טקס קבלת השבת הוא טקס ייחודי בחיי גן הילדים בישראל. אמנם מדובר בטקס המעוגן בלוח השנה, אך המחזוריות שלו אינה שנתית אלא שבועית, וככזה הוא נחגג מדי יום שישי, עשרות פעמים במשך שנת לימודים. אפשר גם לראותו כטקס מעבר ייחודי, שכן הוא אינו מסמן מעבר הנוגע למעגל החיים של היחיד, כי אם מעבר קבוצתי בזמן מימות השבוע "הרגילים" ליום המנוחה. על מנת להבין את האופן שבו הטקס מתנהל וכדי לעמוד על משמעותו בחינוך הלא דתי בגיל הרך, צפו בו מחברות המאמר בגנים שונים ובחנו כיצד הוא מעוגן בפרקטיקות טקסיות הנשענות על עולם המסורת היהודית. תוך כדי צפייה הן הקשיבו למסרים חינוכיים שונים השזורים בטקסים, המתבטאים בשלושה סוגי שיח (פסיכולוגי, אינדיבידואליסטי וקוסמו-פוליטי). ( אורית יפה, תמר רפופורט ).

יורם אורעד מסכם בקצרה את רשמיו מביקור ב2013 בגן ילדים באוסטרליה. "בגן הילדים באוסטרליה קיימות ארבע שכבות גיל (תינוקות, פעוטות, קדם חובה וחובה). במעבר בין שכבה לשכבה מוגשת להורים הערכה מרתקת ומושקעת של מאפיינים התנהגותיים של ילדיהם, מטרות שניצבו בפני הגננות בנוגע לכל ילד וילד בתקופה שבה שהו בשכבת גיל זו והמידה בה הושגו המטרות. ההערכה מוצגת באמצעות מעין חוברת שמשולבים בה תמונות של הילדים בסיטואציות שונות שלהם, סיטואציות הממחישות יכולות שהושגו על ידי הילדים, מטרות להמשך פיתוח הילדים ועוד. אחד המאפיינים המודגשים ביותר בחיי הגן הוא הרצון לטפח בקרב הילדים איכויות של אכפתיות, עזרה לאחר, יחס נאות כלפי הזולת ושיתופיות ( יורם אורעד) .

בתחילת שנת הלימודים החדשה בגן, בניית תחושה של קהילה בגן צריכה להיות בראש רשימת סדרי העדיפויות של הגננת.במאמר זה המחברת משתפת את הקוראים בטיפים לכך (Deborah J. Stewart, 2013).

בובות תיאטרון יכולות לשמש כלי תיווך למידה בעל אפקטיביות רבה לגיל הרך—כך מעלה מחקרה של ד"ר רונית רמר, יועצת חינוכית ומדריכה פדגוגית לגיל הרך ממכללת לוינסקי לחינוך. המחקר התמקד בבחינת השפעתו של תיווך בשילוב בובה על אסטרטגיות התנסות בלמידה בקרב מתווכות, על מדדים של הנעה ללמידה ועל הישגים בתחום ניצני האוריינות בקרב ילדי גן מהחינוך המיוחד והחינוך הרגיל ( נגה שביט-רז).

המאמר דן באתגרים עמם מתמודדות הגננות בעקבות השינויים שחלו במבנה המשפחה. מוצגת סקירה המפרטת את הדרכים לקידום החינוך לפלורליזם וליברליות בגני הילדים בנושא מגוון התאים המשפחתיים הקיימים היום. הסקירה מזמינה את קהל הגננות לחשיבה אינטרוספקטיבית באשר לאופן בו הן מתייחסות לשונות הקיימת בין משפחות הילדים שהן מחנכות ולדרכים בהן הן מקרינות את תפיסותיהן ועמדותיהן על החינוך בגן. לאחר פירוט ההצעות האופרטיביות, המאמר ממליץ לנטוש את הגישה המסורתית ולהעשיר את ארון הספרים בגן ואת היצירתיות החופשית להגברת שיקוף אורחות חיים מסוגים חדשים ( קלודי , טל) .

בפוסטר זה מוצגים באופן סכמטי ממצאי מחקר גישוש בנושא שילוב הלוח האינטראקטיבי בגן הילדים שבוצע על ידי סטודנטיות לחינוך בגיל הרך ומנחותיהן במסגרת תכנית מצוינים במכללה. המחקר בחן את השפעת הלוח האינטראקטיבי על תהליכי הוראה-למידה במהלך חמישה מפגשים שנערכו לקבוצה הטרוגנית בת חמישה ילדים בגילאי 6-4 . המפגשים נערכו בנושא מצולעים. מתוך המחקר עולה כי ללוח האינטראקטיבי ישנם יתרונות ללמידה בקבוצת ילדים קטנה, מכיוון שהוא משלב עזרים חזותיים וכך מתאפשרת למידה יעילה התקיימת במספר ערוצים תפיסתיים במקביל. בנוסף, השימוש בלוח האינטראקטיבי מעורר מוטיבציה בקרב הלומדים (ליאת אייל, אורה סגל-דרורי, שירה ברק, גלית פדלון).

בין חוגי ריתמיקה והתעמלות, הילדים בגני יול"א (יום לימודים ארוך) ברמת השרון זוכים להעשרה ייחודית. פעם בשבוע, מגיעים לגנים מתנדבים המבקשים ללמד את הילדים כיצד לפתור סכסוכים המתרחשים בגן או בחצר. "ילדים גדלים לחיות בעולם שנחלק לשחור ולבן, לרעים וטובים, וכל אחד מתבצר מהר מאוד בעמדה שלו", אומרת מיכל גוטמן-קרמר, מגשרת המנהלת את מרכז גישור ודיאלוג במשפחה בעיר, שיזמה את סדנת הגישור ( תמירה גלילי) .

מצורפת כתבה מהאקונומיסט מפברואר 2013, המציגה את החשיבות של החינוך לגיל הרך. הכתבה מציגה כי האפקט החינוכי בישראל היה הגבוה ביותר מבין המדינות של ה-OECD וזאת עוד לפני הרחבת השירותים בעקבות מחאת הקיץ והרחבת השירותים לגיל שלוש. המחקר בשנים האחרונות מצביע על חשיבות התפתחות המוח בשנים המוקדמות. הרכשת מיומנויות בסיסיות בגיל הרך אינה פוטרת ממשלה מן הצורך להמשיך להשקיע בחינוך אוכלוסייה גם בשנים הבאות – כי ידוע לכולם כי כשלומדים יודעים וכשלא אז לא – וזה שתכניות הגיל הרך שלנו מצליחות מאוד לא אומר שחיסנו את המערכת מפני מאותגרות אינטלקטואלית בהמשך. אבל, לו לא עשינו את מה שאנחנו עושים בגיל הרך, השוקת הייתה שבורה כבר בקדמת הילדות והתינוק היה עף עם המים ( גד יאיר) .

גן רימון שבמושב עין ורד בהנהלת הגננת חגית בר מונסונגו ובעזרת הדסה יעקב הסייעת של הגן, הווה בסיס ניסיוני בשנת הלימודים 2011-2012 ללמידה פעילה בגישת חקר וגילוי במטרה לפתח את מיומנויות החקר בגני ילדים בכיוון של חקר סביבות החיים של התולעים, כדוגמה לסביבת חיים בת קיימא בטבע תוך בדיקת האפשרויות והתוצאות של שיתוף פעולה בין בעל המקצוע בתחום המדעים לבין גננת ( חגית בר מונסונגו, אלברט שדה) .

100 שנים עברו מאז מונתה לאה שפירא לגננת הראשונה של היישוב העברי ועד ימינו, אך למרות השינויים הרבים גן הילדים של היום מזכיר מאוד את זה של פעם. יצאנו למסע מצולם בזמן לבדוק מה השפיע על דרכו של גן הילדים הישראלי ומאיפה בכלל הגיע המושג "גננת" ( ד"ר גילה רוסו-צימט, מרים סנפיר, ד"ר שוש סיטון )

מחקר זה מנסה לשפוך אור על מנהיגותה של הגננת ולהוסיף לידע האמפירי המצטבר בתחום. המחקר בוחן את הקשר בין שנות הוותק של הגננת בניהול גן, לבין סגנון מנהיגותה. מטרות המחקר הינן: לחשוף את סגנון המנהיגות של גננות טירוניות (עד שלוש שנות וותק בניהול גן) ושל גננות מנוסות (מעל חמש שנות וותק בניהול גן) ולהשוות בין שני סגנונות המנהיגות (אביים,א. מ. מבורך ).

פרויקט חדש של מכללת אפרתה בירושלים מחבר בין המרצים באקדמיה לגיל הרך. מומחים לחינוך ילוו גננות, ישלבו שיטות חדשות שמבוססות על מחקרים עכשוויים ויוסיפו ציוד לעידוד היצירתיות. במסגרת פיילוט שהחל השנה ביוזמת החוג לגיל הרך במכללה האקדמית לחינוך אפרתה ובשיתוף עיריית ירושלים, הוקמו כמה גנים אקדמיים שמתבססים על מחקרים עדכניים בתחום ההוראה והחינוך. כך למשל, בנוסף לציוד הקיים בגני הילדים, מוצבים בכל גן אקדמי קוביות עץ בכמות גדולה, בהסתמך על מחקרים שקובעים שלמידה דרך משחק קוביות מפתחת את דרכי החשיבה ואת היצירתיות ( עמרי מניב ) .

בעידן שבו מדגישות מערכות חינוך את חשיבותה של עבודת צוות, בתי הספר בנויים כקהילות לומדות וקיימת מודעות להשפעה החיובית שיש לתמיכת הצוות על מניעת השחיקה והנשירה של העוסקים בהוראה, מתעורר צורך לחקור את המבנה הייחודי של עבודת הגננת. עד כה, המבנה הארגוני הייחודי של עבודת הגננת והשלכותיו על זהותה ודימויה המקצועיים ועל תפיסתה את תפקידה נחקרו במידה מועטה בלבד. במסגרת ניסיונה בעבודה כפסיכולוגית של גני ילדים, התוודעה ד"ר אסתר פירסטטר לקשייהן של הגננות ולצורך שלהן בתמיכה ובהקשבה, באישור ובעידוד. לפיכך החליטה לחקור את מצבן ולשאול שאלות על חוויותיהן. בעיקר עניין אותה לבחון את התמודדות הגננת כמחנכת יחידה, המבודדת מצוות תומך במהלך השגרתי של עבודתה ( אסתר פירסטטר) .

סקירה מקיפה שערכו חוקרי מרכז טאוב בנושא החינוך הקדם-יסודי בישראל מגלה גידול משמעותי בשיעור ההרשמה לגנים בקרב ערביי ישראל. כמו כן, המחקר מוצא כי החלטת הממשלה ליישם את החוק לחינוך קדם-יסודי אוניברסלי מגיל 3 תהיה כרוכה בהשקעה כספית משמעותית. אף שיש הכרה בין-לאומית בחשיבות הרבה של חינוך בגיל הרך להצלחה בטווח הארוך, ההשקעה בחינוך הקדם-יסודי בישראל אינה שיטתית, ויש פערים עצומים בשיעורי הרישום למסגרות החינוך ובשכר הלימוד בין המגזרים השונים. אף שהתיקון לחוק לימוד חובה (1984) קבע שחינוך חובה יינתן כבר מגיל 3, יישום החוק החל רק בשנת 1999. עד היום הוא מיושם רק באזורים בעלי דירוג סוציו-אקונומי נמוך – כך שלמעשה החוק חל רק על כשליש מילדי ישראל. עקב כך, עלות החינוך לגילאי 3-6 נעה בטווח רחב בהתאם למסגרת החינוכית שהילדים לומדים בה: מעלות כמעט אפסית במערכת הציבורית עד 3,000 ש”ח ואף יותר במערכת הפרטית.