מאמר עתיר תובנות של יורם אורעד . הכיתה ההפוכה היא מודל ההופך את היוצרות מבחינת ההתנהלות בכיתה. במקום להאזין להרצאות או לשיעורים של המרצה או המורה, התלמידים צופים בביתם בקטעי וידיאו קצרים בנושא הנלמד לפני בואם לכיתה. מודל הכיתה ההפוכה אינו חף מחסרונות. אחת מהן היא היעדרו של קשר פנים מול פנים של המורה עם התלמידים בעת הצפייה בסרטונים. כך נמנעת מן המורה האפשרות להתייחס באופן מידי לבעיות הבנה הנוצרות באותו הרגע, דבר שעלול להקשות על הבנת תכנים שיופיעו בהמשך הסרטון. אמנם אחד מתפקידי הכיתה ההפוכה הוא לטפל בבעיות וקשיים שהתגלו אצל התלמידים במהלך הצפייה בסרטון הוידיאו אבל לא ניתן להתמודד עם בעיות המקשות על תלמידים את ההבנה בהמשך ההרצאה המוקלטת ( יורם אורעד) .

המורה המתוקשב אביב צמח המלמד בצפון הארץ מדווח על הניסיון שלו בהעברת שיעורים סינכרוניים באינטרנט לכיתות שהוא מלמד בביה"ס . כותב אביב צמח : "במהלך שנת הלימודים הנוכחית קיימתי עם תלמידי מספר שיעורים סינכרוניים במערכת anymeeting.מדובר היה הן בשיעורי תרגול והן בשיעורי הקניה, אשר עסקו בחומר לימודי באזרחות, וגם במיומנויות טכנולוגיות, כמו חיפוש ברשת." היתרונות המרכזיים של הכלי הם פשטות תפעול ושימוש, חינמיות, והיעדר צורך בהתקנות מיוחדות. אחת הסיבות הנוספות בעטיה בחרתי להשתמש בכלי זה היא שתלמידים המעוניינים ליצור מפגשים במערכת עם חברי קבוצה או כיתה – יכולים לפעול בה גם כמנהלי שיעור, ובכך לשכפל את המודל הסינכרוני."

בתי ספר וירטואליים ללמידה מתוקשבת באינטרנט יכולים לספק הזדמנויות למידה באיכות גבוהה בסביבת למידה עשירה, המאפשרת הוראה אישית, תוך יכולת לשפר את ביצועי התלמידים ומיומנויותיהם באמצעות שימוש בטכנולוגיה וגישה לקורסים ברמה מתקדמת. בארה"ב ובקנדה כבר פועלים עשרות בתי ספר תיכוניים וירטואליים שבהם התלמידים לומדים רק מהבית. קיימים גם מאות בתי ספר תיכוניים בקנדה, ארה"ב ואוסטרליה, המאפשרים לתלמידים שלהם ללמוד קורס אחד או שניים מהבית באמצעות התחברות לאינטרנט. בעיר שיקאגו בארה"ב מתכננים לחייב כל ביה"ס תיכון להעביר כמה קורסים מקוונים מהבית. לאחרונה הועלה בישראל הרעיון ליישם את התפיסה של ביה"ס הווירטואלי כחלק מפעילות שוטפת של ביה"ס הקיים ולא כאלטרנטיבה לו. הרעיון הוא לקיים יום לימודים שבועי מהבית, יום לימוד מקוון שבועי (יום קבוע) הכולל מטלות מקוונות במספר מקצועות וגם לימוד סינכרוני מקוון של שיעור אחד או שניים. ההשראה לרעיון שאובה מהצלחתם של התנסות "הימים המקוונים" בבתי הספר שונים בארץ.

תכנית נחשון היא מיזם אינטרנט חדשני שבמסגרתו סטודנטים חונכים תלמידים בכיתות י–יב מרחוק מכל המגזרים, בשיעורים הניתנים באמצעות "מפגש" בכיתות וירטואליות, במקצועות מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, תנ"ך וביולוגיה. מטרותיה של התכנית הן להגדיל את מספר הניגשים לבגרויות המוגברות במתמטיקה, בפיזיקה, בביולוגיה ובכימיה, לשפר את הישגיהם של התלמידים, להגביר את המוטיבציה שלהם ולחזק את ביטחונם ואת הדימוי העצמי שלהם. התכנית מונה כ-3,000 תלמידים שאותם חונכים כ-650 סטודנטים מצטיינים מהאקדמיה. הסטודנטים נבחרים בקפידה וזוכים להכשרה ייעודית מצוות מטח. הם מתרגלים עם התלמידים את חומר הלימודים במהלך שנת הלימודים ובסופו של דבר גם מכינים אותם באופן ממוקד לבחינות הבגרות. החונך "נפגש" עם התלמידים בקבוצות המונות לא יותר משלושה תלמידים, לשיעור סינכרוני של כ-90 דקות פעמיים עד שלוש בשבוע. השיעור מתנהל כשכל אחד מהמשתתפים יושב מול מסך המחשב הפרטי שלו, בביתו, והתקשורת בין הסטודנט לתלמידים מתקיימת באמצעות אתר אינטרנט מאובטח ומתקדם.

אסתי דורון מדווחת בבלוג שלה על פעילות מקוונת ממוקדת וחווויתית בביה"ס : יום מקוון לתלמידי כיתות ט' באנגלית. תלמידם אלו נשארו בבית ובמשך כל הבוקר עבדו מהבית על עיתון נוער באנגלית. לאורך כל היום היו מוריהם מחוברים אליהם באמצעות מערכת סינכרונית, והתלמידים יכלו לשאול שאלות, להתלבט וגם לשמוע את הסברי המורים לחבריהם. במהלך הפקת הלקחים מן היום, עלתה התמונה שלמרות החשש של חלק מהמורים, ההשתלטות על הטכנולוגיה הייתה מלאה, וגם אם בתחילת היום היו חששות הם התפוגגו במהלכו. לקחים: החלטות צוות המורים היו שלהבא, רצוי לחלק יום כזה לשני מקצועות לימוד, או לשני נושאים עיקריים כי תלמיד שמתקשה באנגלית יתקשה להיות מרוכז במשך יום שלם במשימה שכולה אנגלית ( אסתי דורון).

אוניברסיטאות עומדות בפני כמות גדולה של השינויים ולא מעט לחץ לבדוק ולהתאים את השירותים שלהם כדי שיתנו מענה על צרכיו של עולם משתנה. ללא ספק, האינטרנט, תוכנות קוד פתוח, תנועת OER ו – מאידך גיסא – המשבר הכלכלי העולמי, כל אלה מעוררים את הרפורמה בתחום ההשכלה הגבוהה. קובעי מדיניות, ארגונים בינלאומיים, מוסדות להשכלה גבוהה וחוקרים בתחום החינוך מסכימים כי בטכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) יש פוטנציאל לעורר שיתוף פעולה בינלאומי, כדי ליצור נתיבי למידה גמישים כדי לפתוח את הגבולות של האוניברסיטה. המאמר נותן הצצה לתוך העולם המורכב הזה וכיצד כל המוסדות מתנסים עם ההגדרת של קמפוסים וירטואליים.

מטרת המחקר הינה להשוות בין מאפיינים של למידה מתוקשבת – בבית לעומת בכיתה. לצורך מטרה זו, כל פעולות התלמידים אשר למדו בסביבה מתוקשבת במדעים תועדו בקובצי יומן, ונותחו באמצעות שיטות של כריית נתונים ברשת. תוצאות המחקר מצביעות על כך שהלמידה המתוקשבת מתרחשת הן בכיתה והן בבית, ומכאן ניתן להסיק כי הרחבה של גבולות הזמן והמקום של הלמידה וכן יצירת רצף של למידה כיתה-בית ניתנות להשגה. אף-על-פי-כן, הממצאים מצביעים גם על הבדלים בין הלמידה בכיתה לעומת הלמידה בבית: התלמידים נוטים להקדיש זמן רב יותר ללמידה בבית, 30% יותר מאשר ללמידה בכיתה. כמו כן, קצב הלמידה שלהם בבית איטי יותר והביצועים שלהם טובים יותר (יש להם פחות תשובות שגויות). עוד נמצאו במחקר הבדלים בהתנהגויות למידה בין גילאים שונים, בכיתה ובבית, בהיבטים של משך זמן הלמידה, כמות המשימות שבוצעו וכמות התשובות השגויות ( רחל מינץ ,רפי נחמיאס, משה לייבה, גלית בן-צדוק).