פרויקט התכתבות המקשר בין תלמידים ברחבי העולם יכול להשתלב בשיעורי חינוך, תרבות ישראל, שפה (הבעה/אנגלית) ועוד, והוא אינו מצריך השקעת משאבים, מעבר להקצאת מספר שיעורים לאורך השנה. כמובן, שכאשר מדברים כיום על התכתבות, הכוונה היא אינה בהכרח לכתיבה באמצעות עט ונייר…. אלא בעיקר לשיח ווירטואלי העושה שימוש בכלים כגון דוא"ל, סקייפ, הנגאאוט, פייסבוק וכו'. מדובר למעשה ברשת עולמית של בתי ספר תאומים (Global School Twinning Network), יוזמת הסוכנות היהודית. במסגרת הפרויקט מתקיים חיבור בין כ-600 בתי ספר יהודים בארץ ובעולם, הכוללים כ-40,000 תלמידים מגיל גן ועד לתיכון וכ-1500 מורים מהארץ והעולם היהודי. השתתפות בפרויקט מאפשרת לתלמידי כיתה ישראלית ליצור קשר עם קבוצת תלמידים יהודיים בתפוצות. הקשר יתבצע באמצעות מפגש ווירטואלי – ווידאו, שיחת אודיו, צ'ט, פורום וכו' וכן באמצעות חילופי תוצרים וקיום פרויקטים משותפים ( אפרת מעטוף) .

הם נכנסים לכיתה באמצע שיעורים, מתקשרים למורים בשעות הערב ומאיימים עליהם, נכנסים לחדר המנהל בצעקות, שולחים אי־מיילים ללשכת שר החינוך, ולעולם אינם מודים בטעויות של ילדיהם • יותר ויותר הורים בישראל חוצים את הגבול שבין מעורבות מבורכת להתערבות בוטה ( יניב משיח) .

יוזמה מבורכת של שפ"י במשרד החינוך נועדה לטפח את הקשר בין צוותי ביה"ס וההורים . קיומו של קשר מושכל וחיובי בין אנשי חינוך לבין ההורים משפיע על העלאת המוטיבציה, מקדם את הצלחת התלמיד בלימודיו ותורם לרווחה הנפשית ולמניעת התנהגויות סיכון. החוברת מבקשת ללוות את אנשי המקצוע- מדריך שפ"י, הפסיכולוג והיועצת בתהליך ההובלה של צוותי חינוך לקראת קידום שיח מכבד עם ההורים. החוברת בנויה בהקבלה לאופן בו מומלץ לבנות את השותפות החינוכית: תהליך ברור עמדות, שכלול מיומנויות לפיתוח שיתופי פעולה בהתבסס על העמקת ידע בתחום, עם דגשים מיוחדים לכל בעל תפקיד, תוך מודעות למגוון התרבותי ולשונות הצרכים, ותוך התייחסות להתמודדות במצבי קונפליקט. החוברת "נפגשים" מציעה מסע רפלקטיבי להבנה ולהבניית "שותפות חינוכית" בין צוותי החינוך לבין ההורים. מסע אשר מעודד התבוננות שונה על הקשר, הגברת המודעות לדפוסים השונים של שותפי התפקיד ודרכים להבנות אותו אחרת.

'הורים רבים לילדים בעלי הפרעת קשב או לקויות למידה מספרים לי על אכזבתם מהצוות החינוכי בבית הספר. חלקם מופתעים מכך שלחלק מן המורים אין מודעות או כלים לעזור לילדיהם, אחרים כועסים על כך שהמלצות האבחון אינן מיושמות במסגרת בית הספר, והם יוצאים למאבק כדי לעזור לילדיהם לממש את זכויותיהם . 'כאשר תגלי הבנה ואמפתיה לקשיי הצוות החינוכי, כאשר המורים ירגישו שאת מעריכה את מאמציהם, תגרמי להם לפתוח את ליבם. כאשר תציעי עזרה מניסיונך האימהי במקום להעביר ביקורת על תפקודם המקצועי, אני מאמינה שהם ישנו את גישתם' ( ציפי קוברינסקי ).

רשת בתי הספר "ידע הוא כוח" מסייעת לתלמידים ממשפחות מעוטות הכנסה בארה"ב לצמצם פערים חינוכיים. השנה נפתח סניף גם בקרית ביאליק. בתי ספר ברשת, המכונה ( KIPP (Knowledge Is Power Program, "תוכנית ידע הוא כוח"), הם חלק מהמערכת הציבורית בארה"ב והורי התלמידים אינם נדרשים לשלם כל תשלום נוסף ( ירדן סקופ ) .

מחבר המאמר, ד"ר אלי אייזנברג ,( סמנכ"ל בכיר וראש מינהל למו"פ והכשרה באורט ישראל ) מציג מודל חדשני של בית הספר אורט יוצר-העתיד המיועד להוביל ולפרוץ דרך בתחומים הבאים: תכנים , מיומנויות וכישורים הנדרשים במאה ה-21 , ערכים, למידה, הוראה והנחייה, מבנה פיזי ועיצוב סביבתי. בית הספר החדשני של אורט לא יהיה ממיין ויקבל את אוכלוסיות התלמידים של קהילתו ואלה הרוצים להתחנך בו ויקדם את ניעותם החברתית והכלכלית.

המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך ממשיך באופן נמרץ ושיטתי בקידום מיזם הספרים הדיגיטליים במערכת החינוך בישראל . ההיערכות האחרונה דווחה באתר למינהל מדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בחודש נובמבר 2013 .קווי ההיערכות העיקרית הם עפ"י הודעת המינהל "כשירות לציבור, מעמיד אגף טכנולוגיות מידע לרשות ספקי הספרים הדיגיטליים בתכנית הניסוי פלטפורמה למתן תמיכה בתהליך ההטמעה עבור מורים, הורים ותלמידים על מנת לקדם ולהקל בהטמעת התהליך" ..

ממעקב אחר כיווני החשיבה במערכות חינוך בעולם כיום מסתמן כי הנושא של אוצרות דיגיטאלית בחינוך זוכה לאחרונה להתעניינות גוברת. אנשי החינוך וגם אנשי התקשוב החינוכי הגיעו למסקנה כי הלומדים , בין אם הם תלמידים או סטודנטים , צריכים להתמודד עם הבניית הידע באופן פעיל על מנת לחוש את יתרונות הלמידה המשמעותית . תהליך האוצרות הדיגיטאלית מחייב את הלומד לאסוף מידע אך גם לגבש אותו בהקשרים שונים וגם לדעת כיצד להפיצו בערוצי הפצה שונים ומגוונים , כגון רשתות חברתיות .