התקבלות של הצגת תיאטרון על ידי קהל צעיר: חקר סמיוטי בקרב ילדי גן – עבודת דוקטורט

מור, ס' (2015). התקבלות של הצגת תיאטרון על ידי קהל צעיר: חקר סמיוטי בקרב ילדי גן. חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת חיפה, חיפה.

המחקר הנוכחי ממוקם בשלוש זירות עיקריות בחקר התיאטרון: תיאטרון לילדים, התקבלות של הצגת תיאטרון ומרכיבי התקשורת התיאטרונית: מערכות סימנים, מוסכמות ורוחק אסתטי. עבודה זו מתמקדת בהבנת אופני ההתקבלות של הצגת תיאטרון וביחסי הגומלין בין מרכיבי התקשורת התיאטרונית, במטרה לברר את התהליכים המרכיבים את חוויית הצפייה בהצגה בקרב ילדי גן חובה בגילאי חמש עד שש.

שורשיו של התיאטרון לילדים נעוצים במחזות לכל המשפחה, שנועדו לשעשע את הילדים בחג המולד, בתחילת המאה השמונה עשרה. מאז החל להתפתח כתיאטרון לילדים, בעשור הראשון של המאה העשרים ועד היום, הוא עבר כברת דרך משמעותית, והפך להיות חלק אינטגרלי מתרבות הילדים בארץ ובעולם, הן מבחינת כתיבת מחזות שנועדו במיוחד לילדים והן מבחינת הביצוע של היוצרים והתיאטראות לילדים.

בתחילת דרכו של התיאטרון לילדים, התיאטרון למבוגרים ראה בו מוגבל מבחינה אינטלקטואלית ונחות מבחינה אמנותית. תפיסה זו השתנתה לקראת שנות השבעים של המאה העשרים, ונראה כי הדבר היה קשור לתפיסות המשתנות של מושג הילדות בעולם המערבי. אידיאולוגיות תרבותיות, תיאוריות פדגוגיות ושינויים חברתיים עיצבו את התיאטרון לקהל הצעיר, ואלה יצרו בסיס להבנה חדשה על תפיסה, קליטה ויצירת משמעות אצל ילדים.

בתחילת המאה העשרים ואחת, ניכרת בכל רחבי העולם התפתחות בדימוי של התיאטרון לילדים אל מול התיאטרון למבוגרים. ההתפתחות באה לידי ביטוי ביצירה של מופעי תיאטרון לילדים המכבדים את האינטליגנציה של הילד, עוסקים בתמות רלוונטיות לילדים, ומתחברים באופן רציני ומלא חיות להבנות עכשוויות על התפתחות הילד ודרכו להתחבר אל העולם.

מבחינת השדה המחקרי, נעשה אמנם ניסיון לסגור את הפער שקיים בין היצירה בתיאטרון לילדים לבין המחקר בתחום, אך עדיין קיים מחסור גדול במחקר של תיאטרון לילדים. במעט מאד אוניברסיטאות בעולם יש מחלקה או מסלולי לימוד לתיאטרון לילדים, ומעטים החוקרים או תיאורטיקנים העוסקים בתיאטרון לקהל צעיר (TYA) כשדה מחקר.

אחד הדברים הבולטים בחסרונם, הוא חקר ההבנה כיצד חווים הילדים את הצגת התיאטרון, כיצד הם תופסים את מרכיבי התקשורת התיאטרונית, ויוצרים פרשנויות לחוויה. במיוחד חסר ידע לגבי קהל צעיר בגיל הגן, גיל בו מערכת החינוך בישראל חושפת ילדים לראשונה להצגות תיאטרון. מיעוט המחקרים בגיל צעיר זה מתייחסים להתקבלות של ההצגה על ידי הילדים, ועל כן עבודה זו, החוקרת התקבלות של הצגת תיאטרון, מוסיפה לתחום חקר זה.

לעבודת הדוקטורט באתר מרכז המידע הבין-מכללתי