בתי ספר
מיון:
נמצאו 1123 פריטים
פריטים מ- 181 ל-200
  • סיכום

    המאמר מביא סקירת מחקרים בנושא אקלים בית-ספרי שכללה מחקרים אקספרימנטליים, סטטיסטיים, סקירות ספרות ומחקרים תיאוריים. הכותבים ממליצים שהערכה/מדידה של אקלים בית-ספר תשתמש בסקרים ותצפיות מהימנים ומתוקפים המעריכים כיצד תלמים, הורים מורים וחברי קהילה אחרים תופסים את חיי בית-הספר בהיבטים של בטיחות, יחסים, הוראה ולמידה והסביבה המוסדית והנורמות שלה. סקירה זו מבהירה שרבו המחקרים לא בחונ את ההשפעות של האקלים במסגרות היררכיות ומיעוטים בחן זאת לאור זמן. הכותבים מציעים להרחיב את המחקרים הבוחנים את הנושא ממגוון זוויות ראייה ומתודות מחקר ובהן ניסויים, חקרי מקרה, מחקרים כמותיים ועוד ( Thapa, A., Cohen, J., Guffey, S. & Higgins, A ).

  • לינק

    השותפות המתוארת במאמר זה היא בין בית ספר לחנוך מיוחד לבין מסלול הכשרה לחינוך מיוחד במכללה לחינוך. בית הספר המיוחד הוא אחת המסגרות שמפעיל ארגון ותיק המעניק מגוון שירותים במטרה להבטיח לילדים ולבוגרים עם מוגבלויות קשות ומורכבות את הזכות למרב ההזדמנויות לצמיחה ולהשתתפות בחיי הקהילה. בבית הספר לומדים כארבעים תלמידים בטווח הגילים 12-4 עם לקות שכלית ותפקוד המצריך תמיכות מרובות. ארבע מחמש הכיתות בבית הספר מיועדות לילדים בגיל בית הספר היסודי ואחת היא כיתת גן (גלעדה אבישר, גילה ווגל).

  • סיכום

    במאמר זה מבקשים המחברים להציג את ממצאי המחקר האתנוגרפי של החינוך הפורמלי והלא פורמלי לילדים ולבני נוער בישראל שפורסמו בעשורים האחרונים בארץ ומחוצה לה. מכאן שלא כללו בסקירה זו את החינוך הגבוה ואת הכשרת המורים, שאמנם נעשו עליהם לא מעט עבודות מחקר איכותניות שונות, אך רק מעט אתנוגרפיות ( שמחה שלסקי, ברכה אלפרט, נעמה צבר-בן יהושע).

  • לינק

    תופעת נשירתם של בני נוער ממערכת הלימודים מוצגת בספרות בעולם ובארץ כתופעה מדאיגה שממדיה מתרחבים. בני הנוער מונשרים מבתי הספר לאחר תהליך מתמשך של כישלון, של ניכור ושל ניתוק הן של התלמידים והן של המערכת. בשונה ממחקרים אחרים שהתמקדו בהיבטים של תופעת הנשירה ובדרכי הטיפול בבני נוער נושרים, ממצאי המחקר הנוכחי מספקים תמונה של תהליכי הטיפול ושל המסגרת המאפשרת אותם. תמונה זו הצטיירה מתוך התוודעות שיטתית לתיאור חוויותיהם של בני הנוער ושל הצוות במוסד הנחקר, ומתוך חוויותיה של החוקרת עצמה (עדנה קפל-גרין, יוליה מירסקי ).

  • לינק

    ועדת היגוי (steering committee) היא ועדה מייעצת שהחברים בה הם בדרך כלל בעלי עניין או מומחים. בוועדה כזו נדונים נושאים דוגמת מדיניות, מטרות ומשאבים. ועדת היגוי היא אחד המבנים הארגוניים במערך בתי הספר לפיתוח מקצועי (PDS: Professional Development Schools), ותפקידה הוא לבנות ולפתח את השותפות מכללה-שדה. כחלק מבניית מערך ה-PDS בישראל במסלול העל-יסודי הוקמה בשנת 2000 ועדת היגוי למערך זה. ועדה זו פועלת ומלווה את השותפות מכללה-שדה מאז ועד היום ( תילי וגנר, אביבה קליגר).

  • לינק

    בדידות היא תחושה בלתי נעימה המלווה בתחושה של ריקנות, ניכור, מצוקה נפשית, דכאון וחרדה. החיים בצל לקות הלמידה כוללים היבטים טרגיים של תחושת שונות וניכור, אך בד בבד עשויים לכלול גם חוויה אותנטית של התמודדות ומציאת משמעות. במאמר הנוכחי, מתמקד הפסיכולוג פלג דור חיים בבדידותם של ילדים בעלי לקות למידה. מספר על נסיונם של אייל וליאור להתמודד עם שייכות וקבלה בזיקה לקשיים ולתסכולים הרגשיים אותם הם חווה עקב לקות הלמידה שלהם. דור חיים משתף בעבודתיו הטיפולית ומרחיב על האופן שבו ביקש לסייע לילדים להתמודד עם תחושת הבדידות ( פלג דור חיים).

  • לינק

    ממצאיו של דו"ח מתוך מחקר הערכה באנגליה, הבוחן את הישימות וההשפעה הפדגוגית בהענקת מכשירי טאבלט לכל אחד מהתלמידים בבית הספר. הדו"ח מסכם ממצאים ממחקר הערכה הבוחן את הישימות ואת ההשפעה החינוכית של מתן טאבלט לכל תלמיד בבית הספר. השלב השלישי במחקר עירב בתי ספר בעלי הישגים גבוהים (במטרה לשפר את התנסות בלמידה) ובתי ספר בעלי הישגים נמוכים. עבור בתי הספר בקטגוריה השנייה, הטאבלטים נתפסו כחלק חיוני לשיפור הסטנדרט של ההוראה, וכאמצעי לערב מחדש את התלמידים ואת הצוות.

  • לינק

    מאמר זה מתאר מודל לעבודה קבוצתית מובנית עם ילדים ובני נוער הסובלים מקשיים חברתיים ומדחייה חברתית בקרב קבוצת השווים. מודל זה פותח על ידי המחברת והוא מונה 12 מפגשים טיפוליים. מוקד העבודה הטיפולית הקבוצתית הוא פיתוח ושיפור המיומנויות החברתיות של חברי וחברות הקבוצה. מודל 12 המפגשים הוא תוצר של הנחיה, ליווי והדרכה של קבוצות רבות ברחבי הארץ אשר פעלו על פי מודל זה. תוצאות ההתערבות הקבוצתית מרשימות באפקטיביות שלהן, כפי שיוצג במדדים להערכת ההתערבות שנבדקו לפני תחילת ההתערבות ובסופה. מדדים אלו מעידים על שינוי משמעותי במעמדם הסוציומטרי של המשתתפים בקבוצה. המודל מתאים לעבודה קבוצתית עם ילדים ובני נוער החל מכיתה ד' ועד לסוף חטיבת הביניים ( יעל אברהם) .

  • לינק

    שלוש שנים יושב הסוציולוג ד"ר עידן ירון בבית ספר במרכז הארץ ומתבונן בתלמידים, במורים ובמנהלים . הוא מגלה נוער צמא לאוזן קשבת, מורים שנהפכו למכונות הכתבה, ומסביב אלימות, עדתיות וגזענות. המון גזענות . הצד הנסתר של בית הספר. ד"ר עידן ירון, סוציולוג שמבלה כבר שלוש שנים בתצפית אנתרופולוגית על שגרת חייו של בית ספר שש-שנתי במרכז הארץ. איך בדיוק הצליח אנתרופולוג בן 59 להשתלב בין מאות תלמידים בגיל ההתבגרות בבית הספר? ( דפנה לוצקי, ליאור דטל).

  • סיכום

    יצירתיות היא רוח הרפאים החמקמקה של העידן שלנו: כולם רוצים קצת ממנה, מנהלים יהרגו כדי שהעובדים שלהם יתברכו בה, אבל היא הולכת ומתרחקת מאיתנו באקלים המהיר, השטחי והמצומצם רגשית של היום. נהפכנו לחברה צינית, מדידה והישגית, וסתם יצירתיות, במובן הפשוט של המלה, נהפכה מתכונה אנושית שטבועה בכולנו לנחלתם הבלעדית של קומץ מבורכים מלידה .שמו האנגלי של הספר החדש של קן רובינסון (Ken Robinson) "לצאת מהקווים" הוא Out of Our Minds, שאפשר לתרגם כ"לצאת מעצמנו" ( חנוך רבינוביץ).

  • לינק

    בתקופה שבה ברור מהם הכלים המשפיעים על הדור הצעיר, ובמדינה רווית סטראט-אפים, לא פלא שמיזמי הזנק רבים מנסים להיכנס לנישה החינוכית ולפתח תוכנות ואפליקציות שימשכו את לב המנהלים, המורים ואנשי משרד החינוך – וגם את התלמידים, כמובן. בבית הספר נוף ים בהרצליה, למשל, חיברו לפני שנה אנשי התקשוב העירוני בין מנהלת בית הספר, ערד ניר, לבין חברת "Slate Science", שפיתחה את התוכנה "עשר אצבעות" ללימוד מתמטיקה. התוכנית מופעלת באייפדים שנרכשו בעבר על ידי בית הספר ( לימור דומב).

  • לינק

    המורה והמחנך דביר קפלן מסביר ומדגים את התפיסה של תגים דיגיטליים בהערכת תלמידים בביה"ס באמצעות ביאור נושא התגים הדיגיטליים, ההיסטוריה שלו והפריסה שלו בעולם ובארץ כיום. לשם הבהרה הוא מוסיף סרטון קצר שיפזר חלק מהערפל הסובב את הנושא. תג דיגיטלי הוא קובץ של תמונה הקרוי “תג” לרוב קובץ התמונה יהיה קשור באופן ישיר לנושא, לדוגמא, אם תלמיד הוכיח בכיתה שהוא שולט בנושא השברים באמצעות השלמת שלבים שונים לאורך תהליך הלמידה, הוא יקבל בסוף “תג" כלומר תמונה המציגה את ההישג שלו ( דביר קפלן ) .

  • לינק

    מאמר מעניין שכתבה פרופסור ג'ניפר קאהן (אוניברסיטת קליפורניה) אודות המורכבות של הקניית כישורי התמודדות רגשיים לתלמידים בבתי ספר בארה"ב . הקניית מיומנויות להתמודדות חברתית ורגשית לתלמידים הופכת להיות נפוצה ביותר ויותר בתי ספר ברחבי ארה"ב , אך הסוגיות של דרכי ההתמודדות עם כך אינן פשוטות ואפילו מורכבות ( JENNIFER KAHN) .

  • לינק

    מה ההורים רוצים עבור הילדים שלהם? הפסיכולוג היהודי-אמריקאי פרופ' מרטין סליגמן (Martin Seligman) מספר כי כאשר שאל את השאלה הזו קיבל את התשובות המתבקשות: בריאות, מימוש, ביטחון עצמי, משמעות, אושר ורווחה נפשית. ואולם, בתי הספר מתמקדים בפיתוח תחומים אחרים: משמעת עצמית, עמידה בזמנים, הצלחה בבחינות וחשיבה ביקורתית. בעולם ההישגי והתחרותי של ימינו, הערכים והכישורים הללו אכן חשובים, אך לא די בהם. תפקיד מערכת החינוך הוא לראות את התלמיד כאדם שלם ולהכין אותו לחיים במובן הרחב של המלה. אם כך, מדוע היא מתעלמת מהכישורים שהורים מחשיבים כחיוניים לאושרם של ילדיהם? ( רווית שרף) .

  • לינק

    מסדרונות עם פינות ישיבה ללמידה עצמית, בית-ספר ללא גדרות שהספרייה בו פתוחה עד הלילה, כיתות בקומה השישית וקולטנים סולריים על הגג – בתי-הספר החדשים מיישרים קו עם הגישות האדריכליות והחינוכיות העדכניות ( מירב מורן) .

  • לינק

    טוב שבוטלו המבחנים הבעייתיים, אבל איך נצליח בכל זאת להעריך הישגים? רועי פולקמן מציע תכנית דומה לזו שהפעיל בירושלים, שעיקרה: מיקוד בביה"ס כיחידת המדידה, ולא בתלמיד. איך אפשר לייצר מדידה יעילה בלי לגלוש לשטחיות? רועי פולקמן מצביע על "עץ הערכים" של עיריית ירושלים – כלי להערכת בתי ספר במערכת החינוך בבירה. זהו כלי חדשני ומתקדם, שנוצר מחזונו של ראש העיר ניר ברקת, שהתבסס על הרפורמה במערכת החינוך שנערכה בעיר ניו יורק בעשור הקודם, בהובלת ראש מחלקת החינוך בעירייה, ג'ואל קליין ( רועי פולקמן ).

  • תקציר

    לא למיין, לא להסליל, לא להשוות, לא לאלץ ילדים להתחרות” – מפציר חן למפרט במערכת החינוך, ומסביר היטב מדוע החינוך למצוינות מזיק כל כך. בספרו החדש והנוקב כותב חן למפרט, פדגוג ביקורתי, על איוולת המצוינות", ומתאר את האופן שבו נהפך המושג הריק הזה (שכן כל כולו פונקציה של השוואה בין ביצועים יחסיים) לאידיאל חינוכי בפני עצמו. הוא מראה כיצד הצבת ההצלחה כערך פירושה ויתור על הסיבתיות ועל הדרך, כלומר על החינוך ( שירה סתיו ).

  • לינק

    החל משנת הלימודים הקרובה כל מנהל בית ספר שירצה להפוך את בית הספר שלו לחדשני ומיוחד יוכל לפנות ל"מנטור" – מנהל בית ספר אחר שכבר עשה זאת. דו"ח חדש של משרד החינוך חושף את בתי הספר החדשניים בישראל ולראשונה הופך אותם למרכזי הפצה – שיאפשרו להרחיב את מעגל החדשנות לבתי ספר נוספים. החדשנות נוגעת לתחומים שונים דוגמת מוסיקה, חינוך מדברי, בית ספר שהוא גן משחקים, כיתות תלת־גיליות, שילוב חילונים־דתיים, שיעורים במצלמה ומיקרופון ועוד. בדו"ח כ־40 מרכזי הפצה מתוך כ־150 בתי ספר וגני ילדים ניסויים בכל המגזרים ובכל המחוזות (יעל ברנובסקי).

  • לינק

    הספר שנכתב על ידי חילי טרופר מביא את החיבור האישי בין בית ספר התיכון "ברנקו וייס" ברמלה, בית ספר שהפך תוך חמש שנים מתיכון כושל וחסר תלמידים לתיכון עם רשימת המתנה וגאווה מעצם ההשתייכות אליו, בית ספר לנוער בסיכון בדרגות הקיצוניות ביותר שקיימות, צעירים שהתפיידו מכל המסגרות החינוכיות האחרות, תלמידים עניים עם בעיות משפחתיות וסביבתיות ענקיות, בעיות מהסוג שרבים מאתנו אינם מסוגלים בכלל להעלות על הדעת ולהתמודד ברמת המחשבה על קיום תנאי חיים כאלה, לבין מנהלו באותן שנות שינוי-חילי טרופר, צוותו החינוכי המסור וחדור מוטיבציה שפועל בתחושת שליחות, התלמידים שהחיים ניפצו להם את החלומות וכל מי שנקלע מסביב לתהליך ההעצמה החינוכי המדהים הזה ( סתיו מיכאלי ).

  • לינק

    רגע לפני הצלילה למעמקי בית הספר, ד"ר עידן ירון מספר על התשוקה, הגישה וההגשה. אפשר לומר שהדבר המשותף לכל העבודות שלי הוא ניסיון להגיע לתובנות על ההתנהגות האנושית ועל החיים החברתיים דרך התבוננות בתופעות שוליות; להבין את המרכז באמצעות שיטוט באזורי סְפר. אני מוצא שאנשים, קבוצות, אירועים ואתרים שוליים הם אוצר בלום למתעניין בבני אדם ובמה שעובר עליהם ( יורם הרפז) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין