המחברים בחנו התערבות חינוכית שתוכננה לקדם אינטראקציות הקשורות למתמטיקה בין ילדים לבין הורים, באמצעות ניסוי שדה אקראי שבו השתתפו 587 תלמידים שסיימו את כיתה א'. ההתערבות, בעיות מספריות במתמטיקה המשולבות בסיפור קצר שהועברו דרך יישום ב-iPad, הגבירה באופן ניכר את ההישגים של הילדים במתמטיקה במהלך שנת הלימודים בהשוואה לקבוצת הביקורת שעסקה בקריאה, בייחוד עבור ילדים שהוריהם חששו באופן שגרתי ממתמטיקה (Berkowitz, Talia; Schaeffer, Marjorie W.; Maloney, Erin A.; Peterson, Lori; Gregor, Courtney; Levine, Susan C.; Beilock, Sian L., 2015).

קיים כעת גוף ניכר של מחקרים המציע שמעורבות הורית קשורה להישגיהם של צעירים בבית הספר. מוסכם גם באופן כללי שמספר מרכיבים כגון רקע ההורים, תשומת לב, חום וסגנון ההורות מקושרים עם תוצאות מאוחרות יותר בחייהם של הילדים. אף על פי כן, למרות שהדבר מונח באופן נפוץ על בסיס קשרים אלה, טרם בוסס טבע הקשר הסיבתי הזה. מאמר זה מסכם מה דרוש כדי להראות שמעורבות הורית מוגברת יוצרת הישגים טובים יותר ותוצאות אחרות, בהתבסס על כינון קשר, רצף נכון של אירועים, רגישות להתערבות ומנגנון הסברי (Huat See, Beng; Gorard, Stephen, 2015).

שיעורי הבית הם חלק הולך וגובר מחיי היומיום של ילדים צעירים אך יחד עם זאת נושא זה נחקר מעט מאוד. במסגרת האג'נדות הבין-לאומיות של התחלה בחוזקה ואחריותיות בית-ספרית, שיעורי הבית בחיי ילדים צעירים זכו להתעלמות או נלקחו בחשבון מנקודת מבטם של מבוגרים במקום מנקודת המבט של הילדים עצמם. מאמר זה מתקן מצב זה באמצעות דיווח על מחקר אוסטרלי שבחן 120 ילדים, בגילאי ארבע עד שמונה שנים, ששיעורי הבית מופיעים כחלק מרכזי בחיי היומיום שלהם (Farrell, Ann; Danby, Susan, 2015).

מחקר זה בוחן את רמת המעורבות של האימהות לגבי החינוך של ילדיהן, וההשפעה של מעורבותן על ההנעה של הילדים ועל ההישגים הלימודיים שלהם.רוב ההנעה האוטונומית (המזוהה, הפנימית) לגבי מעורבות קושרה באופן חיובי לרמת המעורבות של האימהות ולהשפעה החיובית של המעורבות שלהן. מעורבות מזוהה, כמו גם רמה הורית של מעורבות, הייתה קשורה ליכולת הנתפסת האקדמית של הילדים, לערך העצמי שלהם, ולציוניהם בקריאה(Grolnick, Wendy S. , 2015).

בכל רחבי האינטרנט, פועלים אתרים רבים בהתמודדות עם זיכרון קולקטיבי ואישי. אתרי האינטרנט המתמודדים עם זיכרון אישי מנציחים אנשים שנפטרו ושלבני משפחתם, לחבריהם או לאנשים אחרים מקהילתם יש עניין בשימור הזיכרון שלהם. מאמר זה מציע ניתוח של שיח פילוסופי מורחב שהתרחש במהלך תקופה של שנתיים עם שלוש קבוצות של ילדים ומתבגרים, שחוו אובדן במשפחותיהם או בקהילותיהם ושהיו שותפים בכתיבת טקסטים באתרי זיכרון אינטרנטיים או ייסדו אתרי אינטרנט כחלק מהתמודדות עם האובדן (Arie Kizel).

המאמר מתאר את ההשפעה שיש לטכנולוגיות מסייעות, כגון: נייר, הדפסה, מד זוית, טבלאות לוגריתמים, מחשבים ואינטרנט על הפדגוגיה. המאמר מדווח על תוצאות הניסיונות עם מערכות בארגון עצמי בחינוך היסודי ומפתח את המושג של סביבת למידה מאורגנת עצמית (Mitra Sugata, 2014).