שיתוף ידע
מיון:
נמצאו 53 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    הכנסת הטכנולוגיה השיתופית כמו פליקר, טוויטר, פייסבוק ובלוגים איפשרה לנו לעשות את מה שעשינו לפני כן, לחלוק עם החברים שלנו את החוויות והמחשבות, רק בתפוצה רחבה הרבה יותר. במקביל המושג חברים השתנה והתרחב אף הוא. קוראים לזה שיתוף ברשת. מה וכמה אנחנו משתפים? מדוע אנחנו משתפים? האם אנחנו משתפים יותר מדי? מה התוצאות הרצויות והפחות רצויות? על פי ויקי פדיה, שיתוף הוא מצב בו ישויות שונות מפיקות תועלת זו מפעולתה של זו ותלויות זו בפעולתה של זו (סמדר אילוטוביץ ) .

  • לינק

    רשת הלמידה המקצועית (PLN) מתעדת ומשקפת את ההתפתחות האישית של קהילת הלומדים – בעיקר באופן מקוון באמצעות מגוון פלטפורמות ורשתות חברתיות – שבה המחנכים חולקים משאבים, מספקים תמיכה, מציגים רעיונות ודנים בהם וחוגגים את הלמידה (Kurtis Hewson , 2013).

  • לינק

    הרשת החברתית חינוכית הגדולה ביותר שמעולם לא שמעתם עליה – TES (מקור השם הוא משם העיתון הוותיק – Times Educational Supplement). בשש שנות פעילות הרשת, היא אספה קרוב ל-2.5 מיליון מורים ברחבי העולם, ונהנית מרווחיות גבוהה. המורים משתמשים ברשת החברתית כדי לחלוק תכנוני שיעורים, ליצור קשר עם מורים אחרים ולמצוא עבודה. בשבוע ממוצע, משתמשי TES מורידים 3.5 מיליון מסמכים. "מדובר ב-8 מסמכים בשנייה".

  • לינק

    הקשר בין התפתחות מקצועית של מורים וקהילות מקוונות הוכח כבר בכמה וכמה מחקרים . קהילות מעשה בחינוך הפעלות באינטרנט הם מקור לא אכזב להעצמה מקצועית בקרב קבוצות המורים . יש בישראל כמה קבוצות פעילות כאלו הפועלות כבר כמה שנים באינטרנט ( מעל 5000 חברים פעילים) ויש גם קהילה מקצועית פעילה של מורים באנגליה המאורגנת באתר הנקרא Pedagoo.org. עפ"י דיווח בעיתון גארדיין הבריטי , הקהילה המקוונת הזו הוקמה ע"י קבוצת מורים והיא מאפשרת חילופי ידע ואינטראקציות בין מורים המלמדים באנגליה . קהילה מקוונת שומרת על התנופה שלה בזכות חברים פעילים בקהילה או בפורום הלוקחים ביוזמתם אחריות לעדכונים ולהפצת מידע ודואגים כי הקהילה לא תדעך ( Fearghal Kelly ) .

  • לינק

    מחקר זה ניסה להשוות בין ההשפעות של שימוש במשאבי מידע פתוחים ברשת לשימוש במשאבי מידע נבחרים מהרשת על הכוונות של התלמידים ביחס לשימוש שלהם במערכת המידע. הניסוי נערך על ידי מיקום תלמידים מקורס מחשבים בבית הספר התיכון בסביבות למידה מבוססות רשת עם משאבי מידע פתוחים ברשת או משאבי מידע נבחרים כדי למצוא תשובות למספר שאלות לגבי "מערך תכנות מובנה". תוצאות הניסוי הראו שתלמידים בעלי הישגים נמוכים השיגו התקדמות משמעותית תוך שימוש במשאבי המידע הפתוחים ברשת או תוך שימוש במשאבי מידע נבחרים מהרשת ( Hsu, C., Hwang, G., Chuang, C., & Chang, C).

  • לינק

    במאמר מוצגים שלושה דגמים: "מרוץ שליחים" , "הכה את המומחה", ו"איגום משאבים", אשר פותחו לצורך הטמעת תהליכי תיקשוב במסגרת הנחיית מורי מורים ליישום במפגשים מקוונים במגוון השתלמויות במרכז הפסגה האזורי בנתניה. בעזרת הדגמים האלה, המתארים באופן מילולי וחזותי את האינטראקציה הנרקמת בין חברי הקבוצה, ניתן ליצור משימה מתוקשבת שתצריך שיתוף פעולה בין המשתתפים בשלבים השונים של תהליך הלמידה: תיכנון, תוצר והערכה ( רונית קב) .

  • לינק

    מאמר זה מתאר תהליך פיתוח מודל למידה עצמית מקוונת המבוססת על מתודולוגית למידה/הוראה הבנויה על שיתוף פעולה, הנקראת CECIP (Collaboration- Evaluation-Critical thinking- Individual assessment-Learner Profil ), שבמקורה, התפתחה מהתיאוריה של Vygotsky ומבוססת על (C) מבנה שיתוף הפעולה של ידע הסטודנט, (E) פיתוח כישורי ומיומנויות הערכה וביקורת, (C) פיתוח כישורי ומיומנויות של חשיבה ביקורתית, (I) אינטגרציה של הערכה עצמית ו-(P) הרכבת פרופיל של לומד. המחקר ניסיוני המבוסס על למידת מקרים של למידה עצמית ולמידה שיתופית במסגרת למידה משולבת ( Ilona B?RES, T?mea MAGYA , M?rta TURCS?NYI-SZAB?).

  • לינק

    המאמר מדווח על חקר מקרה של פיתוח הוראה של הרצאה בהשכלה הגבוהה על ידי קישור סימולטני בין הוראה פנים אל פנים לבין תוכנה חברתית לשיתוף ההערות שהסטודנטים רשמו במהלך ההרצאה. המחקר נערך בקרב 12 סטודנטים באוניברסיטה, שהשתתפו בקורס לקראת הוראה וחינוך לגן הילדים (pre-primary education). הנתונים נאספו באמצעות (1) הרשימות המשותפות שנכתבו על ידי הסטודנטים במהלך ההרצאה;ו-(2) החוויות של הסטודנטים ביצירת ההערות והשיתוף בהן ( Valtonen, T.; Havu-Nuutinen, S.; Dillon, P.; Vesisenaho, M ).

  • לינק

    בתגובה למשימת החשיבה המחודשת אודות ההשלכות שעשויות להיות לגלובליזם, לאזרחות ולחינוך על העשייה הפדגוגית, מאמר זה נוקט בגישה אישית מובהקת. זוהי החלטה מחושבת. בהינתן ש'הפרט' איננו יחידה רגילה לניתוח המופיעה הרבה בשיח או בתאוריה עכשוויים לגבי ההשפעה היחסית של עולמות המקרו הללו, זה קריטי שאלו הניצבים בפני אתגרי מנהיגות יגיבו לאפשרויות הטמונות בניסיון האנושי היום-יומי. יתירה מזאת, נטען כאן שהכישלון ביכולת ללמוד ממה שהוא שאחרים "עושים" גורר כישלון בהבנה מלאה של תרבות הקהילה כציבור של פרטים בעלי מודעות ביקורתית ויצירתיים ( Graeme Sullivan) .

  • לינק

    איך אפשר לוותר על היתרונות של Google Docs, גישה מכל מקום בעולם, שיתוף מהיר של מסמכים, יכולות עריכה משותפת ועוד… הכירו את Offisync: תודות לתוסף הקטן הזה לחבילות ה Office, תוכלו להציג, לערוך ולסנכרן את המסמכים שלכם ב Google Docs בעזרת התוכנות השונות ב Microsoft Office. בנוסף, נוכל לקבל את האפשרות לבצע חיפוש במנוע החיפוש של גוגל, גם של אתרים וגם של תמונות, ישירות מתוך הממשק של תוכנת ה Office – ואפילו להוסיף את הטקסט או התמונה שמצאנו ישירות לתוך המסמך שאנחנו עורכים, בלי לפתוח את הדפדפן בכלל (אוהד צבעוני).

  • לינק

    השיפורים האחרונים מנובמבר 2010 הופכים את הכלים הפתוחים של גוגל דוקס למשובחים וידידותיים יותר. ניתן עתה להעלות קבצים ע"י גרירה פשוטה מתוך אחת המחיצות במחשב שלכם . כמו כן , ניתן לראות בקלות את כל שינויי העריכה במסמכים משותפים לאורך כל הגרסאות של הקבצים שהועלו למאגר השיתופי של גוגל דוקס. שיפור נוסף : קלות של סרטוט איורים ( אפשרויות הכנת תרשימי זרימה היא עתה פשוטה ונוחה מאד). כמו כן , מאגר תבניות המסמכים (templates) התרחב משמעותית. גם אפשרויות החיפוש במאגר השיתופי של גוגל דוקס השתפרו : ניתן גם לחפש מסמכים עפ"י טווחי תאריכים, כגון מסמכים שנוספו לפני תאריך מסויים או אחרי תאריך מסוים. כמו כן , נמצאת לקראת סיום הפיתוח מערכת חדשה לכתיבה ועריכה של מסמכים, אשר תכלול גם רכיב של CHAT לרב-שיח בזמן אמיתי בין כותבי המסמכים. כמו כן , ניתן עתה לייבא בקלות לתוך מערכת גוגל דוקס קבצים מסוג Word 2007 files docx .

  • לינק

    בתי הספר המצליחים בבריטניה הם אלו שנוטים לפעול באופן עצמאי ולהתעלם מהעצות של משרד החינוך הבריטי, כך מגלה דו"ח חדש שפורסם לאחרונה (נובמבר 2010) ע"י צוות חשיבה בריטי. בתי הספר הטובים יותר בבריטניה הם אלו אשר יש להם "תרבות פתוחה" של ביקורת עמיתים ולא בהכרח ביקורת מפקחים. צוות החשיבה מצא כי בתי הספר הטובים בעלי "תרבות ארגונית פתוחה" מאפשרים לרכזי המקצוע ורכזי השכבה חופש פעולה מלא באופן שהם יכולים לערוך ביקורים לא פורמאליים בקרב כיתות עמיתיהם בביה"ס . המורים הכושלים במלאכת ההוראה לא עומדים בבתי ספר אלו בביקורת הזו של עמיתיהם להוראה ונוטים לעזוב את ביה"ס בסוף השנה ובמקומם מגיעים מורים איכותיים יותר. המורים היעילים ביותר הם אלו שנוטים להתייעץ עם עמיתיהם ונוטים לשמוע לעצות של עמיתיהם ולניסיונם הפדגוגי. בבתי ספר אלו מתחולל תהליך טבעי של חילופי ידע פדגוגיים בין מורים עמיתים בברכת ההנהלה ובעידודה. לכן , מצא צוות החשיבה הבריטי כי הניסיונות של משרד החינוך הבריטי לקדם את איכות המורים בשיטות הבקרה הכמותית והנהלים הביורוקרטים מופעלים לריק.

  • לינק

    ריכוז של הנחיות שימוש שהתפרסמו ע"י גורמים שונים בישראל לגבי שימוש ביישום של גוגל דוקס. הסבר ב-10 סעיפים על העבודה עם גוגל דוקס. איך נכנסים לממשק העבודה עם גוגל דוק Google docs , איך כותבים כותרות ב Google Doc גוגל דוק, כתיבה בעברית בגוגל דוק, יצירת טבלה בגוגל דוק, הוורד של גוגל, Google docs , יצירת ספריה (תיקיה) בגוגל דוק google docs, לשתף את כולם במסמך שלך בעזרת גוגל דוקס, הוורד של גוגל, Google docs, איך משתפים אנשים נוספים במסמך Google Documents.

  • סיכום

    בימים אלו הועלתה לאינטרנט הגרסה הניסיונית של שלובים, רשת חברתית לאנשי חינוך. שלובים, הרשת החברתית של מופ"ת, נועדה להיות מסגרת ומקום מפגש לשיתוף בין העוסקים בחינוך – מורים, מרצים, מדריכים פדגוגיים, חוקרים ועוד. היא שמה לה למטרה להתמודד באופן יעיל עם צרכים של שיתוף ידע באופן תדיר, בנייה יעילה של ידע שיתופי, התפתחות מקצועית ושיתוף רגשי ותמיכה רגשית בין העוסקים בחינוך. כוונת שלובים היא, בין השאר, להוות מסגרת להתמקצעות והתעדכנות של העוסקים בהוראה ובהכשרת מורים. בכוונת שלובים להיות כלי להעצמה אישית של מורים בבתי הספר ומכשירי מורים. מבחינה מידענית וטכנולוגית הייחודיות של רשת שלובים היא הפלטפורמה הטכנולוגית המתקדמת שלה הבנויה על מערכת ELGG שפותחה בבריטניה בקוד פתוח כאשר המישק הידידותי בעברית גויר לעברית ע"י סוזאן צעירי. ניתן בקלות להעלות משאבי מידע , לפתוח בלוג, לפתוח קבוצת התמחות, ליצור קישורים שיתופיים , לדווח על אירועים ולתעד פריטי מידע שיתופיים עפ"י רשימת קטגוריות.

  • לינק

    יותר ויותר מורים מצטיידים במחשבים ניידים כחלק ממערך ההוראה בבתי הספר בארה"ב . לעתים , היוזמה היא של ביה"ס ולעתים היוזמה היא של קרנות התומכות במורים (כגון קרן אתנה בישראל). מרבית המורים המצטיידים במחשבים ניידים זקוקים לעזרה ולהדרכה של עמיתיהם להוראה שהקדימו אותם בשילוב המחשבים הניידים בבתי הספר. אבל לא תמיד המורים יודעים על עמיתים בבתי הספר האחרים שכבר צברו ניסיון בהוראה בסיוע מחשבים ניידים . בארה"ב נקטו כמה מורים ביוזמה ברוכה והקימו לאחרונה קהילת מורים עמיתים המשתמשים במחשבים ניידים בבתי הספר. הקהילה המקוונת הוקמה ביוזמת המורים תוך התבססות על מערכת התקשוב החופשית של נינג כאשר היא פועלת כרשת חברתית שיתופית לאותם בתי ספר ובעיקר לאותם מורים המתמודדים עם שילוב המחשב הנייד. מאחר ומדובר בקהילה מקוונת חדשה יחסית , אין עדיין משאבים רבים בה , אבל אין ספק שהיא תלך ותתפתח.

  • לינק

    ליצירה ושיתוף של מסמכים ברשת ישנם מספר יתרונות משמעותיים. צורת עבודה זו מאפשרת לגבות את המסמכים, לשתף אותם עם חברים ולגשת אליהם מכל מחשב בעולם המחובר לרשת. שירות גוגל דוקס (Google-Docs) מאפשר לבצע את כל הפעולות האלו באמצעות ממשק פשוט וידידותי. תוכנת "גוגל דוקס" זמינה באינטרנט ללא צורך בהורדה, היא חינמית עבור משתמשים פרטיים. גוגל השיקה לאחרונה (מאי 2010) גרסאות חדשות ל- Google-Docs . ב- Google-Docs הישן המערכת אטית מדי, ולעיתים קרובות עדיף להעתיק את המסמכים מהענן להעביר ל office , לערוך מחדש ולחזור לענן. כדי לשפר, Google בנתה מחדש את כל הקוד של Docs על בסיס תמיכת HTML5. מבחינת צוותי המורים המשתמשים בישום של גוגל דוקס, הגרסה החדשה משמעותה עבודה מהירה יותר ומתן אפשרות ל-50 תלמידים לעבוד בו-זמנית על הקבצים ושיתופם. גם האפשרויות המשופרות של שיבוץ תמונות מאפשרות למורים ליצור ולעורך בקלות רבה יותר מסכים וחומרי למידה לתלמידים.

  • לינק

    המחקר הנוכחי שנערך באוניברסיטה באוסטריה ביקש לבדוק האם שימוש בטוויטר במהלך קורסים אקדמאיים תורם למוטיבציה של הלומדים. הלומדים, מרביתם מורים שלמדו בקורסים מתוקשבים באוניברסיטה , שילבו את חילופי המידע הלא פורמאליים באמצעות הטוויטר. במחקר הנוכחי , המורים המשתלמים למדו בקורס ליישומים דידקטיים בהוראה מקוונת. שיטת המחקר הייתה הן כמותית והן איכותנית ונועדה לבדוק האם חילופי המידע הלא פורמאליים בין משתתפי הקורס תרמו למוטיבציה של הלומדים בשלבים שונים של הלמידה בקורס. ממצאי המחקר מוכיחים כי שימוש במערכת טוויטר לחילופי מידע בין קהילת לומדים בקורס מתוקשב תורם לצמיחה אישית של הלומדים ותורם ישירות למוטיבציה שלהם בכל שלבי הקורס ( Jutta Pauschenwein and Anastasia Sfiri).

  • לינק

    אנו רגילים לדבר על למידה מקצועית של אנשי חינוך או עובדים במתכונת של קורסים והשתלמויות, ימי עיון וכדומה אך מסגרות אלו אינן מאפיינות בהכרח מוטיבציה פנימית גבוהה ללמידה מקצועית אלא חובה פורמאלית שארגונים יצקו מתוך אינרציה לתוך המסגרת שלהם. כדאי להביט לעתים גם מעבר לדפוסים המסורתיים של התפתחות מקצועית ולראות אמצעים אחרים היכולים ליצור מוטיבציה ללמידה מקצועית. אחד הכלים האלו הוא הבלוג הקבוצתי אשר באמצעותו אפשר לחשוף את העובדים או את שוחרי הדעת במכללה להתפתחויות מקצועיות בתחום מסוים, לעורר בהם עניין וגם סקרנות מקצועית. הדוגמא הראשונה שמערכת החינוך יכולה ללמד ממנה רבות היא הדוגמא של הבלוג הקבוצתי בתחומי האקלים , היוצא לאור ע"י קבוצת מדענים בינלאומית בנושא של שינוי האקלים בעולם. החשיפה לבלוג קבוצתי זה תורמת לאורך זמן להתפתחות מקצועית של המתעניינים בנושא יותר מהשתלמות פורמאלית כלשהי. דוגמא נוספת לבלוג קבוצתי שיכול להוות דוגמא לחשיפה נאותה ללמידה מקצועית הוא בלוג המרצים של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ( עמי סלנט ).

  • לינק

    הרצאתה המקיפה והמרתקת של שלומית פרי ( מנהלת הספרייה לניהול , מדעי החברה וחינוך באוניברסיטת תל אביב ) בכנס Minerva 2011 . בין הנושאים הנסקרים בהרצאה : מאפייני שימוש ברשתות חברתיות במחקר האקדמי, סוגי רשתות חברתיות מדעיות, שיתוף מחקרי ורשתות חברתיות שיתופיות בתחומי המדע , מאפייני שיתוף בממצאי מחקר ופעילות רשתות חברתיות. בהרצאה נסקרת גם Medhodspace -רשת חברתית בנושא שיטות מחקר שמטרתה לאפשר במה לקהילת החוקרים בכל הקשור לשיטות מחקר ( שלומית פרי).

  • לינק

    סקירת מקורות מידע מעודכנת ( גרסה מס' 2 ) המכסה את הנושאים הבאים : מאפייני הרשתות החברתיות, מאפיינים מידעניים ותקשוביים של רשתות חברתיות מתוקשבות , מה החברים ברשת יכולים לעשות? היבטים סוציולוגיים בחיי רשתות חברתיות ועוד . מבחינת מורים וחוקרים יכולות הרשתות החברתיות להעמיק את שיתופי הפעולה וחילופי המידע המקצועיים בכל עת . הרשתות החברתיות מבוססות על תיאוריית העולם הקטן שהגה הסוציולוג פרופסור סטנלי מילגרם ב-1967. העיקרון שעומד מאחוריה פשוט: בין אדם לאדם מפרידות שש דרגות של קשרים. כלומר, לכל אחד יש מכר, שמכיר מישהו אחר, שמכיר מישהו שלישי וכו' – ומכאן שלמעשה יש קשר כלשהו בין האדם הראשון לאדם השישי. תרגום הרעיון לאינטרנט מאפשר לכל גולש להכיר בקלות אנשים חדשים באמצעות הקשרים הקיימים.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין