במאמר זה, המחברים חוקרים את הרעיון של הקשר הדיאלקטי בין המקום המסורתי של מסגרות ההוראה/למידה לבין האתגרים לתפיסות שלנו שנוצרו על ידי המרחבים החדשים של האינטרנט. המחברים בוחנים נושא זה בהקשר של התפתחות תלת-שלבית של הקשרים של אנשים עם הטכנולוגיות החדשות:(1) החשש מהאופן שבו הטכנולוגיות החדשות ישנו את הפעולות היומיומיות שלנו,(2) הכרה בטכנולוגיות החדשות ככלים המסוגלים להציע אפשרויות חדשות לפעילויות שלנו,ו-(3) שילוב של טכנולוגיות חדשות בפעילויות יומיומיות יצרניות (Glassman, Michael and Burbidge, Jonathan, 2014).

מאמרון מאיר עיניים ועתיר תובנות של ג'יי הורויץ. "אחרי הכישלון החרוץ של חלוקת מכשירי iPad לכלל התלמידים במחוז של לוס אנג'לס, לא צריך להיות ידען גדול בענייני חינוך כדי להבין שמחוזות אחרים ייזהרו מאד לפני שהם יאמצו תכנית דומה. , הכישלון שבחלוקת מכשירי ה-iPad בלוס אנג'לס מתגמד לעומת הכשלון החינוכי שבא לביטוי בהמשך האחיזה בתפיסה כזאת.

מסגרת ה-TPACK נחשבת לאחת מהמסגרות השימושיות לתיאור סוגי הידע שמורים צריכים לשלוט בהם כאשר הם משלבים טכנולוגיות בהוראה. על פי מסגרת זו סוגי הידע הם: ידע תוכן, ידע פדגוגי, ידע תוכן פדגוגי, ידע טכנולוגי, ידע תוכן טכנולוגי, ידע טכנולוגי פדגוגי וידע תוכן טכנולוגי פדגוגי (Mishra & Ko0ehler, 2006). כותבי המאמר מציעים לשפר את האופי האותנטי וההוליסטי של מסגרת זו ע"י: א) הוספת היבט חדש- ההיבט האפקטיבי(affective) המתייחס לעמדות מורים כלפי שינוי; ב) הרחבה והעמקה של ההיבט המערכתי-ארגוני המתייחס לדרך שבה מורים תופסים את בית הספר כארגון לומד, וההיבט הקוגניטיבי המתייחס לכישורים הקוגניטיביים הנדרשים לשימוש יעיל בטכנולוגיות חינוכיות ( Avidov-Unger, O., & Eshet – Alklai, Y).

המטרה של מחקר זה הייתה לבחון את התפיסות של תלמידים ושל מורים בבית הספר היסודי לגבי שימוש בלוח ממוחשב חכם (Interactive Whiteboards) בהוראת אנגלית. ששה מורים לאנגלית מבית ספר ציבורי ו-614 תלמידים בכיתות ה ו-ו' מ- Yangmei Township, שבמחוז Taoyuan בצפון טייוואן השתתפו במחקר, שכלל מערך מחקר בשיטות מעורבות. תוצאות המחקר ציינו שהשליטה של המורה במיומנויות הטכניות של הלוח הממוחשב החכם ובידע המקצועי לגבי השגת יעדי ההוראה קבעו את השימוש האפקטיבי בלוח הממוחשב החכם, האינטראקציה בין התלמידים והמורים גדלה דרך השימוש בלוח ממוחשב חכם בפעילויות בכיתה, ולתלמידים היו עמדות חיוביות לגבי הלוח הממוחשב החכם שהגביר את מעורבותם ואת הריכוז שלהם בכיתה (Yang, J.Y. & Teng, Y.W. ,2014).

מאמר זה מתאר מחקר של "פרויקט הפיכת הלמידה לניידת" (Making Learning Mobile Project) המתעד כיצד ארבעה מורים לכיתה ה ותלמידיהם השתמשו בטאבלטים שניתנו להם הן בכיתה והן בבית ברגע שהסתיים יום הלימודים. המחקר מצא כי אף על פי ש-56% בלבד מהתלמידים אמרו שהם חזו את השימוש בטאבלט עבור מחקר באינטרנט לפני המחקר , נמצא כי 93% מהתלמידים השתמשו בטאבלט לצורכי מחקר באינטרנט. בנוסף, בעוד ששה אחוזים בלבד מהתלמידים חשבו שהם עשויים להשתמש בטאבלט כדי ליצור סרטי וידאו, נמצא כי 39% מהתלמידים השלימו פרויקטים של סרטי וידאו. שימושים נפוצים אחרים בטאבלט כללו עבודה על פרויקט, משחקים לימודיים, שיעורי בית, בדיקת ציונים, יצירת קשר עם מורים ותלמידי הכיתה, קבלת תזכורות, וארגון שיעורי הבית (Katrina Schwartz , 2013).

כפי שכבר דיווחנו בחודש יוני 2013 , במוקד תכניות התקשוב בבתי הספר בארה"ב יש 2 התפתחויות שונות מבחינת הצטיידות המחשבים , טאבלטים מול מחשבים ניידים . מרבית הטאבלטים בהם מצטיידים בתי הספר בארה"ב הם IPAD מתוצרת חברת אפל. מול מגמה זו הולכת ומתחזקת לאחרונה גם התופעה בבתי ספר רבים בארה"ב הנוטים להעדיף ההצטיידות במחשבים ניידים מסוג Chromebooks מתוצרת חברת גוגל . המאמר הנוכחי מצדיק את היתרונות של הצטיידות במחשבים ניידים מסוג כרומבוק במקום טאבלטים. השיקולים העיקריים הם עלות , גמישות תפעולית וגיבוי טוב יותר במחשוב ענן באמצעות המחשבים הניידים של גוגל .

כל שנה מפרסם Jeff Dunn סקר בלתי פורמאלי קצר משלו לגבי עמדות מורים בארה"ב כלפי תקשוב חינוכי . עיקר איסוף המידע נעשה על ידו ברשתות חברתיות ובטוויטר . עפ"י הממצאים של Jeff Dunn וגורמים נוספים המורים בארה"ב כלל אינם מוטרדים משאלת יישום מכשירים ניידים מסוג טאבלט ( אייפד) בכיתה, אלא מסוגיות של שימוש בלוח תצוגה דיגיטאלי בכיתה ומחשבים בכיתה. רק 5 אחוז מהמורים בארה"ב משתמשים במכשירים ניידים ( כגון פלאפונים חכמים, טאבלטים) בשיעורי התקשוב בכיתה. ההפתעה הגדולה בסקר הנוכחי של 2013 היא הנטייה הגוברת של המורים לשלב משחקי מחשבים חינוכיים בשיעורי התקשוב ( Jeff Dunn).

יורם אורעד, העורך והמנהל הפדגוגי של הרשת החברתית מקצועית "שלובים" תוהה במאמר חשוב שכתב בעניין חוסר הנחת (הקיים עדיין, למרות היישומים הרבים וההטמעה המסיבית למדי) מן הטכנולוגיה הדיגיטלית בהקשרה החינוכי? "אני בהחלט מודע לכך שקיימים מקרים רבים בהם היא מוטמעת בהצלחה, אולם מקרים אלה אינם מייצגים כנראה את הכלל. ועם זאת במה שנוגע לשימוש בהם בתחום החינוך לא זו בלבד שאנחנו מצויים בקושי בתחילת תהליך הטמעת הכלים המתוקשבים הללו אלא שהדעות עדיין חלוקות לגבי מידת תרומתם לחינוך וקיים חוסר נחת מצד חלק מאנשי החינוך כלפיהם. שאלות רבות מתעוררות סביב מידת השימושיות שלהם בבניית פדגוגיה חדשנית באמת ולא כזו הקשורה רק ללמידה טכנית של השימוש בכלים".

המחקר הנוכחי, שאימץ את הפרדיגמה האיכותנית, נערך בשתי חטיבות ביניים בישראל. המחקר התמקד בדרך שבה המורים מעצבים ומעצבים מחדש את תפקידם ואת הזהויות המקצועיות שלהם בעת הוראה בכיתות של טכנולוגיית המידע המשלבות מחשבים 1:1 (Esty Doron, Ornit Spektor-Levy, 2013).

בכנס מיטל האחרון, יוני 2013, דובר רבות בשאלת היושרה של התלמיד (שיזף רפאלי, יובב עשת, גילה קורץ ואחרים). אפילו ישנו מוצר ישראלי חדש שנועד לגלות העתקות באופן אוטומטי (Originality). המרצים התלוננו שהתלמיד יכול לעשות בקלות העתק-הדבק מהרשת ישר לעבודה שלו, והיותר גרוע מזה הוא שהם אינם מבינים מדוע זה לא בסדר. שחר עוז, מומחה לתקשוב בחינוך ולהדרכה ממוחשבת, מציע כמה הצעות מועילות בתור דרכי התמודדות עם התופעה.

הגדרות ומִנוּחִים, חיוניות המעבר מלמידה מסורתית ללמידה דיגיטאלית, היסודות הפדגוגיים ביישום מושכל של למידה דיגיטאלית, מאפייני חומרי הוראה למידה והעשרה דיגיטאליים, תכנון לימודים המושתת על חומרי הוראה-למידה דיגיטאליים, יישום למידה דיגיטאלית מהלכה למעשה (אברום רותם) .

במאמר מוצג האתגר הפדגוגי-ארגוני על מורכבותו של שילוב טאבלט אישי בהוראה-למידה. לצד פרוט הכרחי של הייחודיות הטכנית, מתוארת הייחודיות הפדגוגית שהיא חווית הלמידה האחרת שהשימוש בטאבלט מזמן, ששונה בממדים רבים מלמידה מוכרת, גם זו החדשנית, באמצעות מחשבים בכלל וניידים בפרט, ומכילה למעשה מרכיבים של פדגוגיה מיטבית רצויה שעד כה השימוש בהם היה קטן. בהמשך ניתן למצוא מרכיבי האוריינות הדיגיט לית הייחודית לשימוש בטאבלט אישי, והצעה ל-4 רמות יישום מודולרי, בהתאם ליכולת ההכלה הארגונית-פדגוגית-אישית בכל בית ספר. עם התחלת יישום שילוב טאבלטים בחינוך בקנה מידע גדול יחסית, כמצופה בראשית תשע"ג ואילך, יתווסף גם נסיון ותובנות הבאים רק תוך כדי עשייה בפועל, וניתן יהיה להשלים עם הזמן ולמלא את מרכיבי היישום באתגר חינוכי ראשון במעלה, שיביא את מערכת החינוך למקומות חדשים שחלקם עדיין בלתי צפויים ( אברום רותם, עידית אבני) .

מיומנויות המאה ה-21, "פדגוגיה דיגיטלית", "מחשב לכל ילד", ועוד פרויקטים רבים נועדו לקדם את הלמידה המתוקשבת במערכת החינוך. הרציונאל מאד ברור – בעולם מתוקשב כל כך מערכת החינוך אינה יכולה לדרוך במקום, ועליה להתאים את עצמה ולהכשיר את תלמידיה לעולם שמתנהל בצורה מקוונת. עם זאת, כל מי שמצוי בתחום יודע שהמצב בשטח רחוק מלהיות מספק. בבתי ספר רבים אין ציוד מתאים; גם בבתי ספר מצוידים – לא תמיד נעשה בו שימוש בעל ערך; גם כאשר יש שימוש פדגוגי מתקדם בציוד, בדרך כלל מדובר על מספר מצומצם של מורים שאינם משפיעים על התרבות הבית ספרית. בסקירה מוצגות טעויות מרכזיות שנעשות בתהליכים של הטמעת התקשוב בבתי הספר.

באספקת טאבלטים מסוג אייפד לכיתות הלימוד אך במהרה נוכחו לדעת כי הטאבלטים הם אמנם אביזרים מתקדמים ( וגם נוצצים ) בשוק אך מתאימים יותר ללמידה בכיתות היסוד ופחות בכיתות הגבוהות יותר ביסודי ובחט"ב. לאור זאת , החלו חלק ממחוזות החינוך לבצע רכישה משולבת של אייפדים ומחשבים ניידים מסוג כרומבוק (מחשב נייד המבוסס על מערכת ההפעלה של גוגל, Chrome OS ומריץ אפליקציות ווב) . הניסיון שצברו המורים והתלמידים עם מחשבים ניידים מסוג Chromebook הוא חיובי ביותר והוא מאפשר לתלמידים טווח פעילויות יותר מאתגר ויותר גמיש באינטרנט, מה גם שמחשב נייד מסוג Chromebook עולה חצי ממחיר אייפד.

מחקר זה חקר את האמונות ואת החוויות של 28 מורים למתמטיקה בחמישה בתי ספר תיכוניים באוסטרליה במהלך השנה השנייה של תכנית שילוב המחשבים בכיתה "מהפכת החינוך הדיגיטלי באוסטרליה (Zuber, Edward Nordin; Anderson, Judy, 2013).

המחבר Nikolaos Chatzopoulos טוען כי ניתן לטעון, שהאייפד יכול להיות מכשיר נהדר בכיתה. אולם, על המורים לזכור כי הטכנולוגיה היא אמצעי להשגת המטרה ולא היעד העיקרי. וכי התלמידים חייבים להיות במרכזולא הטכנולוגיה (Nikolaos Chatzopoulos, 2013).