הדיון במסגרת שולחן עגול בכינוס עסק במספר דילמות בסוגיית הוראת שיעורי מתודולוגיה מחקרית במסגרת תכנית הלימודים בהכשרה להוראה. הדיון יתבסס על ממצאי מחקר הערכה שנעשה במכללה להכשרת מורים בשנת 2006. במחקר נבדקו שיעורי המתודולוגיה המחקרית אל מול ציפיותיהם של גורמים שונים: מרצים המלמדים קורסים אלה, סטודנטים הלומדים אותם ומרצים המלמדים סמינריונים, שבהם נעשה שימוש בידע שנרכש בשיעורי המתודולוגיה. ניתוח הממצאים הוביל לדיון בשתי שאלות עיקריות. האחת, מהי חשיבותם של שיעורי המתודולוגיה למתכשרים להוראה ומדוע חשוב לכלול אותם בתכנית הלימודים? השאלה השנייה, האם שיעורי המתודולוגיה המחקרית במתכונתם הנוכחית עונים על המטרות שהוגדרו? (אילנה בנימין פאול' חרותה ורטהיים).

אילו כישורי חשיבה ראוי להנחיל למתכשרים להוראה, כדי להכינם למשימת ההוראה העתידית? לשם כך נבחרה המיומנות השבחה (melioration), הנחשבת למיומנות חשיבה תיאורטית מסדר גבוה, וזו הגדרתה: "המיומנות לבחור במצרף המתאים של מידע וליישמו בפתרון בעיות בסיטואציות שונות – בזמן ובמקום, ובכך להשביח את המצרף". במחקר פותחה, יושמה ונמדדה תכנית לאימון במיומנות הקוגניטיבית השבחה אצל סטודנטים להוראת המדעים במכללה למורים, בהשוואה להקניית חשיבה מסדר גבוה בקבוצת הביקורת כתחום תוכן לאימון במיומנות נבחר המושג אנרגיה. הסטודנטים קישרו בין ידע מדעי לבין ידע תרבותי ליצירת רעיונות חדשים. ממצאי המחקר מראים שיפור במוטיבציה ללמידה, בפתיחות ובחשיבה היצירתית שהפגינו הסטודנטים (אדווה מרגליות)

המחקר שנערך בגישה האיכותנית בודק לאורך שש שנים, התפתחות תפיסת ההוראה של סטודנטים-מורים בתכנית הכשרת מצטיינים, אודות מקום המורה והתלמידים בשיעור. נאספו נתונים בשני הקשרים שונים; התפיסה הראויה-המוצהרת ותפיסת ההוראה בפועל. חשיפת התפיסות אודות ההוראה הראויה תוך השוואה בינן לבין ההתנסות הראשונית באימוני הוראה, מבקשת להצביע על היבטיו השונים של ידע ההוראה. הממצאים מצביעים על פער בין תפיסת הראוי שמבטאת גישה קונסטרוקטביסטית של הוראה לבין ההוראה בפועל שמציגה פדגוגיה פוזיטיביסטית- מסרנית. מהתמונה המתקבלת ניתן להציע דרכים לטיפוח סטודנטים-מורים בעלי חזון חינוכי, שמתמודדים עם מציאות ההוראה ונקלטים במערכת כמחדשים ומעורבים (אורי קצין)

בהרצאתה, הסבירה קארי סמית' את המקור לשינוי בכיוון של היישום והתיאוריה, לאור ראיית האקדמיה וביה"ס את המושג. בעוד האקדמיה מסמלת ציביליזציה, כוח וסטטוס, מסמל בית הספר את הטבע הפראי והמסוכן. במודל אותו מציגה סמית' מצויים ארבעה תחומים השלובים אלה באלה: הפעולה המתוקנת, ניסיון, הבנה מופשטת והבחנה רפלקטיבית, ובה מובאים אמצעי מידע אחרים לתוך התהליך. המודל נתמך גם בתיאוריות של מחקר עצמי. הוא יוצא מנקודת ההוראה בקווים מקבילים של ידע תיאורטי ומיומנויות מעשיות בכיוון לאוטונומיה המקצועית וההחלטה המקצועית. המודל בנוי על המודל של Branstads. לפי מודל זה, מתרחש העיסוק בבעיה חדשה, ועל המורה לנחש מה עשוי להיות או לקרות.

ההרצאה התמקדה בקידום הרעיון של Scholarship of Teaching בעקבות תפיסתו של לי שולמן, לפיה יכולת אקדמית של מורים מתייחסת להפיכת ההוראה לציבורית, העברת ביקורת על ההוראה, והעברתה (שיתופה) לאחרים. אן ליברמן הראתה אתרים של מורים ודיברה על משמעות פתיחתם לציבור, מה הם למדו מהפיכתם לציבוריים ומהעלאת החומרים על האינטרנט. אן ליברמן גם דיווחה איך מורי מורים השתמשו בעשייתם של אותם מורים ללמד סטודנטים להוראה.

הכנס הבינלאומי החמישי שיתקיים ביוני 2007 יתארח במכללה האקדמית ע"ש קיי באר שבע ובמכון מופ"ת. הכנס יעסוק בנושאים המרכזיים שעל סדר היום בתחום הכשרת מורים. נושאים עיקריים שיידונו בכנס: אידאולוגיות ומדיניות בחינוך והשלכותיהן על הכשרת מורים; ידע פדגוגי, ידע דיסציפלינרי וידע פרקטי בהכשרה להוראה; הכשרת מורים בהקשר חברתי ותרבותי; אבני דרך בהתפתחות המקצועית של המורים; תכניות לימודים ומודלים בהכשרת מורים הכשרת מורים כפרופסיה מתהווה. הערכה והכשרת מורים. בכנס ישתתפו חוקרים ומרצים בכירים מן השורה הראשונה בארץ ובעולם, והוא יכלול הרצאות מליאה, מושבי הרצאות, סימפוזיון, מושבי דיון ועוד. תאריך אחרון להגשת הצעות: 30 בנובמבר 2006.

במושב זה הציגו שני חברי ועדת אריאב (2006), פרופ' תמר אריאב ופרופ' שלמה בק את המתווה החדש של הכשרת מורים. בחלק הראשון תוארו הרקע וההקשר מהם צמח המתווה להכשרת מורים עד לאישור המועצה להשכלה גבוהה. תוארו עקרונות מנחים ומטרות המתווה, והוסברה חשיבות ההמלצות והשלכותיהן. בחלק השני של המושב הועלו שאלות תיאורטיות לגבי חדשנותו של המתווה: האם הינו 'עוד מאותו דבר' או האם הוא מייצג שינוי פרדיגמאטי. נטען כי ניתן לבחון את המתווה משתי נקודות ראות: הראשונה המעוגנת בשאלה 'האם והיש צורך שמורה ידע ויהיה מסוגל לעשות?' השניה, המתמקדת בשאלה "'מה צריך המורה להיות?'

עבודה זו מציגה ניתוח שיח אישי וקבוצתי של מתכשרות להוראה, במהלך קורס, במכללה להכשרת מורים. השיח עוסק במשימת הקורס, חניכה שבועית, של אדם מאותגר שכלית על ידי מתכשרת להוראה. מטרת העבודה לאפיין את התפתחותן המקצועית של משתתפות הקורס, המתכשרות להוראה, באמצעות מודל התפתחות מקצועית של קגן (Kagan).ממצאי ניתוח ראשוני של דגימות שיח, מצביעים בתחילת המשימה על חששות וקשיים אישיים ובהמשך על רכישת ידע חדש, ללא שימוש במקורות ידע חיצוניים, כגון חומר קריאה. הממצאים ראשוניים, ועשויים להצביע על תהליך התואם בחלקו את המודל של קגן, לפיו, התנסות תורמת לרכישת ידע חדש ושינוי באמונות אצל מתכשרות להוראה (דיתה פישל)

הרצאה מעניינת שהוצגה בכנס ED-MEDIA האחרון בוונקובר יוני 2007 על שימוש בטכנולוגית חדשנית של מצלמת וידאו זעירה להכשרת מורים. החידוש הוא בטכנולוגיה של videography, כלומר מצלמת וידאו זעירה המותקנת על משקפיו של פרח ההוראה בכיתה וקולטת את ההתנסות מנקודת מבטו שלו הלכה למעשה. ההקלטה מספקת למורים המאמנים מידע מועיל על התנהגות פרח ההוראה במהלך השיעור ועל המעבר שלו בין הסתכלות בכיתה להסתייעות בספר או בתכני הלימוד שלפניו. ההשערה של צוות מורי המורים שהפעיל את הניסוי המבוקר היא כי הצגת ההקלטה מנקודת התצפית העצמית בפני הסטודנט תועיל לו ברפלקציה על מהלך השיעור ותקל עליו לשפר את הוראתו בשיעור הבא שיעביר (Louis Rosenberg, James Gentilucci)

מאז שנת 2000 התרחבו התוכניות האלטרנטיביות להכשרת מורים בארה"ב והן מכשירות כיום כשליש מהמורים החדשים בארה"ב . יחד עם זאת, בחינה לעומק של מסלולי ההכשרה האלטרנטיביים להכשרת מורים מגלה כי מבחינת המהות, מרביתם אינן לאמיתו של דבר תכניות חלופיות לתוכניות ההכשרה הרגילות . עפ"י הדו"ח של מכון Thomas B. Fordham Institute משנת 2007 מרבית התכניות האלטרנטיביות אינן מגשימות את מטרותיהם לגייס מועמדים מוכשרים שביקשו להחליף ייעוד ומקצוע. הם מציעים , אמנם , מסלול הכשרה מעשי ומהיר להוראה בכיתה , אך המועמדים המגיעים אינם בהכרח כאלו שביקשו ייעוד בהוראה כתחליף לעבודה הרגילה שלהם ( Keller B).