כלים למיפוי ידע
מיון:
נמצאו 20 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    בימים האחרונים הוצג בארה"ב מנוע חיפוש חדשני למחשב האישי המסוגל לאחזר ביעילות גבוהה את כל המידע האישי שלכם שנשמר במחשב האישי ובאפליקציות השונות שלכם. מנוע החיפוש החדשני Atlas Recall מחפש בו-זמנית בכל הקבצים שלכם, הדוא"ל, המוסיקה וכל סוג מידע אחר שאגרתם אי פעם. מדובר על מנוע חיפוש עם אלגוריתם ייחודי היודע לקשור בין כל סוגי המידע שלכם במחשב האישי ולהציג על פי רלוונטיות ואינטגרציה (עמי סלנט).

  • תקציר

    במחקר זה תוכננה סביבה המבוססת על תיאוריית החשיבה המרחבית שפותחה כדי לסייע ללומדים להיות מעורבים בלמידה מבוססת פרויקטים, והעושה שימוש בכלי מפת החשיבה ברשת שהוצע לצורך תכנון סיור. מחקר זה בחן את ההבדלים בביצועי הלמידה ובביצוע פרויקטים בין משתתפים המשתמשים בכלי מפת החשיבה ברשת (קבוצת הניסוי) לבין מנועי חיפוש רגילים באינטרנט (קבוצת הביקורת). התוצאות מראות שהביצוע של קבוצת הניסוי היה טוב יותר באופן ניכר מזה של קבוצת הביקורת הן במונחים של ביצועי למידה הן במונחים של ביצוע פרויקטים (Hou, Huei-Tse; Yu, Tsai-Fang; Wu, Yi-Xuan; Sung, Yao-Ting; Chang, Kuo-En, 2016).

  • לינק

    עמי סלנט מפרסם בבלוג שלו סקירה מעניינת אודות מנוע החיפוש המדעי Semantic Scholar של פרופסור אורן עציוני: "בדקתי את מנוע החיפוש הסמנטי (בשבועיים האחרונים) ומצאתי כי הוא יעיל מאד לחיפושים אקדמאיים, בעיקר לראיית הרשת הסמנטית של משפטי מפתח [Key Phrases] הקשורה מעבר לניתוח הטקסטואלי. כלומר, זהו לא חיפוש נקודתי המציג תשובות מדויקות של השאילתה שנשאלה כמו בגוגל. במבט ראשון לא רואים קשר בין משפטי המפתח, אך במבט נוסף ניתן לגלות קשרים של נושאי החיפוש בדיסציפלינות מחקר שונות, ולכן מדענים עשויים להפיק תועלת ממנוע החיפוש הסמנטי יותר ממידענים הרגילים לחיפוש טקסטואלי או חיפוש בוליאני. מנוע החיפוש הסמנטי עשוי לסייע יותר באיתור כיווני מחקר או נתיבי מחקר ופחות באספקת תשובות עובדתיות חד-משמעיות. ניתן גם למיין את הממצאים על פי רלבנטיות או עדכניות" (עמי סלנט).

  • לינק

    הפורטל הבינלאומי לאוצרות תוכן ואוצרות דיגיטלית עלה לאחרונה לאוויר האינטרנטי העולמי.הפורטל מבוסס על איסוף, סריקה, סינון ותימצות של סקירות ומחקרים על תחומי אוצרות התוכן בעולם, כלים מתוקשבים בתחומי אוצרות התוכן, מיזמים, ותהליכי עבודה. הפורטל הבינלאומי לאוצרות תוכן ואוצרות דיגיטלית הוא המאגר השיטתי היחיד מסוגו באינטרנט והוא מבוסס על איסוף שיטתי של סקירות על כלים מתוקשבים, מתדולוגיות לניהול ידע אישי, סקירות השוואתיות והמלצות מומחים ברחבי העולם (עמי סלנט).

  • לינק

    סיעור מוחות הוא במהותו תהליך של חשיבה קבוצתית, נוהל לגיוס משאביה היצירתיים של הקבוצה לפתרון בעיות ופיתוח רעיונות. קבוצות יכולות להיפגש, לבצע סיעור מוחות, ולהפיק במהירות רעיונות ופתרונות אפשריים לבעיות. את אלה ניתן להעריך, למחוק את הבלתי-שימושיים וללטש וליישם את הרעיונות המבריקים. סיעור מוחות מסייע לתלמיד להטמיע ידע חדש בתוך מערכת מוכרת של הקשרים, ומאפשר לכל תלמיד לתרום מהידע ומעולם האסוציאציות שלו לכלל התלמידים. ככל שיותר לומדים ישתתפו בסיעור המוחות, כך תיבנה מערכת הקשרים עשירה ומגוונת יותר.בסקירה ניתן למצוא רשימה של כלים דיגיטליים לעריכת סיעור מוחין מקוון בכיתה או בקורס במכללה.

  • לינק

    אחד הכלים המעשיים והיישומיים ביותר "לראות" ידע נבנה על-ידי לומדים הוא מפת החשיבה. מפת החשיבה היא אישית וחופשית מאוד, תוכלו לראות בסרט את השיטה המיוחדת של טוני בוזן הוא משתמש במקדדים צבעוניים, בצורות, בדימויים (ציורים קטנים), בכיוונים ובמרחב הדף כדי לתאר קשרים בין נושאים. הוא מבחין בין נושא ראשי למשני, ומוסיף מילים על הענפים כדי לאפיין- איזה סוג קשרים הלומד רואה בין המושגים הללו ( לימור ליבוביץ ) .

  • לינק

    ד"ר גילמור קשת כתבה מאמרון מעניין בבלוג שלה (במוזה- נוירו-חינוך, למידת חקר, למידה והוראה מקוונת וספרים) על דרך יצירתית לשילוב יישום מתוקשב בשם wordle היכול לסייע בלמידה מתוקשבת בכיתה בכלל ובתחום הוראת הביולוגיה בפרט.

  • לינק

    גוגל ארת' ( Google Earth) הוא סביבה הבנויה על שכבות מידע ממקורות מוסמכים ומדעיים שבצידן שכבות שיתוף המערבות את המשתמשים בתהליך המיפוי. תופעה זו הופכת את גוגל ארת' ממפה שרק משקפת מציאות חברתית למצע דינמי לקיום יחסים חברתיים ולרשת חברתית בפני עצמה. לצד הממשק של התוכנה עצמה התפתחה קהילת משתמשים (Google Earth Community) המקיימת בינה לבין עצמה אינטראקציות המבוססות על פעילות המיפוי המשותפת. לעיתים משמשת הסביבה אף לקידום אג'נדות פוליטיות כאלו ואחרות. עם זאת, היא גם משקפת את הפערים החברתיים הקיימים בחברה הדיגיטלית ואף תורמת להעמקתם – למשל, הפערים בין בעלי הגישה לאינטרנט לבין מי שהאינטרנט אינו נגיש להם, אם בשל היעדר אמצעים כלכליים ואם בשל סיבות אחרות ( חגית מישר-טל) .

  • לינק

    הכלים המתוקשבים הנסקרים בסקירה זו מתוארים עפ"י החלוקה לקטגוריות הבאות: כלים מתוקשבים טקסטואליים ( סימניות חברתיות כבסיס ידע שיתופי), ניהול נתונים ביבליוגראפיים לחוקרים ולמדענים , כלים מתוקשבים להצגה ויזואלית ( כלים ויזואליים) , כלים משולבים טקסט ותצוגה חזותית • כלים מתוקשבים להפצת מידע ( עיתונים מותאמים אישית) , מחוללים לאתרי תוכן ( וורדפרס, בלוגר וכדומה), כלי איסוף וצוברי מידע בהתאמה אישית ( עמי סלנט )

  • לינק

    איגנציה דה וואארד, מנהלת הוראה מקוונת וחוקרת במכון לרפואה טרופית באנטוורפן, כתבה בבלוג שלה על שיקולי בחירתה בתוכנת ZOTERO כבסיס נתונים ביבליוגרפי לסיוע בטיפול בפריטים הביבליוגרפיים המרובים להם היא נדרשת במהלך מחקריה.ZOTERO הינו בסיס נתונים ביבליוגרפי על בסיס מקור פתוח המפותח על ידי ה Roy Rosenzweig Center for History & New Media של אוניברסיטת George Mason מאז 2007.

  • לינק

    מנדליי היא מערכת מידע חדשנית למדי ויעילה לניהול רפרנס אקדמי הנחשבת כאחת היעילות והמקיפות ביותר בעולם האקדמי. ניתן לארגן ולמיין את כל פריטי הביבליוגרפיה של החוקר או המומחה. ניתן לקבל מושג ברשת מאגרי החוקרים שהקימה Mendeley, לגבי מיהם החוקרים הנקראים ביותר וכתבי העת הנקראים ביותר בתחום המחקר שלך כמשתמש רשום . Mendeley היא גם תוכנה אקדמית שמארגנת את קבצי המחקר במחשב .היא מרכזת את פרטי המידע מקבצי הPDF במחשב המשתמש ומאפשרת בכך חיפוש קל ונוח בקבצי הPDF ואת היכולת לייצר רשימה דיגיטאלית של מקורות .

  • לינק

    בעולמנו הרווי מידע דיגיטאלי , אין זה מספיק לדלות מידע ממנוע חיפוש כמו גוגל אלא צריך גם לדעת להבנות במהירות את מקורות המידע ולארגנם בצורה משמעותית . לעזרתנו באה חברת סטארט –אפ חדשנית אשר יצרה מנוע חיפוש חדש ושונה במהותו ממנוע חיפוש רגיל כמו גוגל , לדוגמא. האתר הוא מנוע חיפוש "חכם" ומאוד ידידותי לשימוש. זהו למעשה מנוע אנציקלופדי דינאמי היודע ליצור הבנייה של המידע . בפעולת חיפוש בודדת אחת האתר יסדר לכם את החומר מאתרי אינטרנט רבים כגון: מוויקיפדיה, YouTube, Flickr, Twitter, Digg, והאינטרנט בכלל. עיקר החיפוש נעשה במקורות מידע באנגלית בשלב זה .

  • מאמר מלא

    בשנים האחרונות המו"לים הגדולים בעולם השולטים בהוצאות כתבי העת המדעיים החלו לפתח כלים מקוונים שעשויים לסייע רבות לחוקרים. העובדה שמספר מו"לים קטן מחזיק בידו את השליטה ברוב כתבי העת בעולם המדעי (רבבות כותרים) בדרך כלל גורמת למורת רוח, אך במקרה של הכלים שיוצגו להלן, דוקא עובדה זו, שמשמעותה ריכוז עצום של מידע ונתונים בתחום, הם המעניקים לכלים אלו, בין השאר, את כוחם הרב. כל הכלים מתאפיינים במנשק ידידותי ונוח וכדאי לבדוק ולהתרשם מהם. הרישום, השימוש ו/או ההשתתפות בכל הכלים שהוצגו הוא בחינם. (פני ברסימנטוב)

  • לינק

    מפה קוגניטיבית היא שפה ויזואלית המשמשת אסטרטגיה ופיגום לחשיבה מסדר גבוה. בניית מפה קוגניטיבית היא מעין ארכיטקטורה רעיונית המעצימה את הלמידה ומשקפת את דפוסי החשיבה וההבנה של התלמיד. המפה הקוגניטיבית משמשת כטכניקה גראפית המסייעת להבין את אופן החשיבה (מטא – קוגניציה) ובעיקר המחשה איך הפריטים מתחברים יחד. המפה הקוגניטיבית מבליטה מיומנויות חשיבה כגון: השוואה וניגוד, רצף- סדר עד התוצאה, זיהוי סיבתיות, יחסים חלקיים ושלמים, סיווג ומיון, אנאלוגיות ועוד. בסקירתה המועילה והחשובה מציינת ליזי כהן כמה וכמה תוכנות באינטרנט שיכולות לסייע במלאכת בניית והרכבת המפה הקוגניטיבית( ליזי כהן ).

  • סיכום

    מפת מוח היא שיטה שמטרתה להעביר את החשיבה האורגנית של המוח אל הנייר. מפות מוח (או מפות חשיבה) משמשות אנשים לייצור רעיונות, בניית רשימת מטלות, סיכום שיעורים, ארגון חומרים, כתיבת רשימות, בניית שלד לסיפור, כתבות או סרטים. יצירת מפת מוח היא דרך רבת עוצמה לעשות את כל הדברים האלו ולהשתחרר מההרגל המגונה שיש לנו שהוא כתיבת בצורה ליניארית העובדת בניגוד לדרך בה המוח שלנו עובד. המשמעות של מפת מוח היא שבמקום לכתוב סעיפים כאשר אנחנו מנסים לגבש סיכום או רעיון כלשהו (המצאה חדשה, מאמר, תיאוריה כלשהי…למעשה כל דבר) אנחנו יוצרים הסתעפויות בצורה של ציור כאשר מתוכו עולה תמונה בהירה של נקודות חשובות יותר ופחות, צורת החשיבה שלנו, הקונוטציות שלנו וכדומה. התהליך שמתרחש במהירות הבזק בתוך המוח לובש צורה פיזית המאפשרת לנו לצפות בתהליך המחשבה שלנו, ללמוד אותו ולשאוב מתוכו את הנקודות הרלוונטיות יותר לרעיון שלנו. כהשלמה לכתבה זו הכנו רשימת קישורים מעניינת על מפות מוח למורים , כדרך הוראה , כדרך להכנת שיעור , כאסטרטגיה לסיעור מוחין בכיתה ואמצעי עזר לקריאה והבנת טקסטים לתלמידים .

  • לינק

    ג'יי הורוויץ כתב פוסט מעניין על השימוש החינוכי הנכון ביישום אינטרנט מעניין בשם Wordle – כלי שלוקח טקסט נבחר ובונה ענן מילים שנובע מהשכיחות של המילים בטקסט. ענני המילים שנוצרים באמצעות הכלי מרשימים למדי . יש בהם אסתטיות רבה, והם בהחלט מעוררים עניין. ג'יי הורוויץ מדווח על מאמרון בבלוג של קריסטן לה-קלייר, מורה בבית הספר שמדווחת על השימוש של הכיתה שלה ב-Wordle. הכיתה רשמה שאלות רבות בנוגע לסיפור, ואז לה-קלייר ביקשה מכל אחד לבחור שאלה אחת ולנסות להעלות כמה שיותר התייחסויות לגביה. היא כותבת שהפעילות הזאת רק הגבירה עוד יותר את הבלבול. ואז היא הביאה להם את Wordle. הכיתה בנתה ענן של Wordle עבור כל אחד מעשרה העמודים של הסיפור.

  • סיכום

    לאחרונה התפתחו כמה וכמה כלי עזר יעילים באינטרנט המסוגלים לסייע לנו רבות ביצירת מפות מושגיות או מפות קוגניטיביות שיתופיות באינטרנט, לצוותי עבודה, לצוותי פיתוח ולצוותי פרויקט משותפים של סטודנטים או מורים. ליזי כהן, דוקטורנטית באוניברסיטת בר-אילן וחברת ועדת המקצוע באגף תוכניות לימודים (מדעי המידע) ממליצה במיוחד על כלי עזר חדשני רב-שפות בשם Mindomo. מדובר בתוכנה המאפשר ליצור מפה מושגית או נושאית לצורך סיעור מוחין או ארגון קווי מיתאר של סקירה או מאמר. השימוש בתוכנת MINDOMO הוא חינם והיא מאפשרת לצוות מרוחק ומבוזר לבנות ביחד באינטרנט מפה מושגית או נושאית על כל החלוקה לענפי משנה וקשרים ביניהם. החידוש של התוכנה הוא האפשרות לנהל, לשנות ולעדכן את המפה המושגית ע"י צוות פרויקט באמצעות דפדפן רגיל באינטרנט.

  • לינק

    היוזמה של קרן קרנגי' בחינוך לפיתוח ערכת חילופי מידע פדגוגי ותיעוד דידקטי (KEEP) הפכה בארה"ב לפרויקט פדגוגי משמעותי המופץ עתה לעשרות אלפי מורים העושים בה שימוש מושכל. הערכה הממוחשבת KEEP פותחה עוד בשנת 2000 ע"י מעבדת הידע המרכזית (KML) של קרן קרנג'י במטרה לאפשר למורים לתעד בצורה ממוחשבת את ההתנסויות הפדגוגיות שלהם בהוראה. המורים והמחנכים המשתמשים בתוכנת KEEP יכולים לתעד בצורה ממוחשבת מסמכים, מערכי שיעור, הבזקי הוראה, צילומים ותמונות. ניתן לתעד בקלות ממצאים נוספים המעידים על התקדמות ההוראה או על שיקולי דעת פדגוגיים בהוראה במצבים שונים או דרכי הוראה ואסטרטגיות הוראה כולל צילומי וידאו בכיתה, הפעלות, מערכי שיעור ושיקולים דידקטיים מצביים שונים (Toru Iiyoshi, Cheryl Richardson, and Owen McGrath).

  • תקציר

    Visual Thesaurus היא תוכנה שעשויה לשמש ככלי ללמידה: התזאורוס הויזואלי מציג הגדרה מילונית של מילה ורשת של המלים הנרדפות לה, כל זאת על ידי מיפוי נוח ואסתטי בצורת עץ בעל ענפים. באמצעות הכלי ניתן ללמוד על עולם התוכן והתחום אליו שייכת המילה שחיפשנו והוא יכול לסייע לתלמידים במטלות כתיבה שונות. ניתן גם לשמוע ולהאזין כיצד יש לבטא את המילה באנגלית. קיימות אפשרויות סינון (filtering) נרחבות המאפשרת תצוגה פשוטה יותר ומתאימה עבור כיתות בית ספר היסודי. לדעת הכותבת הכלי יכול לשפר איות, אוצר מילים, הכרת מילים נרדפות, לימוד אנגלית כשפה זרה למתחילים (Joanne Troutner)

  • לינק

    רואים הגיון הוא כלי מסייע ללמידת חקר של תלמידים. יוצר מפות סיבה- תוצאה. בצורתו הפשוטה ביותר, יוצר כלי המיפוי "רואים הגיון" תרשימים או "מפות סיבתיות" המסייעות לתלמידים לרכז ולהבין את המידע הנאסף במהלך חקירת בעיות. במהלך העבודה עם הכלי מארגנים התלמידים את כלל הגורמים המשפיעים על בעיה ומראים איזה קשרי סיבה ותוצאה מתקיימים בין גורמים אלה. הכלי תומך בכל שלבי החקירה, במהלכם, מרכזים התלמידים את הידע הראשוני שבידיהם, מארגנים אותו במפה, ובודקים אם יש בנמצא ראיות תומכות לתפיסתם הראשונית.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין