סיכום יעיל של דורית כץ דרוקר, מורה ורכזת כישורי שפה וסטודנטית לחינוך לתואר שני אודות השימוש בבלוג לקידום תהליכי כתיבה והבעה של תלמידים בביה"ס. " למרות צעירותו היחסית של התחום, ניכרת בספרות העיונית כתיבה משמעותית על הבלוגים. ניתן להבחין ב- 3 גישות מרכזיות, באמצעותן נוהגים לתאר ולנתח את הבלוגים: •הבלוג כסוגה וירטואלית- טקסט מסוג חדש שבו משולבים ממדי מולטימדיה, היפרטקסט וקוד ייחודי של כתיבה אישית, המעמידה את מחברי הבלוג כדוברים המרכזיים. • הבלוג כקבוצת שיח אינקלוסיבית- ערוץ נוסף לשיח ולהחלפת רעיונות. • הבלוג כמקור לביטוי עצמי- ערוץ להבעה סובייקטיבית בעלת חותם אישי להצגת נושאים שונים. ובכן, כיצד יכולים הבלוגים להוות חלק מן התרבות הבית ספרית? הבלוג יכול לשמש כבמה לכתיבה לתלמידים ולמורים. הבלוג כסביבת למידה מתוקשבת יכול לסייע בטיפוח כישורי השפה והמיומנויות האורייניות"

כיום, כ 40- שנה לאחר ההמלצה על ביצוע הרפורמה, התועלת שבחיטוב עדיין מעסיקה חוקרים ומעצבי מדיניות חינוכית. סקירת הספרות שמובאת להלן נועדה לבחון מה ידוע לנו על מאפייני חטיבות הביניים והשפעתה של מסגרת בית- ספרית זו על תהליכים לימודיים, במיוחד על סוגייתהאוריינות הלשונית. בסקירת הספרות התמקדו החוקרות , מביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל אביב , במאפיינים שונים של חטיבת הביניים ובהתערבויות שנועדו לקדם את ההסתגלות של התלמידים ללימודים בחטיבת הביניים בכלל, וללימוד אוריינות לשונית בפרט. בהקשר זה תוארה המדיניות הננקטת בכמה מדינות שהגיעו להישגים מובילים בתחום האוריינות. הסקירה דנה בהרחבה בנושאים אלה כפי שהם באים לידי ביטוי בזירה הישראלית. מסקירת הספרות עולה כי לחטיבת הביניים אין בהכרח מענה לצרכים הייחודיים והמורכבים של התלמידים ( אדי-רקח אודריבירן הדר , פרדימן-גולדברג שירה ).

המחקר עוסק בחקר השיח של ילדים, בנים ו/או בנות, בסביבה של תוכנות להעברת מסריים מידיים (I.C.Q, Messenger.) מטרתו המרכזית של המחקר היתה לבדוק מדוע משתמשים ילדים בסביבה של מסרים מיידים, על אלו צרכים עונה הסביבה הזאת והאם יש הבדל בין המינים. ניתן להגדיר את הכתיבה של ילדים בתוכנה להעברת מסריים מידיים כ'כתיבה דיבורית'. הכתיבה דומה במאפיניה לדיבור, אך עם דגש על תהליך רפלקטיבי ועל הבעת רגשות בסביבה סטרילית-מוגנת, להבעת רגשות ללא חשיפת שפת הגוף, הקול, הבכי ותומכי תקשורת אחרים. נמצאה שונות בין המינים בסגנון הדיבור ובאוצר המילים במהלך ניהול השיח בסביבות להעברת מסרים מידיים. בסביבה הזאת מתפתח, בין הילדים, שיח לשוני ער ובעל משמעות, המאפשר תקשורת בין אישית משמעותית. לשיח זה עשויות/עלולות להיות השלכות על התפתוחתה של השפה, בהתחשב בעובדה כי המבוגרים לא מעורבים ועל כן הם לא מספקים חיזוקים תרבותיים וחברתיים. (גילה זלכה)