הוראת מתמטיקה
מיון:
נמצאו 194 פריטים
פריטים מ- 121 ל-140
  • לינק

    המחקר המדווח מבוסס על נתוני השלב השלישי של מחקר SITES2006, שהתנהל בשנים 2007-2005 כסקר של בתי"ס ומורים (Law, Pelgrum & Plomp, 2008). מטרתו לזהות יישומים פדגוגיים משולבי תקשוב במתמטיקה ומדעים בכיתות ח' בחטיבות ביניים. מורים למתמטיקה ולמדעים משתמשים בתקשוב לעיתים רחוקות בשיעוריהם, בהשוואה לעמיתיהם בעולם, במיוחד בהוראת המתמטיקה. המורים אמנם מקבלים עידוד לפתח מיומנויות תקשוב, במיוחד בתחום שילוב האינטרנט בהוראה ופיתוח משימות לימודיות אותנטיות, אולם מיעוטם מקבל עידוד לטיפוח מיומנויות של שיתופיות בלמידה באמצעות התקשוב. בהמשך, מתברר כי השימוש בתקשוב לרוב אינו מקדם פרדיגמות פדגוגיות חדשניות, אלא משמש להנצחת הוראה ומידה מסורתיים. בכך ישנה סתירה מסוימת בין העמדות ובין הפרקטיקה, כאשר התקשוב נתפס כמעצים יכולות הוראה וכמקדם הוראה ומידה אפקטיביים ( אלונה פורקוש-ברוך).

  • לינק

    התחום המתמטי מצוי בעשייה מתמדת וממצאים חדשים מתפרסמים על בסיס קבוע בעיתונות המקצועית, למרות זאת, שפע החדשות , שחלקו הגדול זמין ונגיש ברשת , אינו מוצא את דרכו לתוכנית הלימודים במתמטיקה למורים למתמטיקה , לא כל שכן לתלמידים. ים העשייה והיצירה אינו נחשף לתלמידי תיכון . נוצרים פערי ידע ולבוגרי מערכת התיכון אין תמונה הולמת של המציאות בתחום המתמטיקה. כיצד , אפוא, יוצרים גישור פערים? דרוש גשר בין מתמטיקה "במצבה האמיתי" לבין תוכנית הלימודים והידע המוגבל של התלמידים. על מנת לגשר על פני הפער החל צוות הטכניון לפתח לפני שנה מסגרת פעולה וההעשרה שנועדה להביא שילוב של הבזקי חדשות מתמטיות בהוראת המקצוע-כלומר, מעין "שיט בסירת זכוכית" בים המתמטיקה בת-זמננו בלי לצלול לעומקו. לצורך כך פותחו יחידות לימוד של הבזקי חדשות מתמטיות לכיתות וגם מורים למתמטיקה לומדים בהשתלמויות ייעודיות כיצד לפתח יחידות לימוד מבוססות הבזקי חדשות, כל זאת בהתחשבות במגבלות הידע הקודם של התלמידים (בתיה עמית. ניצה מובשוביץ-הדר ) .

  • תקציר

    מחקר זה עוסק בהתפתחות השיח המתמטי –הוראתי של סטודנטית להוראת המתמטיקה בבית הספר היסודי והתבסס על הגישה הקומוגנטיבית לחקר הלמידה ( Sfard, 2008). מטרת המחקר הייתה לבחון את השינויים בשיח המתמטי-הוראתי של סטודנטית להוראת המתמטיקה בבית הספר היסודי במהלך שנתיים בהם התנסתה בהוראה , ואת דפוסי התקשורת של המורה אשר עודדו או עיכבו למידה וחשיבה. הנתונים שנאספו כללו הקלטות ותכתובים של שיחות של הסטודנטית עם קבוצת תלמידים במהלך שנתיים רצופות , במסגרת ההתנסות שלה בבית ספר יסודי במרכז הארץ. מהמחקר עולה כי חלו שינויים במיומנויות התקשורת של הסטודנטים הקשורות לניהול הדיונים בכיתה. שינויים אלה אפשר לתאר בעזרת רוטינות שהחוקרות זיהו כמעודדות למידה. עם זאת, נמצא כי השיח המתמטי של הסטודנטית היה מוגבל. נראה שדבר זה מנע מהתלמידים הזדמנות ללמידה משמעותית. השיח המתמטי הוראתי מורכב משני סוגים של שיח – שיח ניהולי ארגוני, ושיח מתמטי. כדי לנהל דיון מתמטי המעודד למידה וחשיבה על המורים לשלוט בשני סוגי השיח. נראה שמיומנויות התקשורת הניהולית של הסטודנטית השתפרו , אך השיח המתמטי שלה היה מוגבל. לפיכך, הדיונים בכיתה כללו בעיקר דיונים פרוצדוראליים ולא דיונים לגבי הרעיונות המתמטיים המרכזיים הקשורים לתכנים שנלמדו. דיונים אלו לא הובילו ללמידה משמעותית כפי שאפשר היה לצפות בתנאים דומים ( טלי נחליאלי , חיותה רגב ) .

  • לינק

    אחד הבעיות הידועות של מורים חדשים הוא שבירת רצף ההוראה בהמשך למורה הקודם בעיקר מבחינת שיטת ההוראה ודרך ההוראה. כך לדוגמא, המורה המתחיל מתאר ביומנו האישי באינטרנט (בלוג) מקרה בו המשיך ללמד שיעור במתמטיקה כיתה שלמדה קודם אצל מורה אחרת בשיטה אחרת. השינוי בדרך הפתרון במתמטיקה גרם להתנגדויות אצל התלמידים שלמדו מתמטיקה בהקבצה א' בכיתה ז'. קונפליקטים כאלו בין מורה לתלמידים על רקע השינוי בדרך התרגול ממורה אחר בכיתה קודמת שכיחים בהוראת המתמטיקה. קונפליקט זה קורה כאשר התלמידים עוברים ללמוד אצל מורה אחר המציג דרכי פתרון אחרים במתמטיקה שלא הועברו עפ"י המתכונת הקודמת אליה אומנו התלמידים .

  • לינק

    תובנות של מורה מתחיל בהוראת המתמטיקה כפי שמשתמעות מהבלוג שלו באינטרנט . המטרה של המורה הייתה ללמד בשיטה של פרופסור אהרוני שדוגל בחזרה למורה שהוא מרצה ולא מתרגל. התלמידים צריכים להקשיב ולענות על שאלות מילוליות כאשר המורה מסביר את החומר. בהתאם לכך הוכנו מערכי השיעור של המורה המתחיל . כתיבת השיעורים הזו גזלה מהמורה למתמטיקה הרבה יותר זמן מאשר ציפה בהתחלה . לאחר מעשה , בניתוח רפלקטיבי שלו בבלוג שלו הבין שהוא בעצם כותב טיוטה של ספר לימוד.

  • לינק

    ריכוז מקורות מידע משנת 2009 לגבי יישום והטמעת תכנית “מיצוי ומצוינות במתמטיקה. סיבה מאד משמעותית לתכנית נפרדת למיצוי ומצוינות היא שהתכנית איננה רק חומרי למידה אלא גם דרכי הוראה שלא בהכרח זקוקים לה הילדים שאינם בקבוצת המיצוי. זה נכון גם לחומרי למידה שבעיקרם הם העשרה והעמקה (ומיועדים לתלמידי המצוינות), מאד קשה לעבוד איתם בכיתה הרגילה (למרות שצריך לשאוף לכך וחומרים למתקדמים נמצאים גם בספרי לימוד) אבל יש יתרון עצום בעבודה עם החומרים הללו בקבוצה הומוגנית של תלמידים שחלק מהמשותף ביניהם הוא שהם מוכשרים במתמטיקה ומתעניינים במתמטיקה. זה לא תמיד נכון לכל התלמידים ולכן יש יתרון בקבוצה נפרדת.ועוד לגבי מיצוי – הדרך שבה נעשית ההערכה איתם היא אינטנסיבית מאד ומאפשרת משוב מידי על הלמידה שלהם וכך מתקבלים חיזוקים הכרחיים להמשך הלימוד."

  • לינק

    המאמר מתאר ומנתח תכנית עבודה בהכשרת מורים להוראת מתמטיקה בבית הספר היסודי שנמשכה במשך כעשור באוניברסיטה שהיוותה מקום להתפתחות של גישות להכשרת מורים בתחום, גישות המכוונות לפרקטיקה וממוקדות בתוכן. בין התוצרים של עבודה זו ניתן למצוא תיעוד בוידיאו, מטלות הוראתיות והערכות וכן מבנים לעבודה משותפת בקורסים. חומר זה ודרכי עבודה יוצרים אוסף של מקורות לשיפור שיטתי של בסיס הידע להכשרת מורים ולפיתוח המקצועי של מורי המורים. גישה מבוססת-מעשה זו לפיתוח הקורסים בהכשרה ולהתפתחות של מורי המורים אפשרה לחוקרים, מפתחי הפרויקט, לשפר את ההוראה ולבנות ידע שימושי מעבר לשיעור המעשי או לפרטים המלמדים בו. המאמר מציג ניסיון לפיתוח חומרי למידה ודרכים של עבודה שיתופית בפיתוח קוריקולום מקצועי משותף הממוקד בהוראה ומתרכז במתמטיקה, והתומך בהתפתחות של מורי המורים. במשך עשור שנים הפרויקט התפתח, הציג הישגים אך עדיין מעמיד אתגרים לא מעטים להתמודדות ( Ball Loewenberg D., Sleep, L., Boerst, T.A., & Bass, H.).

  • לינק

    המחקר הנוכחי מתאר את עקרונות התכנון, היישום וההישגים של פרוייקט ההתפתחות המקצועית למורי המתמטיקה בניו-זילנד ( The New Zealand Numeracy Development Project ). מאז שנת 2000 , יותר מ25,000 מורים מבתי הספר היסודיים בניו –זילנד משתתפים בפרויקט שיטתי זה . שיטת המחקר התבססה על ניתוח תוכן של ההערכות מארבע השנים הראשונות של מערכת התפתחות מקצועית זה. ממצאי המחקר מלמדים כי רמת הידע של המורים קודמה במידה ניכרת. שני המרכיבים שתרמו להצלחת פרויקט זה היו האינטגרציה הנכונה בין העברת התכנים במתמטיקה ובין העברת שיטות ההוראה המתאימות לכיתה לצידן. המורים המשתלמים נדרשו לשלוט ברמת הידע המתמטי שהותוותה לצד שליטה בדרכי הוראה מתאימות לאוכלוסיות תלמידים מגוונות בבתי ספר יסודיים. האיזון הנכון בתכניות ההשתלמות בין הידע ובין הפדגוגיה גם העלתה את המוטיבציה של המורים ליישם את מה שלמדו בכיתה ( Joanna Higgins and Ro Parsons ).

  • לינק

    הספר מתמטיקאים ואירועים גדולים בתולדות המתמטיקה הוא השני בסדרה של שני ספרים מאת בנו ארבל בהוצאת מכון מופ"ת. הספר הראשון קיצור תולדות המתמטיקה הופיע באפריל 2005. שני ספרי הסדרה צומחים מהגישה ההתפתחותית בהוראת המושגים המתמטיים, הרואה בהצגת מסלול ההשתלשלות ההיסטורית של הרעיונות המרכזיים של המושגים המתמטיים שהשפיעו על החשיבה בכלל ועל המתמטיקה בפרט – דרך הוראה מרתקת ובעלת השפעה על הלומדים. בספר שלפנינו שמונה אירועים חשובים בתולדות המתמטיקה המלווים בביוגרפיות של מתמטיקאים שתרמו לאותם אירועים. האירוע פותח הוא התגלית של האפס, אחת התגליות הגדולות בתולדות האנושות. "התקלה המופלאה" שהובילה לתגלית זו שינתה את פני האנושות כולה. היא הפכה את החשבון ועמו את המתמטיקה לנחלת הכלל. המצאת הלוגריתמים "הכפילה" את חייהם של האסטרונומים ולא רק את שלהם. משפט אי-השלמות של גודל הוכיח שהמתמטיקה אינה שלמה ושהאדם לעולם לא יגלה את כל סודות היקום ( ארבל, בנו).

  • לינק

    מצגת של ד"ר אורית זסלבסקי מהטכניון המציגה את עקרונות התכנית החדשה שיזם משרד החינוך לטיפוח מצוינות של תלמידים בבתי ספר. במצגת: מה היא אוכלוסיית ביעד לטיפוח מצוינות במתמטיקה . משמעות השינוי : מטיפול ב1.5% העליונים לטיפול ב5% ועד ל 20% העליונים . מאפיינים ומרכיבים של תוכניות לטיפוח מצוינות במתמטיקה. המטרות המרכזיות של התכנית לטיפוח מצוינות במתמטיקה . ערכים מוספים של התכנית.

  • סיכום

    המאמר מדווח על מאמצי המחברים לפתח תיאוריה מבוססת-מעשה הבנויה על הרעיון של שולמן על ידע תוכן פדגוגי ועל ידע תוכן להוראה. ככל שמושג זה נקלט נוצר צורך בפיתוח התיאורטי, בניתוח מבהיר ובבחינה אמפירית שלו. מטרת המחקר המוצג כאן היה לחקור את האופי של ידע תוכן להוראת מתמטיקה ע"י חקר של הוראה ממשית של המקצוע וזיהוי ידע מתימטי להוראה. המחקר מצביע על שני תתי-תחומים בידע התוכן הפדגוגי ותת-תחום חשוב של ידע תוכן "טהור" ייחודי להוראה, ידע תוכן ספציפי (specialized), המובחן מידע התוכן הרגיל הנדרש למורים ולאחרים. המאמר מסכם בדיון על הצעדים הבאים הנדרשים לפיתוח תיאוריה שימושית לידע תוכן להוראה. (Ball Loewenbers, D., Hoover Thames, M., & Phelps, G.)

  • לינק

    התכנית "מיצוי ומצוינות" נועדה לתת מענה במתמטיקה לתלמידי "הקצה" בחטיבת הביניים: לתלמידים המתקשים, תלמידי המיצוי, ולתלמידים החזקים ביותר, תלמידי המצוינות. התכנית היא ייחודית מבחינת תהליכי הכשרת המורים: היא מפתחת כלים לטיפול איכותי באוכלוסיית התלמידים שהיא אוכלוסיית היעד ולהוראת מטרות מתמטיות שהמורים מעולם לא התנסו בהן קודם לכן; היא חדשנית באסטרטגיות הדידקטיות והחינוכיות; היא מספקת למורים כלים אופרטיביים ומעצימה את המורים למתמטיקה של בתי הספר. התכנית היא תכנית "צומחת" המתחילה בכיתות ז'. עם תחילת שנת הלימודים בכיתה ז' יתחיל האיתור בבתי הספר, וייבחרו עד 10% מתלמידי השכבה המתקשים במתמטיקה (עד 15 תלמידים) שילמדו 5 ש"ש בקבוצה נפרדת בתכנית מיוחדת מיד לאחר החגים. מטרת התכנית לשפר את הישגיהם תוך הגברת המוטיבציה והעלאת הדימוי העצמי שלהם. שאר תלמידי השכבה ילמדו בכיתות האם.

  • לינק

    מטרות מחקר זה היו להתאים את המיפוי הקוגניטיבי למדידת ידע היגדי באלגברה, להציג חלק מן הידע האלגברי ההיגדי של מורי המורים למתמטיקה, לתאר את ממדיו ולמצוא את הזיקות בין הידע האלגברי ההיגדי לבין ההשכלה המתמטית הפורמאלית של מורי המורים. המחקר התנהל בשני חלקים. בחלק א' הותאם המיפוי הקוגניטיבי לתחום האלגברה: נבחרו מושגים, נבנו מפות מושגים ונקבעו ממדים. בחלק ב' נבנו מפות עם המושגים מחלק א' ועל פיהן אופיין הידע האלגברי ההיגדי של מורי המורים, ונבדקו הזיקות בין ממדי הידע האלגברי ההיגדי לבין ההשכלה המתמטית הפורמאלית של המשתתפים. ממצאים: יש זיקה גם בין סוג הרעיונות לבין ההשכלה המתמטית הפורמאלית של מורי המורים: רעיונות מתמטיים למרצים יש יותר מאשר למדריכים, רעיונות דידקטיים יש למרצים פחות מאשר למדריכים. יש זיקה בין ייחודיות הידע האלגברי ההיגדי לבין ההשכלה המתמטית הפורמאלית של מורי המורים. המרצים, יותר מאשר המדריכים, עצמאיים במחשבתם ומבטאים רעיונות סובייקטיביים. מהממצאים עולה, שכאשר הזיקות בין ממדי הידע להשכלה המתמטית הפורמאלית חלשות ויש הבדלים קטנים בין המרצים והמדריכים, הם יכולים לנבוע מההבדלים בהשכלה זו, אך אין זו בהכרח הסיבה היחידה. סיבה אפשרית נוספת, אשר מלכתחילה לא הובאה בחשבון ועתה נראה שיש לה משקל, היא ההבדלים המהותיים בין העיסוקים של משתתפי המחקר ( נגה גור חרמון ).

  • סיכום

    זהו מאמר רחב היקף (מכיל כ-70 עמודים) המתאר מחקר בנושא של הוראת מתמטיקה. המחקר מתייחס לטענה לפיה יש קשר בין הידע המתמטי של מורים לבין איכות ההוראה של המקצוע. במיוחד מתמקדים החוקרים בידע מתמטי להוראה (MKT) הכולל הן את הידע המתמטי המשותף לעל העוסקים במקצועות שונים והן את הידע המתמטי הייחודי להוראה. החוקרים השתמשו בחקר מקרים ובנתונים כמותיים כדי לפרט כיצד MKT קשור לאיכות הוראת המקצוע. למרות קשר משמעותי, חזק וחיובי בין רמות של MKT לבין איכות ההוראה, נמצא גם שיש כמה גורמים אחרים המתווכים בקשר הזה, תומכים או מעכבים את השימוש בידע ההוראתי ( Hill, C.H).

  • לינק

    במחקר זה התכונות העיקריות של רפלקציה שנבדקו היו ביסוס- על פי תעתוק של תצלומי הווידיאו של ההוראה של המתכשרים עצמם, של שיעורי עמיתים ושל עבודות תלמידים. ורמות שעל פיהן נותחו והובנו שינויים ביכולות הרפלקטיביות. נעשה שימוש בקוריקולום במתימטיקה הכולל מקרי הוראה מתועדים בווידיאו ועוסק ב"למידה והוראה של פונקציות ליניאריות: ניתוח מקרים של חשיבה מתמטית ( Stockero, S.L) .

  • סיכום

    מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון את מאפייני החוויה האופטימאלית בהקשר לסביבות למידה מתוקשבות ללימוד מתמטיקה לבגרות. 77 תלמידים דיווחו באמצעות שאלון, אשר פותח במחקר זה, אודות מידת האופטימאלית של חווית הלמידה בסביבות מתוקשבות ללימוד מתמטיקה. מהמחקר עולה כי סביבות מתוקשבות ללימוד מתמטיקה לבגרות אינן יוצרות חווית Flow משמעותית. רוב המשתתפים לא חוו תחושות של התמקדות וריכוז, איבוד תחושת הזמן, איבוד תחושות פיזיות ותכליתיות. המחקר הראה כי לתחושת הזמן תפקיד קריטי בכינון חווית ה-Flow בסביבה המתוקשבת מאחר ולתחושה זו יחסי גומלין חזקים במיוחד עם המרכיבים האחרים בחוויית Flow (מירי כהן-דרור, יגאל רוזן)

  • תקציר

    ראיית המתמטיקה כהומניסטית דורשת הבנייה מחדש של תפיסת המקצוע כשלעצמו. מיותר לציין כי רצוי לחשוף את המורים כבר בתקופת לימודיהם במכללה לחשיבות העניין ולציידם בכלים הדרושים לעבודתם במקצוע. אך גם ברגע שכלל המורים ישתכנעו שכדאי להם להשקיע מאמץ ולשלב חומר היסטורי בשיעורי המתמטיקה יתעוררו בעיות חדשות: חוסר הכשרתם של המורים והעובדה שהחומרים בהיסטוריה של המתמטיקה נכתבו לרוב על ידי ההיסטוריונים של המתמטיקה ולא על ידי המורים, ולכן אינם כה נגישים לשימוש מיידי בהוראה. בפרק המסוכם המחברת מציעה כיצד לפעול כדי ללמד היסטוריה מתמטית בכיתת מתמטיקה. (עדה קצף)

  • מאמר מלא

    השימוש בסרטי וידאו המתעדים מצבי למידה בכיתות מתמטיקה לצורך פיתוח מקצועי של מורים ופרחי הוראה אינו דבר חדש, אך כיום ברור כי ללא תמיכה נאותה, פרחי הוראה עשויים להיתקל בקשיים בהבנה של מצבי הלמידה המתועדים בסרטי הוידאו. מטרת המחקר לבדוק את שילוב מערכת התמיכה וההנחיה המתוקשבת הפדגוגית כחלק מהתוכנה המציגה את סרטי הוידאו בפני פרחי ההוראה המתמחים בהוראת המתמטיקה. ממצאי המחקר מלמדים כי השילוב המושכל והמתוכנן של התוכנה הנלווית MathStore שיפרה באופן משמעותי את התובנה של פרחי ההוראה לגבי הוראת המתמטיקה בכיתה והתהליכים הנדרש (Sylvia Bulgar)

  • לינק

    כל הסימנים מעידים כי האמריקאים החליטו לאמץ את עקרונות תכנית הלימודים הסינגפורית להוראת מתמטיקה בבתי ספר בכל רחבי ארה"ב. המו"לים המובילים בארה"ב, כגון Houghton Mifflin כבר הודיעו שבדעתם להתאים את חומרי הלמידה של התכנית הסינגפורית לארה"ב. הדחיפה העיקרית להחלטה היא ממצאי סקר ההישגים הבינלאומי TIMMS על יכולות תלמידים ברחבי העולם בתחומים המדעים המדויקים. התכנים של תכנית הלימודים הסינגפורית יתואמו לדרישות של איגוד מורי המתמטיקה בארה"ב National Council of Teachers of Mathematics ולקראת סוף 2008 יתחילו בהפצת חומרי הלמידה החדשים ברחבי ארה"ב.

  • סיכום

    מטרת המחקר לתאר כיצד נבנים מושגים מתמטיים – מדעיים אצל סטודנטיות להוראה, מורות ותלמידיהן בבית הספר היסודי. המחקר נשען על ההבחנה של ויגוצקי בין מושגים ספונטאניים לבין מושגים מדעים, ועל תפקיד המורה כמתווך את תהליך ההבניה של מושגים מתמטיים-מדעיים. הגישה המחקרית היא איכותית – תיאורית. הנתונים נאספו על-ידי תצפיות וראיונות שתועדו. בניתוח תוכן של תשובות המשתתפים והסברם לשאלה: "מהו העוקב לרבע? " אפשר לזהות, שהגורם המפריע להבניית מושגים מתמטיים-מדעיים הוא הנטייה לשכוח את הטיעון המתמטי-פורמאלי, שאינו מבוסס דיו ולחזור לידע האינטואיטיבי ולמושגים הספונטאניים, תוך שימוש באנאלוגיות למערכות מתמטיות מוכרות. חשיבות המחקר בחשיפת האסטרטגיות בבניית מושגים (חיותה רגב)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין