בשנים האחרונות התפתחו בבתי ספר בארה"ב סוג של התנסויות מתוקשבות הנקראות, מסעות וירטואליים. מדובר על אמצעי דידקטי של הפעלת תלמידים במסעות חקר וירטואליים באינטרנט כפעילות אותנטית שנועדה מצד אחד להעביר לתלמיד תכנים חדשים בצורה בלתי אמצעית ומעניינת ומצד שני לפתח אצל התלמידים יכולות של איסוף מידע, הבניית מידע וחקר מקורות מידע. המחקר הנוכחי ביקש לחקור את האפקטיביות של סוג הפעלות מתוקשבות אלו (EFT) בבתי הספר בארה"ב כאשר אוכלוסיית המחקר כללה 1500 מורים ותלמידים. ממצאי המחקר מלמדים כי האפקטיביות של למידה התנסותית באינטרנט היא גבוהה, בדרך כלל, לא רק ברמת האתגרים שניתנו לתלמיד אלא גם ברמת החשיפה של התלמידים לטכנולוגיה שהופעלה. יש חשיבות לאינטראקטיביות של ערוצי המדיה באינטרנט המשמשים מעטפת טכנולוגית למסע החקר הוירטואלי. כאשר ההפעלה המתוקשבת שודרה באמצעים טכנולוגיים מתקדמים כגון שילוב קטעים של סרטי וידאו באינטרנט, פורומים מתוקשבים, משחקים ממוחשבים, וחומרים מלווים במולטימדיה (כגון אתרי פלאש) גילו התלמידים עניין רב יותר, סקרנות והפיקו יותר תועלת מההפעלות המתוקשבות. עוד נמצא כי מסעות חקר וירטואליים באינטרנט הם בעלי ערך לא רק לתלמידים אלא גם למורים שמוצאים בהם אמצעי גמיש ורלבנטי להעברת תכנים חדשים וליצירת מוטיבציה בקרב תלמידים ( Jerrell C Cassady, Alison G Kozlowski, Mark A Kommann).

מאמר ביקורתי של קבוצת חוקרי חינוך משבדיה המציג בצורה אנליטית את מכלול הנושאים של למידה מקוונת באוניברסיטאות ובמכללות כיום. המאמר בוחן את המודלים התיאורטיים הקיימים בלמידה מקוונת , את המגמות העיקריות בפיתוח הלמידה מקוונת (e-learning state of art ) , את אסטרטגיות ההוראה העיקריות ואת מידת הניצול האופטימאלית של טכנולוגיות הלמידה המקוונות. אין ספק כי יש התקדמות ביישום הלמידה המקוונת באוניברסיטאות ובמכללות , אך המצב רחוק מלהיות משביע רצון מנקודת המבט של ניצול הטכנולוגיות ושיטות ההוראה הרצויות . חלו, אמנם, שינויים בלמידה המקוונת , אך מידת השימוש על ידי המרצים עדיין מוגבלת ובמקרים לא מעטים לא הושגה עדיין יעילות בניצול הטכנולוגיות החדישות לקידום למידה מעמיקה ומאתגרת יותר. נדרשת רמת מחויבות גבוהה יותר לפיתוח אסטרטגיות הוראה מקוונות ושימוש פדגוגי מעמיק בלמידה המקוונת מעבר לשימוש הטכני המקובל כיום בחינוך הגבוה (Evelyn Kigozi Kahiigi, Love Ekenberg).

המאמר מציע לשלב את המודל ללמידה התנסותית בקורס מתוקשב ומדווח על ניסיון מוצלח שנערך באוניברסיטה אמריקאית לפתח פעילויות מתוקשבות בקורס מתוקשב המבוססות על מודל הלמידה ההתנסותית של KOLB. מדובר בפעילויות מתוקשבות שהם מעבר לשגרה של ניתוח מקרים. הקורס המתוקשב המתואר במאמר עסק בתחומי תכנון חינוך הציע לסטודנטים לעבור תוך כדי הלמידה המתוקשבת 4 שלבים קוגניטיביים: התנסות קונקרטית, גיבוש תפיסות תיאורתיות הקשורות להתנסות הראשונית, רפלקציה וניתוח רפלקטיבי, והתנסות ממשית הקשורה הלכה למעשה לעולם האמיתי. הקורס המתוקשב הציע למידה מבוססת פרויקטים בצוותים, הנחייה פעילה, עבודה בצוותים, התנסות מעשית בעולם החינוך, הצגת ההתנסות והפרויקט בקורס המתוקשב, והערכת עמיתים (Correia, A)

100 יישומי המחשב האישיים המשמעותיים ביותר ללמידה והדרכה. הרשימה גובשה בעקבות סקר שהועבר בין 155 מומחים ללמידה מתוקשבת ומידע מתוקשב. על סמך הסקרים התקופתיים שהועברו בין אנשי המקצוע בתחומים הרלבנטיים דורגו הכלים הממוחשבים החשובים ביותר ללמידה והדרכה. ניתן גם לראות מיון על פי סוגי הכלים הממוחשבים. ניתן לראות את רשימת המרואיינים המלאה והדירוג שלהם. המעניין הוא שמעבד התמלילים WORD ירד למקום ה21 ואילו קוראי ה-RSS עלו למקום גבוה ברשימה, עובדה המלמדת כי הפצת מידע ועדכוני מידע נחשבים כיום כחשובים יותר בחינוך ובהדרכה בהשוואה לעיבוד תמלילים. כלי החיפוש, כגון מנוע החיפוש של גוגל, נותרו במקום גבוה ברשימה.

זהבה ויצמן, מורה למדעי המחשב בבתי ספר בצפון ממליצה על למידה מתוקשבת המשולבת עם פגישות פא"פ. היא מציינת כי יכולתה כמורה הפועלת כמנחה של כיתה לעקוב ולזהות קשיים של התלמיד גדלה בלמידה מתוקשבת, התלמיד מעלה את התוצרים שלו למערכת ניהול הלמידה מקבל הערכה מעצבת, מתקן, משפר ומעלה שנית, וכך בתהליך של תיקון ושיפור, לה כמנחה יש תיעוד והבנה על הדרך בה התלמיד מתמודד או לא מתמודד עם הקשיים. התלמידים נחשפים באתר לתשובות שתלמידים אחרים מקבלים, יכולים ללמוד מפרויקטים שתלמידים משנים קודמות יצרו, ונמצאים באתר. כאשר בנוסף ללמידה המתוקשבת, מצטרפות פגישות פא"פ. במפגשים אילו, מתקיים דיון קצר בתחילת השיעור.

המחקר הנוכחי ביקש להשוות את רמת המעורבות של סטודנטים הלומדים בקורס מתוקשב בהשוואה לרמת המעורבות של עמיתיהם בקורסים רגילים בקמפוס. כמו כן, ביקש המחקר לבדוק את רמת המעורבות של סטודנטים בוגרים בהשוואה לסטודנטים צעירים יותר המשתתפים בקורסים מתוקשבים. ממצאי המחקר מלמדים כי סטודנטים בקורס מתוקשב מגלים רמת מעורבות פעילה שאינה נופלת מסטודנטים בקורס רגיל, למעט למידה שיתופית פעילה בה סטודנטים בקורסים פנים-אל-פנים נוטים להיות יותר מעורבים. סטודנטים בוגרים יותר נשכרים יותר מקורסים מתוקשבים בהשוואה לסטודנטים צעירים והם נוטים יותר לנקוט בהליכי חשיבה קוגניטיביים גבוהים כגון ניתוח וסינתזה (Pu-Shih Chen, Robert Gonyea, and George Kuh)

מטרות המחקר הם בניית כלי למיפוי פעולות עריכה במשימת ויקי, ובאמצעותו בחינת פעולות העריכה שהתבצעו במשימת ויקי בקורס טכנולוגיות ולמידה באו"פ. המחקר התבצע ע"ע מיון פעולות העריכה לפי קריטריונים שנקבעו בטקסונומיה, בחינת התפלגות הפעולות בסה"כ, וביצוע חיתוכים לפי משתמש ולפי מונח. המחקר סוקר את הבסיס התיאורטי לטכנולוגית הויקי, את שימושיו השונים, יתרונותיו והקשיים הקיימים בעקבות העריכה השיתופית המתרחשת בויקי. מסקנותיו העיקריות של המחקר הן: קטגורית "הוספת משפט" היא הנפוצה ביותר בפעולות העריכה והתבצעה על ידי מגוון גדול של משתמש ובאחוז הכי גבוה של מונחים. פחות נפוצה היא קטגורית "שכתוב", אף שנערכה על ידי מגוון גדול יחסי של משתמשים ובמספר מונחים רב יחסית. בשאר הקטגוריות רק משתמשים בודדים נטלו חלק נכבד בפעולות העריכה. עוד ניכר, כי הקטגוריות הכי פחות שימושיות הן "מחיקת משפט" והעברת משפט" (אורית ברגר, פול גורסקי, חגית מישר-טל)

עבודת מחקר זו עוסקת בהשפעת משוב על נכונות תלמידי בית ספר יסודי לכתוב בבלוג לימודי. הממצאים הראו השפעה חיובית של המשוב החיובי והשפעה שלילית של המשוב השלילי על הרצון להשתתפות של התלמידים בבלוג.. יחד עם זאת, נמצא שלמשוב החיובי השפעה חזקה יותר על הנכונות לכתוב בבלוג מאשר על המשוב השלילי על הימנעות מכתיבה. נמצא כי גם לאחרים לא משמעותיים (העמיתים שהלומד לא מעריך את דעתם) יש השפעה על הנכונות להשתתף או לא להשתתף שאינה פחותה באופן משמעותי מהשפעת האחרים המשמעותיים. למרות השפעת המשוב על הכתיבה, ממצאי המחקר מראים כי גם נכונות התלמידים להשתתף באופן פעיל בבלוג לימודי מבוססת בעיקר על מוטיבציה פנימית (אריאלה לונברג, פול גורסקי)

המגמה לטכנולוגיות מתקדמות בחינוך של אוניברסיטת חיפה היא אחת החלוצות בישראל בתחום הטמעת ויקי בקורסים מתוקשבים. את ההטמעה מלווה מחקר שבוחן את הערך הפדגוגי המוסף של ויקי בתהליכי למידה שיתופית בחינוך הגבוה. סביבת ויקי מתוקשבת נבחרה לעמוד בלב המחקר בגלל הפוטנציאל הייחודי שלה לתמוך בלמידה שיתופית (קלות עריכה של תכנים, גישה לכל, שיתוף פעולה בלתי מוגבל). לשם כך נבחנו מספר קורסים אקדמאיים מתוקשבים בעלי דגשים ועיצובים הוראתיים שונים באוניברסיטת חיפה (מיכאל קונג'ה. דני בן צבי)

אחד ממאגרי ה-WIKI הטובים בתחומי התקשוב החינוכי הוא אתר הוויקי שפותח על ידי Daniel K. Schneider מיחידת המחקר TECFA באוניברסיטת ג'נבה בשוויץ. האתר כולל מעל 700 ערכים ומאמרונים בתחומי התקשוב החינוכי ובמיוחד ראוי לציון המדור העוסק בשיטות הוראה ואסטרטגיות ממוחשבות בתחומי התקשוב החינוכי, שם יש סקירה טובה ויעילה של מודלים פדגוגיים מעניינים (ולא תמיד מוכרים, אך בהחלט משמעותיים) לתחומי הלמידה המתוקשבת. אתר הוויקי של שניידר מתעדכן כל הזמן ויכולים להוסיף ולערוך תכנים גם אנשים מבחוץ.

מומחים העוסקים בלמידה מתוקשבת בעולם טוענים בחודשים האחרונים כי הלמידה מרחוק הפכה להיות תבניתית מדי בגלל הירידה המשמעותית בפעולות של תיכון ועיצוב הלמידה המתוקשב (instructional design). לשוק הלמידה המתוקשבת נכנסים יותר ויותר כלי תוכנה תבניתיים ללמידה מרחוק (rapid eLearning tools) והמעורבות של מתכננים בלמידה המתוקשבת בהם היא מעטה. ענף תכנון ההדרכה והלמידה המתוקשבת. שנועד להתוות את הדרכים היעילות והקוגניטיביות להגיע ללומד המתוקשב הפך להיות חסר השפעה בשנים האחרונות. ההשלכות הן שסגנונות למידה של הלומדים, שונות, יצירת עניין ומוטיבציה אינם נלקחים עוד בחשבון. ככל שכלי התוכנה להקמת קורסים מתוקשבים משתכללים ונעשים קלים יותר ליישום על ידי המרצים, כך הולכת ויורדת מלאכת החשיבה של תכנון קוגניטיבי ופדגוגי של מסלולי הלמידה המתוקשבת.

כאשר המושג למידה מתוקשבת הולך ומאבד את הפופולאריות שלו בעולם לטובת מושגים מעורפלים יותר כגון למידה ניידת (Mobile learning), למידה משולבת וכדומה נשאלת השאלה אם יש חיים לאחר פטירתה השקטה של הלמידה המתוקשבת. כותב נייר העמדה, דיקאן הפקולטה למידענות ולעיצוב באוניברסיטת Cape Town, עורך סקירה ספרות יעילה הבוחנת את הסיבות העיקריות לכישלון של הלמידה המתוקשבת בחינוך ובחיי הארגונים מעבר לחינוך. בסקירה נכללים מודלים תיאורטיים מעניינים של ואחרים תוך ניסיון להראות כי מיישמי הלמידה המתוקשבת לאורך השנים התעלמו ממודלים משולבים אלו ונתנו עדיפות לפלטפורמות טכנולוגיות על חשבון יצירת האיזון הפדגוגי והאתגר הלימודי –חוויתי (Johannes C. Cronje)

גיבוש והבניית הידע המצטבר בסוגיות של למידה מתוקשבת ופדגוגיה מתוקשבת הוא מטלה לא קלה, אך אוניברסיטת מלבורן באוסטרליה החליטה כבר לפני 3 שנים לנסות לגבש בסיס ידע מתועד בנושא למידה מתוקשבת. בתחילה השתמשו באתר אינטרנט רגיל אשר סיכם והציג את הידע הסכמתי המצטבר בנושאי למידה מתוקשבת, אך לפני כשנתיים העלו את כל הסיכומים לאתר WIKI כמפעל ידע שיתופי. לא בדיוק אנציקלופדיה לתקשוב חינוכי, אבל בהחלט בסיס מידע שיטתי ההולך ומתפתח ומציג את קווי המיתאר והנדבכים העיקריים של התחום. כמפעל תיעוד הבנוי בצורה שיתופית על WIKI הוא מתעדכן ומשתנה כל שבוע ופתוח גם לתוספות של גורמים מעבר לאוניברסיטת מלבורן.

תוכנה חדשה מאפשרת להוסיף למצגת קריינות המבוססת על טקסט. תובל תעשיות תוכנה פיתחה תוסף תוכנה בשם, Speech-Over Studio, תוכנה המוגנת בפטנט בינלאומי, המאפשרת להוסיף למצגת PowerPoint קריינות המבוססת על טקסט. באמצעות התוכנה הייחודית הטקסט הופך לקריינות מקצועית ומסונכרנת, באיכות של אולפן הקלטות. התוכנה קיימת בכל השפות, וכדי לעדכן את הקריינות במצגת, די לעדכן את הטקסט. את מצגת ה-PowerPoint ניתן להמיר לקובץ Flash או לקובץ wmv להפצה ברשת על ידי כלי תוכנה זמינים. לאילו שימושים מיועדת התוכנה הייחודית? היא מתאימה ליצירת מצגת "מדברת", קורסים מתוקשבים, ולהדרכה אפקטיבית בקורסים לסטודנטים.

קצב הגידול של בתי ספר וירטואליים בשנים האחרונות הגיע ל-25% שנה. עפ"י נתוני המועצה האמריקאית לחינוך מקוון פועלים כבר 170 בתי ספר וירטואליים מלאים בארה"ב לצד 25 תוכניות ממלכתיות ללמידה וירטואלית בבתי הספר המקוונים. עפ"י נתוני המועצה יש כיום בים חצי מיליון למיליון תלמידים המשתתפים בקורסים וירטואליים בבתי ספר תיכוניים ובבתי ספר יסודיים. שימוש גובר בקורסים הוירטואליים מסתמן גם בהוראה מתקנת שמעבירים בתי ספר רגילים באינטרנט לתלמידים בבית. בבתי ספר לא מעטים בהם יש צפיפות בכיתות נוטים להשתמש באינטרנט על מנת להעביר חלק מהקורסים לתלמידים הלומדים מהבית. ספינת הדגל של בתי הספר הוירטואליים בארה"ב ובעולם הוא ביה"ס הוירטואלי של פלורידה המונה אלפי תלמידים והמעביר גם קורסים וירטואליים ל-55 אלף תלמידים הלומדים ברחבי ארה"ב.

טום בארט מלמד בכיתה ה' בעיר לא רחוקה ממנצ'סטר, שבאנגליה . בארט מדווח בבלוג שלו על השימוש במסמכים של גוגל בכיתה. הדיווחים שלו מפורטים למדי – לפעמים הוא מתעכב על פרטים טכניים, לפעמים הוא מתאר את ההתערבויות שלו עם תלמידיו, ולפעמים הוא מדווח על הבעיות שבהן הוא נתקל, ועל הפתרונות האפשריים שהוא מפעיל בכיתה. בארט לא תמיד מביא "פתרונות", אבל הוא לא מהסס לכתוב על הקשיים שמתעוררים בעקבות השימוש בכלי. המאמרונים שלו, בכללותם, מהווים עדות מרתקת – תמונה מקיפה של ההתנסות של מורה אחד עם כלי חדש . בארט מכוון אל מורים שעד היום לא העזו להשתמש במסמכים של גוגל בכיתות שלהם, מפני שהדבר נראה מורכב או מסובך מדי. הצעותיו של בארט הופכות את הכלי לפחות מאיים ( ג'יי הורוויץ) .

אחת ההרצאות המעניינות שהוצגו בכנס ED-MEDIA האחרון בוונקובר ע"י צוות מחקר ופיתוח של אוניברסיטת Carnegie Mellon עסקה במערכת מידע לניתוח ההתקדמות בקורסים מתוקשבים. ההרצאה הציגה את עקרונות הפיתוח של המערכת הממוחשבת לתצוגה ממוחשבת של למידה מתוקשבת. מדובר על מערכת מידע מתקדמת המאפשרת למרצים ולסטודנטים לראות את כל מערך ההתקדמות שלהם בלמידה. מערכת ה-DDL נועדה להקנות תמונה מאוחדת של כל ההתקדמות בלמידה מתוקשבת בסביבה מתוקשבת משולבת. ניתן יהיה לראות במערכת המאוחדת את כל נתוני ההערכה על הסטודנטים והמשובים של הקורסים השונים. כלומר, המערכת הממוחשבת מסוגלת לספק מידע מועיל למרצים על ביצועי הלומדים ולאפשר להם לבצע התאמות שונות של הקורסים. (William Brow , Marsha Lovett , Gordon Rule)

הוויקי שייך למחלקת הכלים השיתופיים ברשת תחת הכותרת Web 2.0. הכלי מאפשר יצירת מידע שיתופי, בשיתופיות עם קבוצת משתמשים המונים אחד עד אינסוף. הוויקי הוא כלי שצפוי לחולל מהפכה של ממש בהוראה ובלמידה, כי זו פעם ראשונה שניתן לומר בביטחון שהכללת השיתופיות בלמידה איננה קלישאה של כנסים ומאמרים בחינוך, אלא מציאות הקורמת עור וגידים לעיננו ממש. הוויקי הוא מצבור דפי ווב באתר ייעודי שניתנת בהם הרשאה לעריכה, להוספה ולהשמטה לכל משתתף בו. המאמר מציג בהרחבה דרכים לשימוש בוויקי להוראה – שרטוט ראשוני בהצגת הנושא (אברום רותם)

ד"ר אברום רותם מציע מודל הפעלה של "מורה מקוון בכתה" אשר יפעל באתר בית ספר פעיל לצורך ההוראה והלמידה. הלומדים מתנהלים באתר בית ספר, בסביבה מקוונת, לצרכי הלמידה שלהם, לפחות בחלקה. המורים מתנהלים באתר בית הספר, בסביבה המקוונת לצרכי ההוראה שלהם הפדגוגית וגם הארגונית. אין מדובר באתר אידיאלי, "פורטל חינוכי" כזה או אחר, אלא באתר נגיש ונח לתפעול, שהקמתו, תפעולו ואחזקתו הן חלק בלתי נפרד מהוויה שגרתית של התנהלות מקוונת של כל מורה המלמד בסביבה מקוונת, שניתן ליישם כיום בכל בית ספר. המורה מלווה את השיעור במהלכו, ומחוץ לשיעור, בעבודת בית/ מטלות להפעלת הלומדים בחומרים ועזרי למידה בסביבה המקוונת שהוא עצמו אחראי לה, משתמש בה ומזין אותה. השיעור מתנהל בכתה, בסביבת הוראה מקוונת, בה אין הכרח שהלומדים מול מחשב.