הספר, עוסק בהבנת ההתפתחות והאוריינית של הלומד, בתהליך רכישת הקריאה והכתיבה, ובתכניות התערבות בתחום זה. מוצגות בו עבודות של טובי החוקרים בישראל על אוכלוסיות חד-לשוניות ודו-לשוניות, תלמידים שהתפתחותם תקינה ותלמידים בעלי צרכים מיוחדים, לקויות למידה, קריאה, שפה ושמיעה. בספר מקיף ומרתק מבקשות עפרה קורת ודורית ארם לבחון חלק מהגורמים המונעים ממערכת החינוך ליישם את איכויותיה. הספר כולל 29 מאמרים, של טובי העוסקים בתחום החינוך בישראל, העוסקים בחינוך ילדים על היבטיו השונים. הספר מחולק ל-7 שערים: בשער הראשון עוסקים המאמרים בתמונת המצב של הקריאה בישראל. התמונה אינה מעודדת, אם בוחנים אותה למול מדינות המערב, ויחד עם זאת מציעים המאמרים (בעיקר זה של רות זוזובסקי) את המפתח למציאות קשה זו ( עפרה קורת ודורית ארם ).

במאמר זה המחברת מדגישה המהלך של פרויקט מחקר מתמשך המתמקד בכתיבה בשנה הראשונה של ההוראה הפורמלית. בשנת 2009, המחברת הציבה אתגר בפני עשרה מורים העובדים עם ילדים בשנתם הראשונה בבית הספר והוא להפוך את הרישום למרכזי יותר בתכנית הכתיבה שלהם, בייחוד במהלך המחצית הראשונה של השנה. המחברת רצתה לבחון את הקשר בין הקניית הרישום לבין הלמידה של הילדים לקראת כתיבה. מדובר בששת החודשים הראשונים של ההוראה הפורמלית כאשר משלבים בין אוריינות ויזואלית לאוריינות לשונית (Mackenzie, Noella).

במאמר מאיר עיניים זה מציג עדי אמסטרדם , מורה ללשון, רעיונות לפעילויות ושיעורים שמטרתם לעורר את המודעות המשלבית בקרב התלמידים, שכן אלה, או לפחות מרביתם, עושים שימוש אינטואיטיבי במעבר שבין המשלבים הלשוניים. "נוכחתי כי תלמידיי נרתעים מהשימוש במושג "משלב גבוה", ככל הנראה, משום קיתונות הביקורת על שפתם הרדודה וחוסר התעניינותם בספרים". נוכחתי לגלות כי תלמידיי נרתעים מהשימוש במושג "משלב גבוה", וזאת, ככל הנראה, משום קיתונות הביקורת שניתכים עליהם השכם וערב על שפתם הרדודה וחוסר התעניינותם בספרים. מרביתם סבורים כי אינם יכולים לכתוב או להתבטא במשלב "גבוה", שנתפס עבור רבים מהם כגבוה מדי, ועל כן מעדיפים לדבוק במשלב לשון הדיבור, "הנמוך" בפעילויות השונות בכיתה. לעומת זאת, כאשר התבקשו לכתוב חיבורים בלשון "רשמית", דהיינו, הלשון המשמשת לדיווחי החדשות באמצעי התקשורת השונים, הצליחו מרבית התלמידים להתבטא ברהיטות ולהמעיט בלשון הדיבור, בכתיבתם כמו גם בהתבטאויותיהם בעל פה. אין פה אלא שינוי אדרתה של הגברת, אך "הלשון הרשמית" אינה טעונה, ומרבית התלמידים מבינים אותה היטב, אף אם אינם מתבטאים כך בשגרת יומם."

סקירת המידע הנוכחית שנכתבה במיוחד לקראת הכינוס מיומנויות המאה ה21 במכון מופ"ת (מיומנווית המאה ה 21 בהוראה ובהכשרת מורים , 14 לאפריל 2011 ) מתמקדת בסוגיות הבאות: האם הכתיבה המתוקשבת בבתי ספר חוזרת להיות משמעותית יותר בתהליך הלמידה, , מעבד התמלילים בביה"ס כמוקד ההתנסות, חשיבות תכנית עבודה שנתית לטיפוח כתיבה מתוקשבת בבית ספר יסודי, יצירה סביבה מדמה (סימולציה) לטיפוח כתיבה בסביבה מתוקשבת, כתיבה שיתופית בסביבה מקוונת- כלים פתוחים, יצירת בלוג כיתתי או בלוג לימודי אישי לטיפוח הכתיבה , שלבים בפיתוח בלוג כיתתי שיתופי להקניית מיומנויות כתיבה , תפקיד המורים והמשוב בטיפוח כתיבה מתוקשבת מבוססת בלוגים, הבלוג והמוטיבציה לכתיבה,כתיבת בלוגים ע"י תלמידים כתהליך חקר. השילוב של בלוג לימודי כאמצעי לטיפוח כתיבה עדיין אינו נפוץ במערכת החינוך בארץ באותה מידה כמו שימוש במעבדי תמלילים בבתי ספר, אך משנה לשנה אנו עדים ליוזמות מתפתחות של מורים המשלבים בלוגים כאמצעי להקניית מיומנויות כתיבה ( עמי סלנט) .

הכתיבה האקדמית, בהיותה אובייקט שאליו אפשר להתאוות, מופיעה כמראית עין של ניטרליות ואובייקטיביות; כתיבה שמישירה מבט אל התופעה הנחקרת בלי אינטרסים; מתקיימת בעולם האמפירי והניתן לידיעתם של בני אדם. אך אם נתבונן בכתיבה זו מן נראה שהדבר אינו כך כלל.ד"ר מילי אפשטיין ינאי דנה במאמרה כאן בכתיבה האקדמית ובסתירות שבה, וכן היא עוסקת בהקבלות בין כתיבה זו לבין היבטים אחרים של הפעילות האקדמית. בייחוד עניין אותה כוחן של הסתירות הללו לעורר מבוכה, אי־שקט, ובעקיפין – חקירת ידע. היא מדגישה כי כתיבה אקדמית נוטה לשאוף להתרת הפרדוקס ולפרימת המתח המהותי שבו, באמצעות העדפת פתרונות רטוריים הדוגלים בניטרליות ובאובייקטיביות לכאורה. מה אפשר ללמוד מכל אלו? אולי שרשתות של יחסים הן בעלות השפעה על הפקת המשמעות במגוון הרמות של העשייה: בניהול האקדמי ובזיהוי הסמכות; בחיפוש אחר 'פתרון' ובהתמודדות עם היעדרו; בכתיבה, בעריכה; במעשה הקריאה והפרשנות (מילי אפשטיין ינאי).

כתיבת עבודה אקדמית רחבת יריעה הינה המועדת לדחייה יותר מכל ע"י סטודנטים ולומדים. במאמר זה מנסה ד"ר גד בן שפר להבהיר מה עומד בבסיס דחייה של כתיבת עבודה אקדמית, מציג טכניקה שכיחה שחלק מהסטודנטים מנסים לנקוט במאמץ להתגבר על נטייתם לדחות, ומסביר את מגבלותיה וגם מציע דרך חלופית להתמודדות. מומלץ לעבור לקריאה אקטיבית. קריאה אקטיבית כוללת רמה מסוימת של עיבוד החומר הנקרא בזמן הקריאה. באופן הפשוט ביותר, היא יכולה להתבטא בסימון מקטעי טקסט ומשפטים הרלבנטיים להבנת הטקסט או לכתיבה העתידית של העבודה. דרך זו עוזרת לשמור על ריכוז לאורך הקריאה ומסייעת להבנה של הטקסט דרך עיבוד של עיקר וטפל וחשיפת המבנה הפנימי של מהלך הטיעונים,

המאמר מציע מודל עבור השימוש בטכניקת הוראה של מתן פיגומים (scaffolding ) בהוראת כתיבה. המחברת דנה בחשיבות של לימוד כתיבה מתוך ז'אנרים שונים בחינוך היסודי. מוצגים מספר שלבים ברעיון של מתן פיגומים (scaffolding ). במאמר מוצג פרויקט של מחקר חינוכי, שבו לימדו את תלמידי כיתה ד' איך לכתוב סיפורת היסטורית. במאמר מוצגים השלבים שדרכם לימדו את התלמידים להשתמש במודל של פיגום (scaffolding) כולל השלב שלפני הכתיבה (prewriting), כתיבת טיוטות, ובדיקה מחדש על ידי עמיתים. המורים והמחברת דנו בספרי תמונות שעשויים להיות יעילים לשלב החקירה. התלמידים כתבו את הטיוטה לסיפורת ההיסטורית שלהם. ולבסוף נפגשו בקבוצות כדי לקרוא את הסיפורים שלהם ולקבל משוב מחבריהם. גם בשלב הסופי של תהליך הכתיבה, המורה נתנה דוגמא בסיוע התלמידים. התלמידים השתמשו בערכת עריכה, עם עטים צבעוניים ורשימת תיוג לעריכת הטקסט ( Read, Sylvia).

מטלה ארוכת טווח בכתיבה היא מטלה הבאה לקדם את יכולות הכתיבה של התלמידים בהלימה לנושא נתון, למטרה, טקסטים מלאים. בתהליך הכתיבה נקבעת מטרה משותפת הידועה לכל הקבוצה ,התלמידים מודעים לתכלית הכתיבה והמורה יכול לתכנן מצבי למידה שונים כדי להגיע למימושה. בתהליך הכתיבה נקבעת מטרה משותפת הידועה לכל הקבוצה , התלמידים מודעים לתכלית הכתיבה והמורה יכול לתכנן מצבי למידה שונים כדי להגיע למימושה. מטלת כתיבה ארוכת-טווח היא עבודה לזמן ארוך והיא כוללת מספר מפגשים המאורגנים בכל פעם באופן מדויק. התנסות התלמידים בכתיבת מטלה ארוכת טווח כוללת סדרה של מצבים בעלי מטרה משותפת הידועה לכל התלמידים.

נירה אלטלף מומחית להוראת כתיבה וקריאה מסבירה מדוע ילדים כותבים בשגיאות ומה היא הדרך נכונה להיפטר מהן. ילדים יכולים לקרוא היטב והרבה, ובכל זאת לכתוב בצורה משובשת ובשגיאות כתיב איומות. הסיבה העיקרית לכך היא שפעולת הכתיבה מצריכה כישורים ויכולות שונות מפעולת הקריאה. כך למשל, כתיבת מלה ללא שגיאות, כרוכה ביכולת לזכור את האופן בו היא נכתבת, היינו: בהפעלת זיכרון חזותי. ילד יכול לקרוא היטב את המלים, ולא לזכור איך כותבים אותן. אם לא יכוונו אותו לזכור את האופן בו המלים כתובות – הוא גם לא יידע לכתוב אותן בצורה מדויקת. התרגיל הפשוט והיעיל ביותר הוא לאמן את הילדים מדי יום בזכירת הכתיב של 10-20 מלים. נותנים בידיהם רשימת מלים ומנחים אותם להתבונן בהן ולנסות לזכור אותן. תיקון שגיאות כתיב על ידי המורה, או על ידי ההורים, הוא בלתי יעיל ולעתים הוא אף עלול להזיק מפני שהילד עלול לזכור את השגיאה ולא את התיקון. חשוב שהילד יאתר בעצמו את השגיאות, ויכתוב כל מלה מחדש ובצורה נכונה. בדרך זו הוא גם ילמד לכתוב נכון, וגם יחזק את ביטחונו העצמי.

ראיון עם ד"ר רחל (אקי) שגב–מילר על אסטרטגיות הוראה ולמידה מפעילות בבתי הספר. אסטרטגיות אלה שגיבשה ד"ר רחל (אקי) שגב–מילר חיוניות, ללמידה בכלל ולעיבוד מידע בכתיבת עבודות בית–ספריות בפרט. השוואה והנגדה נחשבות לאסטרטגיות רמות דרג, או "ביצועי הבנה", כמו היכולת של התלמידים להסביר במלים שלהם – לא להעתיק, לתת דוגמאות, או להציג את המידע בדרך אחרת, חדשה ויצירתית. ד"ר שגב–מילר, המלמדת בסמינר הקיבוצים במסגרת המחלקה להכשרת מורים לאנגלית, המרכז לאוריינות אקדמית ולימודי תואר שני בתוכנית "חינוך רב–תחומי במדעי הרוח", טוענת שבין אם מדובר בתלמידי בית הספר ובין אם מדובר בסטודנטים באקדמיה, אלו גם אלו אינם יודעים כיצד לעשות שימוש באסטרטגיות אלה ואחרות בכתיבת עבודות.

איריס ישי , מורה , מחנכת ורכזת האתר של ביה"ס "נופים" מעלה בבלוג המרתק שלה דילמה עתיקת יומין בחינוך אשר היא רלבנטית היום גם לכתיבה ולקריאה בסביבה מתוקשבת. היא מתייחסת להשוואה בין כתיבה חופשית לכתיבה מונחית. "על פי השוואה זו הכתיבה החופשית אינה נתונה בלחץ חיצוני, נעשית ללא הכוונה ופטורה מחובה מסוימת. תרומתה היא בטיפוח הרגלי כתיבה (בניגוד לפיתוח יכולת כתיבה כשעסקינן בכתיבה מונחית). ומה באשר למטרות ? מטרתה של הכתיבה המונחית על פי ההשוואה היא להביא לכך שידעו לכתוב ואילו מטרתה של הכתיבה החופשית להביא לכך שהכתיבה תהפוך לשגרת חיים." והינה שוב ההגיונות הסותרים בהוראה.

השילוב שבין סביבה מתוקשבת ופיתוח מיומנויות כתיבה של תלמידים בביה"ס היסודי מוצא לאחרונה ביטוי ביותר בתי ספר יסודיים ברחבי הארץ . התלמידים בכיתה ו' , הלומדים בשיעורי הבעה , נדרשים להתמודד עם כתיבת כתבה עיתונאית , לערוך אותה בכלי תקשוב ולהעלות אותה בפורום של הכיתה. המורים דואגים ליצור למידת עמיתים סביבה כתיבת והפקת העיתון של התלמידים . יש גם בתי ספר יסודיים הדואגים להפעיל את התלמידים בפעילות מתוקשבת בה הם חוקרים את המאפיינים של עיתונים מודפסים מול עיתונים מקוונים. בסקירה הבאנו כמה דוגמאות ליוזמות מבורכות אלו.

יפית מדווחת בבלוג שלה על ההתנסות שלה כמורה בתהליך למידה שיתופי באמצעות כתיבה מתוקשבת של תלמידים בביה"ס יסודי. "בכיתה ב' אותה חינכתי לפני שנים אחדות היו שלושה מחשבים נייחים בסביבות הלמידה. במהלך השנה הובלתי בכיתתי פרויקט לטיפוח ועידוד הכתיבה. כתוצר סופי, התלמידים ואני החלטנו על מקראה כיתתית שתכיל סוגות כתיבה שונות בנושא "המשפחה שלי", נושא שהווה אחד מצירי הלימוד המרכזיים בכיתה. התלמידים נחלקו לקבוצות עבודה על-פי סוגות הכתיבה שמצאו בהן עניין לכתיבה (כתיבת מתכון של מאכל משפחתי אהוב, סיפור משפחתי, טקסט מידע על המשפחה, כתיבת חוויה משפחתית). במהלך השנה התלמידים עבדו בקבוצות העניין בתהליכי טיוטות על-פי סוגת הכתיבה שבחרו, כאשר רב השיח שהתקיים במסגרת הקבוצתית בתיווכי כמורה, האיר עיניהם ושדרג פעמים רבות את החשיבה על הכתיבה ושיפורה. השימוש במעבד התמלילים בכיתה היווה כלי טכנולוגי שסייע מאוד בקידום התהליך, שכן בכל מפגש התמקדנו בטקסט אחר של משתתף מהקבוצה" .

מטרתו של האתר היא לתת למורים, למורי מורים ולסטודנטים ידע וכלים שיעזרו להם לקדם את ההבעה בכתב של תלמידיהם. לצורך כך האתר מתמקד בהוראה של תהליכי ויסות עצמי ואסטרטגיות בכתיבה, מסביר את חשיבותם ומאפשר למורה להתנסות בהם. האמונה ביסודו היא שהוראה המבוססת על כלים אלה מפתחת כותב עצמאי הפועל באופן מבוקר תוך הפעלת מודעות, ותורמת משמעותית למוטיבציה שלו לכתיבה. תחום ההבעה בכתב, למרות חשיבותו הרבה, אינו נלמד מספיק הן בבית הספר והן במכללות להכשרת מורים, והמטרה היא לענות על הצורך המשמעותי שיש לידע וכלים בנושא. כמו כן ניתן לצפות שהלמידה האינטראקטיבית של תיאוריה והתנסות בכלים יעלו את המודעות של המורים והסטודנטים לתהליכי הכתיבה שלהם עצמם, ואף יביאו לקידומם. חוויה מסוג זה דווחה לעתים קרובות על ידי מורים וסטודנטים בקורסים שהועברו בנושא זה במכללות. המרכיב העיקרי באתר הוא פעילויות שבמרכזן נמצא המורה כלומד עצמאי. הכוונה הייתה ליצור סביבה מתוקשבת המאפשרת למידה פעילה וחווייתית תוך קבלת הסברים ורקע תאורטי ( עינת ליכטינגר וניקול איתן).