טכנולוגיה. זאת ה-מילה של התקופה הנוכחית, בחינוך ובתחומים אחרים. אבל כיצד משלבים אותה בבתי הספר ומשתמשים בה בצורה ראויה ויעילה? בדו"ח מיוחד של המרכז לחינוך דיגיטלי האמריקאי ניסו להשיב על שאלה זו.לפי מחברי הדו"ח מפברואר 2018, כדי להשיג חינוך טכנולוגי יעיל יש לשנות את המיקוד: במקום להתחיל עם התלמידים – שכיום נולדו לתוך התרבות הטכנולוגית ולכן מיטיבים להשתמש בה – יש להתמקד דווקא במבוגרים המלמדים אותם. ההכשרה המקצועית הדרושה להם אינה הכשרה מסורתית שבה יושבים אנשי ההוראה ולומדים חומר באופן פאסיבי; לכן, יש להעניק להם את ההזדמנות לקחת סיכונים, לשתף פעולה זה עם זה ולהשתמש בטכנולוגיה ככלי המאפשר ליצור סביבת לימודים מותאמת אישית.

שכיחות שילובה של למידה באמצעות טכנולוגיה מקוונת בכיתה גדלה בשנים האחרונות. המחקר הנוכחי מבקש להבין את עמדותיהם של מורים כלפי מדיניות של יחס 1:1 בין מספר התלמידים ומספר המחשבים הניידים בחטיבות ביניים ותדירות השימוש של תלמידים בטכנולוגיה מקוונת. בנוסף, מנסה המחקר למפות את חששות המורים בנוגע ליכולות תלמידי חטיבת ביניים להשתמש באמצעים ניידים וטכנולוגיות ניידות בסביבות למידה של 1:1. מסקנת המחקר היא שעל מנת להפחית את השימוש שעושים התלמידים באמצעים טכנולוגיים שלא למטרות לימודיות, על המורים להנחותם ולחזק את כישורי הלמידה של תלמידיהם, כגון חיזוק יכולת למידה מכוונת-עצמי.

EDUCAUSE הוא מרכז מחקר וניתוח אמריקאי שמטרתו "לקדם את ההשכלה הגבוהה באמצעות שימוש בטכנולוגיית מידע", וחברים בו מוסדות להשכלה גבוהה ותאגידים המספקים שירותים טכנולוגיים למוסדות כאלה. מרכז זה מציע בין השאר מידע מקצועי, ייעוץ אסטרטגי בענייני מדיניות, יוזמות ומחקר יישומי בתחומי ההוראה והלימוד. בדו"ח מיוחד שהכין, מנה המרכז את עשר האסטרטגיות המובילות לדעתו בתחום ההשכלה הגבוהה ב-2018:

בצרפת התקבלה החלטה גורפת לאסור על הכנסת טלפונים ניידים לבית הספר מספטמבר 2018, ובידיעות אחרונות פנו להורים, מורים, תלמידים ואנשי מקצוע בכוונה לשמוע את עמדותיהם בסוגיה. המרואיינים התייחסו בדבריהם להחלטה הצרפתית כמו גם למצב הקיים בישראל: חוזר מנכ"ל משרד החינוך אוסר על שימוש בטלפונים במהלך שיעורים ומורה להשאירם בתיק כשהם כבויים, אך איסור זה אינו נאכף במקרים רבים.

פוקימון גו נהפך ב-2017 ליישומון המצליח בכל הזמנים, והוא דוגמה לפופולריות האדירה של השימוש במציאות רבודה: טכנולוגיה המציגה מידע נוסף על המציאות הנראית בתמונה. במאמר זה מוצגת הטענה כי ניתן להשתמש במציאות הרבודה במערכת החינוך, באופן שיעצים את מעורבות התלמידים ואת הישגיהם.

המחקר בוחן האם כישורי חשיבה חישובית של תלמידים משתנים בהתאם לסוג המשחקים הדיגיטליים שהם משחקים. במחקר השתתפו 202 תלמידים בגילאי 15-11 אשר לומדים טכנולוגיות מידע, מתוכם 58% בנות ו-42% בנים.

המחקר בוחן את המדיניות של טכנולוגיה חינוכית בישראל לאור הגעת עידן ה-ICT. המחקר מראה את הדרכים שבהן התפתחה המדיניות, ומזהה שני שינויים עיקריים שהתרחשו בשנים האחרונות: ההצגה של הענן החינוכי הלאומי , ומתן אפשרות למדיניות מדגם ( "bring your own device” (BYOD) המתירה לתלמידים להביא לכיתה את המכשירים שלהם. המחקר מנתח את הדרך שבה מקבלי ההחלטות הישראליים תופסים את הקשר בין חינוך, חברה וטכנולוגיה, ואת הכוחות המעורבים בעיצוב המדיניות (Slakmon, Benzi, 2017).

לימור ליבוביץ מתייחסת בבלוג שלה לתובנות העולות מכתבה מעניינת שדנה בשיפור חווית העובד. ליבוביץ מעריכה כי בדומה לשינויים המתחוללים בסביבות העבודה, גם "חדרי הכיתות ייעלמו ויופיעו במקומם מרחבים אחרים. מרחבים אלה לא יאורגנו לפי גיל הלומדים, תחום הלמידה או זהות המורה המלמד. הם יאורגנו אחרת. איזה צורות לארגון מרחב הלמידה הבית-ספרי יתהוו בעתיד? יש לכך כמה 'מבשרים'…כבר כעת קיימים באוניברסיטאות (גם בארץ) מרחבים כאלה. באוניברסיטה נוכל כבר לראות מרחבי למידה שמספקים שרותי למידה לדוגמה- בספריות. מרחבים אלה כבר מתפתחים כיום בבתי ספר. כרגע הם קיימים לצד החדרים המסורתיים" (לימור ליבוביץ).

דוח הורייזון 2017: מהדורת החינוך הגבוה מתאר ממצאים שנתיים מפרויקט הורייזון, פרויקט מחקר מתמשך שתוכנן לזהות ולתאר טכנולוגיות חדשות העשויות להשפיע על למידה וחקירה יצירתית בחינוך. שש מגמות עיקריות, שישה אתגרים משמעותיים ושש התפתחויות חשובות בטכנולוגיה החינוכית ממוקמים ישירות בהקשר של השפעתם הצפויה על משימות הליבה של האוניברסיטאות והמכללות. שלושה החלקים העיקריים של דוח זה יוצרים מדריך עזר בהיר לתכנון טכנולוגי עבור מחנכים, מנהיגים בחינוך הגבוה, מנהלים, קובעי מדיניות ואנשי טכנולוגיה. המחברים מקווים שמחקר זה יסייע לתרום לבחירות שהמוסדות מקבלים לגבי טכנולוגיה בכדי לשפר, לתמוך, או להרחיב את ההוראה, הלמידה, והחקירה היצירתית בחינוך הגבוה ברחבי העולם (NMC).

פעמים רבות בבלוג הזה הבאתי דברים שכתב לארי קיובן. לקיובן קבלות רבות בחקר ההיסטוריה של החינוך, ובמיוחד בחקר הנסיונות לחולל שינויים בחינוך באמצעות הטכנולוגיה. על אף העובדה שלא פעם מציגים אותו כמתנגד לטכנולוגיות דיגיטאליות בבתי הספר, הגישה של קיובן לנושא הרבה יותר מפוכחת. לקיובן היכרות עמוקה עם ההיסטוריה של הנסיונות לשנות את בית ספר, וההכרות הזאת לימדה אותו שאפילו אם מדובר בכלים דיגיטאליים רבי עוצמה שמגיעים לכיתה, אי-אפשר לצפות למהפכות בתהליכי הוראה ולמידה. פעם אחר פעם קיובן מצביע על המורכבות של המתרחש בכיתה, מורכבות שמקשה מאד על שינויים מהירים. הוא מדגיש שלרוב, גם כאשר המורים מאמצים כלים חדשים (או נאלצים על ידי ההנהלות לעשות זאת), הם מוצאים דרך להתאים אותם לשיטות ההוראה שכבר נהוגות אצלם. התוצאה היא שבמקום השינוי הגורף המקווה, בסופו של דבר עולם כמנהגו נוהג (ג'יי הורוויץ).

ג'יי הורוויץ מפנה את תשומת לבנו בבלוג שלו לכתבתו של עידו סולומון, כתב הטכנולוגיה בחברת החדשות של ערוץ 2. "בסיום הכתבה עידו סולומון מציין שהעזרים האלה מרתקים את התלמידים, מגבירים מעורבות וגם מסייעים לשיפור הישגים…אבל לא ברור שהדוגמאות בכתבה של עידו סולומון אמורות לשכנע. ספק אם נכון להיום סיור ב-virtual reality (כך בכתבה מכנים את השימוש ב-Google Cardboard) בהר געש מעניק לתלמיד יותר מידע, או תחושה חזקה יותר, מאשר סרטי הווידיאו המצוינים שכבר קיימים על הרי געש. כמו-כן, אולי השימוש בקוד QR כדי להגיע ל-URL כלשהו נחמד, אבל ספק אם הוא נחוץ, או תורם משהו שמצריך שימוש בטאבלט. אלה אינן דוגמאות שמראות שיש ערך חינוכי בתקשוב. הן פשוט מראות שמשתמשים בו. הדוגמאות ממכללת גורדון בכתבה כן מרשימות, אם כי לא ברור אם אנחנו אמורים להתרשם שקורה שם משהו חיובי, או להבין שבתי הספר עדיין אינם ערוכים ליישם את הידע הפדגוגי/טכנולוגי שהסטודנטיות שם רוכשות (ג'יי הורוויץ).

אחרי שהבינה המלאכותית הזניקה את העולם הדיגיטלי קדימה, טובי החוקרים רוצים לפצח את האתגר האמיתי: לגרום למחשב ללמוד לגמרי לבד, בלי עזרה אנושית. המערכת שפיתחה מג'יק פוני (Magic Pony) נראתה עד לאחרונה כלקוחה מסרטי מדע בדיוני, שמאחוריהם עומדים תסריטאים שלא מבינים איך באמת טכנולוגיה עובדת. היא משפרת תמונות וסרטונים באיכות ירודה, ומוסיפה להם פרטים יש מאין. תמונת פנים מפוקסלת הופכת חדה, וצילום של חלק קטן ומטושטש מקיר לבנים ייהפך לתמונה אמינה ומפורטת להפליא של הקיר כולו. הטכנולוגיה שעליה נשען ההישג המרשים מעניינת אפילו יותר: היא מבוססת על בינה מלאכותית מתקדמת במיוחד, מהסוג המכונה בז'רגון המקצועי "למידה עמוקה בלתי מונחית" (עמי סלנט).

במסגרות בית-ספריות עכשוויות, מנהיגים המבקשים לתמוך בהתפתחות מקצועית ניצבים בפני אתגרים רבים. אתגרים אלה דורשים מחנכים המסוגלים ליטול על עצמם למידה מקצועית שהיא מתמשכת ומסתגלת לשינוי. כמונח, התפתחות מקצועית מתמשכת מבטאת צורות שונות רבות של התפתחות מקצועית הן פנים אל פנים הן בהקשרים מקוונים. אולם, בעוד שמנהיגים בית-ספריים מבקשים לסייע בקידום התפתחות מקצועית מתמשכת אפקטיבית, זיהוי המודל הטוב ביותר של התפתחות מקצועית מתמשכת עבור כל אחת מהקהילות הבית-ספריות מהווה עדיין אתגר. מחקר משולב זה מבקש להבין את הגורמים ההקשריים המשפיעים על האופן שבו מנהיגים בית-ספריים מסייעים בקידום התפתחות מקצועית מתמשכת בקהילותיהם (Stevenson, Michael; Hedberg, John G.; O’Sullivan, Kerry-Ann; Howe, Cathie, 2016).