מטרות המחקר היו לבדוק האם יימצאו הבדלים ברמת אוריינות התקשוב, בשילוב התקשוב בהוראה-למידה-הערכה ובעמדות כלפי התקשוב בין מורים בבתי ספר מדגימי תקשוב לבין מורים בבתי ספר רגילים. כמו כן בדק המחקר את מאפייני המורים בסביבה . לימודית מתוקשבת במאה ה-21.מתודולוגית המחקר הייתה כמותית. המדגם כלל 811 מורים בבתי ספר יסודיים מהמגזר היהודי, מתוכם 402 מורים מבתי ספר מדגימי תקשוב ו- 409 מורים מבתי ספר רגילים ( ברכה פלד , נגה מגן-נגר ) .

המחקר המוצג במאמר זה נעזר בגישה התיאורית-פרשנית (descriptive-interpretive) כדי לבחון את פעולתם של שישה מורים למדעים, המלמדים בחטיבות ביניים ובבתי ספר תיכוניים, שהצהירו כי הם משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות ככלי הוראה. מטרת המחקר הייתה לבחון אם קיימת התאמה בין תפיסות המורים את תפקידם לבין אסטרטגיות ההוראה שהם נוקטים במסגרת השילוב של טכנולוגיות מידע ותקשורת (טמ"ת) בשיעוריהם ( נסים, יעל, מירי, ברק, דני, בן-צבי).

מניתוח הכתבה בעיתון "הארץ" על הטאבלטים של ילדי כיתה ז' בבת ים ניתן להסיק כמה תובנות ומסקנות. המורים, אמנם עושים את מלאכתם נאמנה אבל אין שום קשר בין המדיה החדשה ( ספרי לימוד דיגיטאליים מאוחסנים בטאבלטים) לבין שיטות ההוראה שנותרו כפי שהיו. שילוב אמצעי מדיה חדשניים ללא כל שינוי מקביל בדרכי הוראה ובאסטרטגיות הפעלה דידקטיות מוביל למצב דיכוטמי בכיתה : מצד אחד התלמידים המחפשים אפשרויות פעולה ולא יכולים להישאר פסיביים ומצד שני המורה שעדיין נותר במוקד הפעולה של הוראה פרונטלית.

במסגרת התכנית הלאומית לתקשוב מערכת החינוך בישראל החלה הטמעה רחבת היקף של טכנולוגיות למידה . בתהליך זה מותקנים בחלק מהכיתות בבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים לוחות אינטראקטיביים והן הופכות ל"כיתות חכמות". מאמר זה סוקר גישות תאורטיות ומחקרים אמפיריים במטרה לבחון האם הטמעתו של לוח אינטראקטיבי (לו"א) יש בה כדי לחזק את ההוראה הפרונטאלית או למנף לשינויים פדגוגיים ובכך לחולל 'מהפכה' שקטה בבתי הספר. שלושה ממאפייני הלוח יכולים להפוך טכנולוגיה זו לתשתית הפדגוגיה הקונסטרוקטיביסטית ( אינה בלאו).

המאמר חושף סתירות בתפיסותיהם של מורים בנושא מקומו של המחשב בחינוך. נבחנו בו תפיסותיהם של ארבעים ושבעה מורים העושים שימוש במחשב בכיתתם במשך שנים מספר. כלי המחקר היה שאלון בן ארבעה חלקים, והנתונים עובדו באמצעות כמה כלים. מרבית המורים הביעו עמדות חיוביות בנושא חשיבותן של טכנולוגיות המחשב לקידום ההוראה, לקידום הלמידה ולקידום המקצועי שלהם. בד בבד נמצא שמרבית המורים סבורים כי אפשר להגיע לידי למידה משמעותית גם ללא צורך בטכנולוגיות המחשב ( אפללו, אסתר) .

המחקר המתואר במאמר זה מתמקד באפיון תפיסות תלמידים בנוגע לשילוב טכנולוגיות חדישות בלמידה בכיתות ד'-ו', ובנוגע להבנת השינויים המתרחשים בתפיסות החינוכיות של מוריהם בעקבות התנסות רב-שנתית בשימוש במשימות עתירות מידע בסביבות למידה מבוססות טכנולוגיה. במחקרים הבודקים הבנה של שינויים המתרחשים בבית הספר חסר דיון בתפקידם הפעיל של התלמידים ( רבקה ודמני )

מחקר זה בוחן את השילוב של לוח אינטראקטיבי מתוקשב בכיתה על ידי מורים, שאנגלית אינה שפת אמם, המלמדים אנגלית כשפה שנייה בבתי ספר ממלכתיים בצרפת ובגרמניה. הקוגניציות של המורים נחקרו באמצעות נתונים אמפיריים איכותניים, ששילבו תצפיות בכיתה, הקלטות בוידאו של השיעורים, ראיונות עומק ועשיית רפלקציות שצולמו בוידאו (Schmid, Euline Cutrim; Whyte, Shona, 2012).

ההתפשטות השימוש של טאבלטים מסוג אייפד בבתי ספר בארה"ב היא יותר מהירה מאשר תכננו מערכות החינוך ומשרד החינוך הפדראלי . אלפי כיתות בארה"ב כבר מצויידות במחשבי אייפד. השימוש הגובר באייפודים בכיתות בארה"ב מייצג כמה מאפיינים של הפצת חדשנות בחינוך עפ"י רוג'רס מחד, אך כמה מאפיינים ואילוצים של איי חדשנות במערכות חינוך מאידך. בכל מקרה , קצב התפשטות החידוש החינוכי נותר גבוה בארה"ב . יש גם מיזמים של מחוזות חינוך בארה"ב ( כגון פאלם ביץ' ומחוז החינוך ( MCALLEN ) אשר יזמו תכנית מקיפה לכניסה מאסיבית של כל בתי הספר במחוז לשילוב אייפדים בכיתות .

בתיכון החדש שייפתח בצפון מערב תל אביב הלימודים יתבססו בעיקר על שימוש בלפטופים וטאבלטים, אבל זה לא החידוש היחיד בו: גם מבחינה אדריכלית הוא שובר מוסכמות בשל מבנהו הייחודי. עפ"י התכנון הפדגוגי החדשני שעוצב ע"י רם כהן , מנהל ביה"ס וצוות מט"ח המלווה את ביה"ס ,הלימודים בתיכון ייעשו בעיקר באמצעות שימוש בלפטופים ובטאבלטים, במקום ספרים ומחברות, וכן באמצעות שיחות וידאו עם בתי ספר בחו"ל, מערכי שיעור אינטראקטיביים, הגשת שיעורי בית דרך האינטרנט וכדומה, ולכן הוא כבר זכה לשם "תיכון נט".

ספרם החדש של פרופסור Chris Dede ומומחה התקשוב החינוכי John Richards מעורר עניין רב בארה"ב ובעולם וזוכה לשבח. הספר נכתב לאור השינויים הדרמטיים בכיתות הלימוד בארה"ב שהופכות להיות מתוקשבות עם מחשב נייד או טאבלט לכל תלמיד. מורים בכיתות המתוקשבות מתמודדים עם מציאות פדגוגית שונה לחלוטין. יש כיום שינוי בדינאמיקה בכיתה כאשר לכל תלמיד בכיתה יש מחשב נייד או טאבלט ותשומת לבם יכולה להתפזר כיום. עורכי הספר מנסים לענות על האתגר העיקרי של מורים בכיתות מתוקשבות כיצד להפוך את הכיתה ליותר אינטראקטיבית ויותר פתוחה . נדרשת כיום גישת הוראה יותר מותאמת ויותר דיפרנציאלית בכיתה מתוקשבת שבה לכל תלמיד יש מחשב אישי ( Chris Dede and John Richards) .

פרסום ממצאי המחקר (בעל מאפיינים של מחקר כלכלי ) על כישלון פרויקט מחשב לכל ילד בפרו מעוררים סערה בעולם התקשוב החינוכי בארץ ובעולם. בסקירה זו רכזנו תובנות מאירות עיניים של מומחים בחינוך ומומחי בתקשוב חינוכי בארץ ובעולם לגבי הפרויקט בפרו . תוצאות מחקר שנערך בפרו, שבה היקף פרויקט מחשב לכל ילד הוא הגדול בעולם, העלו כי מתן המחשבים לילדים לא ממש תרם לביצועים ולהישגים הלימודיים. במסגרת מיזם OLPC שהחל בשנת 2007 נתנים מחשבים ניידים קטנים וזולים מאד לילדים במדינות מתפתחות. בראייה כוללת צריך להבין כי המחשב הוא כלי טכנולוגי שצריך לדעת להשתמש בו על מנת להפיק מוצר בעל משמעות (חינוכית) ,לכן המחשב במערכת החינוך הוא כלי ולא מטרה לשפר את תהליך הלמידה.

דדי צוקר, שותף ומנהל בחברת "בליגיר" המפתחת לימודים באמצעות טאבלט, והרב אליעזר קורצוויל, מנהל הנתיב לחברה ולמשפט בקרית החינוך אמ"ית כפר בתיה, דנו בהרצאה משותפת במידת ההצלחה ובנקודות התורפה שהתגלו בניסיונות הראשונים של לימוד באמצעות טאבלט בישראל. 6 בתי ספר בבת ים משתתפים בניסוי הטאבלטים וביה"ס אחד ברעננה ( אמ"ית , כפר בתיה) . עיקרי הרצאה משותפת בכנס השנתי לתקשוב בחינוך ובהוראה , מכון מופ"ת , 28 במרץ 2012 .

מעגלי ספרות (Literature Circles) הם מודל של למידה, שבאמצעותו התלמידים לוקחים אחריות על בחירת הספרים שיקראו, ניהול קבוצות הדיון, הקצאת תפקידים לחקירה מצד התלמידים, והבניית פרשנויות בעלות משמעות של הטקסט כלומדים בקהילה. התהליך יאפשר מעורבות של תלמידים בהזדמנויות אינספור של חשיבה ביקורתית ושיתוף פעולה. עריכת מעגלי ספרות באמצעות מכשירים ניידים כמו iPad , מספקת לא רק גישה מיידית למגוון רב של ספרים, אלא גם למראי מקום, כלי מחקר, מפות אינטראקטיביות, וכמות גדולה של יצירה ושל אפליקציות דינמיות.

ג"י הורווויץ הביא לידיעתנו מחקר חדש וחשוב על אופי הניצול של כלי WEB 2.0 בחינוך בארה"ב עליו הוא כתב בבלוג שלו . במאמרון חדש בבלוג המצויין שלה אודרי ווטרס מדווחת על מחקר חדש שנערך על ידי ג'וסטין רייך ואחרים ב-Graduate School of Education של אוניברסיטת הרווארד. רייך סקר את השימוש בוויקיים ( wiki ) בבתי ספר בארה"ב. הוא מצא שעד היום בערך 180,000 ויקיים חינוכיים נפתחו על התשתית של PBWorks, אחת התשתיות החינמיות האיכותיות לוויקיים בחינוך. ללא ספק, כל אלה נשמעים כמטרות ראויות ביותר. אבל כאשר מנתחים את השימוש בפועל, הבעיות צצות.

הלוח האינטראקטיבי (לו"א) מאפשר מגוון רחב של פעולות הוראה למידה תוך כדי התחברות למחשבי התלמידים בבית (ברקוביץ, 2011 ). השימוש בלו"א מרחיב למורה את האפשרויות ליצור שעורים מגוונים כאשר הוא מממש את מלוא הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה דיגיטלית .(Schuck & Kearney, 2007 ). אולם יש ללוח החכם גם חסרונות כמו בעיות טכניות, קשיי צפייה מרחוק, וחוסר נגישות מספקת לתלמידים. מני-איקן ועמיתותיה ( 2011 ) מציינות חסרונות המתמקדים במורים כמו חוסר מיומנות בשימוש, מחסור בחומרי למידה דיגיטליים וזמן רב הנדרש להכנת מערכי שעור. האם הכנסת לו"א היא שינוי קוסמטי או מהותי (בלאו 2009 ), בלאו ( 2011 ) מצאה שהלוח האינטראקטיבי תומך בגישות פדגוגיות שונות של מורים שהתאימו את הגישה לצרכי המקצוע ולצרכי הלומד ( שלומית חדד, אביקם גזית ).

מחקר זה השווה בין שלוש קבוצות של מורים: קבוצת מחשב לכל מורה ולכל תלמיד – להלן 1X1 , קבוצת מורים המצוידים במחשב אישי וקבוצת מורים המלמדים ללא שילוב אמצעים טכנולוגיים. המחקר בחן השפעת נכונות המורים לשינוי ועמדותיהם כלפי שילוב טכנולוגיה בהוראה על השימוש בטכנולוגיה לתקשורת ועל חיפוש מידע בקרב 97 מורים בעל-יסודי. התוצאות הראו שנכונות המורים להתמודד עם שינוי בחייהם המקצועיים ועמדותיהם כלפי הטכנולוגיה מנבאות 23.5% מהשונות במידת השימוש באינטרנט לתקשורת לצרכים אישיים ומקצועיים ו 35%- מהשונות בחיפוש מידע ברשת למטרות אישיות ולהוראה ( אינה בלאו, יהודה פלד ).