שילוב מחשבים ניידים בהוראה בכיתה מתואר רבות כסוגיה פדגוגית או התמודדות לשינוי דרך החשיבה של מורים , אך מתברר כי הבעיה העיקרית היא בכלל לא פדגוגית ולא בהכרח התנגדות לשינוי. ניתן ללמוד על התמודדות של מורים ובתי ספר עם שילוב מחשבים ניידים בהוראה מתוך דיווח שכתבה אסתי דורון בבלוג שלה . אסתי , הנמצאת בבתי ספר כמדריכה מלווה להטמעת יישומי מחשב, מציגה בעיה אמיתית שיש לתת עליה את הדעת היום יותר מתמיד. המורים שכבר עברו מהפך מחשבתי בנושא יישום האינטרנט והמחשב בכיתה ובהוראה נאלצים עתה להתמודד עם בעיות טכניות והדבר גורם אצלם לעתים קרובות לתסכול וליאוש. מהדיווח של אסתי ניתן ללמוד כי דרכם של המורים המבקשים לשלב אינטרנט בכיתת המחשבים הניידים אינה סוגה בשושנים והם נדרשים כל הזמן להתמודד עם המישור הטכני של תקלות שנוצרות ברשות המחשבים של בית הספר.

החוקר, מומחה, יועץ ומפתח שיטות הערכה, ניצל את הפרויקט ובחר לבדוק מקרוב אם ההוראה בעזרת מחשב נייד משפיעה על הערכת המורים את הכתה. במקומות בהם המורים היו ברורים ועקביים לא ניכר קושי- כמו למשל בעניין המשמעת. להבדיל, במקומות בהם העבודה הייתה פתוחה מידי והיעדים לא הוגדרו בברור, נמצא קושי. כמו כן היו חסרים מעקב ומשוב על התקדמות התלמידים בפרויקטים שניתנו והייתה התייחסות רק לתוצר הסופי. המורים התעלמו מרמות הידע השונות של התלמידים ביישומי המחשב ולא הכירו בחשיבותה של עבודת הצוותים. בעוד שהשינוי הוא בעל עוצמה, המורים לא הכירו את סביבת הלימוד החדשה, המתוקשבת ברשת. מורים חייבים להיות ברורים בהגדרת המטרות והצבת היעדים קודם כל בפני עצמם, אחר כך בפני התלמידים. עליהם לשים יותר דגש על מתן משובים לתלמידים במהלך העבודה ולא להמתין למסירת התוצרים הסופיים (Beaudry J. S. 2004 ).

האתגר העיקרי של מורים המלמדים בכיתה בה משולבים מחשבים ניידים 1:1 הוא ביצירת שימת לב של התלמידים. כיתה מתוקשבת בה לומדים התלמידים באמצעות מחשבים ניידים על בסיס 1:1 מחייבת את המורה להתמודד בצורה יצירתית עם בעיה של שימת לב לתהליכים ולתכנים שהוא מבקש להוביל. הפתרון אינו בהכרח בבלימת האינטראקציה בין התלמידים אלא בתכנון מערך שיעור המאפשר למורה להעביר את התלמידים מעיון במחשב הנייד לעיון בלוח המתוקשב החכם או הלוח הרגיל . ברגע שהמורה שלוט בתהליך הוא צריך לבקש באופן חד-משמעי מכל התלמידים לסגור את המחשבים הניידים על שולחנם ולמקד את שימת הלב ללוח בו הוא מציג תכנים או תהליכים. המורה חייב ליצור מצבי מעבר כאלו בין מחשב נייד ללוח באופן תדיר ולתכנן זאת מראש בבית בעת הכנת מערך השיעור. מצד שני המורה צריך גם להיות פתוח ולאפשר לתלמידים לעבוד בעבודת צוות לשם ניתוח טקסטים או איסוף מידע כאשר הוא הופך להיות יותר פאסיבי והתלמידים אקטיביים ( Jamie McKenzie).

על סמך ההנחות של "תאוריית המטרות", בחן המחקר הנוכחי את יעילותן של שתי אסטרטגיות הוראה זו לעומת זו- הוראה פרונטאלית והוראה מורכבת –לקידומם של מכוונות ( אוריינטציה) לשליטה ודפוסי הניעה ( מוטיבציה ) המאופיינים בהסתגלות. שלושה משתני הניעה- תפיסת הסביבה הלימודית , מטרות הישג אישיות ודפוסי הניעה להישגים, נבדקו באמצעות שלושה שאלונים נפרדים שמילאו 267 תלמידים ב-10 כיתות : 5 כיתות שבהן ננקטת הוראה מורכבת ו-5 כיתות שבהן נהוגה הוראה פרונטאלית. הממצאים תומכים בהשערות ששתי האסטרטגיות מובילות להשפעות נבדלות הן על כל אחד משלושת משתני ההניעה והן על היחסים ביניהם. נמצא , שלעומת תלמידים שלמדו בכיתות של אסטרטגיית הוראה פרונטאלית, תלמידים שלמדו בכיתות של אסטרטגיית הוראה מורכבת תפסו את המטרות הכיתתיות כמכוונות שליטה, נטו לאמץ מטרות אישיות של שליטה והפגינו דפוסי הניעה המאופיינים בהסתגלות. אשר לדפוס הקשרים בין שלושת משתני ההניעה, נמצא שבכיתות ההוראה המורכבת, מטרות ההישג האישיות של התלמידים תיווכו בין תפיסת הסביבה הלימודית לדפוסי ההניעה שלהם, ואילו בכיתות ההוראה הפרונטאלית התיווך היה חלקי בלבד. הממצאים מספקים הוכחה נוספת להשפעה של הסביבה הלימודית על ההניעה להישגים ( רחל בן ארי . אליאסי, ליאת).