נוסח נייר העמדה הבינלאומי של צוות מומחי הערכה ומחקר מובילים בעולם אשר בראשם עמדה פרופסור מנוחה בירנבוים מאוניברסיטת תל אביב. נייר העמדה פורסם בגיליון של כתב העת החינוכי הנודע Educational Research Review. המטרה של נייר העמדה הבינלאומי היא להציג בפני קובעי מדיניות החינוך באירופה ובקהילה האירופאית ובפני מורים ומחנכים את החידושים העיקריים בתחומי הערכת הלומדים בחינוך המתבטאים הלכה למעשה בתפיסה הרעיונית הנגזרת של מערכת למידה אינטגרטיבית (A learning Integrated Assessment System). החלק הראשון של נייר העמדה מציג את החסרונות הקיימים של דרכי ההערכה בחינוך הן מבחינת הלומדים והן מבחינת המורים. החלק השני של נייר העמדה מציג את הצורך בשינוי מהותי של דרכי ההערכה על מנת לבטא את צורכי הלומדים. מערכות ההערכה בחינוך כיום חייבות להיות רב-ממדיות, משולבות בתוך תכנית הלימודים, אוטנטיות וגמישות.

האם השימוש בפורטפוליו ממוחשב הוא רעיון טוב ומועיל להכשרת מורים? כדי לענות על שאלת מחקר זו ראיינו החוקרים יותר מ-100 סטודנטים להוראה, מורי מורים, מורים ומנחים אשר התמודדו עם יישום פרויקטים של פורטפוליו ממוחשב בהכשרת מורים בתוכניות הכשרים מורים ברחבי ארה"ב. נחקרו באופן מקיף 6 תוכניות להכשרת מורים אשר שילבו פורטפוליו ממוחשב במסלולי ההכשרה השונים שלהם. המחקר תיעד בצורה שיטתית את התגובות והעמדות של סטודנטים להוראה ומורי מורים לגבי ההתנסות שלהם עם פורטפוליו ממוחשב. המחקר מציג את התועלות והעלויות של שילוב הפורטפוליו הממוחשב בתוכניות להכשרת מורים ומנתח את הגורמים שהובילו להצלחת הפרויקט או כישלונו. בסיכום, מנתחים החוקרים את הגורמים הקריטיים המשפיעים על השילוב המועיל של פורטפוליו ממוחשב בהכשרת מורים. החוקרים גם מגבשים כמה תובנות והמלצות לגבי שילוב הפורטפוליו הממוחשב בהכשרת מורים בארה"ב. החוקרים המובילים הם פרופסור Keith Wetzel, מראשי התכנית להכשרת מורים וחינוך באוניברסיטת אריזונה ופרופסור Neal Strudler המלמד וחוקר סביבות למידה ממוחשבות באוניברסיטת נבדה.

לתהליכי הערכה המתבצעים לפני תהליך הוראה-למידה יש חשיבות רבה בתכנון תכנית הוראה-למידה (Proactive Evaluation ). הנחת יסוד זו נשענת על הגישה הקונסטרוקטיביסיטית שעל פיה ילדים אינם מגיעים לבית הספר "טבולה רסה" הם מצוידים ברעיונות ובתפיסות שנוצרו אצלם במהלך התנסויותיהם ובעקבות למידה קודמת במסגרות פורמאליות ובלתי פורמאליות כדי לאתר את הידע והתפיסות הקודמות של התלמידים בנושאי הלימוד המתוכננים ולהביא לידי שינוי תפיסתי, דרוש מערך תכנוני הכולל אסטרטגיה לאיתור התפיסות הקודמות ולתכנון והתערבות חינוכית מתאימה. במאמר מציגה המחברת ממצאים של הערכה שבוצעה באמצעות מחקר פעולה שהועבר בכיתה ד'. מחקר פעולה זה בוצע במסגרת ההכשרה במסלולי יסודי (התמחות מדעים) במכללת סמינר הקיבוצים. על בסיס ממצאי מחקר זה מוצעת גם תכנית התערבות לשינוי תפיסתי אצל התלמידים (לאורה נתיב)

כאשר הערכה משמשת להפקת משוב משמעותי, אין היא מנחה רק את הלמידה של התלמידים, אלא גם מקדמת את אמונתם ואת המוטיבציה שלהם. מורים אשר עושים שימוש בהערכה באופן הזה ולא בהספקת ציונים בלבד, מעבירים מסר שכל התלמידים יכולים ללמוד וכל התלמידים יכולים להצליח. זהו מסר בעל חשיבות עצומה ויש לשתף בו את התלמידים, באופן מיוחד את אלה שמתאמצים ונאבקים, שכן הוא נותן להם תקווה וכוח. על מנת ליצור מצב שבו מנגנוני הלמידה יהיו אפקטיביים עליהם להיות מוטמעים בערכים המשותפים של התרבות הארגונית: קיומה של תרבות הלמידה בכיתה המקדמת מוטיבציה בקרב תלמידים, המטפחת סקרנות, חקירה, וגישות חיוביות כלפי למידה ואשר מספקת תמיכה ומעודדת תלמידים להעז ולקחת סיכונים גם במחיר של עשיית טעויות. תהליכי הערכה יכולים להיות משמעותיים לבית-הספר רק אם הם מניעים פעילות חברתית משותפת המזמנת שיח בין שווים באווירה דמוקרטית, ומהווה תשתית לדיאלוג, שאילת שאלות גורליות לבית-הספר, פעילות המעודדת רפלקסיה ובחינת תהליכי ההוראה-למידה, הפקת לקחים והסקת מסקנות לגבי התנסויות בכיתה (חני שלטון, הלנה קימרון)

במאמר מוצגת סקירה של עשייה חינוכית השוזרת תהליכי הוראה-למידה בסביבה מתוקשבת עם תהליכי הערכה. במסגרת עבודתה של מחברת המאמר כמורה למדע ולטכנולוגיה ורכזת מחשבים בבית ספר יסודי, היא פיתחה שתי סביבות למידה מתוקשבות מבוססות סטנדרטים שיושמו על ידה בכיתות ב', ד' וה'. סביבות אלה משלבות סטנדרטים במידענות וסטנדרטים במדע וטכנולוגיה. מבנה הסביבות המתוקשבות מבוסס על מודל חקררשת (WEBQUEST). בשלב ראשון, הלומדים ביצעו שש משימות הערכה ממוקדות. בשלב שני הלומדים קיבלו משימת הערכה מורחבת המייצגת בעיה אותנטית מסוג מטלת ביצוע. בתהליך הביצוע של משימת ההערכה המורחבת, הלומדים נדרשו להשתמש בסטנדרטים במידענות במשולב עם סטנדרטים במדע ובטכנולוגיה. שילוב מטלת הערכה תרם להגברת המוטיבציה של הלומדים ולחיזוק מעורבותם בתהליך הלמידה עד להפקת התוצר (בתיה אמסלם)

סוגיית ההערכה של יישום למידה מקוונות באוניברסיטאות ובמכללות אינה פשוטה מנקודת מבט מחקרית ומעשית והמוסדות האחראיים באירופה מנסים לגבש מתודולוגיות שונות להערכת ההצלחה של ישום הלמידה המקוונת בקורסים אקדמאיים. על רקע זה , פיתחה אוניברסיטת Northumbria university באנגליה מתודולוגיה כוללנית להערכת ההתקדמות וההצלחה של תוכנית הלמידה המקוונת. גיבוש המדדים והמתודולוגיה נעשו בשיתוף עם ועדת JISC הבריטית האחראית על כל תחומי הלמידה המתוקשבת בחינוך הגבוה שם. המתודולוגיה שיושמה להערכת התקדמות הלמידה המקוונת מבוססת על מודל Pick&Mix -Basich, 2007 , מודל רב-ממדי המכיל 20 קריטריונים עיקריים (ערוצים עיקריים) ועשרות קריטריונים משניים לבדיקה והערכה, כגון אסטרטגיות למידה והוראה מתוקשבות, שימושיות ונגישות, עומס מידע ,עומס אקדמאי , תמיכה בלומדים, חווית הלמידה והתנסות הסטודנטים, ניהול הלמידה המתוקשבת ועוד. המאמר מסביר כיצד נערכה הבדיקה , ההערכה בפועל והלקחים הראשונים שהופקו מהתהליך.

למידה מתוקשבת שונה במהותה מלמידה פנים-אל פנים ומחייבת מתודולוגיות שונות לחלוטין להערכת תהליכי הלמידה. המאמר בוחן את ייחודיות הלמידה המתוקשבת ומציע לשלב מתודולוגיות מדעיות מחוץ לחינוך על מנת להעריך קורסים מתוקשבים ולמידה מתוקשבת. כך לדוגמא, טוענת מחברת המאמר, כי יש מקום ליישם את מתודולוגיית ניתוח המערכת (System analysis) כעוגן שיטתי להערכת למידה מתוקשבת. המאמר, מציע הצעות מעשיות לתכנית פעולה לשילוב הערכה ללמידה מתוקשבת וממליץ לתת משקל גבוה יותר להיבטים קוגניטיביים של הלמידה המתוקשבת בשיטת ההערכה שננקטה (Ellen Mandinach)

יומני למידה נועדו לתעד את הרפלקסיות של התלמידים על חומר הלימוד ותהליך הלמידה שלהם. על פי תורתו של ויגוצקי הרפלקסיה הכתובה אמורה לסייע בבניית משמעות, שכן הכתיבה מאפשרת לבחון את המחשבות ואינה רק המללה שלהם אלא הבנייה שלהן (שריג 1997). היומן מספק ראיות בעלות ערך הערכתי רב. אפשר להעריך באמצעותו את איכות הידע של הלומדים וכן את כשירותם הרפלקטיבית התיעוד ביומן מאפשר ללמוד על האסטרטגיות המטה-קוגניטיביות שהפעילו הלומדים במהלך הלמידה, על הקשיים שבהם נתקלו ועל האופן שבו התגברו עליהם, על הרגשתם לגבי המטלה, על החלקים שהיו קלים עבורם וכדומה. יומני למידה משרתים איפה שתי מטרות: למידה והערכה. במסך "מסמכים" אפשר לראות קטע מיומן למידה של תלמיד ואת תגובת המורה וכן דוגמאות לרפלקסיות של תלמידים בעקבות עבודה על מטלת ביצוע בתנ"ך. במסך "קטעי ווידאו" אפשר לצפות בתלמידה המספרת על רפלקסיה שעשתה (בירנבוים, מ', יועד, צ', כ"ץ, ש' וקימרון, ה')

החשיבות הגדלה של למידה מתוקשבת הניעה את משרד החינוך האמריקאי להכין ולפרסם דו"ח אקדמאי מסכם על הערכה בלמידה מתוקשבת. הפרסום מתייחס לסוגיות הבאות: גיבוש בבסיס הנתונים של הליכי הלמידה המתוקשבת , סוגי הלמידה המתוקשבת וביטוייה בהערכה שיטתית , איתור קבוצות השוואה מתאימות להערכה , פערים באיסוף הנתונים והשלמות נדרשות, תכנון ההערכה – הליכים מומלצים , המלצות לביצוע מעשי של שלבי ההערכה , המתודולוגיה מתייחסת הן לשיעורים מתוקשבים חלקיים , הן לקורסים מתוקשבים מלאים והלן למערכות למידה מרחוק. הדו"ח נמצא במלואו באינטרנט וניתן להורידו.

המאמר של ד"ר רוברט ג'יימס אליוט מהרשות הלאומית למיומנויות בסקוטלנד הוא נייר עמדה מרתק המצדד ברפורמה קונצפטואלית בתחומי הערכה החינוכית . אליוט מבחין בין ההערכה מהדור הראשון ( Assessment 1.0 ) המבוססת על הערכה פורמאלית , מבוססת- כיתה ומבוקרת לבין הערכה מהדור השני ( Assessment 2.0 ) שהיא אותנטית, גמישה וטבעית לסביבת הלמידה ולתוצרי הלמידה המתוקשבים והאמיתיים של הלומד כיום. אין ספק כי ההערכה מהדור השני תושפע בסופו של דבר מתהליכי התקשוב הידועים כיום באינטרנט כ Web. 2 ולכן יש להיערך לכך כבר היום כי לא נוכל להתעלם מתהליכים חברתיים וקוגניטיביים האופייניים לבני נוער ולצעירים כיום ובעתיד. ההערכה המתוקשבת כיום סיגלה לעצמה בדיוק את המאפיינים של ההערכה המסורתית ומבחינה תפיסתית היא שייכת הלכה למעשה לדור של Assessment 1.0 . במילים אחרות , היא פורמאלית , חסרת גמישות , מנותקת מההוויה של הלומדים ומנותקת מדרכי הלמידה והמיומנויות שסיגלו לעצמם הלומדים כיום בעידן האינטרנט ( Robert Elliot ).

הסטנדרטים של INTASC בארה"ב לגבי מורים מתחילים מבוססים על עקרונות אלה: תוכן התחום: המורה מבין את המושגים, את העקרונות ואת מבני היסוד של תחום התוכן ('מבנה הדעת' של מקצוע הלימוד) ומסוגל ליישם אותם ביצירת התנסויות לימודיות רלוונטיות לתלמידים ובעלות משמעות בעיניהם. דרכי למידה: המורה מבין את דרכי הלמידה של ילדים ומיישם הבנה זאת בהוראה המעודדת את התפתחותם השכלית, החברתית והרגשית שלהם. שונות בין תלמידים: המורה מבין את מהות ההבדלים בדרכי הלמידה של תלמידים שונים ומיישם הבנה זאת ע"י הפעלת שיטות למידה מתאימות לכל תלמיד. אסטרטגיות הוראה: המורה מסוגל להפעיל אסטרטגיות הוראה מגוונות, כדי לטפח אצל תלמידיו יכולות של רכישת ידע, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, ומיומנויות לבצע משימות. תקשורת: המורה משתמש בדרכי תקשורת מגוונת ומנצל סוגי מדיה ואמצעי תקשורת שונים,כדי לעודד את תלמידיו לחקור, לשתף וליצור אינטראקציה עם עמיתים.

ההתפתחות בתחומי ההערכה האותנטית בעולם החינוך הניעה את Jon Mueller מארה"ב לרכז בצורה שיטתית סקירות רקע בנושא. כדאי להכיר את האוסף מתודי באינטרנט בנושאי הערכה אותנטית שפיתח Jon Mueller כמבוא לנושא מתפתח זה ולהכרת יסודותיו. אוסף הסקירות וההסברים המקושר בהיפרטקסט כולל תיאור הנדבכים העיקריים של ההערכה האותנטית , הערכה של מטלות אותנטיות, סטנדרטים להערכה אותנטית , הערכת תיקי עבודות ( פורטפוליו) ועוד דוגמאות מתחומי ההערכה האותנטית. כמו כן , הורחבה היריעה של הנושא עם מקורות מידע נוספים חשובים בתחומי ההערכה האותנטית .