עד כמה אפשר לחנך את הילדים ובני הנוער של היום לחוות פליאה זו, ולהבטיח שבהיותם בוגרים הם עדיין ימשיכו לחוות פליאה, התרגשות וקסם מן העולם הסובב אותם, בין אם מדובר בטכנולוגיה, מדע, אמנות, נופים או כל דבר אחר. בתחילת שנת הלימודים החדשה, אחת הסוגיות המטרידות ביותר היא השאלה האם קיימת דרך, או דרכים, לחנך לפליאה. את השאלה, שעליה אני תוהה רבות, ניתן לפצל למעשה לשאלות רבות שביניהן ( יורם אורעד) .

עדכון לסקירה השנתית אודות ימים מקוונים בבתי ספר ישראליים. ניתוח ממצאי האיסוף מצביע על התרחבות הפעילות המתוקשבת של ימים מקוונים בבתי הספר בשנה האחרונה ועל גיבוש מודלים פדגוגיים להנעת תהליכי הלמידה בימים המקוונים , כגון הפעילות של זהר טלמור-רוטבליט, מפתחת המודל "מקוונים גבוה" . הימים המקוונים בבתי ספר בישראל שהחלו בהשראה ובתכנון של ד"ר אברום רותם , בחט"ב בכפר ורדים לפני 12 שנה , הפכו להיות מיזם חינוכי ייחודי ישראלי של תקשוב חינוכי בעולם.

תקציר מתוך הרצאה שהוגשה על ידי סוזן צעירי ואריאלה לונברג בכנס רשתות חברתיות בחינוך במכון מופ"ת בשנת 2010 . ניתן למצוא דוגמאות מגוונות ללמידה באמצעות רשתות חברתיות בארץ ובעולם. מורים היוצרים או המשתתפים ברשתות חינוכיות, טוענים כי הרשת מאפשרת למורה לתת ביטוי לתפקיד האמיתי שלו כפי שתואר על ידי ויגוצקי. לא עוד sage on the stage אלא, guide-on-the-side או meddler-in-the-middle. בסביבה זו התלמיד גם יכול ללמד או אף להיות קטליסט ללמידה של אחרים ובכך גם תפקודו המסורתי כ"מקבל מידע" משתנה לתפקיד פעיל, יוזם ויוצר ( סוזן צעירי ואריאלה לונברג ).

המונח "למידה דיפרנציאלית" נעשה יותר ויותר רווח בקרב אנשי חינוך וקובעי מדיניות של טכנולוגיה החינוכית, והוא זוכה להתייחסות ממגוון נקודות מבט. מחקר זה מתבונן בדיפרנציאליות של למידה והוראה מנקודת המבט של אינטראקציות פרטניות מורה -תלמיד ואופנויות למידה בסביבה עתירת טכנולוגיה, בהשוואה לסביבה לימודית מסורתית. במחקר השתתפו 266 תלמידים בכיתות ד' ו-ה' ו 8- מורים שהצטרפו לתוכנית "עת הדעת" בדאלאס ו 187- תלמידים בכיתות ד' ו-ה' ו 8- מורים שלמדו ולימדו בסביבה מסורתית ( יגאל רוזן , איריס וולף ).

הרצאתה החשובה של ד"ר ליזי כהן בפני מנהלי בתי הספר של תל אביב בראשית שנת 2012 יש בה כדי לטוות ולארוג את הנדבכים המשמעותיים לגיבוש למידה מתוקשבת כיום : בין הנושאים המשמעותיים המוזכרים במצגת ההרצאה : מודל TPACK לשילוב טכנולוגיה בתחומי הדעת, שיקולי דעת מכוונים בתכנון לימודים מקוון חשיבה מסדר גבוה במטלות מתוקשבות, מחוון לאפיון פעיליות מתוקשבות בהתאם לתפיסת עולם קונסטרוקטביסטית –חברתית, מרחב למידה מקוון לקורס/מקצוע בסביבת LMS , למידה הבנייתית , למידה אינטראקטיבית חקרנית, למידה שיתופית מקוונת , למידה שיתופית מקוונת באמצעות Google docs , פערים דיגיטאליים בלמידה מקוונת ( ליזי כהן).

מחקר זה בודק תכנית לימודים המועברת בסביבות לימוד חדשות ומעסיקה תלמידים בפעולות למידה. במחקר אחר בנושא מעורבות התלמידים ב"סביבת לימודים מאותגרת בעיות" (PBL) נמצאו 11 אלמנטים סביבתיים אשר מעוררים מוטיבציה: אותנטיות, אתגר, מעורבות קוגניטיבית, יכולת, בחירה, פנטזיה, זהות, אינטראקטיביות, חידוש, מעורבות חושית ומערכת יחסים חברתית. המחקר המוצג כאן, ממשיך את הקו ובודק בעיקר את השינוי שנעשה בלימודי מדעים והקשר בין מוטיבציה ולמידה לאחר שימוש בסביבה מאותגרת בעיות בשם Alien Rescue .

הדעה כי למידה בדרך של חקר היא למידה משמעותית וכך נכון ללמד וללמוד רווחת היום בקרב אנשי חינוך. עם זאת , כמעט ואין חקר אמיתי בבתי הספר. הסיבה לכך טמונה בכך שהטמעת תהליכי חקר בבית ספר הוא תהליך "כנגד כל הסיכויים". ישנן סיבות רבות למה לא לבצע חקר או מדוע זו משימה כמעט ולא אפשרית? הנורמות הבית ספריות , הסדירויות בהוראה, הרגלי מורים ועוד… לכן, בשל הקושי להתגבר על הקשיים בדרך כלל לא נמצא חקר אמיתי. צוות המורים בחט"ב מנור- כברי פיתח מודל ארגוני וחינוכי אשר מציע שינוי בארגון הלמידה. מודל ייחודי זה מבוסס על תיאוריות חינוכיות חדשניות ובעיקר הגישה הקונסטרוקטיביסטית בחינוך ונקרא 'אשכולות תרבות'. המודל מתמודד בהצלחה עם הגורמים המעכבים למידת חקר. בהרצאה בכינוס "מיומנויות המאה ה21 בהוראה ובהכשרת מורים" (מכון מופ"ת , 14 באפריל 2011 ) בחן רוני וינברג את הסיבות להעדר חקר בבית ספר, והציג את המודל שפותח במנור-כברי .