. הסיבות: הם מקבלים תמיכה מהאקדמיה ויש להם כוח רצון חזק. המחקר, שנערך ע"י יעל מלצר, מנהלת מרכז התמיכה לסטודנטים לקויי למידה במכללה האקדמית תל-חי יחד עם ד"ר מירי שריד, השווה בין ממוצע הציונים של סטודנטים לקויי למידה אשר קיבלו תמיכה אקדמית ברמות שונות לבין סטודנטים שאינם בעלי לקות למידה (אלי אשכנזי).

ייתכן שדיסלקציה שמקורה בהעדר חשיפה לגירויים מתאימים בגיל מוקדם חמורה אף יותר מדיסלקציה שמקורה בליקויים גנטיים. מחקר חדש מגלה כי דיסלקציה נגרמת ככל הנראה משני סוגים נפרדים של בעיות במוח. החוקרים, מאוניברסיטת ייל, השתמשו במכשיר fMRI(דימות תפקודית בתהודה מגנטית) כדי לבדוק את מוחותיהם של 43 בני נוער הסובלים מליקויי קריאה בשעה שבני הנוער קראו מלים שהוצגו לפניהם. החוקרים בדקו גם קבוצה של 27 בני נוער שקוראים היטב. המעקב אחר כל הנבדקים נעשה מאז שהיו בבית ספר יסודי, ותוצאותיו התפרסמו החודש בכתב העת "Psychiatry "Biological. מבין בני הנוער הסובלים מליקויי קריאה, קבוצה אחת סובלת ממה שהוגדר על ידי החוקרים כ"דיסלקציה הנגרמת בעיקר מסיבות גנטיות". אצל תלמידים אלה התגלו שיבושים במסלולים העצביים במוח שבהם משתמשים קוראים רגילים לצורך עיבוד בסיסי של קול ושפה. אך התלמידים למדו לגייס חלקים אחרים במוח כדי להתמודד עם הקושי. הם עדיין קוראים לאט, אך מסוגלים להבין היטב מה הם קוראים. בני נוער מהקבוצה השנייה סובלים מסוג של דיסלקציה שלדברי החוקרים "מושפע יותר מהסביבה". מערכת עיבוד הצליל והשפה במוחם של תלמידים אלה תקינה, אך נראה שלצורך הבנת חומר הקריאה הם מסתמכים יותר על הזיכרון מאשר על מרכזי השפה במוח. יכולת הקריאה של תלמידים אלה נותרה נמוכה לאורך שנות המחקר והם קיבלו ציונים לא טובים במבחנים שבהם נבדקו מהירות הקריאה והבנת הנקרא ( בוני רותמן מוריס, ניו יורק טיימס

משנת 1976 ועד 1978 אספו ריי מקדרמוט, מייקל קול ולואיס הוד סדרה של צילומי וידאו מכיתה אחת של ילדים בני שמונה ותשע בסביבות שונות. המאמר הנוכחי מבוסס על איסוף נתונים זה ועל התמקדותם של החוקרים בסיפורו של ילד המוגדר כבעל ליקויי למידה, בשם אדם. מטרת המאמר להעלות כמה שאלות על הגישות השונות להסבר כישלונות למידה ולשמש מוקד לתיאור תפיסות של הקשר ולמידה. לרוב מניחים שילדים נעשים לקויי למידה בעקבות כשל כלשהו בהתפתחותם. על פי קו המחשבה הרגיל, הילד הוא יחידת הניתוח, והליקוי הוא תקלה שפוצעת את ה"כשירות" שלו. מאמר זה מציע דרך חלופית לחשוב על הבעיה. ליקויי למידה הם קטגוריה בתרבות שלנו, וכל עוד מוקצה להם מקום בארגון המטלות, היכולות וההערכות בבתי הספר שלנו, שיעור מסוים מקרב ילדינו מובטח להם. אפשר אפוא לומר שאין ליקויי למידה, אלא רק פרקטיקה חברתית של הצגתם, אבחונם, תיעודם, הסברתם ותיקונם. לא נטען כאן כי אשר אין ילדים אשר מכל סיבה שהיא לומדים הרבה יותר לאט מאחרים או בדרכים שונות מאחרים. נטען רק שאין ליקויי למידה בהיעדרם של הסדרים חברתיים המייחסים חשיבות לקצבי למידה שונים ( מקדרמוט, ריי).

בקרב בוגרים בעלי ליקויי למידה ישנה קבוצה ישנה קבוצה מיוחדת – מורים. סוגיית העסקתם של מורים בעלי ליקויי למידה שנויה במחלוקת. בארץ סוגיה זו טרם נבחנה במחקר, והמאמר שלהלן, המבוסס על ראיונות עומק עם 12 מורים לקויי למידה, הוא צעד ראשון בכיוון זה. הספרות המקצועית מצביעה על קשר בין ליקויי הלמידה לזהות המקצועית של מורים בעלי ליקויי למידה. מורים אלה בוחרים לעתים קרובות במקצוע ההוראה כדי לאפשר לתלמידים עם ליקויי למידה התנסות טובה יותר משהייתה להם כשהיו תלמידים. הם תופסים את עצמם כמורים טובים יותר אשר מציבים דוגמא אישית ומפתחים אתיקה פדגוגית של אכפתיות. גם מחקר זה מראה שמורים עם ליקויי למידה סבורים שהם מתפקדים היטב בהוראה למרות הליקויים וגם בגלל הליקויים. הם קושרים את יחסם המיוחד לתלמידים – עם ובלי לקויות למידה – לליקוי הלמידה שהם סבלו וסובלים ממנו ( שרוני, ורדה וגילה ווגל).

ד"ר עמלה עינת (72) עוסקת בליקויי למידה במשך שנים רבות ובוחנת את ההיבטים שלהם בספרים רבים השייכים לסוגות שונות. במשך כמה שנים טיפלה בילדים בעלי ליקויי למידה בתחנה לטיפול בילד ובמשפחה בתל אביב (ת.ל.ם), וב- 14 שנים האחרונות עבדה במרכז תמיכה לסטודנטים לקויי למידה שהקימה במכללת תל חי. ד"ר עינת פרסמה מספר ספרים בסדרת "קו אדום" של הוצאת הקיבוץ המאוחד, בהם ניתן למצוא את הקווים המנחים אותם היא מדגישה לטיפול בהיבטים השונים של ליקויי הלמידה ( הרפז יורם).