בתי ספר וירטואליים נבדלים מבתי ספר רגילים בממד של למידה מתוקשבת שאינה תלויה במיקום פיזי וגם במנגנון המאפשר רציפות של שידור וקליטת מערכי הלמידה המתוקשבים באינטרנט ואינטראקציה. מאז שנת 2009 ניכרת פעילות אינטנסיבית של בתי ספר תיכוניים וירטואליים בארה"ב ובקנדה ההולכים ומתרחבים. עפ"י הערכות שונות פועלים בארה"ב ובקנדה (כולל אוסטרליה) מעל 500 בתי ספר תיכוניים וירטואליים העונים על שני המאפיינים הנ"ל. מדובר בהתרחבות משמעותית ביותר מהיקף של 170 בתי ספר תיכוניים וירטואליים שהיו קיימים בשנת 2007 (עמי סלנט).

מחקר זה מתכוון להציע – ולאחר מכן לבחון – מודל תיאורטי שיסקור את ההשפעה של סביבות למידה מקוונות על הלמידה של הסטודנט (Daneshgar, Farhad; Van Toorn, Christine; and Schlagwein, Daniel, 2012).

מחקר זה מסכם ניסוי בן חמש שנים, הכולל חמש מאות משתתפים ממגוון תרבויות ומקומות שונים. תוך השוואה בין קהילות מקוונות לבין קהילות המקיימות קשרים פנים אל פנים, פרויקט זה חקר כיצד המשתתפים מעורבים בלמידה, את האינטראקציות ואת פיתוח התוצאות היצירתיות(Patterson, D. , 2012).

אם חשבתם שתוכלו לנוח קצת מ"מתקפת" הקורסים המקוונים עתירי המשתתפים בארה"ב מסוג MOOC אז טעות בידכם. עתה מתחיל להתפתח דגם של קורס מקוון מסוג MOOC שהוא סינכרוני במהותו. עדיין לומדים בקורסים מקוון זה אלפי סטודנטים המשתתפים בזמן אמיתי בקורס באמצעות כלים דיגיטליים בזמן אמיתי המחוברים לפלטפורמה של MOCC. מבחינת המרצה זה נשמע , אולי , כמו ללמד באצטדיון כדורגל עם אלפי אנשים. הדגם החדש של הקורסים המקוונים נקרא Synchronous Massive Online Course -SMOC ואוניברסיטת טקסס היוקרתית באוסטין היא הראשונה בעולם ליישם מודל חדשני זה של קורס מקוון רב-משתתפים.

מחקר שהוצג בכנס צ'ייס האחרון (2012 ) באוניברסיטה הפתוחה הציג ניסוי חדשני ומעניין שבמהלכו כיתת הלימוד הועתקה ממרכז הלימוד, או מאתר הקורס, למקום המשמש היום כסביבה הטבעית של הסטודנטים, שם הם מבלים מרצונם לא מעט שעות. שלוש השותפות למחקר — ד"ר מישר טל, ד"ר פיטרסה וד"ר גילה קורץ — נענו ולאתגר ופתחו במקומות השונים שבהם הן מלמדות קבוצות לימוד בפייסבוק במטרה לבדוק אם קבוצת לימוד בפייסבוק יכולה לשמש תחליף למערכת ניהול למידה.בכנס צ'ייס הוצגו ממצאי הפיילוט הראשוני, שנערך במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה. שיחה עם ד"ר חגית מישר טל וד"ר אפרת פיטרסה מהאו"פ על מסקנות הניסוי

האופנה האחרונה בארה"ב של קורסים מתוקשבים רחבי היקף הידועים בשם MOOC הניעה את Lisa M. Lane ( מרצה מרתקת לקורסים מתוקשבים במכללה בארה"ב) להציע טקסונומיה של סוגי הקורסים האלו וההבדלים ביניהם. היא מבחינה בין קורסי MOOC מרושתים, כאלו שפותחו ע"י George Siemens בתפיסת הקונקטיביזם, לבין קורסים מתוקשבים רחבי היקף מסוג Task-based MOOCs המחייבים את הסטודנטים ללמידה פעילה של הכנת מטלות , לבין Content-based MOOCs, הקורסים הנפוצים בגלל ההיקף הניכר של לומדים בהם והמתכונת הפאסיבית של העברת תכנים בלבד ( Lisa M. Lane).

בשנים האחרונות הולך וגדל בארה"ב מספר הסטודנטים הנרשמים לקורסים מקוונים. הגידול במספר תכניות ללמידה מרחוק ומגוון אוכלוסית הסטודנטים הנרשמים, עוררו במוסדות החינוך הגבוהים המובילים דאגה לגבי הערכת האפקטיביות של הדרכים השונות המשמשות להעברת החומר. בסקר משנת 2005 שנערך בארה"ב, 62% מהחוקרים המובילים סברו שתוצאות הלמידה של סטודנטים בלמידה מקוונת, טובות יותר מאלה שלמדו בלמידה פנים אל פנים. בעוד שמחנכים/מרצים מעוניינים בשיפור מיומנויות של חשיבה ביקורתית אצל הסטודנטים, לא נמצאה כל ראיה שכותבי תכניות הלימוד הכניסו פרקי לימוד בעלי אופי שכזה לתכנית הקורס. מחקר זה מחזק ממצאים של מחקרים קודמים בזה שהוסיף את המיומנויות של חשיבה ביקורתית, כתוצר נוסף שאין בו הבדל משמעותי. העדר הבדל משמעותי הוא זריקת עידוד ללמידה מקוונת, אשר זכתה לביקורות נוקבות על איכותה הנמוכה לעומת הלמידה פנים אל פנים ( Derwin, E).

המאמר סוקר את ההתפתחות המהירה של קורסים מקוונים פתוחים מסוג רב-שותפים (MOOC) במהלך שנת 2012 תוך התייחסות לחלקם של השחקנים העיקריים כגון Coursera, edX . הסקירה מציינת את הייחודיות של תפיסת הקורסים המקוונים המשולבים בקונקטיביזם (מבית מדרשם של Siemens and Downes) לעומת הקורסים המקוונים הפתוחים הרגילים מסוג MOCC. השחקן המרכזי בארה"ב של פיתוח פלטפורומותMOOC הוא מיזם מוביל בשם Coursera המשקיע סכומי עתק בפיתוח הפלטפורמות והקורסים המקוונים .

למרות הנוכחות הגוברת של הפייסבוק בחייהם של תלמידי מכללות, מעט מחקרים בחנו את הפוטנציאל של כלי התקשורת מבוססי האינטרנט החדשניים הללו לצורך משיכת סטודנטים לדיונים אקדמיים. מחקר זה עשה שימוש במערך "לפני-אחרי" (pre-test, post-test design) בשני קורסים ברמת מבוא באוניברסיטה ציבורית גדולה בארה"ב לצורך השוואת תפיסותיהם של סטודנטים (n = 107), נטיותיהם, ותפיסת הלמידה שלהם הקשורות לשני כלי דיון מקוונים שונים: קבוצת הפורום של הפייסבוק וכלי מקוון בחסות האוניברסיטה ( מחבר: Nicole E. Hurt, Greg Moss, Christen L. Bradley, Lincoln R. Larson, Matthew D. Lovelace, Luanna B. Prevost, Nancy ) .

התפישה של MOOC איננה מנסה לנתב את התפקיד של קורס קטן מבוסס פרוייקט בכיוון מחקרי. כאשר אנו חונכים כל סטודנט באופן אישי על הרעיונות שלו, אנו עושים דבר שאיננו יכול להתבצע על ידי כלי אוטומטי. חלק מההתלהבות סביב MOOCs הוא הפוטנציאל שלהם לשנות את משוואת העלות של החינוך, הכנסת קורס מקוון גדול והרצתו פעמים רבות ללא הקשבה אליו ( Fred G. Martin) .

מה עושים עם מבול הטכנולוגיות והיישומים הניתח עלינו ללא הרף? איך נדע איזה יישום טכנולוגי מתאים לאיזה צורך פדגוגי? איך נטמיע את הטכנולוגיה בהוראה? מה עובד ומה לא? למה דווקא יישום זה ולא אחר? בספר "מתקוונים ללמידה: ארגז כלים למורה המקוון" (המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, 2012), שכתבתי עם דוד חן, אנחנו מציעים למורה ארגז כלים מקוון ובו מגוון יישומים טכנולוגיים, כולל הדרכה צעד אחר צעד לשילוב כל אמצעי בתהליך ההוראה. הכלים המפורטים ב"ארגז הכלים" שבספר נועדו לסייע למורים ולתלמידים בלמידה פעילה וביצירת ידע חדש – הן אישית והן קבוצתית, הן בבית הספר והן מחוצה לו ( גילה קורץ ) .

קיימים ניסיונות שונים בארץ ובעולם לפתח למידה ניידת, ( למידה המבוססת על סמארטפונים או טאבלטים ), אך מרביתם אינם משתלבים בהכרח עם למידה מתוקשבת רגילה באינטרנט. המאמר הנוכחי מציע פתרון טכנולוגי ופדגוגי משולב בין למידה ניידת ובין למידה מתוקשבת. המערכת המתוקשבת החדשנית יכולה להועיל למורים המלמדים באמצעות למידה ניידת ע"י מתן משוב בזמן אמת על דפוסי הלמידה וההתקדמות של התלמיד או קבוצת תלמידים/כיתה. התוכן החינוכי מותאם למכשירים ניידים או מחשבים רגילים בכיתה או בקורס. הלומדים יכולים להחליט בעצמם מתי לעבור לערוץ הלמידה הניידת ( באמצעות הסמארטפונים) או לערוץ הלמידה המתוקשבת באמצעות מחשבים רגילים ( Nedungadi, Prema; Raman, Raghu).

במאמר מוצגים שלושה דגמים: "מרוץ שליחים" , "הכה את המומחה", ו"איגום משאבים", אשר פותחו לצורך הטמעת תהליכי תיקשוב במסגרת הנחיית מורי מורים ליישום במפגשים מקוונים במגוון השתלמויות במרכז הפסגה האזורי בנתניה. בעזרת הדגמים האלה, המתארים באופן מילולי וחזותי את האינטראקציה הנרקמת בין חברי הקבוצה, ניתן ליצור משימה מתוקשבת שתצריך שיתוף פעולה בין המשתתפים בשלבים השונים של תהליך הלמידה: תיכנון, תוצר והערכה ( רונית קב) .

המרצה והמורה Richard Rose הוא גם מרצה במכללה בארה"ב שם הוא מלמד בסביבות למידה מקוונות והוא מלמד גם כמה שנים בביה"ס תיכון בארה"ב. במאמרון מעניין שלו הוא מונה כמה וכמה תובנות חשובות למורים ומרצים המתמודדים עם למידה והוראה מקוונים. לדעתו, יש פער קוגניטיבי ורגשי בין הוראה פנים אל פנים והוראה מקוונת ועל המורים/מרצים להכיר בפערים אלו. המורה המקוון אינו יכול לצפות לשליטה מלאה בכיתה ועליו להשתחרר מהתפיסה שהכול נמצא בשליטה (Lose Complete Control ).

סקירת ביקורת על ספר חדש על פלטפורמות למידה מקוונות בעריכת Chris Dede and John Richards. במוקד אסופת המאמרים בספר חשוב עומדת התפיסה החדשנית של (Digital Teaching Platforms (DTPs כסביבה פעילה לשירות המורים והלומדים בכיתה. המאמרים בחלק השני הם החשובים ביותר והם מציגים גישות שונים מבחינת הפדגוגיה ודרכי ההוראה באמצעות יישום הDTP- בכיתה.

מטרתו של הספר הנוכחי , שנכתב ע"ד ד"ר גילה קורץ ופרופסור דוד חן , היא לתת בידי המורה "ארגז כלים" שיחזק את יכולותיו המקצועיות בעידן זה של אי-ודאות. העצמת המורים באמצעות העמקת המיומנות שלהם בטכנולוגיות תקשוב תאפשר להם ליצור שפה משותפת עם הכלים המתוקשבים המעשיים. הכלים המפורטים ב"ארגז" התקשוב שבספר זה נועדו להעביר ידע פרקטי למורה וכל זאת באופן אישי או באופן קבוצתי-קהילתי.

סקירה מועילה של תוכנות מדף בארה"ב ליצירת מערכי למידה מקוונים ושיעורים מקוונים. השימוש בתוכנות מדף מקצועיות להפקת שיעורים מתוקשבים הולך וגדל בארה"ב כי תוכנות אלו מאפשרות סוג של אינטראקציה בין הלומד והתכנים שפלטפורמות הלמידה המתוקשבות כגון "היי-לרן" ומוודל אינן מאפשרות תמיד. כותבת הסקירה ממליצה במיוחד שתי תוכנות מעולות להפקת שיעורים מקוונים: Storyline, ZebraZapps. יצויין כי תוכנת Storyline היא נגזרת של תוכנת הפקת המולטימדיה המעולה Articulate.

מאמר זה מתייחס לשמונה גורמים שיש לבחון בעת הערכת למידה מקוונת. גורמים אלה יסייעו לקבוע האם כדאי לארגונכם להקדיש זמן ומאמץ לתכנית (Yacovelli, Steve, 2012).