האם למידה אודות מאבקיו של אלברט איינשטיין מסייעת לתלמידים להצליח יותר בכיתה? מחקר חדש של האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה (American Psychological Association) טוען שכן: תלמידי תיכון הקוראים על אתגרים אישיים ואקדמיים שעמדו בפני מדענים שיפרו את ציוניהם בשיעורי מדעים. הסתבר שתלמידים אשר קראו לגבי מאבקים אישיים או לגבי מאבקים אינטלקטואליים היו צפויים לשפר את ציוניהם במדעים לאחר קריאת הסיפורים – בייחוד אלה שציוניהם היו נמוכים לפני הקריאה. אלה שקראו על הישגים לא השתפרו לאחר קריאת הסיפורים. הן לפני קריאת הסיפורים הן אחרי הקריאה, אותם תלמידים אשר האמינו שמאמץ, יותר מאשר כישרון מולד, מוביל להצלחה במדעים נטו להצליח יותר בשיעור המדעים (Zubrzycki Jaclyn, 2016).

מחקר תלת-שנתי זה חקר את הקריאה של 14 תלמידי חטיבת ביניים שזיהו עצמם כקוראים להוטים, ושל 15 תלמידי תיכון שהיו קוראים מעורבים מאוד של סוגות (ז'אנרים) שבאופן טיפוסי נחשבות לשוליות בבית הספר: עלילת אהבה, דיסטופיה, פנטזיה, ערפדים ואימה. המטרה של מחקר זה הייתה לסייע למורים לחשוב על קריאה מתוך בחירה חופשית, כולל קריאה של סוגות שוליות, ולסייע למורים לחשוב על תגובות פדגוגיות. ממצא בולט אחד שדווח כאן היה שקריאה חופשית מכל הסוגים, כולל קריאה של הסוגות השוליות, הובילה את הקוראים לחמישה סוגים מובחנים של הנאה (כל הנאה בתורה מובילה לתועלות משניות רבות): ההנאה המשוקעת במשחק, הנאה אינטלקטואלית, הנאה חברתית, ההנאה מעבודה פונקציונאלית, וההנאה מעבודה פנימית (Wilhelm, Jeffrey D., 2016).

המאמר עוסק בשאלת החינוך לאחריות דרך לימודי הפילוסופיה בבית הספר. בהסתמך על ניסיונה כמרכזת מגמה לפילוסופיה מתארת המחברת את השפעתו של העיסוק בשאלה זו על תלמידיה, על תחומי דעת אחרים ועל תרבות בית הספר בכלל (אורית פרנקו).

מחקר זה מציג אסטרטגיה לשילוב שאלות סקרניות של התלמידים בתכנית הלימודים כדרך להפחית את השונות בין תחומי העניין של התלמידים לבין הדרישות של תכנית הלימודים. המחברים בחנו כיצד חמישה מורים בבית הספר התיכון משלבים את השאלות של התלמידים בהוראה שלהם, את הפרספקטיבות של התלמידים לגבי שילוב זה ואת ההתנסות בלמידה בדרך זו (Hagay, Galit; Baram-Tsabari, Ayelet, 2015).

אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על מערכת המאפשרת קבלת הודעות למכשירים ניידים בנושאי טבע, מדע וסביבה: "מפעילים קבוצת ווטסאפ לפעילות עם תלמידים? באמצעות מיזם עולם ON תוכלו להיות מנויים על ידיעות בתחומים שונים. הידיעות נכתבות בהתאמה לגילאי חט"ב וחט"ע ומעוצב בצורה המותאמת לשיתוף בקבוצות הווטסאפ" (אפרת מעטוף).

המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה לקבוע את פרקטיקות ההוראה של מתכשרים להוראת הפיזיקה בבית הספר התיכון ביחס להעדפה שלהם להוראה מסורתית או קונסטרוקטיביסטית. ניתוח הממצאים של הסקר ושל הראיונות הראה שרוב המתכשרים להוראה בבית הספר התיכון החזיקו באמונות ביניים (מסורתיות ועד קונסטרוקטיביסטיות) לגבי הוראת פיזיקה (Demirci, Neset, 2015).