אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על מערכת המאפשרת קבלת הודעות למכשירים ניידים בנושאי טבע, מדע וסביבה: "מפעילים קבוצת ווטסאפ לפעילות עם תלמידים? באמצעות מיזם עולם ON תוכלו להיות מנויים על ידיעות בתחומים שונים. הידיעות נכתבות בהתאמה לגילאי חט"ב וחט"ע ומעוצב בצורה המותאמת לשיתוף בקבוצות הווטסאפ" (אפרת מעטוף).

האטלס כולל מפות ישראל ומפות עולם בנושאים שונים ומגוונים, והוא מיועד ללוות את תכנית הלימודים בגאוגרפיה. האטלס נמצא בתהליך צמיחה מתמשך, ומפות חדשות נוספות אליו כל העת. רבות מן המפות מלוות בדיאגראמות ובגרפים המעניקים מידע נוסף על התופעה הנבדקת ומאפשרים לבחון אותה על ציר הזמן. הכלי פותח על ידי "המעבדה לגיאוגרפיה חישובית" באוניברסיטה העברית בירושלים וצוות הגיאוגרפיה של מט"ח.

תחום הדעת של גיאוגרפיה במערכת החינוך בישראל מקדים בשנות אור את כל שאר תחומי הדעת מבחינת גיוון בדרכי ההוראה ולמידה ומבחינת עומק התקשוב והלמידה המתוקשבת . זהו תחום הדעת בישראל בו החשיפה של מקורות מידע מעודכנים לתלמידים היא גבוהה ביותר וראויה להערכה לא רק מבחינת תכנון הלימודים בישראל אלא גם בהשוואה לנעשה במערכות חינוך במדינות אחרות בעולם. צוות המדריכות הארציות והמחוזיות לגיאוגרפיה בהשראת המפמ"ר לגיאוגרפיה (דליה פנינג) הרחיב בשנים האחרונות את עומק התקשוב של מקצוע לימודים זה, אחד מכיווני הפעולה הייחודיים למקצוע הגיאוגרפיה הוא עדכון תכנון הלימודים באמצעות מקראה ממוחשבת באינטרנט (מקראה אינטרנטית) שבה מעודכנים המאמרים אקדמאיים בגיאוגרפיה באופן שוטף הרבה מעבר לספרי הלימוד המודפסים במקצועות אחרים. תלמיד שלומד, לדוגמא , על שדרות , יכול כבר בשנת לימודים זו לקרוא מאמר אקדמאי מעודכן שנכתב על תפרוסת האוכלוסייה בעיירה שדרות. בסקירה שלהלן דוגמאות נוספות של המהפיכה בתכנון הלימודים בגיאוגרפיה בישראל.

מנכ"ל משרד החינוך ד"ר שמשון שושני הוציא באחרונה חוזר מיוחד המחייב את חטיבות הביניים ללמד את מקצוע הגיאוגרפיה. זאת כחלק מהמאמצים שבהם נוקט המשרד כדי להחזיר את המקצוע, שבמשך שנים מורים חששו להתקרב אליו, אל קדמת הבמה הלימודית. במשרד החינוך מציינים כי החוזר שפורסם הוא חלק מתהליך אשר מטרתו ל"החזיר עטרה ליושנה", כהגדרתם. "בשנים האחרונות נעשתה התאמה למאה ה-21, לאחר שמחלקות בתחום נסגרו והורגש צמצום בדרישה למקצוע הבנו שהתלמידים הולכים להיבחן גם במסגרת המבחן הבינלאומי אשר הגיאוגרפיה היא 20% ממנו", מציינת דליה פניג, מפמ"רית הגיאוגרפיה במשרד. "אחרי שנים רבות שלא יצא חוזר המפרט את מקצועות היסוד הנלמדים בחטיבות הביניים, הוחלט לעשות רענון".

המטרה הכוללת של מחקר הערכה זה היתה לאסוף מידע ממורים ותלמידים בנוגע לתכנית הלימודים בגיאוגרפיה ובנוגע ללימודי הגיאוגרפיה בכלל, על מנת לסייע לאגף תכנון ופיתוח תוכניות לימודים לפתח תכנית לימודים חדשה למקצוע זה. בין השאר, מורי הגיאוגרפיה הציעו כ-400 התייחסויות לשינויים ספציפיים בכל יחידות הלימוד, אשר כללו הרחבה או צמצום של פרקים ונושאים בתוך יחידת הלימוד וכן הצעות לשינויים מבניים ונקודות מבט חדשות של נושאי היחידות. המכנה המשותף להצעות הוא הרצון לעדכן את הלימוד ואת דרכי ההוראה ולקרב אותם אל המציאות העכשווית גם בהיבטה הכללי וגם המובנה היומיומי. (אורית בנדס-יעקב)

הדיסציפלינה הגיאוגרפית והחוקרים בתחום מעלים את דבר חשיבותם של אירועים אקטואליים, שילובם בהוראה ותרומתם להוראת המקצוע. אלו באים לידי ביטוי בהמחשות בזמן אמת, ביצירת סקרנות, בפיתוח עניין ומודעות וכן בהקניית ערכים והישגים.מחקר זה עוסק ב"ידע של אקטואליה" בתחום הוראת הגיאוגרפיה במכללה. ידע אקטואלי מוגדר כ"ידע של אירועים אקטואליים" והוא נחשב לאחד המרכיבים של 'ידע כללי'. המחקר מתייחס להשקפותיהם ולעמדותיהם של מורי-מורים לגיאוגרפיה ובודק אותם כלפי דפוסים אחדים של ידע תוכן פדגוגי ביחס למקומה של האקטואליה. (יעל סנה)

ההרצאה, שהוצגה בכינוס השביעי של החוקרים במכללת אורנים, מתארת קורס המתקיים כבר שנה שנייה, במכללת אורנים והמכונה "גיאוגרפיה של קטסטרופות" או "גיאוגרפיה של אסונות". הקורס מתמקד בהוראה ולימוד של אסונות טבע ואסונות שהאדם מעורב בהיווצרותם בעולם ובישראל, וזיקתם למקומות ותהליכים גיאוגרפיים. בקורס נחשפים ומודגשים שיטות ומיומנויות בהוראתם והבנתם של אסונות ותפוצתם, כולל כללי התנהגות. הניתוח מתייחס לזיקות שבין המושגים "פיצוץ אוכלוסין" ו"תמורות באקלים העולם", הקשר שלהם ל"אסונות-טבע" או "שואות", והצורך בהוראתם מן ההיבטים של ידע, הבנה, עניין, מודעות, התנהגות, יישום ופתרונות (יעל סנה)