השימוש המוגבר בדיונים מקוונים בסביבות למידה פורמליות ובלתי פורמליות, מציב את המושג הנבנה (construct) של אינטראקטיביות כמרכזי ללמידה. אינטראקטיביות בדיונים מקוונים של קהילות למידה נתפסת במחקר זה כתהליך קונסטרוקטיביסטי-חברתי. זוהי רשת של אינטראקציות בין פריטי תוכן ומשתתפים המניעה תהליך הבנייה של ידע שִׁתּוּפִי. ההמשגה של אינטראקטיביות בספרות המחקר עדיין איננה ברורה ולא ידוע מספיק על תפקידה בהבניית ידע ועל הקשר שלה לתוצאות למידה. בנוסף, הערכת תוצאות למידה תוך שימוש בניתוחים מתמטיים לא הבשילה דיה ונחוץ לה עדיין פיתוח עמוק. לפיכך, מחקר זה מנסה לחקור את התפקיד של אינטראקטיביות כתהליך של הבניית ידע בדיונים מקוונים, ובפרט את הקשר שלה לתוצאות למידה, כפי שנמדדו באמצעות מטלות הערכה פורמליות (Kent, Carmel; Laslo, Esther; Rafaeli, Sheizaf, 2016).

בעוד הילדים דוהרים אל תוך העידן הדיגיטלי החדש ומעבירים אליו את מרכז חייהם, בתי הספר נותרים מאחור, מתלבטים בשאלה אם להיכנס גם כן פנימה – ואם למערכת החינוך יש אחריות גם על מה שקורה לתלמידים מחוץ לשעות הלימודים, בתוך הרשת החברתית (תמירה גלילי).

במאמר זה המחברים מציגים את SCHOM (ראשי תיבות של SCHOlar Messaging – שליחת הודעות אלקטרוניות בין אנשי הסגל). הם פיתחו כלי זה לצורך תקשורת ולמידה מקוונת שיתופית בסביבות אלקטרוניות ואלחוטיות. המכשיר SCHOM, שהוא תוכנה המשמשת כשירות, נמצא על ענן ומאפשר העברת מידע בין החברים בדומיין הפנים-אקדמי ו/או בין-אקדמי (Berjon, Roberto; Beato, Encarnacion; Mateos, Montserrat; Fermoso, Ana Maria, 2015).

מאמר זה חוקר חלק מהספרות לגבי למידה משולבת/מעורבת ומזהה המלצות עבור אנשי סגל ומעצבי למידה. ההגדרות והמונחים הנידונים כוללים את הדיון לגבי המלים "משולב" ו"מעורב". הגדרת העבודה עבור המאמר נידונה, אבל המאמר אינו מציע הגדרה סטנדרטית עבור התחום. היתרונות ללמידה באמצעות פורמט מעורב/משולב מזוהים מהספרות וכוללים ציונים משופרים, נשירת לומדים, תקשורת ועבודת צוות (Helms, Samuel A., 2014).

חקר מקרה זה בחן את ההתנסויות של מחנכים בקורס מקוון כדי להבין טוב יותר כיצד תכנון הקורס וההעברה הפדגוגית שלו יכולים לתמוך בלמידה של הסטודנט.הממצאים מדגישים שיטות ספציפיות של הוראה שיכולות לתרום לשימושים של המחנכים בכלי Web 2.0 בקורסים מקוונים, תוך הדגמה כיצד ניתן להשתמש במודל החניכות הקוגניטיבית כדי לתרום לפיתוח של קורס מקוון (Boling, Erica C.; Holan, Erica; Horbatt, Brent; Hough, Mary; Jean-Louis, Jennifer; Khurana, Chesta; Krinsky, Hindi; Spiezio, Christina, 2014).

דונלד קלארק חוקר מה גורם לכולנו לפחד לעיתים מחידושים טכנולוגיים ואחרים. קלארק סוקר את ההיסטוריה של הפחד משינוי החל מימי סוקרטס ועד לעידן הרשתות החברתיות ומנסה לתאר מדוע כל מה שכבר קיים בעולם שאנחנו נולדים אליו הוא נורמלי מבחינתנו וכל ההמצאות שנוצרות אחרי שאנחנו בני 30 נראה לנו נוגדות את דרך הטבע (מקור וקרדיט: אתר חברת מתודיקה).

סביבת למידה קונסטרוקטיביסטית מדגישה את חלקו של התלמיד בתהליך הבניית הידע הנלמד. במחקר נבחנו הקשר בין הוראת תחום התקשורת לבין אפיון סביבת הלמידה כקונסטרוקטיביסטית ותרומת סביבה זו לקידום פעילות פוליטית דמוקרטית בעתיד בקרב מתבגרים (דורית אלט).

המאמר הנוכחי נועד לחשוף את האפשרות של שימוש בטכנולוגיות חדשות הן מבחינה מעצבת והן למטרת מתן מידע לסטודנטים. לפיכך, המחברים עוקבים אחר תדירות הגישה למשאבים אלה, בזיהוי הסוגים העיקריים של המשאבים המקוונים המספקים גישה למידע, אך גם בסוג של מידע כזה במונחים של הרלוונטיות שלו לתחום ההכשרה. יתר על כן, סוגיה חשובה שהמחברים דנים בה היא זו הקשורה להזדמנויות לקשר ולתקשורת המוצעות על ידי האינטרנט ואשר ניתן לנצלן בהצלחה למטרות מקצועיות (Rosu Stoican, Oana; Stefanescu, Cornelia; Stfanescu, Valeriu, 2014).

במאמר זה, המחברים מניחים שלמידה מקוונת מציעה לסטודנטים את ההזדמנות ללמוד מהאדם הדוגל בקונסטרוקטיביזם ולהפך, תוך שימוש במצבים חינוכיים שבהם משאבים של ICT נמצאים בשימוש, לאוטודידקט יש את היכולת לתעד את עצמו, להשיג מידע מעודכן, להעשיר את אוצר המלים של תחום העניין ולפתח אסטרטגיות לבניית ידע. מחקר זה נועד לתמוך בהבנת המורכבות של הלמידה האקדמית, בהדגשת הרעיון של התמקצעות ההוראה, ובלמידה קונסטרוקטיביסטית הדורשת ומפתחת יכולות של למידה מקוונת (Stefan, Mihaela Aurelia and Popescu, Alexandrina Mihaela).

במהלך השנים אכן נענו מרצים רבים לאתגר ההוראה המשמעותית באמצעות פלטפורמות וירטואליות. באוניברסיטאות ובמכללות מתפרסמות כתובות הדואר האלקטרוני של המרצים והקשר הישיר בינם לבין הסטודנט הוא כבר בגדר מעשה יום-יומי. מחקר תכתובות הדוא"ל הרבות שהעבירו המרצים השונים מלמד על פריצת גבולות חמורה בקשר בין הסטודנטים לבין מוריהם. ביטוי לכך הוא התנסחות בלתי-פורמלית פוגענית, בלתי-מבוקרת, לעתים חסרת גבולות ובעיקר מקטרגת. אין בהן ביקורת עניינית על סוגיה כזו או אחרת או ניסיון ליצירת קשר לצורך בניית דיאלוג ואקלים של הידברות סביב סוגיות אלא בעיקר ניצול (לעתים קרובות לרעה) של זמינות אמצעי התקשורת לביטוי כעס, אכזבה והתמרמרות ( אריה קיזל).