הדגש המחודש בארה"ב הניתן כיום לתחומי ההתנסות בשדה במסגרת הכשרת מורים הביאה גם לדיון מחודש לסוגיה של הקשר המבני בין מרכיבי תוכניות הכשרת המורים התיאורטיים והמעשיים. על רקע זה, בוחנים פרופסור פאמלה גרוסמן ועמיתיה את סוגיית הלכידות בתוכניות הכשרת מורים בארה"ב. המחברים בוחנים את הקשר בין ההתנסות בשדה ובבתי הספר ובין מבנה הקורסים להכשרת המורים וגם מתייחסים לעמדות הסטודנטים לגבי הקשר בין הקורסים התיאורטיים והחזון הנלווה לבין תוצרי ההתנסות בפועל בבתי הספר. האם במהלך ההתנסות בביה"ס ניתנת לסטודנטים האפשרות ליישם את מה שלמדו ונחשפו בקורס עצמו. כלומר, האם נוצרה לכידות בין הקורסים התיאורטיים באוניברסיטה או המכללה לבין הדגשים ואיכות ההתנסות שלהם בשטח. המאמר מבוסס על ניתוח הנתונים של תוכניות הכשרת המורים בעיר ניו יורק והקשר ביניהן ובין ההתמחות המעשית בבתי הספר (Grossman, Pam; Hammerness, Karen M.; McDonald, Morva; Ronfeldt, Matt ).

במסגרת המחקר השתמשו החוקרים במסגרת שפותחה להבנת יכולתם של מורים ולהשהות את תשומת הלב ולהבחין בחשיבת תלמידים . במחקר השתתפו שלושה מורי יסודי בסיום תוכנית ההכשרה שלהם והממצאים נאספו ע"י ראיון פותח, הקלטת שני דיונים כיתתיים בתוספת ניתוחים ורפלקציות על הדיונים מתוך הזיכרון, צפייה בתיעוד השיעורים תוך התקדמות בקטעי הדיון וכתיבת ניתוחים רפלקציות לא מן הזיכרון וראיון מסכם. עבודה מול קטעי שיעורים מצולמים עשויה להביא את תשומת-לב המתכשרים לניתוח מורכב ומבוסס-עדויות בשאלה אם ואיך אינטראקציה כיתתית במסגרת דיונים מקדמת למידה בתחומי דעת שונים ( Rosaen, C.L., Lundeberg, M., Cooper, M., Fritzen, & Terpstra, M) .

המאמר מתאר את תהליך התכנון והיישום של למידה פרויקטנתית מבוססת וידאו דיגיטאלי בסדנאות של סטודנטים להוראה בארה"ב. המאמר מתאר את הרציונאל הפדגוגי לשילוב הפקת וידאו דיגיטאלי בקרב סטודנטים להוראה ומדגים שלב אחר שלב כיצד תכננו והפיקו הסטודנטים פרויקטים פדגוגיים מבוססי וידאו דיגיטאלי. הסטודנטים להוראה היו כולם בוגרי תואר ראשון אשר התמחו בתחומי הדעת כגון הוראת אנגלית, הוראת מתמטיקה והוראת ביולוגיה. הקורס נמשך כ-6 שבועות ובמהלכו נדרשו הסטודנטים לעבוד בצוותים קטנים על מנת להפיק בעצמם את סרטי הוידאו הדיגיטאליים המתארים מצבי הוראה והוראה בכיתות (. Sweeder, J)

מאמר זה מתאר פרוייקט ייחודי: שיבוצן של סטודנטיות בגנים מאולתרים שבהם שוהים ילדי מהגרי העבודה בתנאים פיזיים קשים במיוחד שה"גננות" (baby sitters) בהם חסרות כל הכשרה וידע חינוכיים. במאמר מוצגות תימות עיקריות שעלו מתוך ניתוח תוכן איכותני של רפלקציה שכתבו הסטודנטיות במהלך ההתנסות. הממצאים העיקריים מצביעים על שינויי בשני תחומים: העצמת המודעות החברתית (כולל התפתחות של ביקורת חברתית) וחידוד הזהות הפרופסיונלית והעוצמה המקצועית של הסטודנטיות כנשות חינוך (דורון לדרר, איריס סלונים)

היחסים הנרקמים בין פרחי הוראה ובין המורים המאמנים הם אינטנסיביים ומורכבים למדי ומייצגים השקעה גבוהה מבחינת המורים המאמנים. לכן, להצלחה או לכישלון של פרחי ההוראה בהתמודדויות בשלבים אלו נודעת השפעה לא מבוטלת על המורים המאמנים עצמם. המאמר מנסה לבחון כיצד כשלון של פרחי ההוראה במהלך התמודדות בשלבי ההתמחות משפיעים על תחושת העצמי של המורה המאמן ועל ייעודו כמורה מאמן. המאמר בנוי מסיפורי מקרים של מורים מאמנים המתארים את פרחי ההוראה, הוא מתעד בעיקר את נקודות המבט שלהם ליחסים המורכבים עם פרחי ההוראה אשר בהנחייתם ומציג את המתחים והשלכותיהם על המורים המאמנים (Siebert, Cathy J)

המאמר מתאר את תהליכי השינוי של מדריכה פדגוגית מתודית בתחום הוראת המתמטיקה כתוצאה מהשתתפותה הפעילה בבנייה של עמיתות בין המכללה לבין בתי הספר המאמנים. העבודה של המדריכה הפדגוגית במסגרת העמיתות דרשה ממנה להגדיר מחדש את תכני עבודתה, את תהליכיה ובעיקר את המרחב שהיא מתרחשת בו. המאמר מבהיר את השינויים המבניים שחלו בתפקיד הכשרת הסטודנטיות להוראה במסגרת העמיתות ומשתף את הקוראים במסע האישי –מקצועי שעברה מחברת המאמר , המדריכה המתודית, בעבודתה בעמיתות(רגב, חיותה)

המאמר מציג את תמצית הגדרת מקומו ותפקידו של המד"פ בתכנית ההכשרה של הסטודנט. החלק הראשון של המאמר דן בתהיות ובלבטים סביב ניסוח חזון חינוכי המנסה לתת תשובות לשאלות, כגון מהי ההוראה הראויה ומיהו המורה הראוי. החלק השני מוקדש לניסיון לחדור אל עולמה של סטודנטית בשנת לימודיה השנייה, המתארת ביומן מסכם את התנסותה בבית הספר. באמצעות ניתוח מפורט של היומן שנכתב כהערכה עצמית ביקורתית של הסטודנטית עצמה, בוחן המחבר את פרשנותה ואת הערכתה העצמית לאור המאפיינים של חזון חינוכי שפרטיו נדונו בחלק הראשון של המאמר. בדרך זאת, הדיון בשתי נקודות הקוטב – מחד גיסא, ההתחברות אל עולמה ואל נקודת מבטה של המודרכת ומאידך גיסא, הניסיון להטיל אור על נקודת מבט זאת מן הפרספקטיבה של צמיחה לקראת מעמד של מורה ראויה – מסייע, לדעת המחבר, להדגים כיצד חזון חינוכי כמסגרת רעיונית מאפשר לנו לשאול שאלות באשר להתנסות של סטודנטים מודרכים ובאשר לפרשנות שהם נותנים להתנסות זו (זילברשטיין, משה)

בשנים האחרונות גברה המודעות בצורך להכשרה בתחום ההתמחות, בעיקר בתחומי המתמטיקה והמדעים, בשל כך חשוב שהסטודנטים המתמחים בטבע ומדע יתנסו בהוראת תחומי דעת אלה. המחקר מלווה יוזמה ייחודית של החוג לטבע ומדע במכללת אורנים, על פיה הועבר למעשה קורס הדידקטיקה של הוראת המדעים מהמכללה לשדה ושולב במערך ההתנסות בבית הספר. הסטודנטיות בנו יחידת לימוד שלמה במדעים, בהתאם לתכנית הלימודים, והיו אחראיות בלעדית להוראתה בכיתה. אופן כזה ניתנה לסטודנטיות הזדמנות להתנסות עצמאית בהוראה בתחום התמחותן, בתמיכה של מרצת קורס הדידקטיקה. בשל ייחודו של הפרויקט יש חשיבות רבה לליווי על ידי מחקר הערכה המתייחס לכל ההיבטים הרלוונטיים. המחקר הראה שניתן לשפר את תהליך ההתנסות המעשית בבית הספר: ישנו ערך רב לתהליך של שילוב לימודי הדידקטיקה בהתנסות מעשית ממשית של סטודנטים המתמחים במדעים. באופן כזה יכלו הסטודנטים לבצע את המעבר מלומד פסיבי למתנסה פעיל ועד למורה מוביל כיתה באופן מושכל, תוך רפלקציה תמידית ובתמיכה צמודה של המערכת האקדמית (מיכל קרופניק-גוטליב ושרה פאר)

בשנת הלימודים תשס"ד החלה מכללת תלפיות ביישום השינויים. הושם דגש מיוחד על שדרוג מבנה העבודה המעשית בהתאמה ל"מודל החלחול" ולמודל פתרון בעיות של (Hall & Hord (1987. השדרוג כלל מעבר לשני ימי עבודה מעשית בביה"ס המאמן (במקום יום אחד), מעורבות רבה יותר של הסטודנטיות בחיי ביה"ס, הכרות עמוקה יותר של צרכים מיוחדים בקרב תלמידים ותרומה של הסטודנטיות לביה"ס מעבר להוראה דיסציפלינרית בכיתות האימון. מטרת השינויים – להעניק לסטודנטית הכשרה רחבה בהתמודדות עם שונות בין תלמידים, להגביר את תחושת מסוגלותה כמורה ובמקביל לסייע לביה"ס המאמן לקדם את תלמידיו ולממש את הפוטנציאל הטמון בהם – כל תלמיד כפי יכולתו וצרכיו.