המרחב החוץ-כיתתי מספק לתלמידים הזדמנות להציג ולהחצין צדדים שונים שלהם, ולכן שיטת למידה זו מרגישה עבורם יעילה, פרו-אקטיבית ומעודדת מעורבות. לפי המורים, התלמידים הפגינו רמות גבוהות של קשב, ריכוז, מוטיבציה וסיפוק במהלך הלמידה מחוץ לכיתה. עם זאת, המורים התקשו לשרטט לתלמידים גבולות פיזיים והתנהגותיים וחששו מסכנות ומכשולים בטיחותיים.

חצר בית הספר היסודי או השדות והשבילים שמסביב לו יכולים לשמש כר פורה ללמידת מתמטיקה. למרות שסטודנטים להוראה מתקשים להאמין בכך בתחילת הדרך, קורס תיאורטי ויישומי רלוונטי יכול לסייע לקשר בין תיאוריה ופרקטיקה, לרתום את התלמידים לפעולה ולעבודת צוות, לגבש שיטות הוראה חדשות ולחזק את ביטחונם העצמי כמורים – בכיתה או בחוץ.

מאמר זה חוקר כיצד תפיסת הסיכון בקרב מורים המלמדים במסגרת יוזמת הלימוד החוץ-כיתתית, בית ספר יער (Forest School), גם מעצבת וגם מעוצבת על ידי ההבנות שלהם את הילדוּת, הפדגוגיה והזהות המקצועית שלהם עצמם. בהתבסס על פרספקטיבה קונסטרוקציוניסטית חברתית בפיתוח תיאוריה לגבי סיכון וילדוּת, המאמר טוען שהדאגות העכשוויות והרגישות יתר על המידה ביחס לפגיעוּת של ילדים נובעות הן מפחדים מהעולם המודרני והן מהנטייה להגנת-יתר שפחדים אלה מאיצים. במקום להתייחס לרגישות יתר זו כאי-רציונלית או פרנואידית, המאמר מתבסס על תיאוריות חברתיות-תרבותיות ועל שיטות איכותניות כדי לחקור כיצד הסיכון נתפס, מנוהל ומוצא לפועל בידי מורים במסגרת היוזמה שמטרתה להשיב על כנו את הסיכון לתוך חיי הילדים (Connolly, Mark; Haughton, Chantelle, 2017).

מאמר זה מדווח על ההתנסויות של שני מרצים העובדים באוניברסיטת טסמניה (University of Tasmania), שנדרשו ללמד קורסים בחינוך בסביבה חוץ-כיתתית (outdoor education) ובחינוך לקיימות (sustainability education) באופן מקוון. תוך שימוש בגישת חקר מקרה (אוטו-)אתנוגרפית, המרצים רואיינו במטרתה לחקור את התפיסות, האתגרים, הדילמות האתיות, המתחים, ההזדמנויות וההתנסויות שלהם במרחב זה (Smith, H. A.; Dyment, J. E.; Hill, A.; Downing, J., 2016).

אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על הכלי השימושי Google Goggles המאפשר לחפש מידע באמצעות צילום תמונה בסמארטפון. מצלמים ציור, ציון דרך מפורסם, ברקוד או קוד QR, מוצר או תמונה מפורסמת, ואם Goggles מוצא אותו בבסיס הנתונים שלו, הוא יספק עבורך מידע מועיל. Goggles יכול לקרוא טקסט בשלל שפות ולבצע תרגום לשפות אחרות (אפרת מעטוף).

הסקירה החדשה של לימור ליבוביץ ממחישה רעיונות בתחום מרחבי הלמידה החדשניים: "…אני רוצה להציע להסתכל על מרחבי הלמידה דרך שלוש "משקפות" (פרספקטיבות), מתוך הכרה שמרחב למידה אופטימאלי- יכלול את שלושתן בהרמוניה. ב"משקפת הראשונה" – לומד עצמאי בקהילה תומכת; ב"משקפת השנייה" – לומד מקבל הדרכה יחידנית בתהליך אישי על-פי צרכיו; ב"משקפת השלישית" – הלומד חוקר את העולם מסביבו, יוזם פרויקטים ומציע פתרונות לבעיות" (לימור ליבוביץ).

מאמר זה בוחן כיצד אפליקציה של למידה ניידת יכולה להגביר את התנסויות הלמידה של הילדים מחוץ לכיתה. המחקר מתבסס על ראיות אמפיריות שנאספו בחקר מקרה אחד אשר נערך במסגרת בית ספר יסודי בפינלנד בסתיו 2012. חקר המקרה הראה שהאפליקציה בטלפון הנייד סיפקה לתלמידים התנסויות מוחשיות, מניעות וחינוכיות. האפליקציה הניידת עודדה גם את האינטראקציה החברתית. בנוסף, חקר המקרה הדגיש את החשיבות של הפדגוגיה (Rikala, Jenni, 2015).

האגף לחינוך יסודי במשרד החינוך פרסם גיליון נוסף של הירחון 4 הממ"ים העוסק הפעם בתרומה של הטכנולוגיה הדיגיטלית והמקוונת ללמידה משמעותית ובדרכים לממש את האפשרויות שבסביבה זו. מושאי הלמידה בבית הספר רבים ומגוונים וכוללים: ערכים, מושגים, מיומנויות, עקרונות, תהליכים, רעיונות. למידה משמעותית מושתתת על שלושה מרכיבים מרכזיים המתקיימים בו זמנית: ערך ללומד ולחברה, מעורבות הלומד והמלמד ורלוונטיות ללומד. הגיליון הנוכחי בוחן את הערך הייחודי של הרשת ללמידה משמעותית תוך התמקדות בשלושה צירים: ערך הרשת ותרומתה הייחודית ללמידה, מעורבות ורלוונטיות. בנוסף, מוצגת סקירה בנושא פיתוח ששת תפקודי הלומד בסביבה הדיגיטלית והמקוונת. תפקודי לומד עיקריים החיוניים במאה ה-21 הם בתחומים הבאים: שכלי (קוגניטיבי ומטה קוגניטיבי), בין אישי, תוך אישי, ניהולי וחושי תנועתי (האגף לחינוך יסודי, משרד החינוך).

דיווחים המגיעים ממערכות חינוך בעולם , בעיקר מארה"ב אוסטרליה ואנגליה מעידים על הצלחת היישום של לוח קיר שתופי מקוון ללמידה בכיתות לימוד בבתי ספר . הקיר המקוון הוא כלי עזר לתלמידים ולמורים לשאילת שאלות להבעת עמדה בנושא המוצג, לקבלת תשובות ומשוב לדבריהם, והכל מוצג על קיר שיתופי אחד בו תלמידי הכיתה בלבד יכולים לעבוד. אחד היתרונות הבולטים שלו הוא שתלמידים לא נדרשים לשם משתמש או סיסמה על מנת ליצור בקיר השיתופי, וניתן רק להטביע קישור באתר הכיתה דבר זה מאפשר חיסכון בזמן העבודה בכיתה.בהיערכות חינוכית שנערכה במהלך שנת הלימודים 2014 בישראל נוסו בבתי ספר כמה וכמה כלים מתוקשבים לבניית לוח קיר שיתופי מקוון ( עמי סלנט).

שוחרי ראש-פינה הנה יוזמה חינוכית ייחודית הפועלת משנת תשע"ג בבית הספר היסודי וילקומיץ שבראש-פינה. היוזמה התגבשה סביב שלוש תפיסות חינוכיות: תפיסת למידה מבוססת פרויקטים הרואה בפרויקט אותנטי הזדמנות ללמידה ופיתוח מיומנויות סביב פתרון בעיות, תפיסת ערי חינוך- הרואה בקהילה ובסביבה הבלתי פורמלית חלק חשוב ממקורות הידע והלמידה של התלמיד ומהווה עבורו משאב למידה אותנטי, ותפיסת החינוך ליזמות וחדשנות המעודדת תלמידים לחשיבה יזמית לפתרון בעיות תוך כדי יצירת תוצר המהווה בסיס למוצר או רעיון שיש לו תרומה לקהילה ולסביבה.

שרה יושבת בביתה בירושלים, בנתיבות נערכים חמשת תלמידיה לשיעור מתמטיקה. התיכון הווירטואלי, שמיועד לבתי ספר בלי מספיק תלמידים לפתיחת מגמה, תופס תאוצה. "באופן מפתיע, המרחק הפיזי מוביל לקרבה פדגוגית". התיכון הווירטואלי, שפועל בשיתוף פעולה בין משרד החינוך, מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) וקרן הוא חלק מהמהלך הרחב שמוביל שר החינוך גדעון סער לחיזוק לימודי המדעים ולהגדלת מספר התלמידים הניגשים לבגרות ברמה של חמש יחידות ( שחר חי ) .