חוסר הסקרנות הרג את החתול? ואיך האינטרנט עלול להזיק לאנשים חושבים
פרופ' שיזף רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה
סקרנות לא תמיד נחשבה תכונה חיובית, מזכיר לנו העיתונאי הבריטי איאן לזלי בספרו החדש על נושא הסקרנות "Curious", ובתרגום חופשי לשמו המלא: "מסקרן: התאווה לדעת ולמה עתידך תלוי בכך". למעשה, היא כמעט תמיד נחשבה בעיני רבים חשודה.
כיצד להתייחס ליצר הסקרנות? מהו התמהיל הנכון? לפי ספרו של לזלי, ולפי ההשלכות ההיסטוריות שהוא מצא לדיכוי הסקרנות או עידודה לאורך השנים, התמהיל הוא זה: כמה שיותר סקרנות, תמיד. כמה שיותר שאלות, מהבסיסיות והטיפשיות ועד מרחיקות הלכת והמוגזמות. את כל אלה יש לעודד, כי העלאת שאלות היא לא פחות מצורך הישרדותי.
שאלה: האם טכנולוגיות המידע והתקשורת סביבנו מתוכננות לעודד סקרנות ושאלות, עוזרות לקידמה ולהצלת חיים? לזלי נמנה עם אלה שטוענים שלא מספיק, ושהאינטרנט אף מאיים על הסקרנות. מאגר הידע הזה יוצר קיצורי דרך עוקפי סקרנות. זו טכנולוגיה של תשובות מהירות, תוצאות־גוגל ראשונות ולעוסות שמסתירות את הפרטים הקטנים ו"הנקודות העיוורות" מהסוג שאחר כך גם מטביע ספינות ומפוצץ מעבורות. לא פחות חמור מכך, תרבות הגוגל מעודדת פספוס של הצוהר לפריצת הדרך הבאה. התשובות המהירות, לזלי כותב, מסתירות את השאלות העמוקות.
ראו גם: