מהם התהליכים והמרכיבים המאפיינים עשייה חינוכית אפקטיבית עם תלמידים בסיכון בין כתלי בית הספר?
מאת: פלורה מור
תקציר הרצאה של ד"ר פלורה מור במסגרת יום עיון לאגף החינוך בתאריך: 30.11.06
חלק א- התפיסה הפסיכו - חברתית בהתערבות עם תלמידים בסיכון.
ד"ר מור מובילה את הגישה של התערבות פסיכו - חברתית אפקטיבית עם תלמידים בסיכון במסגרת אשלים – ג'וינט ישראל.
לפני עשור מערכת החינוך הייתה טרודה בשאלה איך להכניס ולהשאיר את הילדים במערכת החינוך. המטרה הייתה הקטנת הנשירה מבתי הספר והגדלת יכולת ההחזקה.
בעשור האחרון השיח השתנה שכן מדיניות ההחזקה בסכנה.יותר תלמידים נשארים (כ-30%) במסגרת בית הספר אבל אינם מתפקדים ואינם מוצאים את מקומם במסגרת זו כפי שהיא מתפקדת היום.
על סמך איסוף נתונים ארצי וניתוח סטטיסטי של מכון ברוקדייל, נמצא ש 11% מהתלמידים נמצאים בדרגת סיכון גבוהה מאוד והאחרים (כ-19%) נמצאים בדרגות נשירה פחותות.
יש הרבה מאוד נשירה סמויה . בעבר הייתה נשירה גלויה מסיבית.
נמצא שאצל הבנות הביטויים של נשירה סמויה שונים מאשר אצל בנים ועבורן יש צורך בכלים אחרים לאיתור.
אי התפקוד הבית ספרי מתחיל בגיל הרך ומקבל ביטוי שונה בגילאים השונים.
כשאין למידה אין התפתחות ואין יצירה ומכאן פגיעה בהתפתחות העצמי של הילד.
היצירה והלמידה של העצמי קשורה לתוצרים שהילד מייצר ואיך הסביבה מעריכה את התוצר שלו.
אי אפשר לדבר על טיפול במנותק מתפקוד.מורה שלא רואה את הקשר בין ההחזקה של הילד ותחום הלמידה לא רואה בצורה אינטגרטיבית את הילד. הפרדות אלו אינן עובדות.
המורה המצליח מפעיל בו זמנית מספר מיומנויות ושיטות על מנת שיצליח לגעת במספר רב יותר של ילדים. אין שיטה אחת.
שאלת המחקר של ד"ר פלורה מור במסגרת עבודת הדוקטורט שלה ( ניתן לקרוא את כל העבודה) שאלה מהם התהליכים והמרכיבים המאפיינים עשייה חינוכית אפקטיבית עם תלמידים בסיכון בין כתלי בית הספר?
המחקר מצא מה לא עוזר:
1. יחס חינוכי א פרסונלי מכוון לסטנדרטים - נמצא כמחבל במוטיבציה של הילדים להשכלה.
2. יחסי קרבה בלתי הולמים עד לניכור - המורים נמצאים רב הזמן ביחסי מניעה או התקפה בדרך כלל בגלל חשש, פחד ומסגלים לעצמם הסברים וטיעונים למה זה אינו התפקיד שלהם.
חלקם שהעזו , בעבר , לעשות אחרת נמנעים בהווה , בדרך כלל בגלל התנסות שלילית והעדר תמיכה וגיבוי . המורים סוגרים ערוצי חשיבה על הילד וכאן מסתיימת הלמידה על ושל הילד.
3. פדגוגיה שאינה הולמת את צורכיהם הדיפרנציאלים של התלמידים.
יש מיקוד בחומר ובשכלול שיטות דידקטיות. יש השקעות רבות בשיטות פדגוגיות אבל אין חיבור להבנה את הילד. השיטות מנותקות מהתלמידים
ובמקביל המחקר מצא מה עוזר: ( על פי בדיקת ילדי כיתת ט' הכוון שהצליחו להשלים בגרויות ולהגיע ללימודים באוניברסיטה)
1. יחס חינוכי פרסונלי המושפע מנגישות המורה לעולמו הפנימי של הילד.
2. מכוונות המורה ליצירת יחסי קרבה אופטימלים עם תלמידיו כאמצעי ללמידה משמעותית. העזה של המורה לראות את התלמיד כעולם שלם. לשאול ולהכיר מה מאפשר לו למידה ומה לא מאפשר לו למידה על מנת להביא את הילד ללמוד את העולם השלם שלו. המבוגר ( מורה בהעדר דמות משמעותית אחרת בחיי הילד) מתווך ועושה את החיבורים עבור הילד על מנת לעשות סדר בעולמו.
כל הבוגרים מדברים על דמות משמעותית "אימא" ועל למידה משמעותית. יש
ביטויים רבים של תמיכה בהתמודדות הקשה והעדר ניכור
3. יחסי התאמה ופדגוגית ההתאמה - משמע היכולת להעיז ולא להיבהל מהמקום בו נמצאים הילדים. התחלה עם הקושי. נתינת אחריות לילד יחד עם האחריות של המורה ללכת במסע יחדיו ללמידה .
שימושבביטויים של " לא כולם מגיעים לאותם הישגים באותו הזמן".. אנטי תזה לסטנדרטים. הבנה והסכמה להבדלים והקשבה לדיפרנציאליות.
חלק ב- אסטרטגיות על פי הגישה שהוצגה בחלק הראשון.
- כלים לאיתור הילדים- כלי סיסטמתי איך לראות את הילדים.
- ההסתכלות ככלי לפיתוח צוות חינוכי תוך כדי היכרות רב מימדית.
- טיפולוגיה של ילדים בסיכון- זיהוי מקור הסיכון ( הדומיננטי) המחולל את דינמיקת הכישלון הקשור בעולם בית הספר. הטיפולוגיה ככלי הדרכה למורה. חשוב מאוד ללמוד את החוויה הפנימית של הילד ולהבין "מה עובר על הילד" ולא בשפה של בעיה שמישהו צריך לטפל בה...
הכלי לאיתור ללא השקעה בתוכנית מותאמת לילד אינו יעיל ואפילו מסוכן!
על מנת שמורה יהיה פתוח להצלחה הוא צריך לקבל ולהכיל גם כשלון. יש צורך לתת לגיטימציה להיכשל! המערכת, היום , מתחזקת את הפחד מכישלון .
המטה בדיאלוג הראשוני שלו עם השטח צריך לאפשר תחושת כשלון ולמידה להתפתחות.
יש סתירה פנימית בתוך המערכת בין הדרישה לעמידה בסטנדרטים לבין תרבות וחשיבה על הפרט.
צריך לבנות בתוך בית הספר מערך מובנה של חשיבה על התקדמות הילד. צריך לאפשר מרחבי חשיבה ושיח לשם למידה והתפתחות הן של הילד והן של המבוגר.הבנת העצמי מפתחת שפה. התיווך הוא קרדינלי בהתפתחות הילד שכן האינטראקציות נותנות לילד ( וגם למבוגר) מבט על עצמו ( לא ממקום של שיפוטיות אלא ממקום של למידה והצמחה).
המחנך של הילד הוא לב העניין!
נבדקו מספר פרמטרים בכלי האיתור- כל מדד נמצא על רצף
1. הישגים לימודיים
- נוכחות- מבקשים ללמוד את תופעת הנוכחות ואת דפוסי וביטויי הנוכחות כמו – מגיע או לא מגיע? מאחר? יוצא הרבה מהכיתה? מתי? נרדם? צורת הישיבה בכיתה? הבדיקה מתקיימת לא רק על פי דיווחי ורישומי יומן. אם התופעה חוזרת על עצמה באופן בלתי תלוי בזמן , באדם , בשיעור אזי הילד נמצא בדרגת סיכון מדאיגה.
- עשייה ולמידה בבית הספר- פרודוקטיביות של הילד בבית הספר ( לא רק ציונים!)
מבקשים ללמוד מה הילד יוצר? עד כמה הוא מעורב? אקטיבי או פסיבי? כותב? שואל? לומדים את תהליכי המעורבות של הילד כולל בפעולות של יצירה חברתית. ככל שתהליכי המעורבות נמוכים בכל התחומים וברוב שטחי הפעולה של בית הספר התלמיד נמצא בסיכון גבוה יותר.
- עשייה ולמידה עצמית.
5. קבלת סמכות מבוגר- היכולת להישען ולהיעזר במבוגר. אם אי קבלת הסמכות אינה תלויה באדם, גורם, בזמן ובמקום אזי רמת הסיכון גבוהה יותר.
6. ביטויי התנהגות חיצוניים- ברמת הסיכון הגבוהה ביותר מצויים הילדים עם ההתנהגות האנטי חברתית ובאותה המידה הילדים הרדומים.
7. מעורבות חברתית- בדיקת ביטויי השתלבות של הילד. עם מי יוצר קשרים? איך יוצר קשרים? עד כמה? הסתכלות על הילד במרחבי הזמן והמקום השונים של הפעילות בבית הספר( שיעור, הפסקה...).
לדעת ד"ר מור שני הביטויים המשמעותיים ביותר לאיתור ילדים בסיכון הינם אי קבלת סמכות ופרודוקטיביות.
ככל שהתלמיד נמצא יותר בקצה הסיכון התפיסה הסטנדרטית מדרדרת אותו עוד יותר!
חשוב ליצור מערכת של גבולות . הגדרת גבולות והתנהגות של עצירה של כל פעולה
שגרתית במקרה של התנהגות חריגה . עצירה זו חייבת להיות מלווה לאחר מכן בשיח.
חשוב לאפשר וליצור בארגונים מרחבי חשיבה פתוחים ללמידה ארגונית!
yyya
הקישור ב2023 לגיליונות 4 הממ"ים הוא:
https://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Yesodi/Minhal/Yerchonim.htm
ראו גם חוברות אלה: ניהול על פי ערכים להצלחת השילוב של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, ירחון 4 הממ"ים, גיליון מספר 19 הגישות, דרכי ההוראה-למידה ומסגרות הלימוד שיכולות לקדם הישגי תלמידים בסיכון, ירחון 4 הממ"ים, גיליון מספר 13ניהול שונות, מתן מענה לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים ושוויון בבית ספר העובד על פי סטנדרטים, 4 הממ"ים, גילון מספר 11 בכתובות http://www.education.gov.il חינוך יסודי, מינהל, ירחונים