חינוך מקוון הופך לאפשרות לגיטימית עבור מערכות חינוך ברחבי ארה"ב .הן מכללות והן בתי ספר תיכוניים מציעים שיעורים מקוונים לתלמידים. בחינוך המקוון ניתן להתאים את הלמידה ואת ההוראה לתלמיד מסוים. התלמידים משלימים את המשימות שלהם בקצב שלהם ומבקשים משוב והנחיה כאשר הם זקוקים לכך, במקום כאשר המורה מחליט על כך. התלמידים שקועים במגוון של כלים טכנולוגיים, המאפשרים להם דרכים שונות ללמוד את החומר. אולם עם כל ההשלכות החיוביות הללו, המבנים הפדגוגיים של רוב הקורסים המקוונים הם מסורתיים ואינם עונים על הצרכים של כל התלמידים ועל מגוון סגנונות הלמידה שהם מגיעים עמם (Andrew K. Miller).

מטרתו של מאמר זה היא לבחון כיצד הלומדים משלבים מקורות מידע מקוונים באינטרנט באסטרטגיות שלהם ללמידה עצמית. התהליך של פיתוח אסטרטגיות הלמידה הללו והחשיבות של אסטרטגיות אלה נחקרו בהרחבה, אבל קיים מחקר אמפירי מועט לגבי כיצד הסטודנטים מושפעים (מבחינת ההישגים )מהסביבות המקוונות. מחקר זה התמקד בקשר בין השימוש במקורות מידע מקוונים באינטרנט לתוצאה הכוללת של הסטודנטים. הנתונים נאספו מ-105 סטודנטים שנה ראשונה שלמדו בקמפוס ומ-258 סטודנטים שלמדו בלמידה מרחוק לאחר שהשלימו את חובותיהם בקורס מבוא לשיווק ( Dowell, David John; Small, Felicity A).

כל שנה אנו בוחרים במערכת פורטל מס"ע, בהמלצת מורים ואנשי חינוך מהשדה , את הבלוגים החינוכיים הראויים לציון ולשבח. לראש טבלת הליגה הגיעו השנה שוב כמה בלוגים חינוכיים של מורים. על ראשות הטבלה ממשיך לשמור הבלוג של המורה הגב' יוליס מארה"ב המשתפת את תלמידיה בביה"ס בארה"ב .המורה חניתה חן מביה"ס הוברמן בפ"ת. חניתה חן הצליחה בכוחות עצמה להפוך את הכתיבה המתוקשבת והפרויקטים בבלוג זה למרכז החוויה הלימודית. במהלך השנה פיתחה את פרויקט גלורי כפרויקט למידה שיתופי עם כיתות מקבילות בחו"ל . מתמודדת חדשה שהגיעה השנה בבתי ספר בישראל לאחד המקומות הראשונים בטבלת הנבחרים היא המורה שלומית רדניק . שלומית מפעילה את תלמידיה בביה"ס קיבוץ ראשית באמצעות בלוג כיתתי מרתק שתורם רבות להבניית הידע של תלמידיה.

המטא-קוגניציה היא היבט חשוב באינטליגנציה האנושית ובלמידה גבוהה יותר. יש הכרה בכך שהמטא-קוגניציה אינה פעילות פנימית פרטית בלבד אלא ממוקמת גם מבחינה חברתית. בהקשר זה, מטרתו של מחקר זה היא לפתח ולתת תוקף לקונסטרוקט מטא-קוגניטיבי המספק הזדמנות להעריך את המטא-קוגניציה בדיונים מקוונים, להפעיל ולפרש את המטא-קוגניציה בחקירה שיתופית מקוונת. התוצאות סיפקו הוכחה לאינדיקטורים של המטא-קוגניציה בפוסטים של הדיון המקוון של הסטודנט והתדירות של האינדיקטורים הללו עלתה במהלך הזמן ( Akyol, Zehra; Garrison, D. Randy).

בשנתיים האחרונות הולכים ומתגבשים סטנדרטים בינלאומיים ללמידה מתוקשבת במרבית המדינות המתקדמות בעולם ומאמר זה סוקר בקצרה את הסטנדרטים הבינלאומיים ל- eLearning. ברשימה ניתן למצוא את : קווי הנחיה קנדיים מומלצים עבור E-learning (משנת 2002)המוסד האירופאי עבור E-Learning (European Institute for E-Learning . המועצה לאיכות של למידה מרחוק , בבריטניה (Open & Distance Learning Quality Council, United Kingdom. הקרן האירופאית לפיתוח הניהול (European Foundation for Management Development (2011. המועצה האוסטרלית ללמידה מרחוק ול-e-Learning (Australasian Council on Open, Distance. הפורום הצרפתי עבור למידה פתוחה מרחוק ((French Forum for Open and Distance learning ((2004.

נוכח ההתרחבות במשמעתית בלמידה מרחוק ובלמידה מתוקשבת באוניברסיטאות ובמכללות חשוב גם לעתים לבדוק את ההיבטים הכלכליים של פיתוח והפעלת קורסים מתוקשבים פעילים בערוץ למידה מרחוק באינטרנט באוניברסיטאות ובמכללות . המאמר עורך השוואה כלכלית שיטתית בין כמה דגמים פעילים של קורסים אקדמאיים בלמידה מרחוק , ביניהם , למידה מסורתית פנים –אל פנים, למידה מרחוק המופעלת ע"י הסגל האקדמאי של המוסד האקדמי ולמידה מקוונת המופעלת ע"י מדריכי חוץ או התקשרות עם מדריכים ואנשי חינוך מחוץ למוסד. מסקנות הניתוח הכלכלי הם כי קורסים בלמידה מרחוק באינטרנט כדאיים למדי למוסד האקדמי במיוחד בהשוואה לקורסים אקדמאיים פנים-אל-פנים. עוד נמצא כי מבחינת ניתוח עלויות וניתוח כלכלי המודל של העברת קורסים בלמידה מרחוק ע"י התקשרות עם גורמי חוץ הוא הכדאי ביותר למוסד האקדמי, אך גם החלופה של העברת הקורס בלמידה מרחוק ע"י סגל המוסד עדיפה מבחינה כלכלית על החלופה הראשונה של למידה פנים-אל –פנים ( Chris Garbett).

ההתפתחויות הטכנולוגיות ובראשן האינטרנט פותחות עולם חדש של אפשרויות בפני המורה בבית הספר ומאפשרות לו להשתמש במגוון כלים מתקדמים לשם שיפור חווית הלמידה ויצירת דיאלוג פורה עם התלמידים. בית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית ערך ביום ראשון, 26 ביוני, כנס סיום להשתלמות המורים הייחודית "המורה והתלמיד בכיתה דיאלוגית", שנמשכה על פני שנה וליוותה את המורים ביצירת יחידות לימוד העושות שימוש בכלים טכנולוגיים. רם תמיר, מורה למדעים ולביולוגיה בתיכון זינמן בדימונה, הציג בכנס פיתוח חדש הרותם את הטלפונים הסלולאריים החכמים לטובת הכיתה. האפליקציה, המכונה Socrative, מאפשרת למורה ליצור שאלונים עליהם התלמידים יכולים לענות ישירות דרך המכשירים הסלולאריים, כאשר תוצאות השאלונים מוצגות מיידית על הלוח. פרויקט אחר במסגרת "הכיתה הדיאלוגית" שכבר יצא לפועל הוא לימודי מתמטיקה באמצעות אתר היוטיוב בפרויקט שנערך בביה"ס עמק חרוד .

ההצלחה של למידה מקוונת תלויה בשילוב המיטבי בין הטכנולוגיה והפדגוגיה. שני ההיבטים מחייבים הכשרה. בהיבט של הטכנולוגיה, חייבת להיות היכרות מעמיקה עם המערכת אשר בתוכה בנויים אתרי הקורסים המקוונים. בהיבט של הפדגוגיה, חיוני לחשוף את המרצים לדרכים לשילוב הטכנולוגיה והפדגוגיה, על-מנת לקדם פרדיגמות הוראה חדשניות. קידום שיתופיות ולמידת עמיתים, למידה אותנטית וממוקדת בעיה ולמידה סדנאית ומודולרית – כל אלה מהווים אתגר עבור המרצה בקורס המקוון וכן אמצעי להעצמת הלמידה. אחד המודלים הידועים מתייחס לשימוש הפדגוגי שנעשה באתר הקורס (Harasim, Hilts, Teles, & Turoff, 1995). לפי מודל זה, קיימים 3 אופנים של שימוש בממשקי למידה מקוונים . בהמשך לסקירה נוספו כמה מקורות מידע נוספים בנושאי איכות בלמידה מקוונת (אלונה פורקוש ברוך).

למידה מקוונת ברמת בית הספר התיכון, ואפילו ברמת בית הספר היסודי, מתרחשת ברחבי העולם. רוב המדינות אימצו את הלמידה המתוקשבת כאסטרטגיה המרכזית המאפשרת רפורמה, הפיכת בתי הספר למודרניים, והעלאת הנגישות לחינוך ברמה העולמית. מהפיכת התקשוב בחינוך בניו זילנד תוכננה במהלך אסטרטגי כפול: מצד אחד להרחיב את השילוב של הטכנולוגיה המתוקשבת בכיתה כדי להשתמש בטכנולוגיה ללמד הן את התלמידים שנוכחים בבית הספר (כלומר, באופן מעורב) ומצד שני לאפשר למידה מרחוק לתלמידים שלא נמצאים בבית הספר (כלומר, באופן מקוון).מסקנת המחברים הן כי בהשוואה לארה"ב ולקנדה הרי ניו זילנד השיגה התקדמות גדולה ביישום למידה מקוונת ברמות בתי הספר התיכוניים, ולאחרונה ברמת בית הספר היסודי-ומדיניות הממשלה הרציפה והאחידה בניו זילנד סייעה להתקדמות זו (Allison Powell and Michael Barbour).

בתי ספר וירטואליים ללמידה מתוקשבת באינטרנט יכולים לספק הזדמנויות למידה באיכות גבוהה בסביבת למידה עשירה, המאפשרת הוראה אישית, תוך יכולת לשפר את ביצועי התלמידים ומיומנויותיהם באמצעות שימוש בטכנולוגיה וגישה לקורסים ברמה מתקדמת. בארה"ב ובקנדה כבר פועלים עשרות בתי ספר תיכוניים וירטואליים שבהם התלמידים לומדים רק מהבית. קיימים גם מאות בתי ספר תיכוניים בקנדה, ארה"ב ואוסטרליה, המאפשרים לתלמידים שלהם ללמוד קורס אחד או שניים מהבית באמצעות התחברות לאינטרנט. בעיר שיקאגו בארה"ב מתכננים לחייב כל ביה"ס תיכון להעביר כמה קורסים מקוונים מהבית. לאחרונה הועלה בישראל הרעיון ליישם את התפיסה של ביה"ס הווירטואלי כחלק מפעילות שוטפת של ביה"ס הקיים ולא כאלטרנטיבה לו. הרעיון הוא לקיים יום לימודים שבועי מהבית, יום לימוד מקוון שבועי (יום קבוע) הכולל מטלות מקוונות במספר מקצועות וגם לימוד סינכרוני מקוון של שיעור אחד או שניים. ההשראה לרעיון שאובה מהצלחתם של התנסות "הימים המקוונים" בבתי הספר שונים בארץ.

השפעת האינטרנט על החינוך הממלכתי והציבורי בבתי ספר בישראל אינה משמעותית עדיין , אך בחינוך הציבורי בבתי הספר ובחינוך הגבוה ברחבי העולם יש עדויות על מהפכה של ממש מבחינת היקפי שימוש בלמידה מתוקשבת. עפ"י הנתונים במסמך כאן היקף הסטודנטים הלומדים בקורסים מתוקשבים באוניברסיטה הפתוחה באנגליה מגיע ל250,000 כפול ממספר הסטודנטים באוניברסיטת לונדון. בארה"ב יש כיום 3 מיליון סטודנטים הלומדים בלמידה מרחוק באינטרנט, הרבה יותר מסך כל הסטודנטים הרשומים באוניברסיטאות בצרפת. למעלה ממחצית הסטודנטים במכללות האמריקאיות רשומים לקורס מתוקשב אחד לפחות. בארה"ב בלבד מוצעים כיום למעלה מ25,000 קורסים מתוקשבים. עם זאת, יש לציין כי אבני הדרך במסמך מעידים בעיקר על שינוי כמותי ולא בהכרח איכותי. כלומר, שיטות הלמידה וההוראה המסורתיות הועתקו ברוב המקרים לאינטרנט.

המחקר הנוכחי שנערך בקרב סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטה בפינלנד, ביקש לבדוק מה ההשפעה של ניסיון קודם בלמידה מתוקשבת על הישגי הלומדים. שיטת המחקר הייתה כמותית -פרשנית ואיסוף הנתונים התבצע במשך במהלך כמה וכמה קורסים מקוונים באוניברסיטה. הממצאים מלמדים כי להתנסות קודמת של לומדים עם המערכת מתוקשבת יש השפעה ( גדולה יותר מאשר נוטים לחשוב) על ביצועי והישגי הלומדים בקורס מקוון. עוד מלמדים ממצאי המחקר כי למשתנים מתווכחים בתהליכי הלמידה המתוקשבים ( כפי שהוצע במודל הלמידה של Biggs and Moore ) יש פחות משמעות בתהליך הלמידה. המסקנות הן שיש לחשוף את הסטודנטים ישירות לפלטפורמות למידה מתוקשבת ולעקרונות הלמידה המתוקשבת עוד בטרם התחיל הקורס באינטרנט. ליש ליצור מפגשי הדרכה מוקדמים לסטודנטים בקורס המקוון ולהדגים בפניהם פנים אל פנים את אפשרויות הלמידה השונות .

תכנית נחשון היא מיזם אינטרנט חדשני שבמסגרתו סטודנטים חונכים תלמידים בכיתות י–יב מרחוק מכל המגזרים, בשיעורים הניתנים באמצעות "מפגש" בכיתות וירטואליות, במקצועות מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, תנ"ך וביולוגיה. מטרותיה של התכנית הן להגדיל את מספר הניגשים לבגרויות המוגברות במתמטיקה, בפיזיקה, בביולוגיה ובכימיה, לשפר את הישגיהם של התלמידים, להגביר את המוטיבציה שלהם ולחזק את ביטחונם ואת הדימוי העצמי שלהם. התכנית מונה כ-3,000 תלמידים שאותם חונכים כ-650 סטודנטים מצטיינים מהאקדמיה. הסטודנטים נבחרים בקפידה וזוכים להכשרה ייעודית מצוות מטח. הם מתרגלים עם התלמידים את חומר הלימודים במהלך שנת הלימודים ובסופו של דבר גם מכינים אותם באופן ממוקד לבחינות הבגרות. החונך "נפגש" עם התלמידים בקבוצות המונות לא יותר משלושה תלמידים, לשיעור סינכרוני של כ-90 דקות פעמיים עד שלוש בשבוע. השיעור מתנהל כשכל אחד מהמשתתפים יושב מול מסך המחשב הפרטי שלו, בביתו, והתקשורת בין הסטודנט לתלמידים מתקיימת באמצעות אתר אינטרנט מאובטח ומתקדם.

חלק מאנשי המקצוע בהוראה ובלמידה מקוונת טוענים שסטודנטים אינם משיגים רמה גבוהה יותר של למידה, או נוכחות קוגניטיבית, בקורסים מקוונים. דיון מקוון הוצע כדי לגשר על הפער הזה בין סביבות למידה מקוונות לבין סביבות למידה פנים מול פנים. אולם, הספרות מציינת שהגישה הקונבנציונלית לדיון מקוון-שאילת שאלות חקר-אינה בהכרח מקדמת את הדיון דרך השלבים של הנוכחות הקוגניטיבית: גרימת אירועים, חקירה, אינטגרציה והחלטה, שהינן הכרחיות לבניית ידע מעמיק. תוך שימוש בשיטות מעורבות, החוקרים בחנו את התרומה של ארבע אסטרטגיות לדיון מקוון המבוססות על תרחישים-אסטרטגיה מובנית (structured), אסטרטגיה של מתן פיגומים (scaffolded), אסטרטגיית ויכוח (debate) ואסטרטגיית של משחק תפקידים-לנוכחות הקוגניטיבית של הלומדים, התוצאה של הדיון ( Darabi, A. ; Arrastia, M. C. ; Nelson, D. W. ; Cornille, T. Liang, X).

הסיקור של מאמרים ומחקרים בתחומי הלמידה בחינוך מתמקד בעיקר בפלטפורמות מתוקשבות ( כגון MOODLE ואחרים) או כלים דיגיטאליים , בעוד המחקרים מצביעים על כל כי איכות התכנים בקורס המתוקשב היא בדרך כלל יותר משמעותית מאשר הפלטפורמה המתוקשבת. על רקע זה מציג המאמר מודל חדשני להגברת יעילות הלמידה המתוקשבת באמצעות תכנים פעילים ומפעילים יותר. המודל של שילוב תכנים אותנטיים ומפעילים יותר הוצע במקור לקורסים מתוקשבים של מקומות עבודה , אך הוא תקף באותה מידה גם לקורסים מתוקשבים בחינוך ( Stoyanov, T).

סקירה זו מעדכנת את הסקירה המקורית משנת 2009 ונוספו בה מגוון פעילויות ויוזמות של בתי ספר ישראליים מבחינת ההיערכות ליום לימודים מקוון . הפעילות המקוונת של התלמידים ביום המקוון נותנת להם עצמאות בעבודתם, הם לוקחים חלק פעיל ואקטיבי, הם מנהלים את קצב העבודה שלהם ומחלקים את העבודה בין החברים. מלבד זאת זה ממקד את התלמיד, מגביל אותו בזמן ומחייב אותו לתוצר מידי.הלמידה המקוונת מרחוק מאפשרת גיוון שיטות? ?הוראה- למידה והעמקת הלמידה בכתה באמצעות חשיפה למקורות מידע? ?חדשים ומעודכנים?. כל ביה"ס בישראל הוסיף את הנופך שלו לקיום היום המתוקשב, אך העיקרון של שבירת גבולות ביה"ס בלמידה מקוונת מהבית נשמר בכל היוזמות המתוארות ( עמי סלנט).

הדעיכה של ז'אנר חקררשת – Webquest -בלמידה מתוקשבת בשלוש השנים האחרונות במערכת החינוך בארץ קשורה אולי לכניסה של אתרים מסוגWeb 2.00 (בלוגים , ויקי , רשתות חברתיות) , התפתחותם של משימות חיפוש ממוקדות יותר לשיעור אחד בלבד , אך יותר מכך מההשקעה הגדולה שצריכים המורים והתלמידים להשקיע בפעילויות מסוג חקר רשת . עם זאת חשוב לציין כי ניסיון בשטח וגם המחקר מצביע על חקררשת כפעילות קוגניטיבית אפקטיבית מאד. אותם מורים שממשיכים להפעיל תלמידים במבנה פעילות מסוג חקר רשת יודעים כי התרומה של הפעילות לאורך זמן היא משמעותית, הן מבחינת הרגלי העבודה של התלמידים, ההתמודדות הקוגנטיבית שלהם והן מבחינת הדפוסים של עבודה שיתופית בלמידה שיתופית באינטרנט( עבודת צוות). מערך שיעור זה המיועד ללמידה מרחוק מציג את התפתחות הז'אנר של חקרשת בארץ ובעולם , את המאפיינים העיקריים שלו , דוגמאות מעודכנות לפעילויות חקררשת שעדיין נחשפים אליהם תלמידים ופרחי הוראה וגם ראייה מחקרית של חקר רשת כפעילות של למידה שיתופית.

כבר דיווחנו בעבר על השילוב של רשתות חברתיות בכיתות לימוד בארה"ב, אך הנתונים שמגיעים עתה ממערכת החינוך בארה"ב מלמדים כי מערכות אלו הולכות ונעשות נפוצות כסביבת למידה מתוקשבת בבתי ספר רבים בארה"ב. היישום הממוחשב באינטרנט הנקרא Edmodo , דומה במהות פעולתה למערכת המיקרובלוגים של טוויטר , אבל היא מוסיפה אפשרויות פעולה רבות יותר מבחינת המעקב אחרי אינטראקציות בכיתה.מערכת Edmodo נבנתה במיוחד למורים ולמחנכים כרשת תקשורת חברתית ייעודית. המישק המתקדם של התוכנה הידידותית הזו מאפשר גם שיוך למעקב קבוצתי של מורים או תלמידים ( כיתה או קבוצת למידה) . גם תלמידים יכולים ליצור שיוך למעקב קבוצתי. השילוב של מערכת Edmodo עדיף על פני השימוש במערכת פייסבוק כי מדובר במערכת ייעודית וסגורה של עדכונים ואינטראקציות בין תלמידי הכיתה החברים בלעדית ברשת הייעודית . מהדיווחים עולה כי השימוש במערכת Edmodo משפרת משמעותית את האינטראקציה בין התלמידים והמורה ולמעשה יוצרת מציאות של מערכת למידה מתוקשבת מותאמת תלמידים ( PLN ).

שאלת העיצוב ההוראתי דורשת שיקולים מורכבים באילו כלי מוודל יש ללמוד וכיצד יוצרים תיאום בין הסביבות השונות. בהרצאה דן ד"ר רפי דוידזון כיצד מעצבים בתוך סביבת מוודל סביבה המאפשרת למידה אישית, קבוצתית ובמליאה, תוך העברת השליטה על הלמידה לידי הלומד.קישור להרצאתו של ד"ר רפי דוידזון ממכללת קיי – 1000 פנים למוודל. בהרצאה זו יוצא רפי מתיאוריית הקונקטיביזם להוראה בפועל תוך שימוש בכלים המצויים במוודל. ההרצאה ניתנה באמצעות כלי להוראה סינכרונית המצוי במוודל – "אלומינייט", הסרטון מהווה הקלטה של אותה הרצאה מעניינת.

המחקר המדווח במאמר מתמקד בהטמעת מערכת ה-Moodle בהקשר לתהליכי העצמת ההוראה-למידה בשתי מכללות להכשרת מורים מובילות בישראל. ההטמעה התבצעה באתרים המלווים קורסים פנים אל פנים, ובחלקה בקורסים מקוונים במלואם או במודלים משולבים (blended learning). המערכת הוטמעה בשנת הלימודים תש"ע ונמצאת בהרצה, ובשלב זה נמשכים תהליכי אפיון הצרכים האקדמיים הנדרשים בשתי המכללות. מודל הטמעת ה-Moodle שונה בשתי המכללות, ונגזרות מכך סוגיות הקשורות לתהליכי ההטמעה ולהשפעתם של תהליכים אלה על היקף השימוש באתרי קורסים; לשימושים פדגוגיים שעושים המרצים במערכת ה-Moodle (תכנים, הפעלות ואינטראקציה וניהול הקורס והלמידה); ולדפוסי שימוש שניתן לזהות במערכת. המחקר התבצע במתודולוגיה כמותית בעיקרה. איסוף המידע התבצע אוטומטית באמצעות מערכת מובנית ב-Moodle לאיסוף נתונים. הממצאים הצביעו על הלימה בשימושים הנפוצים שמבצעים המרצים ברכיבי ה-Moodle בין שתי המכללות. בשתיהן נעשה שימוש נפוץ במשאבים, בפורומים ובמטלות. המשמעות היא שבעוד שהציפייה הייתה שה-Moodle יעודד שימוש ברכיבים ייחודיים שלא היו בנמצא בממשקים קודמים, בפועל נעשה שימוש ברכיבים המסורתיים, שאינם דורשים שינוי מהותי בשיטת ההוראה ( ענת שמלא, אלונה פורקוש ברוך).