הכשרה מקצועית
מיון:
נמצאו 33 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    אחת ממטרותיה המרכזיות של מערכת החינוך היא להכשיר את בוגריה לשוק העבודה העתידי, שיהיה שונה בצורה ניכרת משוק העבודה הנוכחי. לפיכך, על אנשי חינוך להתעדכן בחידושים הטכנולוגיים ובתחזיות לגבי שוק העבודה שיקבל בעוד עשור או שניים את פניהם של התלמידים. חשוב במיוחד לדעת אילו מקצועות עתידים כנראה להיעלם, ולאילו מקצועות עתיד הביקוש לגבור – ולעצב את תכניות הלימודים ואת מקצועות הלימוד בהתאם לתחזיות אלה.

  • סיכום

    טכנולוגיה. זאת ה-מילה של התקופה הנוכחית, בחינוך ובתחומים אחרים. אבל כיצד משלבים אותה בבתי הספר ומשתמשים בה בצורה ראויה ויעילה? בדו"ח מיוחד של המרכז לחינוך דיגיטלי האמריקאי ניסו להשיב על שאלה זו.לפי מחברי הדו"ח מפברואר 2018, כדי להשיג חינוך טכנולוגי יעיל יש לשנות את המיקוד: במקום להתחיל עם התלמידים – שכיום נולדו לתוך התרבות הטכנולוגית ולכן מיטיבים להשתמש בה – יש להתמקד דווקא במבוגרים המלמדים אותם. ההכשרה המקצועית הדרושה להם אינה הכשרה מסורתית שבה יושבים אנשי ההוראה ולומדים חומר באופן פאסיבי; לכן, יש להעניק להם את ההזדמנות לקחת סיכונים, לשתף פעולה זה עם זה ולהשתמש בטכנולוגיה ככלי המאפשר ליצור סביבת לימודים מותאמת אישית.

  • לינק

    יש לכם ראש גדול? ההשתלמויות המקוונות מחכות לכם. ההשתלמויות המקצועיות של המורים עוברות לרשת – ולצד היתרונות הברורים של האפשרות ללמוד בלי לצאת מהבית, חשוב לזכור שהן גם דורשות יותר השתתפות, מאמץ ומחשבה – ומבשרות את העתיד של הלמידה (תמירה גלילי).

  • לינק

    כל צעיר זקוק לקשר אמיץ עם מבוגר מיטיב בחייו. בהנחיות בטיחות טיסה מלמדים אותנו שהמבוגר צריך להרכיב את מסכת החמצן קודם כול על פניו שלו. רק אז יתפנה לטפל בילדים. מחקרה של רונלי רותם מלמד עד כמה חיוני שאנשי חינוך יטפלו גם בעצמם, יקבלו הדרכה, ייעטפו בחיבה. המחקר נעשה בקרב נשות חינוך חרדיות ובקרב אוכלוסיית סיכון. נאיבי לחשוב שהתוצאות תקפות רק לגביהם (רונלי רותם).

  • תקציר

    בעוד שהלמדנות על מחקר מורים ממליצה על הערך שבעבודה זו עבור ההוראה והלמידה, ישנם אתגרים בקיומה מעבר להכשרת המורים, בין היתר משום שמורים עשויים שלא לדמות את עצמם כחוקרים. בהתבסס על תיאוריות תרבותיות-חברתיות של זהות, מאמר זה משתמש בניתוח שיח כדי לשקול כיצד מרצה בקורס לתארים מתקדמים על מחקר מורים תמך במורים בפועל (inservice teachers) בהבניית זהויותיהם כמורים חוקרים (Taylor, Laura A. , 2017).

  • תקציר

    ניתן להתייחס לקורסי המוּק (Massive Open Online Course – MOOC) כשיטה יחסית חדשה ללמידה דיגיטלית במקום העבודה, וקיימות עד כה עדויות אמפירית מועטות לגבי קבלתם של קורסי המוּק והאפקטיביות שלהם ללמידה מקצועית. בנוסף לממצאים הקיימים לגבי עמדות המעסיקים, מחקר זה מבקש לבחון את נקודת המבט של העובד כלפי קורסי המוּק בהקשרים מקצועיים ולחקור עוד את קבלתם של קורסי המוּק לצורך למידה במקום העבודה. נערך סקר בקרב 119 עובדים ממגוון רחב של עסקים ביחס למוטיבציה, אקרדיטציה, ותמריצים הקשורים להשתתפות בקורסי המוּק (Egloffstein, Marc; Ifenthaler, Dirk, 2017).

  • תקציר

    מאמר זה חוקר את תפקידם של מורי המורים בבתי ספר ובאוניברסיטאות באנגליה ואת השינויים שהתחוללו בתחום של הכשרת המורים הראשונית כתוצאה מהיוזמה הממשלתית (2015-2010) של "הכשרה בבית הספר" (School Direct). הדיון והמסקנות המוצעות הם חיוניים, עכשוויים ובעלי חשיבות מרכזית עבור כל האוניברסיטאות הכוללות תכניות להכשרת מורים ראשונית, כמו גם בתי ספר המעורבים בהכשרת מורים ראשונית, ולכל הצדדים שיש להם עניין במתן הכשרת מורים אפקטיבית. המאמר בוחן באופן ביקורתי את מדיניות הכשרת המורים הראשונית באנגליה על פני תקופה של עשרים השנים האחרונות (Jackson, Alison; Burch, James, 2016).

  • לינק

    רבים מדברים על אודות "חדשנות פדגוגית", אך נשאלת השאלה – מה למעשה עומד מאחורי מושג זה? הספר הכשרת מורים במבוך החדשנות הפדגוגית מציג פסיפס מגוון של נקודות מבט על חדשנות פדגוגית בהכשרת מורים בישראל ועל משמעויותיה. דיון זה אינו מצטמצם לדיון מהסוג ה"טכני", הבוחן דרכים חדשות ויצירתיות לפתרון בעיות. אדרבה, פעמים רבות הוא מגלם בתוכו שאלות פוליטיות-אידאולוגיות רחבות, שמאחוריהן מיוצגות תפיסות עולם מגובשות ועמדות ערכיות. בתקופות של שינוי וחוסר יציבות גובר הצורך בדיון ער בשאלות פדגוגיות למיניהן ומתפתחת נטייה להציע כיוונים חדשים של חשיבה ועשייה (יעל פויס).

  • תקציר

    למרות הספרות הרבה בנושא קריירות של מורים מפרספקטיבה אינדיבידואלית, קיימת ספרות מעטה יחסית הקושרת את הפרספקטיבות של המורים עצמם לאופן שבו בתי ספר כארגונים עוסקים בקריירות. המטרה של מאמר זה היא, ראשית, לתאר כיצד האוריינטציות של המורים כלפי קריירות משתנות על פני שלושה ממדים. שנית, לבחון כיצד בתי ספר כארגונים מתמודדים עם קריירה, תוך פיתוח מודל של תגובות ארגוניות, כולל פיתוח מושג של "תרבות קריירה", הנובע מניתוח של ראיונות ביחס לשלוש שנות ההוראה הראשונות שנערכו עם מנהיגים בכירים ועם מורים בשנת ההוראה השנייה שלהם (Coldwell, Mike, 2016).

  • תקציר

    תקציר מנהלים זה דן ברמת ההתמקצעות של מורים מקצועיים בבתי ספר יסודיים בארצות הברית. משום שהוראת מקצועות בבתי ספר יסודיים אינה ברמה מספקת, סקרו מחברי התקציר ארבע מערכות חינוך מצטיינות על מנת להבין כיצד ניתן לשפר את רמת ההוראה בארצם. הדגשת חשיבות מומחיותם המקצועית של מורים על ידי מנהיגים חינוכיים רלוונטית לכל חלקי מערכת החינוך, החל מהכשרת המורים, דרך פיתוח תכנית הלימודים וחומרי הדרכת מורים ועד לדרישות מן התלמידים לפתח הבנה מעמיקה של החומרים המקצועיים.

  • תקציר

    מחקר זה בחן את התפיסות של מורים ישראליים למתמטיקה בבתי ספר יסודיים לגבי צרכיהם המקצועיים, במטרה לפתח קורסי הכשרה למורים בפועל שמספקים צרכים אלה. שמונים וארבעה מורים ענו על שאלון ורואיינו. התוצאות מראות שהצרכים העיקריים של המשיבים משויכים לחיזוק יכולת הידע הדידקטי שלהם להתמודדות עם היבטים רגשיים הקשורים ללמידת מתמטיקה של תלמידים. אף על פי שלרוב המשיבים חסרה הכשרה פורמלית במתמטיקה, הם מייחסים פחות חשיבות לצורך שלהם בהגברת הידע בתחום (Shriki, Atara; Patkin, Dorit, 2016).

  • תקציר

    מגזר הקולג'ים למטרות רווח הוא ככל הנראה הסקטור השנוי ביותר במחלוקת והכי פחות מובן בהשכלה הגבוהה כיום. העשור הקודם הוביל לשפע של עניין ציבורי ומבט בוחן באם קולג'ים ואוניברסיטאות למטרות רווח מספקים חינוך איכותי לאוכלוסיות סטודנטים מוחלשות. בעוד שהפוליטיזציה שלהם זכתה לתשומת לב רבה, קיים מחקר מועט בהרבה לגבי התנסויות סטודנטים במוסדות למטרות רווח היכול לתרום בצורה טובה יותר להבנה מושגית, מוסדית ומעשית של מגזר זה של השכלה גבוהה. תוך שימוש בנתונים אתנוגרפיים מקולג' למטרת רווח בגודל בינוני בפרוורים, המחברת בילתה שבעה חודשים לחקירת התרבות החינוכית מהפרספקטיבה של הסטודנטים הרשומים (Iloh, Constance, 2016).

  • לינק

    דוח זה מסכם תהליך לימוד בנושא חינוך בלתי פורמלי לילדים, בני נוער וצעירים בישראל. מטרתו העיקרית היא להציג ולתאר בתמצות חלק לא מייצג מהעושים במלאכה – מטרותיהם, אופני פעולתם, הישגיהם וכן אתגרים וחסמים שאיתם הם מתמודדים. הכותרת 'חינוך בלתי פורמלי לילדים, נוער וצעירים בישראל' משתקפת במציאות באין-ספור פעילויות הנחלקות לסוגים שונים, יש להן מטרות שונות, והן מופעלות וממומנות על ידי מגוון רחב של גופים ומוסדות – ממשלתיים, מקומיים, פילנתרופיים ופרטיים. בתהליך הלימוד ביקשנו להיפגש עם השחקנים הגדולים בתחום וכן עם מגוון לא מייצג של ארגונים, גופים ומוסדות שמציעים פעילות בתחום החינוך הבלתי פורמלי (נעמי מנדל-לוי ואיתי ארצי).

  • סיכום

    בתוכניות הכשרת מורים בעולם, בעיקר באנגליה ובארה"ב והיום גם בחלק ממדינות OECD נוספות ניתן לזהות שינוי לכיוון של נתיבי הכשרה מבוססי בית ספר (Tatto & Furlong, 2015), שצמחו כדי למשוך מגוון מועמדים להוראה וכהיענות לצרכים שונים של בתי ספר. כתוצאה מכך נוצרה שונות תפקידית על רצף הנע ממורי מורים המועסקים במוסדות ההשכלה הגבוהה בלבד ועד – העובדים רק בבית הספר ומתפקדים כמורים וכמורי מורים, להלן "מורי מורים בית-ספריים". מטרת הכותבים במחקר הייתה לבחון כיצד תופסים מורי המורים הבית-ספריים את תפקידם. החוקרים בקשו לבחון, תוך הקשבה לזווית הראייה של מורים אלה, מהם התביעות והגמולים של תפקיד דואלי זה וכיצד בתי ספר ומורי מורים יכולים לתמוך בלמידה המקצועית במסגרות פורמליות ובלתי-פורמליות של מורים אלה (White, E., Dickenson, C., & Weston, K).

  • סיכום

    מטרת המחקר הייתה לזהות תפיסות המנחות מורי מורים בעבודתם עם סטודנטים, ללמוד את מאפייניהן ולהבחין ביניהן. במחקר השתתפו 86 מורי מורים ממכללה אחת לחינוך שענו על שאלון מקוון. נערכו ראיונות חצי-מובנים לחלק מהעונים על השאלון. ניתוח הנתונים העלה שלוש תפיסות המנחות מורי מורים בעבודתם עם מתכשרים להוראה: 1) תפקיד מורה המורים הוא לסייע למתכשרים להצליח בלימודיהם; 2) תפקיד מורה מורים הוא להעצים מתכשרים ולסייע להם לצמוח; 3) תפקיד מורה המורים הוא לשרת כמתווך בין תיאוריה ומעשה (Leah Shagrir).

  • תקציר

    המטרה של מטא-אנליזה זו היא לבחון את היכולת של סביבות למידה מקוונות לסייע לקידום המאפיינים הקריטיים של התפתחות מקצועית של מורים שזוהו על ידי דסימון (Desimone, 2009) כמיקוד בתוכן (content focus), למידה פעילה (active learning), קוהרנטיות (coherence), משך הזמן (duration) והשתתפות קולקטיבית (collective participation). ניתוח של 20 מחקרים אמפיריים ביקש לחשוף את מטרת המחקר, המתודולוגיות שבהן השתמשו, והממצאים העיקריים. מחקרים רבים ציינו את היכולת של סביבה מקוונת לערב את המורים בלמידה פעילה, בהשתתפות קולקטיבית ובפעילויות למידה ממוקדות תוכן (Surrette, Timothy N.; Johnson, Carla C. , 2015).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה היא ללמוד כיצד מחנכי הגיל הרך מקבלים החלטות אתיות. המחקר גם בוחן כיצד מחנכים אלה עשויים ללמוד לבסס את החלטותיהם האתיות על קוד אתי מקובל מבחינה מקצועית באמצעות תהליך השתתפותי של פיתוח מקצועי. תוצאות הניתוח מראות שמהערכה מוקדמת ועד ההערכה שלאחר מכן, המורים שינו את האופן שבו הם זיהו ופתרו דילמות אתיות מקצועיות. כתוצאה מהשתתפות בלמידה המקצועית ובדיונים לגבי דילמות אתיות, המשתתפים השיגו הבנה חדשה והיכרות עם התנהגות אתית מקצועית, והיו מסוגלים להבחין דילמות אתיות משיפוטים אחרים כאשר היכרותם עם הקוד האתי גדלה והיו מסוגלים להשתמש בו (French-Lee, Stacey; Dooley, Caitlin, 2015).

  • סיכום

    במחקר נבדקה הדרך שבה מורי מורים מתחילים ומנוסים לומדים בקהילייה ומתפתחים מקצועית, ונבחנו דפוסי ההתפתחות המקצועית (או העדרה) בעיקר בזיקה להעמקת החשיבה בקורסים במכללה. הנתונים נאספו במהלך הפעלה של שלוש תוכניות שנתיות שונות להתפתחות מקצועית למורי מורים במכללה בישראל. בכל אחת מהתוכניות היו 3 שלבים: הראשון – חשיפה להיבטים שונים של "הוראת חשיבה" (Ritchhart et al., 2011), השני – שילוב חשיבה בהוראה בשיטות חדשות, השלישי – רפלקציה על הפדגוגיות ומעשה ההוראה (Brody, D. L., Hadar, L. L).

  • סיכום

    המאמר מציג סקירת-על שמטרתה להעמיק את ההבנה והידע על הכשרת חונכים למורים מתחילים. הכותבים סקרו 10 מחקרים (1998-2013) שהתמקדו בנושא זה. התפתחות מקצועית של חונכים משמעותה מעבר ממעמד של מורה מנוסה למעמד של חונך השולט בדרכי הוראה ובדרכי חונכות. ניתן לראות הוראה וחונכות כשתי פרקטיקות נפרדות. בהמשגה של התפתחות מקצועית של חונכים במחקר ניכרות שתי גישות עיקריות:הראשונה: התפתחות מקצועית ולמידה בלתי-פורמלית של חונכים; השנייה: למידה פורמלית / תוכניות מובנות או למידה בלתי פורמלית מאורגנת (Aspfors, J., & Fransson, G).

  • סיכום

    במחקר זה: מורי מורים הם מורי בית ספר שעובדים עם מתכשרים להוראה (חונכים, מאמנים) ומורי מכללה/מדריכים פדגוגיים ממוסד ההכשרה. החוקרים ניתחו העדפות למידה בהיבטי "מה" ו"איך" של מורי מורים. נבדקו ארבע קבוצות: מורי מורים שהם מורי בית ספר בעלי ותק של פחות מ-7 שנים, ובעלי ותק של 7 שנים ומעלה, מורי מורים ממוסד ההכשרה בעלי ותק של פחות מ-7 שנים ובעלי ותק של 7 שנים ומעלה (Dengerink, J., Lunenberg, M., & Kools, Q).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין